ייעוץ בקשר לחלבון ביצה וסויה?

[adioS]

אני בקשר לאבקת חלבון ביצה ואבקת חלבון סויה של אופטימום הם טובים ולאיזה מטרה הם משתמשים
אבקת חלבון ביצה/סויה טובים לצריכה אחרי האימון בקיצור מה זה נותן? יותר איכותי מאבקת חלבון רגילה?

 

[Mike Bikov]

לא לכל התשובות, ביזבוז כסף וסויה זה החלבון הכי גרוע מכל החלבונים הקיימים בשוק.

 

[Selotep]

לא לכל התשובות, ביזבוז כסף וסויה זה החלבון הכי גרוע מכל החלבונים הקיימים בשוק.

מתישהו פירסמתי כאן פוסט ואמרו לי שחלבון סויה זה כמו כל חלבון אחר.
קניתי לא מזמן פתיתי סויה 50 גרם חלבון על כל 100 גרם ויחסית זול, אתה יכול לפרט אולי עוד קצת למה החלבון הזה גרוע?

 

[ITZIKB]

http://www.lbs.co.il/showthread.php?t=22023&page=2
משה פרסם פה משהו למה זה גרוע.

 

[Melamed]

סתם שטויות, משווקים מאה סוגי חלבון.
קנה חלבון רגיל

 

[netanel151]

חח הכל אותו דבר אחי חלבון אחד מפצה על העדר חלבון אחר.. הכל אותו חארטה D:

 

[Mike Bikov]

העיקרון שחלבון סויה נחות מול אחרים נובע בתהליכי עיכול (כבד וקיבה) נוספים שיש לו לעומת חלבון ממקורות אחרים. התוצאה, שיש פחות חומצות אמינו זמינות בסופו של דבר (עקב עיכול ופירוק מוגבר).
אלו הרפרנסים שהבטחתי באשכול הקודם:

J Nutr. 2003 May;133(5):1308-15.
Postprandial kinetics of dietary amino acids are the main determinant of their metabolism after soy or milk protein ingestion in humans.
Bos C, Metges CC, Gaudichon C, Petzke KJ, Pueyo ME, Morens C, Everwand J, Benamouzig R, Tomé D.
Source

Institut National de la Recherche Agronomique (INRA), Unité de Physiologie de la Nutrition et du Comportement Alimentaire, Institut National Agronomique Paris-Grignon (INA-PG), 75231 Paris Cedex 05, France.
Abstract

Soy proteins have been shown to result in lower postprandial nitrogen retention than milk proteins, but the mechanisms underlying these differences have not been elucidated. To investigate this question, we measured the postprandial kinetics of the appearance of individual (15)N-amino acids in the serum of healthy adults after the ingestion of either (15)N-soy (n = 8) or (15)N-milk proteins (n = 8) in a mixed single meal (46 kJ/kg). The kinetics of total and dietary amino acids (AA) in the peripheral circulation were characterized by an earlier and higher peak after soy protein ingestion. Dietary AA levels peaked at 2.5 h in the soy group vs. 3.9 h in the milk group (P < 0.02). This time interval difference between groups was associated with a faster transfer of dietary N into urea in the soy group (peak at 3 vs. 4.75 h in the milk group, P < 0.005) and a higher level of incorporation into the serum protein pool from 3 to 8 h after the soy meal. The dietary AA pattern in the peripheral blood closely reflected the dietary protein AA pattern. Postprandial glucose, insulin, and glucagon levels and profiles did not differ between groups. Soy AA were digested more rapidly and were directed toward both deamination pathways and liver protein synthesis more than milk AA. We conclude that differences in the metabolic postprandial fates of soy and milk proteins are due mainly to differences in digestion kinetics; however, the AA composition of dietary proteins may also play a role.

J Nutr. 2002 Jan;132(1):125-33.
Peripheral and splanchnic metabolism of dietary nitrogen are differently affected by the protein source in humans as assessed by compartmental modeling.
Fouillet H, Mariotti F, Gaudichon C, Bos C, Tomé D.
Source

UMR INRA-INAPG de Physiologie de la Nutrition et du Comportement Alimentaire, Institut National Agronomique Paris-Grignon, F-75231 Paris Cedex 05, France. [email protected]
Abstract

We used a previously developed compartmental model to assess the postprandial distribution and metabolism of dietary nitrogen (N) in the splanchnic and peripheral areas after the ingestion of a single mixed meal containing either (15)N-labeled milk or soy purified protein. Although the lower whole-body retention of dietary N from soy protein was measured experimentally, the splanchnic retention of dietary N was predicted by the model not to be affected by the protein source, and its incorporation into splanchnic proteins was predicted to reach approximately 35% of ingested N at 8 h after both meals. However, dietary N intestinal absorption and its appearance in splanchnic free amino acids were predicted to be more rapid from soy protein and were associated with a higher deamination, concomitant with a higher efficiency of incorporation of dietary N into proteins in the splanchnic bed. In contrast, soy protein was predicted to cause a reduction in peripheral dietary N uptake, as a consequence of both similar splanchnic retention and increased oxidation compared with milk protein. In addition, protein synthesis efficiency was reduced in the peripheral area after soy protein intake, leading to dietary N incorporation in peripheral proteins that fell from 26 to 19% of ingested N 8 h after milk and soy protein ingestion, respectively. Such a model thus enables a description of the processes involved in the differential metabolic utilization of dietary proteins and constitutes a valuable tool for further definition of the notion of protein quality during the period of protein gain.

Am J Clin Nutr. 2007 Aug;86(2):373-81.
Consumption of fat-free fluid milk after resistance exercise promotes greater lean mass accretion than does consumption of soy or carbohydrate in young, novice, male weightlifters.

Hartman JW, Tang JE, Wilkinson SB, Tarnopolsky MA, Lawrence RL, Fullerton AV, Phillips SM.
Source

Exercise Metabolism Research Group, Department of Kinesiology, McMaster University, Hamilton, ON, Canada.

Abstract

BACKGROUND:
Acute consumption of fat-free fluid milk after resistance exercise promotes a greater positive protein balance than does soy protein.
OBJECTIVE:

We aimed to determine the long-term consequences of milk or soy protein or equivalent energy consumption on training-induced lean mass accretion.

DESIGN:
We recruited 56 healthy young men who trained 5 d/wk for 12 wk on a rotating split-body resistance exercise program in a parallel 3-group longitudinal design. Subjects were randomly assigned to consume drinks immediately and again 1 h after exercise: fat-free milk (Milk; n = 18); fat-free soy protein (Soy; n = 19) that was isoenergetic, isonitrogenous, and macronutrient ratio matched to Milk; or maltodextrin that was isoenergetic with Milk and Soy (control group; n = 19).

RESULTS:
Muscle fiber size, maximal strength, and body composition by dual-energy X-ray absorptiometry (DXA) were measured before and after training. No between-group differences were seen in strength. Type II muscle fiber area increased in all groups with training, but with greater increases in the Milk group than in both the Soy and control groups (P < 0.05). Type I muscle fiber area increased after training only in the Milk and Soy groups, with the increase in the Milk group being greater than that in the control group (P < 0.05). DXA-measured fat- and bone-free mass increased in all groups, with a greater increase in the Milk group than in both the Soy and control groups (P < 0.05).

CONCLUSION:
We conclude that chronic postexercise consumption of milk promotes greater hypertrophy during the early stages of resistance training in novice weightlifters when compared with isoenergetic soy or carbohydrate consumption.

 

[Avocado]

משה לא פרסם למה חלבון סויה זה גרוע, הוא פרסם למה הוא פחות טוב מהאחרים (וספציפית לאומת מי גבינה).

משה תקן אותי אם אני טועה, אבל אתה מתכוון שביחס לאחרים סויה הכי גרוע. לא שהוא פשוט גרוע בפני עצמו.



עריכה, לא ראיתי את התגובה ששלחת עכשיו

 

[Mike Bikov]

משה לא פרסם למה חלבון סויה זה גרוע, הוא פרסם למה הוא פחות טוב מהאחרים (וספציפית לאומת מי גבינה).

משה תקן אותי אם אני טועה, אבל אתה מתכוון שביחס לאחרים סויה הכי גרוע. לא שהוא פשוט גרוע בפני עצמו.

אם הוא הכי גרוע ביחס לאחרים, אז הוא לא גרוע בפני עצמו?
אם תקח את החלבונים העיקריים בתזונה שלך ("המלאים", עם % ספיגה גבוה) אתה תקבל ש:
ביצה>קזאין(מוצרי חלב בכללי)>בשר>סויה.

אם תרצה ללכת לפי חלבון מהיר ומבודד אז:

קזאין>מי גבינה>ביצה>בקר>סויה.

מבחינת התאוששות וסינטוז חלבון מקסימלי, עירבוב של מי גבינה וקזאין מראים את התוצאות הטובות ביותר.

מבחינת % הספיגה, סויה מתחת למוצרים כמו:
חמאת בוטנים, חיטה מלאה, שיבולת שועל. ה % ספיגה שלו זה 78%, ככה שאם אכלת 50 גרם חלבון מסויה רק 39 גרם יספגו, שאר ה 11 גרם חלבון יצאו בצואה.

 

[Avocado]

אם הוא הכי גרוע ביחס לאחרים, אז הוא לא גרוע בפני עצמו?
אם תקח את החלבונים העיקריים בתזונה שלך ("המלאים", עם % ספיגה גבוה) אתה תקבל ש:
ביצה>קזאין(מוצרי חלב בכללי)>בשר>סויה.

אם תרצה ללכת לפי חלבון מהיר ומבודד אז:

קזאין>מי גבינה>ביצה>בקר>סויה.

מבחינת התאוששות וסינטוז חלבון מקסימלי, עירבוב של מי גבינה וקזאין מראים את התוצאות הטובות ביותר.

מבחינת % הספיגה, סויה מתחת למוצרים כמו:
חמאת בוטנים, חיטה מלאה, שיבולת שועל. ה % ספיגה שלו זה 78%, ככה שאם אכלת 50 גרם חלבון מסויה רק 39 גרם יספגו, שאר ה 11 גרם חלבון יצאו בצואה.

אני מקבל את הטענה שלך שהוא נחות ביחס לאחרים, הכוונה שלי היא שזה שהוא פחות טוב מאחרים לא אומר שהוא לא טוב בכלל. (הכי גרוע מכל החלבונים בשוק נשמע דיי נחרץ)

איפה אפשר לראות את % הספיגה של חלבונים?
מה שמצאתי זה הPDCAAS, וBiological Value.
לפי הPDCAAS, חלבון סויה מדורג כמו חלבון מי גבינה, ופולי סויה מדורגים כ-0.91 שזה עשירית מתחת לבשר, ועדיין מעל דגנים.
ולפי הBV, חלב סויה הוא 91%.

 

[tomer.sh]

סויה עושה ציצי הבנתי חח

 

[Mike Bikov]

אני מקבל את הטענה שלך שהוא נחות ביחס לאחרים, הכוונה שלי היא שזה שהוא פחות טוב מאחרים לא אומר שהוא לא טוב בכלל. (הכי גרוע מכל החלבונים בשוק נשמע דיי נחרץ)

איפה אפשר לראות את % הספיגה של חלבונים?
מה שמצאתי זה הPDCAAS, וBiological Value.
לפי הPDCAAS, חלבון סויה מדורג כמו חלבון מי גבינה, ופולי סויה מדורגים כ-0.91 שזה עשירית מתחת לבשר, ועדיין מעל דגנים.
ולפי הBV, חלב סויה הוא 91%.

ה % ספיגה אתה יכול למצוא ב:
NAtional Research Council. Recommended Dietary Allowances, 10th ed. National Academy Press, 1989.

לגבי ה BV הוא 74% (Soybeans) עם PDCAAS של 1.00 ו PER של 2.2 ו NPU של 61. אלו הפרמטרים שאתה צריך להסתכל עליהם כשאתה בוחן חלבון ולא רק BV או % ספיגה. אין הרבה הבדל בין Soybeans ל חלבון סויה בפני עצמו.
US Dairy Export Council, Reference Manual for US Whey Products 2th Edition, 1999.

 

[Avocado]

זה לא ממש משנה אבל הBV של סויה הוא 74 ביחס לביצה, אני לא חושב שמדובר על אחוזים. בכל מקרה אין מושג מה אחוז החנקן אומר..
והאחוזי ספיגה זה נתונים מ1989, זה עדיין רלוונטי בכלל? ומה זה Mixed US diet שקיבל 96%?

בקיצור החלבון סויה נחות ביחס לאחרים, אני מקבל, אבל אני לא בטוח עד כמה זה משנה.

אגב, במחקר האחרון שהבאת על ההשוואה בין צריכה של חלב ושל חלב סויה אחרי אימון על מסת שריר, מה הכוונה ב(P < 0.05)? לא הצלחתי להבין כמה הבדל היה בין שתי הקבוצות.

 

[coldfire]

זה לא ממש משנה אבל הBV של סויה הוא 74 ביחס לביצה, אני לא חושב שמדובר על אחוזים. בכל מקרה אין מושג מה אחוז החנקן אומר..
והאחוזי ספיגה זה נתונים מ1989, זה עדיין רלוונטי בכלל? ומה זה Mixed US diet שקיבל 96%?

בקיצור החלבון סויה נחות ביחס לאחרים, אני מקבל, אבל אני לא בטוח עד כמה זה משנה.

אגב, במחקר האחרון שהבאת על ההשוואה בין צריכה של חלב ושל חלב סויה אחרי אימון על מסת שריר, מה הכוונה ב(P < 0.05)? לא הצלחתי להבין כמה הבדל היה בין שתי הקבוצות.

http://en.wikipedia.org/wiki/P-value

p<0.05 אומר "אנחנו מגניבים" בעצם.

 

[Mike Bikov]

זה לא ממש משנה אבל הBV של סויה הוא 74 ביחס לביצה, אני לא חושב שמדובר על אחוזים. בכל מקרה אין מושג מה אחוז החנקן אומר..
והאחוזי ספיגה זה נתונים מ1989, זה עדיין רלוונטי בכלל? ומה זה Mixed US diet שקיבל 96%?

בקיצור החלבון סויה נחות ביחס לאחרים, אני מקבל, אבל אני לא בטוח עד כמה זה משנה.

אגב, במחקר האחרון שהבאת על ההשוואה בין צריכה של חלב ושל חלב סויה אחרי אימון על מסת שריר, מה הכוונה ב(P < 0.05)? לא הצלחתי להבין כמה הבדל היה בין שתי הקבוצות.

P value:
http://www.graphpad.com/articles/pvalue.htm

והיחס לביצה מבוצע בגלל שביצה זה הכי גבוה 97-100% ולכן הכל מתייחס אליה. בדומה לאינדקס גליקמי וגלוקוז או לחם לבן. מויקי:
"

There are two scales on which BV is measured; percentage utilization and relative utilization. By convention percentage BV has a percent sign (%) suffix and relative BV has no unit."

מה שהבאתי לך זה ב %.
למה שאחוזי הספיגה ישתנו מ 1989? השתנת פיזיולוגית ב 22 שנה?

 

[Avocado]

נו מה שכתבת מראה שמה שהבאת זה לא באחוזים, כתוב שם שלrelative BV אין מידה מסוימת.
תראה בויקיפדה למטה את הערכים
http://en.wikipedia.org/wiki/Biological_value

בBV היחסי, הסויה קיבלה 74, בזה שבאחוזים היא קיבלה 91.

 

[Mike Bikov]

נו מה שכתבת מראה שמה שהבאת זה לא באחוזים, כתוב שם שלrelative BV אין מידה מסוימת.
תראה בויקיפדה למטה את הערכים
http://en.wikipedia.org/wiki/Biological_value

בBV היחסי, הסויה קיבלה 74, בזה שבאחוזים היא קיבלה 91.

כי אנחנו משווים דברים שונים. אתה משווה Whole soybean ואני משווה soybeans רגילים. אבקות חלבון מסויה עושים מ soybeans ולא מ Whole soybean כי זה יקר יותר.
בשני המצבים בכל מקרה יש בעיה של עיכול, בגלל הפירוק המוגבר בכבד ובקיבה, לכן % הספיגה נמוך יחסית ביחס למזונות כמו ביצים, בשר, חלב וכו' (מבחינת ספיגת חלבון ו AA זמינים לתאים).

 

[adioS]

חלבון ביצה הוא הכי טוב, מה רע עם אני אקח אותו אחרי האימון, למה זה לא טוב? אני יודע שהספיגה של חלבון רגיל היא מהירה, אבל מה רע עם אני אקח את החלבון ביצה אחרי האימון?

 

[Yeti]

חלבון ביצה הוא הכי טוב מה רע עם אני יקח אותו אחרי האימון למה זה לא טוב? אני יודע שהספיגה של חלבון רגיל היא מהירה אבל מה רע עם אני יקח את החלבון ביצה אחרי האימון?

בגדול אין שום דבר רע.

 

[Mike Bikov]

חלבון ביצה הוא הכי טוב מה רע עם אני יקח אותו אחרי האימון למה זה לא טוב? אני יודע שהספיגה של חלבון רגיל היא מהירה אבל מה רע עם אני יקח את החלבון ביצה אחרי האימון?

חלבון ביצה יקר יותר מחלבון מי גבינה, לכן אין טעם לרכוש משהו שהוא יותר יקר ולא בהכרח יותר טוב (ובמקרה שציינתי לפני כן הוא לא).
מהירות הספיגה משנה למי שמתאמן בצום, לכל השאר זה לא ישנה דבר. אם אתה מחפש את הקומפלקס הכי יעיל לסינטוז חלבון ועלייה במסת השריר, עירבוב של קזאין + מי גבינה יהיה היעיל ביותר, לדוגמה סקופ של אבקת מי גבינה עם חלב או משהו בסיגנון.