אני ממש לא מזלזל בשניהם, אני אישית השקעתי בשניהם המון. ההבדל בינהם זה שמוזיקה ואומנות לא דורשות שעות שינה, תזונה נכונה, תוכנית טובה וסטרס נמוך. ברגע שהתחביב הוא ספורט הדרישות הרבה יותר גבוהות כי ספורט זה הגוף שלך, וכל דבר שאתה עושה אתה עושה עם הגוף שלך.אני חושב שאתה מזלזל במוזיקה ואומנות.
אתה לא יכול להתאמן יותר מ15 שעות בשבוע, הגוף לא יתקדם מזה. אתה כן יכול לתרגל אומנות גם 100 שעות בשבוע ויותר ותתקדם מעולה.
בנוסף ספורט זה תחום הרבה יותר שיפוטי, הרבה יותר קל למצוא אנשים אנורקסים, אנשים שמתביישים להוריד חולצה, אנשים שמתביישים לנסות להרים כבד מול אחרים, וכו וכו. אנשים הרבה יותר ישפטו אותך על המראה/כוח/בריאות כללית שלך מאשר על הציור/מוזיקה שלך.
וזה מתחבר לטענה הקודמת שלי - תחומי הספורט בניגוד לתחומים אחרים דורשים 100% ממך בשביל למקסם את התוצאות. אני לא חושב שצריך לתת לילד קטן להשקיע בשום תחום ב100%, אבל בספורט במיוחד. אדם מבוגר שסופר קלוריות, שמבריז מדברים קטנים ביומיום בשביל אימון, לא אוכל עם אחרים בגלל התזונה, מפספס דברים בשביל לישון 8 שעות, כל זה לגיטימי ואפילו מומלץ לדעתי כל עוד הוא מרגיש עם זה טוב נפשית. ילד קטן שהוא בגיל שחברים זה עניין הרבה יותר גדול בשבילו, שהחברה יוצאים כל יום, אוכלים שטויות, ערים עד מאוחר, ונראה לי הבנת את הרעיון, לדעתי בגיל הזה לתת 100% מהחיים שלו בפאוורליפטינג זה פשוט לא נכון. במיוחד שבגיל הזה אם הוא יהיה רציני הוא יהיה יותר נחוש מאדם בוגר, אם הוא יחליט שהוא עושה משהו 100% הוא באמת יתן 100%.אני לא רואה שום בעיה לעודד מישהו לעשות את המיטב עם הזמן שהוא הקדיש לנושא מסוים. אני לא מדבר על הגעה למשקלים ספציפיים, אני מדבר על להשתפר תמיד בכל תחום שאתה עושה, ולתת 100% בכל תחום שמעניין אותך.