מידע לכל הספקנים למיניהם; למה כדאי לקחת מגנזיום ציטראט?

  • פותח/ת השרשור EMZ
  • פורסם בתאריך
המחקר הזה
http://www.lbs.co.il/showthread.php?p=208659#post208659

כמה % היה טוב יותר בהשאווה ל oxide?

לגבי זה:
http://www.lbs.co.il/showthread.php?t=15139

זה מחקר In vitro אי אפשר ממש לקחת את המסקנות שלו, אותם מחקרים נעשו על גלוטמין ומצאו בו יעילות מטורפת, כשבודקים את זה על אנשים, תהליכי העיכול הורגים את כל החומר, דבר דומה יכול להיות עם מגנזיום, תהליכים כאלו ואחרים יכולים להשפיע על כל התוצאה.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #4
ובקשר לאין ויטרו, שים לב לגיבוי בסביבה אנושית:
In this study, daily Mg urinary output data shows that the organic preparations of Mg exhibited higher absorbability after 60 days of supplementation than Mg oxide (figure 1). This finding confirms data from previous in vitro and shorter duration human intervention studies [7

וסתם עוד משהו מעניין:
The lower Mg status of women in this study compared with men warrants further investigation.
 
תסתכל על Table 2. במחקר, אין כמעט הבדל סטטיסטי בין ה oxide ל citrate מדובר על הבדל של 0.05mmol/L בפלזמה
 
  • פותח/ת השרשור
  • #6
תסתכל על Table 2. במחקר, אין כמעט הבדל סטטיסטי בין ה oxide ל citrate מדובר על הבדל של 0.05mmol/L בפלזמה
הפלסמה זה רק נקודת בדיקה אחת. תקרא את כל המחקר ובמיוחד את הדיון על התוצאות. ברוק למשל יש הבדל גדול יותר וחד משמעי.
שים לב מה הם כותבים ואיך הם הסיקו את המסקנות.
ואני לא מבין מה רע בשינוי של 0.05 מילימול בפלזמה? זה לא קצת.
בדרך כלל אני מאוד זהיר במחקרים, בדיוק כמוך- עם סקפטיות לא נגמרת. אבל המחקר הזה דיי שכנע אותי.
מה שהפתיע אותי במחקר זה שamino acid chelate גם עובד לא רע. הוא לפעמים יותר זול מציטרט אז אולי שווה לנסות.
 
נערך לאחרונה:
אני לא ממש מבין בנושא אבל סתם מקריאה במחקר בטבלה 3 של הרוק..

לפלצבו יצא ממוצע יותר גבוה מאשר ל 2 סוגי מגנזיום.. WTF ?
 
  • פותח/ת השרשור
  • #8
אתה לא קורא את הטבלה טוב. תשווה לבייסליין. או יותר נכון לשינוי מהבייסליין. ואל תסתכל סתם על רמות מגנזיום. אבל יש שם משהו מוזר בכך שאכן פלסבו מעלה ואוקסיד מוריד. אבל ככה זה. בכל מחקר/ניסוי יהיה משהו "מוזר". זה יכול להיות 1001 דברים. ממסיסות טובה יותר, ועד הוצאת מגנזיום לנוזל הרוק או סתם סטייה בניסוי.
בכל מקרה, זה לא מה שבדקנו. אנחנו בדקנו כמה ציטראט משפר. וכפי שרואים הוא מאוד יעיל יחסית לאוקסיד.
 
נערך לאחרונה:
הפלסמה זה רק נקודת בדיקה אחת. תקרא את כל המחקר ובמיוחד את הדיון על התוצאות. ברוק למשל יש הבדל גדול יותר וחד משמעי.
שים לב מה הם כותבים ואיך הם הסיקו את המסקנות.
ואני לא מבין מה רע בשינוי של 0.05 מילימול בפלזמה? זה לא קצת.
בדרך כלל אני מאוד זהיר במחקרים, בדיוק כמוך- עם סקפטיות לא נגמרת. אבל המחקר הזה דיי שכנע אותי.
מה שהפתיע אותי במחקר זה שamino acid chelate גם עובד לא רע. הוא לפעמים יותר זול מציטרט אז אולי שווה לנסות.
0.05 זה ממש לא הבדל, תהפוך את זה לאחוזים זה מאוד שולי מבחינה סטטיסטית.
ופלסבו יצא שווה/יותר רק מראה שלא הייתה בקרה על תזונת המשתמשים, אתה יודע מגנזיום גם מקבלים מהתזונה.. בקיצור המחקר הזה לא משנכע אותי בכלל ואני עדיין לא רואה עדיפות למגנזיום כזה או אחר.

וזה בגדול אומר שאין להם מושג הם עשו במחקר

The small increases in erythrocyte Mg concentration reported previously following Mg supplementation [25], were not observed in our study. One explanation might be the high variability in our data did not allow subtle changes to become evident. For future studies, means of reducing variability through improved laboratory procedures need to be sought.
 
אתה לא קורא את הטבלה טוב. תשווה לבייסליין. או יותר נכון לשינוי מהבייסליין. ואל תסתכל סתם על רמות מגנזיום. אבל יש שם משהו מוזר בכך שאכן פלסבו מעלה ואוקסיד מוריד. אבל ככה זה. בכל מחקר/ניסוי יהיה משהו "מוזר". זה יכול להיות 1001 דברים. ממסיסות טובה יותר, ועד הוצאת מגנזיום לנוזל הרוק או סתם סטייה בניסוי.
בכל מקרה, זה לא מה שבדקנו. אנחנו בדקנו כמה ציטראט משפר. וכפי שרואים הוא מאוד יעיל יחסית לאוקסיד.

c%20tiger%20thumbs%20up%20cut%20out.jpg


תודה

אולי שיגמר לי מלאי הפורמולה נעבור לציטראט... אולי..
 
  • פותח/ת השרשור
  • #13
0.05 זה ממש לא הבדל, תהפוך את זה לאחוזים זה מאוד שולי מבחינה סטטיסטית.
ופלסבו יצא שווה/יותר רק מראה שלא הייתה בקרה על תזונת המשתמשים, אתה יודע מגנזיום גם מקבלים מהתזונה.. בקיצור המחקר הזה לא משנכע אותי בכלל ואני עדיין לא רואה עדיפות למגנזיום כזה או אחר.

וזה בגדול אומר שאין להם מושג הם עשו במחקר
אני לא חושב שאתה מסתכל על זה נכון.
זה לא חכם להפוך לאחוזים. מכיוון שכל מילימול שעולה זה המון. אחוזים לא יתנו לך שום מדד אמין. לא עובדים באחוזים בריכוזים של דברים כל כך נמוכים.מאיפה אתה יודע שעליה של 10 אחוז זה אופטימלי ולא עליה של מאית אחוז? יש גבול עד כמה מגנזיום יכול להיות בדם- לא משנה כמה תדחוף.
ועוד דבר חשוב, נראה לי שפספסת את עיקר המחקר. המחקר משווה בין הסוגים השונים. לא בא להגיד שציטראט הוא מושלם.
בוא נגיד שאנחנו יכולים להגיד בוודאות אחרי המחקר הזה שאוקסייד דיי שווה לתחת.
ולכן אם אתה משווה אותו לציטראט, ציטראט לוקח.
וקשה מאוד לעשות בקרה על מגנזיום. הוא לא נמצא רק באוכל. אלא גם במים ובכדורים שונים. ומספיק שיש לך נבדקים ששותים מים שונים, כבר דפקת הכל.
אתה חייב להבין שזה מאוד קשה לעשות ניסויים בכל מה שקשור למינרלים וויטמינים. הכמויות היא קטנטנות ותלויות במליון דברים שאי אפשר לשלוט בכולן.
שמעת פעם על משהו שנקרא רפרנסים? בדרך כלל הם לא בעברית גם.
 
אני לא חושב שאתה מסתכל על זה נכון.
זה לא חכם להפוך לאחוזים. מכיוון שכל מילימול שעולה זה המון. אחוזים לא יתנו לך שום מדד אמין. לא עובדים באחוזים בריכוזים של דברים כל כך נמוכים.מאיפה אתה יודע שעליה של 10 אחוז זה אופטימלי ולא עליה של מאית אחוז? יש גבול עד כמה מגנזיום יכול להיות בדם- לא משנה כמה תדחוף.

אני דיברתי על אחוזים בטבלה 2 בין מה שיצא לאוקסייד לציטראט בדם, היה הבדל של 6-7% בין Oxide ל Citrate בדם, בלי קשר כרגע למה אומר המספר מילימול של המגנזיום בדם, רק ההבדל בינהם שזה שום דבר משמעותי, זה גם ב Acute supplementation בחלק של ה Chronic supplementation זה יורד לאזור ה 4% שזה כבר נהייה דיי מגוחך.

ועוד דבר חשוב, נראה לי שפספסת את עיקר המחקר. המחקר משווה בין הסוגים השונים. לא בא להגיד שציטראט הוא מושלם.

בדיוק, לכן אני משווה בינהם ולא משווה מה הכי טוב, וההשוואה בינהם שאתה הבאת לפי טבלה 2 מראה שההבדלים בינהם זניחים סטטיסטית.


בוא נגיד שאנחנו יכולים להגיד בוודאות אחרי המחקר הזה שאוקסייד דיי שווה לתחת.

אשמח לציטוט או שתראה לי איך ה"וודאות" הזו הגיע מהמחקר הזה

ולכן אם אתה משווה אותו לציטראט, ציטראט לוקח.

לוקח ב 4%

וקשה מאוד לעשות בקרה על מגנזיום. הוא לא נמצא רק באוכל. אלא גם במים ובכדורים שונים. ומספיק שיש לך נבדקים ששותים מים שונים, כבר דפקת הכל.

נכון בגלל זה המחקר הזה לא שווה כלום

אתה חייב להבין שזה מאוד קשה לעשות ניסויים בכל מה שקשור למינרלים וויטמינים. הכמויות היא קטנטנות ותלויות במליון דברים שאי אפשר לשלוט בכולן.

ולכן אי אפשר להסיק שום דבר מהמחקר הזה או מרבים שדומים לו ללא בקרה קלורית. ד"א במים אין כל כך הרבה מגנזיום זה דיי שולי.

שמעת פעם על משהו שנקרא רפרנסים? בדרך כלל הם לא בעברית גם.

גה גה גה ולא ליידי
 
  • פותח/ת השרשור
  • #15
ולמה אתה מתעלם מטבלה 3?
בקשר לאוקסייד, אני פשוט מסיק את זה מהטבלאות השונות.
והמסקנות של המחקר נובעות גם משאר המחקרים שבוצעו על מגנזיום. הם לא מסתמכים רק על מה שהם כתבו. הם לוקחים בחשבון את כל העבר שהיה. אני בטוח שלא אתה ולא אני קראנו את כולם.
1. Sabatier M., Arnaud M.J., Kastenmayer P., Rytz A., Barclay D.V. Meal effect on magnesium bioavailability from mineral water in healthy women. Am J Clin Nutr 2002; 75, 65-71.

2. Iannello S., Belfiore F. Hypomagnesemia. A review of pathophysiological, clinical and therapeutical aspects. Panminerva Medica 2001; 43, 177-209.

3. Johnson S. The multifaceted and widespread pathology of magnesium deficiency. Med Hypotheses 2001; 56, 163-170.

4. Moore T.J. The role of dietary electrolytes in hypertension. J Am Coll Nutr 1989; 8 Suppl. 68S-80S.

5. Morris M.E. Absorption of magnesium from orally administered magnesium sulfate in man. Clin Toxicol 1987; 25, 371-82.

6. B[FONT=&quot] ø[/FONT]hmer T., R[FONT=&quot] ø[/FONT]seth A., Holm H., Weberg-Teigen L., Wahl L. Bioavailability of oral magnesium supplementation in female students evaluated from elimination of magnesium in 24-hour urine. Magnesium Trace Element 1990; 9, 272-8.

7. Lindberg J.S., Zobitz M.M., Poindexter J.R., Pak C.Y.C. Magnesium bioavailability from magnesium citrate and magnesium oxide. J Am Coll Nutr 1990; 9, 48-55.

8. Mühlbauer B., Schwenk M., Coram W.M., Antonin K.H., Etienne P., Bieck P.R., Douglas F.L. Magnesium-L-aspartate-HCl and magnesium-oxide: bioavailability in healthy volunteers. Eur J Clin Pharmacol 1991; 40, 437-8.

9. Hoogerbrugge N., Cobbaert C., de Heide L., Birkenhager J.C. Oral physiological magnesium supplementation for 6 weeks with 1 g/d magnesium oxide does not affect increased Lp(a) levels in hypercholesterolaemic subjects. Magnesium Research 1996; 9, 129-32.

10. Sanjuliani A.F., de Abreu Fagundes V.G., Francischetti E.A. Effects of magnesium on blood pressure and intracellular ion levels of Brazilian hypertensive patients. Int J Cardiol 1996; 56, 177-83.

11. DH (Department of Health) (1991). Dietary Reference Values for Food Energy and Nutrients for the United Kingdom. London: HMSO.

12. Walker A.F., De Souza M.C., Marakis G., Robinson P.A., Morris A.P., Bolland K.M. Unexpected benefit of sorbitol placebo in Mg intervention study of premenstrual symptoms: implications for choice of placebo in RCTs. Med Hypotheses 2002; 58, 213-20.

13. Fischer P.W.F., Belonje B., Giroux A. Magnesium status and excretion in age-matched subjects with normal and elevated blood pressures. Clin Biochem 1993; 26, 207-11.

14. British Herbal Pharmacopeia (1983). British Herbal Medicine Association, PO Box 304, Bournemouth, BH7 6JZ, UK.

15. De Souza M.C. (1997) Magnesium supplementation in treatment of premenstrual syndrome. PhD Thesis, The University of Reading, UK.

16. Dunnett C.W. A multiple comparison procedure for comparing several treatments with a control. J Am Stat Assoc 1955; 50, 1096-121.

17. Stedman's Medical Dictionary (1995): Twenty sixth edition. Williams, Wilkins, USA.

18. Firoz M., Graber M. Bioavailability of US commercial magnesium preparations. Magnes Res 2001; 14, 257-62.

19. Djurhuus M.S., Gram J., Petersen P.H., Klitgaard N.A., Bollerslev J., Beck-Nielsen H. Biological variation of serum and urinary magnesium in apparently healthy males. Scand. J Clin Lab Invest 1995; 55, 549-58.

20. Izzo A.A., Gaginella T.S., Capasso F. The osmotic and intrinsic mechanisms of the pharmacological laxative action of oral high doses of Mg sulphate. Importance of the release of digestive polypeptides and nitric oxide. Magnes Res 1996; 9, 133-8.

21. Schimatschek H.F., Rempis R. Prevalence of hypomagnesemia in an unselected German population of 16,000 individuals. Magnes Res 2001; 14, 283-90.

22. Gregory J., Foster K., Tyler H., Wiseman M. (1990). The Dietary and Nutritional Survey of British Adults. HMSO. London, UK.

23. Finch S., Doyle W., Lowe C., Bates C.J., Prentice A., Smithers G., Clarke P.C. (1998): National Diet and Nutrition Survey: people aged 65 years and over. Volume 1: Report of the diet and nutrition survey. HMSO. London, UK.

24. Wilimzig C., Latz R., Vierling W., Mutschler E., Trnovec T., Nyulassy S. Increase in magnesium plasma level after orally administered trimagnesium dicitrate. Eur J Clin Pharmacol 1996; 49, 317-23.

25. Borella P., Bargellini G., Ambrosini G. Magnesium supplementation in adults with marginal deficiency: Response in blood indices, urine and saliva. Magnesium-Bulletin 1994; 16, 1-4.

26. Cole A.S., Eastoe J.E. (1994). Biochemistry and oral biology. Second edition. Wright Butterworth-Heinemann Ltd, Oxford.

27. Kowalski W.J., Marcoin W. Estimation of bioavailability of selected magnesium organic salts by means of molecular modelling. Bollettino Chimico Farmaceutico 2001; 140, 322-8.

28. Sasaki S., Oshima T., Matsuura H., Ozono R., Higashi Y., Sasaki N., Matsumoto T., Nakano Y., Ueda A., Yoshimizu A., Kurisu S., Kambe M., Kajiyama G. Abnormal magnesium status in patients with cardiovascular diseases. Clin Sci 2000; (Lond) 98, 175-81.​
לא משנה מה, תמיד יהיה אפשר להטיל ספק במחקר. לא משנה כמה מושלם הוא נעשה. וזה בדיוק העניין במחקר.
אתה יכול לא להאמין, אני יכול כן להאמין. בדרך כלל אני סקפטי כמוך. אך לא במקרה הזה.
אני חושב ששווה להשקיע עוד כמה שקלים ולקנות ציטראט.
כל כך קשה להראות יעילות של חומר כלשהו במחקרים שכאלה. ולכן 5 אחוז מבחינתי זה אחוז שאני מכבד ומקבל. זכותך לחשוב ההפך.
 
בתוצאות המחקר בסופו של יום נאמר את זה:

However, a further study, directly comparing bioavailability of Mg citrate and Mg amino-acid chelate is now required to confirm these preliminary findings of differences between them. Outcome data on MgO supplementation was no different from placebo – confirming its poor bioavailability. The lower Mg status of women in this study compared with men warrants further investigation.
ואתה רושם את זה:

בוא נגיד שאנחנו יכולים להגיד בוודאות אחרי המחקר הזה שאוקסייד דיי שווה לתחת.
הייתי אומר שזה "קצת" קיצוני. אתה יכול לרשום לדעתך, אבל לקבוע עובדה כאשר המחקר עצמו לא יודע מה נסגר זה דיי שגוי.

בקשר לטבלה 3, אין לי מושג מה זה Saliva Mg לכן לא התייחסתי לזה, זה גם לא נראה כזה חשוב כי לפי הבנתי הקטנה בדקו את המשתתפים לפי בדיקות רוק, וזה דיי מטומטם כי הפלזמה היא זו שקובעת בסופו של דבר. בטבלה 3 נרשם גם בהתחלה
There were no baseline differences between treatment groups with respect to salivary Mg concentrations, nor were there any statistically significant gender differences in baseline salivary Mg concentration.

גם רשום לך לפני טבלה 2

Scrutiny of ANOVA and treatment mean confidence intervals showed that Mg citrate significantly (n = 50; p = 0.026) increased plasma Mg concentrations after one day of supplementation (acute). However, there was no statistically significant difference between the treatments after 60 days of supplementation when all observations (n = 46) were included in the analyses.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #17
לא הבנתי למה החלטת שרק הפלזמה חשובה. לדעתי היו צריכים לבדוק מגנזיום תוך תאי. רק שנראה לי שמאוד קשה לבדוק את זה.
ואני לא מבין מה לא טוב במה שכתבתי. שים לב:
Outcome data on MgO supplementation was no different from placebo – confirming its poor bioavailability
המשפט הזה אומר בעברית שמגנזיום אוקסייד (שזה MgO) לא היה שונה מפלסבו. והספיגה והזמינות שלו גרועים מאוד.
זה ממש כמו להגיד שהוא שווה לתחת ובזבוז כסף. זה ממש כמו לקחת פלסבו.
אז איך אתה טוען שהסקתי מסקנה לא נכונה?
בוא נאמר שאם אתה רוצה להיות הכי סקפטי שבעולם- המסקנה של הניסוי היא:
אוקסייד לא עושה כלום. אבל כלום.
ציטראט עושה אבל הכמות עדיין שנויה במחלוקת.
 
לא הבנתי למה החלטת שרק הפלזמה חשובה. לדעתי היו צריכים לבדוק מגנזיום תוך תאי. רק שנראה לי שמאוד קשה לבדוק את זה.
ואני לא מבין מה לא טוב במה שכתבתי. שים לב:
Outcome data on MgO supplementation was no different from placebo – confirming its poor bioavailability
המשפט הזה אומר בעברית שמגנזיום אוקסייד (שזה MgO) לא היה שונה מפלסבו. והספיגה והזמינות שלו גרועים מאוד.
זה ממש כמו להגיד שהוא שווה לתחת ובזבוז כסף. זה ממש כמו לקחת פלסבו.
אז איך אתה טוען שהסקתי מסקנה לא נכונה?
בוא נאמר שאם אתה רוצה להיות הכי סקפטי שבעולם- המסקנה של הניסוי היא:
אוקסייד לא עושה כלום. אבל כלום.
ציטראט עושה אבל הכמות עדיין שנויה במחלוקת.
טוב אין לי ממש כוח לזה, אבל בוא נסכם את זה מבחינתי לפחות משהו כזה:
1. בקבוצת האוקסייד היו יותר נשים מגברים ויותר משתתפים מקבוצת הציטראט והמחקר מצא שהספיגה של נשים פחות טובה מגברים (והם גם לא יודעים למה).
2. ההבדל היה קיים בין קבוצת הפלסבו לאקוסייד:
אוקסייד - 0.68 ± 0.02
פלסבו - 0.65 ± 0.02

במצב כרוני:
אוקסייד - 0.69 ± 0.01
פלסבו - 0.64 ± 0.02

3. המחקר הזה נכה מלכתחילה הם מספר פעמים שוב ושוב אומרים שהמחקר לא מדוייק וחסרים בו דברים כמו לדוגמה בכדוריות הדם האדומות
No statistically significant differences in red blood cell Mg concentration among the treatments investigated were found by ANCOVA, either following acute supplementation (n = 50; p = 0.781) or chronic supplementation (n = 46; p = 0.448). However, the large variation in the data (shown by the relatively large SD in proportion to the mean values) may have contributed to lack of difference found.

4. בדיגמות השתן נמצא שלגברים היה baseline יותר גבוה מנשים ובגלל שבקוצת האוקסייד היו 4 גברים ו 8 נשים לעומת קבוצת הציטראט שהיו שם 4 גברים ו 6 נשים יש השפעות סטטיסטיות על הקבוצה, הינה הציטוט:
Mean urinary Mg output for women at baseline was 86.3 mg/24 h (± 27.9, SD), whilst men had higher mean urinary losses: 115.7 mg/24 h (± 43.5, SD).
ולאחר מכן נרשם:
However, the residual plots showed that there were two outlying values in the chronic supplementation urinary Mg output dataset.


5. אני מתייחס בעיקר לפלזמה כי זה זה הדבר היחידי שעבר תהליכים כאלו ואחרים כמו לדוגמה עיכול, כבד וכו' והשתחרר לדם, זו דרגה לפני כניסה לתא וזה עדיף מאשר להסתמך על רוק לדוגמה.

6. בקשר למשפט שציטטת לאחר מכן הם רשמו
The lower Mg status of women in this study compared with men warrants further investigation.
ושוב, היו יותר נשים בקבוצת האוקסייד, מה גם שהמסקנות שלהם מראות הבדלים של 4-5% במצב כרוני בכל המדגמים שלהם, אז איך זה בדיוק שונה סטטיסטית לאחר שהם רשמו מיליארד פעם שלא היה הבדל סטטיסטי ובסוף הם רושמים שזה נחות יותר? זה מחקר בדיחה בקיצור אין לי כוח להגיב עליו או לקרוא אותו יותר, כל פעם שאני קורא אותו מחדש אני מוצא כמה שהמחקר הזה לא אומר שום דבר בסופו של דבר והמסקנות של המחקר הם "רצינו לעשות רעש, לא הלך לנו, אז אנחנו מנסים לחרטט עוד קצת דברים"

לא רואה אין הציטראט יעיל יותר מהאוקסייד כאשר מסתכלים על הנתונים הסטטיסטים הללו, זו המסקנה שלי, המסקנה שלך שונה, זה סבבה תמשיך לקחת ציטראט.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #19
5. אני מתייחס בעיקר לפלזמה כי זה זה הדבר היחידי שעבר תהליכים כאלו ואחרים כמו לדוגמה עיכול, כבד וכו' והשתחרר לדם, זו דרגה לפני כניסה לתא וזה עדיף מאשר להסתמך על רוק לדוגמה.
אני מקבל כל מה שכתבת לחלוטין מלבד המשפט הזה.
הרוק זה נוזל שמופרש אחרי שמהגנזיום כבר נכנס לתאים. מבחינתו זה כביכול מדידת מגנזיום בתאים.
ולכן כל התהליכים שכתבת עדיין תופסים וזו דרגה טובה יותר לטעמי כי מדובר כאן אחרי כניסה של המגנזיום לתאים.
זה לא שהם נתנו להם למצוץ סוכרית מגנזיום ובדקו אחרי שניה לראות כמה זה מתמוסס ברוק.

אבל זה בסדר, אני מבין ומקבל את המסקנות שלך לגמרי.
שאלה אחרונה, יצא לך לקרוא את שאר המחקרים שיש שם ברפרנסים?
 
הבטחתי לכל הספקנים רפרנסים לכך שהוא נספג טוב. אז הנה:
http://www.lbs.co.il/showthread.php?p=208659#post208659
http://www.lbs.co.il/showthread.php?t=15139

עכשיו כולם לזנוח את הפורמולות למיניהן 😛


שאלה בקשר למגנזיום - אני לוקח טריפל שהמגנזיום בו הוא OXIDE, והוא לא עוזר לי לדומס (או לשינה...), אם אקח citrate, הוא כן יעזור לי נגד דומס?
או שבגלל שהOxide לא עובד אז גם הcitrate בהכרח לא יעבוד?
 
נערך לאחרונה:
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית