הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

שימוש בתרופות נגד דיכאון/חרדה האם כדי להתחיל ?

Gil1232

משתמש מתחיל
3
0
נק' מוניטין:
0
3
0
היי אספר בקצרה את הסיפור-לפני חודשיים וחצי היה לי שינוי בחיים ותמיד היה לי פחדים משינויים משמעותיים בחיים,
והשינוי הזה גרם לי ללחץ וסטרס ומאז אני מרגיש כל הזמן חוסר חשק עייפות שכל הזמן אין לי חשק לעשות דברים,הרגשה של מעוקה לפעמים בחזה וחוסר חשק מיני,בהתחלה היה לי תקווה שזה יעבור לבד כי בעבר שעשיתי שינויים בחיים שהלחיצו אותי גם נכנסתי לדיכאון וסטרס ולחץ כזה אבל אז בזמנו שזה קרה לי פעם אחרונה לפני שנתיים וחצי זה עבר אחרי חודש לבד אפילו בלי טיפול פסיכולוגי, עכשיו אני חודשיים וחצי במצב הזה וזה עדיין לא עובר אני גם מטופל פסיכולוגית אצל פסיכוטריספיט כבר 7פגישות,שבכל הפגישות כל מה שהוא מלמד אותי זה העניין של ללמוד לקבל את התחושות ולא לפחד מהם,וככל שיותר מפחדים מזה זה משאיר את הסטרס וללמוד להאמין בעצמי שאני יכול להכיל את זה ולא לפחד מזה,גם הוא אומר שאפילו לא להתעסק בזה ביום יום ולשדר שהכל בסדר אפילו לא לקרוא ולחקור על זה כלום שכאילו כל פעם שאני מתעסק או חושב על זה אני מלחיץ את עצמי, אני משלם לא מעט כסף 600שקל לפגישה ועדיין לא רואה שיפור משמעותי אולי שיפור בקטנה במצב לעומת ההתחלה, למרות שאני מנסה ליישם מה שהוא אומר.
הבעיה שזה עדיין לא עובר,ואני מרגיש ממש שזה פוגע לי בתפקוד בחיים גם בלילות שאני ישן אני קם לרוב באמצע הלילה ואז חוזר לישון שוב אין לי שינה רציפה,והרגשה של חוסר חשק מיני,עייפות כל הזמן מרגיש תשוש וחסר אנרגיה, חסר תאבון אוכל כי צריך כי לא באמת רעב, ובכלל אני מרגיש כל הזמן מדודכך וחסר חשק וגם זה פוגע לי בזוגיות שאני נמצא בה זוגיות חדשה והבת זוג צריכה להכיל את זה היא בעצמה אומרת לי שחבל שאני סובל ואולי כדאי לי להתחיל עם התרופות אבל אני מפחד ממש להתחיל עם זה, אני ממש מפחד להתחיל עם ציפרלקס או לוסטרל או כל תרופה ממשפחת
SSRI
כי לפי מה שהבנתי התרופות האלו לא באמת פותרות את הבעיה וגורמות לתופעות לוואי,ויוצרות אחרכך תלות שכמעט בלתי אפשרי להפסיק איתן
אשמח ליעוץ האם כדי לי להתחיל לשקול לקחת תרופות האלו? האם התרופות האלו של הציפרלקס יחזיר לי את המצב שהיה לי לפני הדיכאון הזה
האנרגיות הכוחות החשק והכל יחזור למה שהיה?
מה הסיכון בלקחת את התרופות האלו? האם באמת כמו שאומרים כל כך קשה להפסיק אחרי שמתחילים והמוח מפתח תלות ואפשר להתקע עם זה שנים וגם אם מפסיקים תחזור החרדה והלחץ או שלא תמיד?
אם מישהו מכיר והשתמש בעבר והצליח להפסיק אשמח ליעוץ,כי בשורה תחתונה אני במצב שאני כן מתפקד הולך לעבודה,מתאמן,נפגש עם הבת זוג שלי אני גם בזוגיות אבל מצד שני
אני עושה הכל בחצי קלאץ בלי חשק מרגיש מאוד חסר אנרגיות כל הזמן,מעוקה כזאת וגם יש לי רגישות לרעשים מאז המצב הזה שכאילו אני מרגיש לא בנוח עם רעש עם משיהו מכיר את התופעה,יש אנשים שאמרו לי שאין לי טעם להתחיל וחבל שאם אני יכול להתמודד לבד, וכל עוד אני מתפקד עובד ועושה הכל אין טעם להתחיל,מצד שאני אני מתפקד אבל באמת עושה הכל וסובל מבפנים וזה עדיין לא עובר..
מה הסיכוי שזה יעבור לבד אחרי חודשיים וחצי שאני ככה?
במה זה תלוי?
מזכיר שהיה לי את זה לפני שנתיים וחצי זה עבר לבד אפילו בלי טיפול פסיכולוגי אחרי משהו כמו פחות מחודש,היה לי את זה שעברתי לעבודה חדשה ומאוד פחדתי מזה ואם הזמן שקיבלתי ביטחון בעבודה הכל נרגע והסתדר ופשוט זה נעלם.
ומה שמלחיץ אותי הפעם שאני חודשיים וחצי ככה וזה לא נרגע-זה התחיל לי את האמת מאז שנכנסתי לזוגיות כנראה משהו הלחיץ אותי בזה בלי סיבה אולי המחשבות על העתיד,אבל מצד שני גם טוב לי בזוגיות ולא רוצה להפרד או משהו כזה בגלל הנושא הזה כי זה לא באמת ייפתור את הבעיה,אני לא יודע אם זה מה שהביא את הלחץ כי זה השינוי היחיד שהיה לי בחיים בתקופה האחרונה.
ואם אני יתחיל טיפול תרופתי זה בוודאות יעביר לי את כל התסמינים? והאם באמת כל כך קשה להפסיק את הטיפול התרופתי והוא גם גורם לתופעות לוואי קשות מאוד בהתחלה שמתחילים להשתמש בו הבנתי והבנתי שגם זה לא משפיע על כולם זה נכון ?
קראתי והבנתי שמעל שנה שלוקחים את הטיפול אז המוח ממש מפתח תלות וגם אם מתחילים לקחת טיפול תרופתי עדיף לעצור לפני פחות משנה מהשימוש בו
בנתיים אני משתמש בתוספי תזונה טבעיים כמו מגנזיום,אומגה 3,תוסף שהמליצו לי גם להשתמש ומשתמש
גם ב 5HTP שאמרו לי שזה יכול לעזור ולעלות בצורה טבעית את הסרטונין במוח זה נכון ? וכמה זמן לוקח לזה להשפיע אם מישהו מכיר
וגם קפסולות צמחים כאלו
שורה תחתונה מצד אחד אני רוצה כבר לצאת מזה חולם לצאת מזה מוכן לעשות הכל כדי שזה יעבור לי לבד בלי תרופות אבל מצד שני חודשיים וחצי זה לא עובר, מצד שני אני ממש מפחד להתחיל עם התרופות ולהיות תלוי בהם,אשמח ליעוץ מאנשים שבאמת מבינים בתחום ויוכלו לעזור לי במיוחד כאלו שהתחילו עם התרופות האלו ואם הם הצליחו להפסיק
 
נערך לאחרונה:
אל יאוש!
בתור אחד שחווה כמה פעמים התקפי חרדה ומוגדר כפוסט טראומטי..
אני אישית חושב שלפסיכולוגיה אין ממש מה להציע בנוגע לאנשים שסובלים מחרדה..
פסיכואנליזה זה תהליך של שנים ובסוף תמיד אמא אשמה...
CBT - זה תהליך מתיש של חשיפות והתמודדות עם החרדה ועל הדרך לומד טכניקות הרפיה ושינוי צורת חשיבה..
וכמובן יש את מודל הDBT - שבעצם בה לומר 'זה מה יש!!' קח אחריות על החיים שלך, תקבל את זה, תחייה עם זה, תבין שזה חלק ממך, אל תשווה את עצמך לאחרים ולאט לאט החרדה תפחת וכמובן שבשיטה זאת הם ממליצים לתרגל מיינדפולנס.
EMDR - טיפול מעניין שבעזרת תנועות עיניים ומחשבה בו זמנית על אותם אירועים טראומטיים או מעוררי חרדה.. התת מודע לכאורה מצליח לעבד את הטראומה ובכך לסייע למטופל.
נשימה מעגלית - טיפול שנויי במחלוקת..
תהליך של נשימה אינטנסיבית בקצבים משתנים.. הטענה היא כי אותה צורת נשימה גורמת לשחרור של DMT שגורם לאנשים לפורקן רגשי... אנשים בוכים, צוחקים, צועקים וכו'
אנשים מספרים שבזכות התהליך הם נזכרו בזיכרונות ילדות, אירועים טראומטים שהדחיקו וכו'.
תרופות - כאן אתה צריך מזל..
למצוא פסיכיאטר טוב, לקוות שאתה מגיב טוב לSSRI..
וכמובן שיש את הניסוי וטעייה עד למציאת התרופה או תרופות המתאימות.
יש היום בדיקה גנטית להתאמת תרופות פסיכיאטריות לפי רמת הימצאותם של אנזימי כבד.

בכל אופן,
מחרדה לא מתים, זה רק מרגיש ככה.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #3
אל יאוש!
בתור אחד שחווה כמה פעמים התקפי חרדה ומוגדר כפוסט טראומטי..
אני אישית חושב שלפסיכולוגיה אין ממש מה להציע בנוגע לאנשים שסובלים מחרדה..
פסיכואנליזה זה תהליך של שנים ובסוף תמיד אמא אשמה...
CBT - זה תהליך מתיש של חשיפות והתמודדות עם החרדה ועל הדרך לומד טכניקות הרפיה ושינוי צורת חשיבה..
וכמובן יש את מודל הDBT - שבעצם בה לומר 'זה מה יש!!' קח אחריות על החיים שלך, תקבל את זה, תחייה עם זה, תבין שזה חלק ממך, אל תשווה את עצמך לאחרים ולאט לאט החרדה תפחת וכמובן שבשיטה זאת הם ממליצים לתרגל מיינדפולנס.
EMDR - טיפול מעניין שבעזרת תנועות עיניים ומחשבה בו זמנית על אותם אירועים טראומטיים או מעוררי חרדה.. התת מודע לכאורה מצליח לעבד את הטראומה ובכך לסייע למטופל.
נשימה מעגלית - טיפול שנויי במחלוקת..
תהליך של נשימה אינטנסיבית בקצבים משתנים.. הטענה היא כי אותה צורת נשימה גורמת לשחרור של DMT שגורם לאנשים לפורקן רגשי... אנשים בוכים, צוחקים, צועקים וכו'
אנשים מספרים שבזכות התהליך הם נזכרו בזיכרונות ילדות, אירועים טראומטים שהדחיקו וכו'.
תרופות - כאן אתה צריך מזל..
למצוא פסיכיאטר טוב, לקוות שאתה מגיב טוב לSSRI..
וכמובן שיש את הניסוי וטעייה עד למציאת התרופה או תרופות המתאימות.
יש היום בדיקה גנטית להתאמת תרופות פסיכיאטריות לפי רמת הימצאותם של אנזימי כבד.

בכל אופן,
מחרדה לא מתים, זה רק מרגיש ככה.

בנוגע לתרופות של SSRI מה הסיכונים בלהשתמש בהם אני הפחד שלי הכי גדול להתחיל זה להתמכר,כי המטרה שלי בסופו של דבר לקחת את זה תקופה מסוימת ולהפסיק ולא לתמיד שאני מפחד להיות תלוי בזה,והבנתי שבהתחלה זה משפיע רק אחרי חודש ולא על כולם ויכול להיות החמרה במצב
השאלה מה הסיכוי שזה יכול לעבור לי גם בלי התרופות האלו אני חודשייים וחצי במצב הזה ואני מיואש כבר מצד אחד מנסה לעשות הכל טיפול פסיכולוגי הכל כדי שזה יעבור לבד בלי תרופות נגד דיכאון מצד שני זה לא עובר וקשה לי לתפקד ומפחד להתחיל תרופות כדי לא להתמכר
 
תתייעץ עם המטפל שלך, וקח חוות דעת נוספת אם זה חשוב לך.
לטיפול תרופתי יכולה להיות השפעה מיטיבה משמעותית על איכות החיים שלך.

לא הייתי שולל טיפול כזה רק משום שהאפקטיביות דורשת התחייבות לתקופת זמן, בעיקר כיוון שנשמע שיש לך נטייה עקבית לחרדה ודכאון.

חצי מדינה לוקחת ציפרלקס. אתה לא לבד.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #5
תתייעץ עם המטפל שלך, וקח חוות דעת נוספת אם זה חשוב לך.
לטיפול תרופתי יכולה להיות השפעה מיטיבה משמעותית על איכות החיים שלך.

לא הייתי שולל טיפול כזה רק משום שהאפקטיביות דורשת התחייבות לתקופת זמן, בעיקר כיוון שנשמע שיש לך נטייה עקבית לחרדה ודכאון.

חצי מדינה לוקחת ציפרלקס. אתה לא לבד.
הבעיה זה שחצי מדינה לא מצליחה להפסיק
זה הפחד שלי להתחיל ואז לא להצליח להפסיק ולהתמכר ולהיות תלוי בזה,המטפל אומר לי שהוא לא נגד אבל חייב להמשיך טיפול של שיחות כי זה לא פותר את הבעיה מהשורש התרופות ורק מעלים את הסיפומטמים
הפחד שלי מהתרופה הזאת זה שלא הצליח להפסיק כי המטרה שלי לא להיות תלוי בזה וכן אני מבין שזה תרופהש לוקחים מינימום לתקופה ארוכה של כמה חודשים,הפחד שלי זה התלות בזה ומה יקרה אם ארצה להפסיק בהמשך ואם זה יהיה אפשרי
 
הבעיה זה שחצי מדינה לא מצליחה להפסיק
זה הפחד שלי להתחיל ואז לא להצליח להפסיק ולהתמכר ולהיות תלוי בזה,המטפל אומר לי שהוא לא נגד אבל חייב להמשיך טיפול של שיחות כי זה לא פותר את הבעיה מהשורש התרופות ורק מעלים את הסיפומטמים
הפחד שלי מהתרופה הזאת זה שלא הצליח להפסיק כי המטרה שלי לא להיות תלוי בזה וכן אני מבין שזה תרופהש לוקחים מינימום לתקופה ארוכה של כמה חודשים,הפחד שלי זה התלות בזה ומה יקרה אם ארצה להפסיק בהמשך ואם זה יהיה אפשרי
אתה אומר דבר נכון, מכיר אנשים שהיו על SSRI שנה או שנתיים והפסיקו ומכיר אנשים שהיו צריכים לקחת את זה שנים וזה הפך כמו לקביים כאלה שהם האמינו שבלעדיי התרופה יקרה להם משהו נורא וזה נהיה ביצה ותרנגולת. העניין הוא שזה לא הרואין כן? אתה לא מתמכר לזה פיזית ואתה פתאום לא יכול להפסיק. יש גם class אחר של תרופות נוגדות דכאון כמו בופרופיון שפועלות דרך pathway אחר ויש מי שאומר שהן הרבה יותר אפקטיביות והן לא הופכות אותך לזומבי מבחינת רגשות כמו SSRI.

בגדול הלוואי ויכולתי לתת לך תשובה וודאית, זה משהו שאתה צריך לשבת עם פסיכיאטר ומטפל, להתייעץ ולהבין מהם את החסרונות והיתרונות להתיייעץ עם משפחה או הורים ואז להחליט מה לעשות. יכול להעיד מאנשים שאני מכיר מאוד מוצלחים שהיו להם תקופות בחיים שהם היו צריכים את זה שנה או שנתיים ואחרי כן תוך טיפול הפסיקו והכול היה בסדר.

בהצלחה אחי, מצטער לשמוע שיש חרדות ודכאון, יודע איך זה מרגיש.
 
נערך לאחרונה:
אתה אומר דבר נכון, מכיר אנשים שהיו על SSRI שנה או שנתיים והפסיקו ומכיר אנשים שהיו צריכים לקחת את זה שנים וזה הפך כמו לקביים כאלה שהם האמינו שבלעדיי התרופה יקרה להם משהו נורא וזה נהיה ביצה ותרנגולת. העניין הוא שזה לא הרואין כן? אתה לא מתמכר לזה פיזית ואתה פתאום לא יכול להפסיק. יש גם class אחר של תרופות נוגדות דכאון כמו בופרופיון שפועלות דרך pathway אחר ויש מי שאומר שהן הרבה יותר אפקטיביות והן לא הופכות אותך לזומבי מבחינת רגשות כמו SSRI.

בגדול הלוואי ויכולתי לתת לך תשובה וודאית, זה משהו שאתה צריך לשבת עם פסיכיאטר ומטפל, להתייעץ ולהבין מהם את החסרונות והיתרונות להתיייעץ עם משפחה או הורים ואז להחליט מה לעשות. יכול להעיד מאנשים שאני מכיר מאוד מוצלחים שהיו להם תקופות בחיים שהם היו צריכים את זה שנה או שנתיים ואחרי כן תוך טיפול הפסיקו והכול היה בסדר.

בהצלחה אחי, מצטער לשמוע שיש חרדות ודכאון, יודע איך זה מרגיש.
אתה מכיר אנשים שהפסיקו עם ציפרלקס ולא חזרו לקחת וזה באמת עזר להם בלי לכבות את הרגשות לדירה ושהגמילה הייתה קלה?
 
נערך לאחרונה:
אתה מכיר אנשים שהפסיקו עם ציפרלקס ולא חזרו לקחת וזה באמת עזר להם בלי לכבות את הרגשות לדירה ושהגמילה הייתה קלה?
אז אני מכיר בנאדם אחד שהיה על ציפרלקס במשך שנה ואחרי כן לאט לאט עם הפסיכיאטר שלו הורידו את המינון עד שהוא פשוט הפסיק לחלוטין והוא בסדר היום
אדם רגיל.
משהי אחרת אני מכיר שלא לקחה ציפרלקס אלא רסיטל (דומה) והיא הייתה בחרדות שאם היא תפסיק כל הדכאון חרדה שלה יחזרו ולא רצתה להפסיק ולקח לה שלוש שנים בערך להוריד למינון נמוך ולהשאר עליו (זה ההתמכרות כאילו שיש לאנשים שהם מפחדים שבלעדי התרופה הכול יהרס וזה הופך לקביים כאלה).

אני כן יכול להעיד לפי מה שהם סיפרו לי, זה מכבה את הרגשות שלך 100% שאתה על זה, זה חלק מהעניין... אין SSRI שלא עושים את זה.
התרופה מהסוג השני (שהיא לא SSRI) לא עושה את זה, אבל רק פסיכיאטר יכול לקבוע ביחד איתך מה יהיה הטיפול הכי טוב ואתה בסוף תצטרך להחליט מה הדבר הכי טוב לך.

אין פה תשובות בינאריות כאלה של יעבוד בטוח או לא, זה באמת הכול price vs reward ולכל דבר יש אפקט חיובי ושלילי.
שמע דכאון וחרדות זה גם לא מצב סטאטי אלא אם אתה מאובחן קלינית, וזה תלוי בהרבה משתנים התנהגותיים גם.
גם אם תקח ולא יעבוד אתה תמיד יכול להפסיק ביחד עם הרופא שלך ולהחליט על טיפול אחר.
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית