אינפוגרפיק אימונים סקוואט מול היפ טראסט: מהו התרגיל היעיל ביותר להגדלת שרירי הישבן?

Avital Hadary

משתמש מתחיל
105
114
משתמש/ת כבוד
נק' מוניטין:
129
105
114
1.png
2.png
3.png
4.png
5.png
6.png
7.png
8.png
9.png



לפיתוח מסת שרירי הישבן ובניית כוח מוזכרים לרוב שני תרגילים מרכזיים: סקוואט והיפ טראסט. שני התרגילים מאמנים את אותם השרירים – בעיקר שרירי הישבן והירכיים – אך מתבצעים בדרכים שונות. מחקר חדש ניסה לבדוק מהו התרגיל היעיל ביותר לחיזוק ולהגדלת שרירי הישבן, ולבחון את ההשפעות של כל אחד מהם על הגוף.

המחקר כלל 34 משתתפים לא מאומנים בגילאי 18–30. בתחילת המחקר עברו המשתתפים בדיקות מקדימות להערכת הרכב הגוף (אחוזי שומן ומסת השריר) באמצעות MRI, ובדיקות כוח באמצעות מבחן דחיפת קיר. לאחר מכן, המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות: סקוואט והיפ טראסט. בסיום המחקר הם חזרו על הבדיקות והשוו בין התוצאות.

פרוטוקול האימונים נמשך 9 שבועות, וכלל 2 אימונים בשבוע עם 3–6 סטים בכל אימון. מספר הסטים עלה בהדרגה משבוע לשבוע, כאשר טווח החזרות היה 8–12 חזרות. העומס עלה או ירד בהתאם לביצועים, והמשתתפים נדרשו להגיע לכשל שריר ברוב הסטים. הם לא הורשו לבצע אימוני כוח אחרים במהלך המחקר.

בנוסף, כדי להבטיח צריכת חלבון מספקת, המשתתפים התבקשו לצרוך תוסף יומי של אבקת חלבון (20 גרם חלבון ו-130 קלוריות). מעבר לכך, הם התבקשו לשמור על הרגלי התזונה הרגילים שלהם. כל משתתף תיעד את צריכת המזון ביומן אכילה, שנבדק על ידי דיאטנית קלינית, כדי לוודא שהם מקבלים את כמויות החלבון והאנרגיה הנדרשות.

התוצאות הראו ששני התרגילים הובילו לעלייה דומה במסת שרירי הישבן. עם זאת, כאשר נבדקו שרירי הירך (ארבע-ראשי ומקרבי ירך), הסקוואט התגלה כיעיל יותר, עם עלייה משמעותית יותר במסת השריר לעומת היפ טראסט. כמו כן, כאשר בדקו את השפעת שני התרגילים על כוח השרירים, נמצא שתרגיל הסקוואט שיפר בעיקר את הכוח המקסימלי בביצוע סקוואט, ואילו ההיפ טראסט שיפר את הכוח המקסימלי בביצוע היפ טראסט – כלומר, כל תרגיל שיפר את הכוח הספציפי לאותו תרגיל ולא בהכרח את הכוח הכללי.

חשוב לזכור כי מדובר במחקר שבוצע על משתתפים צעירים לא מאומנים, ולכן לא ניתן להסיק מסקנות חד משמעיות לגבי אוכלוסיות אחרות, כמו ספורטאים מאומנים או אנשים מבוגרים יותר. מחקרים עתידיים יכולים להתמקד בהשפעת התרגילים הללו על קבוצות אחרות, וכן לבחון את השפעת נפח ותדירות האימון.

לסיכום, סקוואט והיפ טראסט הם שני תרגילים יעילים לחיזוק שרירי הישבן והירכיים, עם יתרון מסוים לתרגיל הסקוואט עבור שרירי הירכיים. לשילוב נכון של שני התרגילים בתוכנית האימונים עשויות להיות השפעות חיוביות על פיתוח הכוח ועלייה במסת השריר, תוך התחשבות במטרות האישיות והצרכים של כל מתאמן.

אביטל הדרי – B.Sc. Nutrition Science

רפרנס:
Frontiers | Hip thrust and back squat training elicit similar gluteus muscle hypertrophy and transfer similarly to the deadlift
 
היפ טראסט קיבל כל כך הרבה PR ברשתות בשנתיים האחרונות, שנראה שזה התרגיל הכי פופולארי היום במכונים.

יופי של תוכן אביטל 👍
 
בתור גבר שעושה את התרגיל, כמעט היחידי למען האמת איפה שאני מתאמן, אני חייב להודות שזה מגדיל את הישבן ממש יפה. אני התחלתי עם זה כדי לשפר את הדדליפט ובינתיים זה נראה אפקטיבי, אני לא עושה סקוואט.
חשבתי שהמשקל שאני עושה מרשים איך שהוא-150 קילו לחזרות אבל ביוטיוב ראיתי כאלה שדוחפים ודוחפות 200-300 קילו , וצפונה משם אצל מי שממש משקיע בזה.
 
צפה בקובץ המצורף 99129צפה בקובץ המצורף 99130צפה בקובץ המצורף 99131צפה בקובץ המצורף 99132צפה בקובץ המצורף 99133צפה בקובץ המצורף 99134צפה בקובץ המצורף 99135צפה בקובץ המצורף 99136צפה בקובץ המצורף 99137


לפיתוח מסת שרירי הישבן ובניית כוח מוזכרים לרוב שני תרגילים מרכזיים: סקוואט והיפ טראסט. שני התרגילים מאמנים את אותם השרירים – בעיקר שרירי הישבן והירכיים – אך מתבצעים בדרכים שונות. מחקר חדש ניסה לבדוק מהו התרגיל היעיל ביותר לחיזוק ולהגדלת שרירי הישבן, ולבחון את ההשפעות של כל אחד מהם על הגוף.

המחקר כלל 34 משתתפים לא מאומנים בגילאי 18–30. בתחילת המחקר עברו המשתתפים בדיקות מקדימות להערכת הרכב הגוף (אחוזי שומן ומסת השריר) באמצעות MRI, ובדיקות כוח באמצעות מבחן דחיפת קיר. לאחר מכן, המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות: סקוואט והיפ טראסט. בסיום המחקר הם חזרו על הבדיקות והשוו בין התוצאות.

פרוטוקול האימונים נמשך 9 שבועות, וכלל 2 אימונים בשבוע עם 3–6 סטים בכל אימון. מספר הסטים עלה בהדרגה משבוע לשבוע, כאשר טווח החזרות היה 8–12 חזרות. העומס עלה או ירד בהתאם לביצועים, והמשתתפים נדרשו להגיע לכשל שריר ברוב הסטים. הם לא הורשו לבצע אימוני כוח אחרים במהלך המחקר.

בנוסף, כדי להבטיח צריכת חלבון מספקת, המשתתפים התבקשו לצרוך תוסף יומי של אבקת חלבון (20 גרם חלבון ו-130 קלוריות). מעבר לכך, הם התבקשו לשמור על הרגלי התזונה הרגילים שלהם. כל משתתף תיעד את צריכת המזון ביומן אכילה, שנבדק על ידי דיאטנית קלינית, כדי לוודא שהם מקבלים את כמויות החלבון והאנרגיה הנדרשות.

התוצאות הראו ששני התרגילים הובילו לעלייה דומה במסת שרירי הישבן. עם זאת, כאשר נבדקו שרירי הירך (ארבע-ראשי ומקרבי ירך), הסקוואט התגלה כיעיל יותר, עם עלייה משמעותית יותר במסת השריר לעומת היפ טראסט. כמו כן, כאשר בדקו את השפעת שני התרגילים על כוח השרירים, נמצא שתרגיל הסקוואט שיפר בעיקר את הכוח המקסימלי בביצוע סקוואט, ואילו ההיפ טראסט שיפר את הכוח המקסימלי בביצוע היפ טראסט – כלומר, כל תרגיל שיפר את הכוח הספציפי לאותו תרגיל ולא בהכרח את הכוח הכללי.

חשוב לזכור כי מדובר במחקר שבוצע על משתתפים צעירים לא מאומנים, ולכן לא ניתן להסיק מסקנות חד משמעיות לגבי אוכלוסיות אחרות, כמו ספורטאים מאומנים או אנשים מבוגרים יותר. מחקרים עתידיים יכולים להתמקד בהשפעת התרגילים הללו על קבוצות אחרות, וכן לבחון את השפעת נפח ותדירות האימון.

לסיכום, סקוואט והיפ טראסט הם שני תרגילים יעילים לחיזוק שרירי הישבן והירכיים, עם יתרון מסוים לתרגיל הסקוואט עבור שרירי הירכיים. לשילוב נכון של שני התרגילים בתוכנית האימונים עשויות להיות השפעות חיוביות על פיתוח הכוח ועלייה במסת השריר, תוך התחשבות במטרות האישיות והצרכים של כל מתאמן.

אביטל הדרי – B.Sc. Nutrition Science

רפרנס:
Frontiers | Hip thrust and back squat training elicit similar gluteus muscle hypertrophy and transfer similarly to the deadlift
מסוג השאלות שלא כל כך רלוונטיות משום שיש עוד כל כך הרבה גורמים מסביב שקובעים תכלס מה אנשים יעשו.
זה כמו עם הטרנד הזה שמה שחשוב זאת המתיחה בסוף טווח התנועה, זה כתוב ונשמע נהדר אבל לא בהכרח מתאים את העצמו למציאות
 
מסוג השאלות שלא כל כך רלוונטיות משום שיש עוד כל כך הרבה גורמים מסביב שקובעים תכלס מה אנשים יעשו.
רלוונטי מאוד, איך רמת האפקטיביות של תרגיל מסוים לא מהווה שיקול בבחירת תרגילים?
נכון שיש פקטורים נוספים שצריך להתחשב בהם בבחירת תרגילים, ולא בהכרח נבחר תמיד בתרגיל שעל הנייר הכי יעיל, אבל זה לא אומר שמראש אתה צריך להתעלם מזה

זה כמו עם הטרנד הזה שמה שחשוב זאת המתיחה בסוף טווח התנועה, זה כתוב ונשמע נהדר אבל לא בהכרח מתאים את העצמו למציאות
זה קונספט שמתחיל להיות מבוסס מחקרית. לא חייב לעשות את זה, וההבדל בעלייה במסת השריר ככל הנראה לא יהיה הבדל גדול, אבל כן מתחיל להיבנות גוף ראיות שתומך ברעיון של אימון השריר במצב מוארך יותר והפעלת עומס על השריר במצב מתוח יותר
 
בסופו של דבר, למרות המחקר אנשים רבים יבחרו בהיפ טראס או סקוואט על סמך חיבור רגשי ולא האפקטיביות.
שיקולים נוספים שהמחקר לא כלל, זה סיכון לפציעה, אני לא מצדיק את השיקול חסר הראיה הזאת, אבל אנשים מסוימים מרגישים בטוחים יותר עם היפ טראסט. יותר קל להיכשל בהיפ טראסט מסקוואט.
עוד שיקול, זה כמות המשקל על המוט. אין דבר שמעצים נערה צעירה כמו היפ טראסט עם משקל שגבר חזק שם בסקוואט שלו.

לסקוואט יש יתרונות רבות, אבל לדברים הכי משמעותיים למתאמנים רבים, שום מחקר לא יעזור, היפ טראסט מנצח.
–– ההודעה אוחדה באופן אוטומטי ע"י המערכת: ––

כמות האנשים שמבצעים לג פרס עם קרוב ל500 ק"ג אבל סקוואט בקושי 150 ק"ג, מוכיח את הנקודה שלי.
 
התוצאות הראו ששני התרגילים הובילו לעלייה דומה במסת שרירי הישבן. עם זאת, כאשר נבדקו שרירי הירך (ארבע-ראשי ומקרבי ירך), הסקוואט התגלה כיעיל יותר, עם עלייה משמעותית יותר במסת השריר לעומת היפ טראסט. כמו כן, כאשר בדקו את השפעת שני התרגילים על כוח השרירים, נמצא שתרגיל הסקוואט שיפר בעיקר את הכוח המקסימלי בביצוע סקוואט, ואילו ההיפ טראסט שיפר את הכוח המקסימלי בביצוע היפ טראסט – כלומר, כל תרגיל שיפר את הכוח הספציפי לאותו תרגיל ולא בהכרח את הכוח הכללי.
כמו שאמרת, אי אפשר באמת להסיק מזה על אוכלוסיה מאומנת כי כנראה שכשנסתכל על אוכלוסיה לא מאומנת
בהכרח הם יקבלו גדילה יפה בארבע ראשי והמקרבים כי הנפח והעומס שנדרש להם על מנת לקבל תמורה הוא נמוך מאוד.

בנוסף לא ברורה ההשוואה,
לקחת תרגיל שממוקד ישבן (פשיטה בירך) בעיקר
לעומת תרגיל שממוקד ארבע-ראשי (פשיטה בברך) בעיקר, גם אם יש פשיטה בירך שגדלה במנחים מסוימים.

זה שכל אחד יערב קצת מהשני זה נכון, אבל אי אפשר באמת להשוות בין החלוקת עומסים.
בסקוואט, ובמנחים מסוימים אפילו הרבה יותר נראה מעורבת של שרירים נוספים כמו גלוטס ומקרבים.
בהיפטראסט לא משנה כמה ננסה להעמיס על הארבע ראשי העומס יהיה בהשוואה לגלוטס כמעט לא קיים.

עוד משהו שכדאי להתחשב בו, בסקוואט המנח מאוד ישנה את חלוקת העומס בין השרירים.
LB לעומת HB, עמידה צרה לעומת עמידה רחבה, אורך הפמור ועוד.

נמצא שתרגיל הסקוואט שיפר בעיקר את הכוח המקסימלי בביצוע סקוואט, ואילו ההיפ טראסט שיפר את הכוח המקסימלי בביצוע היפ טראסט – כלומר, כל תרגיל שיפר את הכוח הספציפי לאותו תרגיל ולא בהכרח את הכוח הכללי.
עיקרון הספציפיקציה, לא משהו מפתיע.
בטח לא אצל אוכלוסיה לא מאומנת.

בנוסף חשוב לזכור שבאוכלוסיה מאומנת כדי לעשות סקוואט שיתן תמורה מהותית לגלוטס הם יצטרכו
להעמיס בצורה פסיכית כי הגלוטס הוא לא השריר העיקרי שעובד ומקבל את העומס בסקוואט.
כנראה שהם יעדיפו תרגיל שאפשר להעמיס בו משקל גבוה יותר והמיקוד יהיה באמת בפשיטה בירך.

תודה רבה על המאמר.
 
רלוונטי מאוד, איך רמת האפקטיביות של תרגיל מסוים לא מהווה שיקול בבחירת תרגילים?
נכון שיש פקטורים נוספים שצריך להתחשב בהם בבחירת תרגילים, ולא בהכרח נבחר תמיד בתרגיל שעל הנייר הכי יעיל, אבל זה לא אומר שמראש אתה צריך להתעלם מזה


זה קונספט שמתחיל להיות מבוסס מחקרית. לא חייב לעשות את זה, וההבדל בעלייה במסת השריר ככל הנראה לא יהיה הבדל גדול, אבל כן מתחיל להיבנות גוף ראיות שתומך ברעיון של אימון השריר במצב מוארך יותר והפעלת עומס על השריר במצב מתוח יותר
הנקודה שלי (וזה עוד בהנחה שאפשר לגזור משמעויות מהמחקר הזה) היא שאתה מתעסק עם בני אדם שיש עוד שלל גורמים מסביב שהרבה יותר חשובים מהשאלה האם התרגיל הזה "יותר טוב" מהתרגיל הזה, למשל אחד הגורמים המרכזיים שנחשבים למפתחי מסת שריר זה קרבה לכשל/מאמץ, ופה אתה נמצא בפן המנטלי, ולכן מישהו שמתחבר יותר לסקוואט למשל יבחר בסקואט בלי קשר למחקר הזה ולהיפך
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית