הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

מסתמן: יוצאי צבא ייהנו מדיור מוזל לפני חרדים

Mike Bikov

מנהל אתר
103,264
12,426
מנהל
נק' מוניטין:
58,703
103,264
12,426
לאחר שעות של דיונים, כאשר עשרות מפגינים בחוץ, אישרה מועצת מינהל מקרקעי ישראל את תוכנית הממשלה לשיווק דירות לסטודנטים, דירות להשכרה מוזלת ודירות למכירה במחיר מוזל למשתכן. הוועדה שתקבע את הקריטריונים תיתן עדיפות למגזר היהודי-דתי, היהודי-חילוני והדרוזי - יותר מאשר לחרדים
תני גולדשטיין עדכון אחרון: 10.08.11, 16:56




מועצת מקרקעי ישראל אישרה היום (ד') את התכנית לשיווק דירות לסטודנטים, דירות להשכרה מוזלת ודירות למכירה במחיר מוזל למשתכן על אדמות המנהל, תחת תיקונים קלים. זוהי הפעם הראשונה שגוף ממשלתי נענה באופן מעשי לחלק מדרישות מחאת האוהלים .

התוכנית שאושרה היום מבוססת בקווים כלליים על ההבטחות המעורפלות שפרסם לפני כשבועיים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אך נופחת בהן תוכן ממשי ומאפשרת לממש אותן בטווח זמן נראה לעין. שר השיכון ויו"ר מועצת המינהל, אריאל אטיאס, אמר כי יביא לכך שכל התוכנית תיכלל בחוק הווד"לים, כפי שהמפגינים דרשו מלכתחילה ובניגוד לנוסח החוק הקיים היום - מה שיאפשר לשלב בבנייה המהירה שתיווצר במסגרת חוק הווד"לים בנייה מוזלת לצעירים.



התוכנית אינה כוללת קריטריונים שקובעים מי בדיוק יהנה מהדיור המוזל, אבל במינהל מדגישים כי בניגוד לדרישת האוצר, היא לא תעוכב עד לקביעת הקריטריונים, אלא תצא לדרך במקביל. משרד השיכון והמינהל הוסיפו המלצות לוועדה שתקבע את הקריטריונים, לפיהן תינתן עדיפות למגזר היהודי-דתי, היהודי-חילוני והדרוזי - יותר מאשר לחרדים. זאת, מכיוון שהמינהל ממליץ כי תינתן עדיפות, ואולי אף תנאי מחייב, לשירות צבאי או לאומי בקבלת ההטבות.

ההמלצות יוצרות איזון בין המגזרים השונים באוכלוסייה גם בקביעת ההעדפה לפי מספר הילדים, המשפיעה על גודל הדירות שהקבלנים יצטרכו לבנות. לפי התוכנית המומלצת, משפחות ללא ילדים יקבלו עד 20% מהדירות. משפחות עם ילד אחד או שניים יקבלו עד 35% מהדירות ואילו משפחות עם שלושה ילדים ומעלה – יקבלו עד 45% מהדירות.


המאהל הירושלמי: הישג למחאה

בזמן הישיבה, התקיימה מחוץ למשרדי המינהל הפגנה של עשרות צעירים וסטודנטים, שניסו לפרוץ לבניין אך נעצרו על ידי כוח משטרה שהוצב במקום. המפגיעים טענו כי חלקים ניכרים בתכנית מיטיבים עם הציבור חרדי ודרשו שהקריטריונים ישונו כך שיותאמו לזוגות צעירים וחילוניים. הסטודנטים שהפגינו הבוקר אמרו ל-ynet, כי המינהל החליט להקפיא את שיווק הדירות המוזלות במסגרת תוכנית מחיר משתכן עד שיוסדרו קריטריונים המשרתים את כלל הציבור.

מהמאהל הירושלמי נמסר בעקבות החלטת מועצת המינהל: "חברי המאהל הירושלמי הפגינו הבוקר מול ישיבת המנהל, לאור כוונתו של שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, לאשר תוכניות אלו בהתבסס על הקריטריונים הישנים של תוכנית מחיר למשתכן, המעניקים העדפה למשפחות מרובות ילדים.

חברי המאהל הירושלמי דרשו שהקריטריונים ישונו ויבטאו העדפה לאוכלוסיה עובדת, שתורמת למדינה באמצעות שירות צבאי או לאומי, גם אם אינם בעלי משפחות מרובות ילדים.

משום כך, החלטת מועצת המנהל עולה בקנה אחד עם דרישת המפגינים - להקפיא את שיווק הדירות המוזלות עד אשר יוגדרו קריטריונים המשרתים את כלל הציבור ולא סקטור מסויים. המאהל הירושלמי ימשיך לעקוב אחר יישום ההחלטה ולהיאבק על הזכות לדיור בר השגה לכולם".


המפגינים מחוים מחוץ למשרדי המינהל (צילום: גיל יוחנן)

ההמלצות: מעונות, דירות להשכרה בזול ודירות למכירה בזול

ההצעות בהן דן המינהל, הן שיווק קרקעות שייועדו לבניית מעונות לסטודנטים, דיור מוזל להשכרה (דיור בר השגה) ומתחמי דיור ב"מחיר למשתכן" - המחיר שבו הלקוח הסופי קונה את הדירה מהקבלן, כך שהמינהל לא ירוויח ממנו. צעדים אלה אמורים להצטרף לתוכנית הווד"לים שאושרה בשבוע שעבר בכנסת.

ההצעה הראשונה שאושרה קובעת, כי הקרקע לבניית מעונות תשווק במכרז פומבי או בפטור ממכרז ליזמים ללא תמורה למינהל, וזאת, לצורך בניית מעונות ולאחר התייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה ועם התאחדות הסטודנטים. המציעים במכרז יתחרו על המחיר הנמוך ביותר לשכירות למטר. המינהל יתייעץ עם המועצה להשכלה גבוהה לגבי סטנדרט הבניה למעונות ודרך תפעולם.

מוסדות להשכלה גבוהה שיחזיקו במעונות הללו יהיו פטורים מתשלומים למינהל, ובלבד שבנייתם תסתיים עד אוגוסט 2014. עוד קובעת ההחלטה כי מוסד שברשותו קרקע שאינה מיועדת למעונות רשאי להסב את יעוד הקרקע למעונות ללא תשלום.

ההחלטה השנייה קובעת כי המינהל ישווק במכרז קרקעות שייועדו להקמת בניינים להשכרה. הקבלנים יתחרו על מחיר השכירות הנמוך ביותר לזכאים עד למחיר של 75% מגובה השכירות המקובל בשוק באותן דירות או יתחרו במכרז רגיל תוך התחייבות להשכיר את הדירות במחיר של עד 30% בלבד מגובה השכירות המקובלת בשוק.

הקבלנים שיזכו במכרזים יוכלו למכור 40% בשוק החופשי, 20% בשכירות ללא פיקוח ו-40% בשכירות מפוקחת, שלקבלנים יהיה מותר להעלות אותה בשיעור עליית המחירים לצרכן בתוספת 1%. הדירות יושכרו לשלוש שנים עם אופציה להארכה ל-10 שנים.

ההחלטה השלישית מחייבת את המינהל לשווק קרקע במחיר קבוע שיעמוד על 50% מהמקובל בשוק, כאשר הדיירים יצטרכו לשלם עד 400 אלף שקל לדירה. הקונים לא יהיה רשאים למכור את הדירה לצד שלישי במשך 10 שנים ולא להשכיר אותה במשך 5 שנים. משרד המשפטים ומשרד השיכון יצטרכו לקבוע תוך חודשיים לכל היותר קריטריונים שיקבעו מי הם הזכאים לשכור דירות בדיור בר השגה ולקנות דירות במחיר למשתכן.

אטיאס: שינוי היסטורי במדיניות המינהל

השר אטיאס אמר בעקבות ההחלטה: "מדובר בהחלטות המשנות מדיניות היסטורית: קרקע המדינה לא תשמש עוד כאמצעי להפקת רווחים אלא תשרת את האזרחים. נצא למכרזים לאלפי יחידות דיור בהנחות של 50% מערך הקרקע לדיור בהישג יד, 70% מערך הקרקע לדיור להשכרה, ו 100% הנחה בקרקעות למעונות סטודנטים. המלצתי למועצה לקריטריונים לזכאים לדיור בהישג יד יעברו דיון במשרד המשפטים וילובנו בועדת טכטנברג".

השר הוסיף, כי "המדיניות שהייתה נהוגה עד כה לפיה הקרקע מוקצית לכל המרבה במחיר משתנה היום והקרקע לא תהיה עוד מקור לרווח לקופת המדינה אלא שיווקה ישרת קידום מטרות חברתיות ויסייע בסגירת פערים בחברה וככל שהמדינה תוותר על הכנסות, נוכל לספק פתרונות באזורי הביקוש.

"בזכות השינוי ההיסטורי ניתן לתת הנחות גדולות בקרקע ולקבל החלטות כמו בניית מעונות סטודנטים בקרקע במחיר אפס. אנו ניתן קרקעות לאוניברסיטאות וליזמים שיוכלו לבצע מכרזים בהם הזוכה יהיה מי שיציע את המחיר הנמוך ביותר ולא למרבה במחיר. נוכל להציע ליזמים מכרזים בפריפריה ובמרכז, אנו לא מוגבלים בזמן ובכמויות.

"אנו ניתן גם תמריצים ליזמים לדיור להשכרה במטרה לייצר שוק משוכלל של דיור להשכרה בדומה למציאות במדינות המערב. שוכרי הדירות יקבלו ביטחון להיכנס לדירות שכורות לזמן ארוך מבלי לחשוש שבעל הבית יעלה את שכר הדירה או יפנה אותם. שכר הדירה יהיה מפוקח וקבוע מראש".

בהכנת הידיעה השתתפו בילי פרנקל ועומרי אפרים


מסתמן: יוצאי צבא ייהנו מדיור מוזל לפני חרדים
 
נערך לאחרונה:
בעזהי"ת



מעולה. הלוואי ויקבל מעמד חוקי. יש לתגמל ביד נדיבה את אלה שנושאים בעול השירות הצבאי. אמנם זאת, אך אני מסופק אם הדברים יעברו את מבחן התקשורת ומבחן בג"ץ (כי זה ממש פאשיסטי, מיליטריסטי ואלים - ליצור מערכת הטבות קבועות בחוק שהמגזר הערבי לא יהנה מהן).
 
מצויין! בתור יוצא צבא לא-יהודי, אני יכול להבין את הקשיים שהחיילים עוברים.

אמנם החרדים כבודם במקומם מונח, אך רובם המוחלט אינו מקדיש את מיטב שנותיו למען שירות המדינה ואני חושב שהיחס צריך להיות בהתאם, וזאת בצורה שאינה תקפח אף אחד.

😃
 
אה, אז לא כל האזרחים שווים בפני החוק? אם צה"ל מחליט לא לגייס מישהו אז הוא אשם? הוא נחות?
 
אה, אז לא כל האזרחים שווים בפני החוק? אם צה"ל מחליט לא לגייס מישהו אז הוא אשם? הוא נחות?

להיפך, אפשר להגיד שהוא רק הרוויח. הוא לא יקבל את ההטבה הזו, אבל יש לו שלוש שנים "רווח" שבהן הוא יכול ללמוד ולעבוד.
 
אם כך, חוק גיוס חובה הפלה אותי לרעה, ואז בחוק הזה יש אפליה מתקנת.
 
זה כבר עניין של גישה, אבל אני לא רואה בעיה בזה שאנשים שנאלצו להקריב שלוש שנים למדינה, יהנו מהטבות על פני כאלו שלא, שלמעשה קיבלו הטבה אחרת.
 
בעזהי"ת


אה, אז לא כל האזרחים שווים בפני החוק? אם צה"ל מחליט לא לגייס מישהו אז הוא אשם? הוא נחות?

אכן, לא כל האזרחים שווים בפני החוק. לו היה מוטל בצורה אחידה "מס בטחון" על כל אזרחי המדינה, אשר ניתן לשלמו בשתי דרכים: או שירות צבאי או תשלומי מס בערך שווה, אז אכן היה מדובר כאן על שוויון, ואז אכן היה ניתן לתמוה על תגמול ייחודי לקבוצת האזרחים שנושאת בנטל השירות הצבאי. אבל אם מראשית היום ועד שעות הצהריים אין שוויון בפני החוק, אי אפשר להתעורר לקראת ערב ולפסול מהלכי תגמול בשם העקרון הזה.


זה נכון, חוק גיוס חובה צריך לבטל. אבל אתה לא מתקן עיוות ע"י עוד עיוות.

היות ועל פי דעת רוב האזרחים במדינת ישראל (ימין, מרכז, שמאל לאומי), יש צורך בהגנה צבאית על אזרחי המדינה, והיות ומאגר ההון האנושי אינו מספיק גדול כדי לקיים את ההגנה הצבאית הזו באמצעות צבא מתנדבים, האמירה שיש לבטל את חוק גיוס החובה היות והוא חוק מעוות, לא נשמעת דמוקרטית במיוחד.
 
נערך לאחרונה:
בעזהי"ת




אכן, לא כל האזרחים שווים בפני החוק. לו היה מוטל בצורה אחידה "מס בטחון" על כל אזרחי המדינה, אשר ניתן לשלמו בשתי דרכים: או שירות צבאי או תשלומי מס בערך שווה, אז אכן היה מדובר כאן על שוויון, ואז אכן היה ניתן לתמוה על תגמול ייחודי לקבוצת האזרחים שנושאת בנטל השירות הצבאי. אבל אם מראשית היום ועד שעות הצהריים אין שוויון בפני החוק, אי אפשר להתעורר לקראת ערב ולפסול מהלכי תגמול בשם העקרון הזה.




היות ועל פי דעת רוב האזרחים במדינת ישראל (ימין, מרכז, שמאל לאומי), יש צורך בהגנה צבאית על אזרחי המדינה, והיות ומאגר ההון האנושי אינו מספיק גדול כדי לקיים את ההגנה הצבאית הזו באמצעות צבא מתנדבים, האמירה שיש לבטל את חוק גיוס החובה היות והוא חוק מעוות, לא נשמעת דמוקרטית במיוחד.

הנחת כאן הנחה, וניסחת אותה בצורת עובדה. ההנחה לא נכונה. תריץ חיפוש על השרשור האלמותי של אלכס - "צבא העם".
 
בעזהי"ת



תחת חיפוש על "צבא העם", לא קיבלתי תוצאה כלשהי. יש לינק?







------------------------------------------------

א. בסדר. חיפוש על 'צבא', גם לא הועיל, ובסופו של דבר חיפוש ידני הוביל לאשכול בן שמונה תגובות, תחת השם "צבא עם".

ב. קראתי את המאמר. תחילה לכל, זה שהוצג מאמר דעה כלשהו, מגובה בסטטיסטיקות שונות, לא אומר שעכשיו התקבלה כאן אמירה אבסולוטית השומטת את השטיח מתחת כל דעה אחרת.

למשל, אוכל בקלות לטעון שהמאמר יוצא מנקודת הנחה שכל בוגר תיכון במדינה שווה איש לרעהו ביכולותיו, ועל כן כדי לאייש את יחידות העילית השונות אתה רק צריך מספר X של אנשים מתוך הסך הכולל, ועל כן מספיק לך להציע תגמול כלכלי נאות, אשר מתוכו מייד יתמלאו שורות היחידות הנ"ל בכוח אדם מתאים. בפועל, רוב בוגרי התיכון לא יעברו את מבחני הטיס, או הגיבוש לסיירת מטכ"ל, ואמנם אלה הן יחידות התנדבותיות, אבל חלק לא מבוטל מיצר ההתנדבות נוצר מברירות "או סיירת או ניירת", שלא יתקיים ב"או סיירת או טיול ברחבי העולם לפני שנות האקדמיה".
 
נערך לאחרונה:
בעזהי"ת



תחת חיפוש על "צבא העם", לא קיבלתי תוצאה כלשהי. יש לינק?







------------------------------------------------

א. בסדר. חיפוש על 'צבא', גם לא הועיל, ובסופו של דבר חיפוש ידני הוביל לאשכול בן שמונה תגובות, תחת השם "צבא עם".

ב. קראתי את המאמר. תחילה לכל, זה שהוצג מאמר דעה כלשהו, מגובה בסטטיסטיקות שונות, לא אומר שעכשיו התקבלה כאן אמירה אבסולוטית השומטת את השטיח מתחת כל דעה אחרת.

כפי שאמרת בעצמך - המאמר מגובה במספרים וסטטיסטיקות. הדעה כי יש לשמור על גיוס חובה לא מבוססת על כלום, למעט ססמאות ריקות מתוכן וקיבעון מחשבתי.
 
בעזהי"ת



זה שצירפת כמה גרפים ונתונים סטטיסטיים למאמר, לא אומר שהוכחת את האמירה שנמצאת בו, ובטח לא מאפשר לך לומר שמעכשיו כל דעה אחרת היא ססמה מקובעת מחשבתית וריקה מתוכן.
 
בעזהי"ת



זה שצירפת כמה גרפים ונתונים סטטיסטיים למאמר, לא אומר שהוכחת את האמירה שנמצאת בו, ובטח לא מאפשר לך לומר שמעכשיו כל דעה אחרת היא ססמה מקובעת מחשבתית וריקה מתוכן.

אם אותם נתונים מראים שגם כך אין בפועל "צבא עם" - 40% מקבלים פטור, מתוך ה-60% הנותרים רבים לא משלימים את שירותם,ו -20% מתוכם בלבד משרתים בתפקידי לחימה - אז כן, המאמר הוכיח את טענתו.
 
בעזהי"ת



המאמר יוכיח את טענתו מתוך דבריך, אם הם היו הפירוש היחידי לנתונים הללו. וזו הבעיה עם מאמר שיש בו כמה נתונים סטטיסטיים המפורשים באופן כלשהו, ועכשיו הקורא ההדיוט בטוח שאלו דברי תורה מסיני.

מובן מאליו שה-20% הנותרים המשרתים בתפקידי לחימה (מקפלת מצנחים במלחמת העולם השניה, אגב, הייתה בתפקיד לחימה? לא. אז אין לנו כאן רק 20% לוחמים ואת כל השאר לא צריך. הקפיצה הזו מ-60% ל-20% מייצגת בדיוק את הבעיה בעומס נתונים ופרשנות דעה בודדת. לא תמיד העין מספיק חדה להבחין בנתונים החסרים), אינם 20% מתוך 100% של חיילי שחמט זהים בעלי יכולת זהה: תנועה קדימה ואיום באלכסון, אלא בדמות תמצית די מזוקקת מתוך מאגר הון אנושי גדול, ועל כן אין יכולת פשוט למלא את מקומם ב-20% כלשהם מאוכלוסיית בוגרי תיכון, אלא יש צורך באותו מאגר הון אנושי מקיף, על מנת למלא את השורות.

ובטח במלחמה פון קלאוזוביצית מקיפה, אשר תדרוש גיוס מלא של העם, וגם מי שלא שירת יצטרך ללכת לחפור ביצורים.
 
אתה מודע לכך שאפילו צה"ל בכבודו לא רוצה חוק גיוס חובה, כן? הנתונים במאמר רק מצדיקים את העובדה שאין צבא עם. זה לא קשור לעובדה שחוק גיוס חובה הוא פשיסטי.
 
ידידי - עם מספרים אתה לא יכול להתווכח. גיוס חובה זה אומר שמעל 90% מתגייסים, לא? אם רק 60% מתגייסים, אז זה כבר צבא "חצי עם". מתוכם כמה מיותרים יש? מתוכם כמה לא מיותרים שלא משלימים את שירותם יש? כמה המשק מפסיד על כל אותם אלו שלא מייצרים הכנסה.

עכשיו תגיד לי אתה - על מה אתה מבסס את דעתך שצריך לשמר גיוס חובה?
 
בעזהי"ת


ידידי - עם מספרים אתה לא יכול להתווכח. גיוס חובה זה אומר שמעל 90% מתגייסים, לא? אם רק 60% מתגייסים, אז זה כבר צבא "חצי עם". מתוכם כמה מיותרים יש? מתוכם כמה לא מיותרים שלא משלימים את שירותם יש? כמה המשק מפסיד על כל אותם אלו שלא מייצרים הכנסה.

עכשיו תגיד לי אתה - על מה אתה מבסס את דעתך שצריך לשמר גיוס חובה?

א. למען האמת, מקריאה מדוקדקת יותר של המאמר, אני אפילו מתאכזב. ההתייחסות שלו רדודה לחלוטין, תופסת קו מאוד מצומצם ובונה על פיו תזה שלמה.

ב. הדברים מתבטאים כבר בתחילת הדברים, בציטוט החלקי של אלוף גרשון הכהן: "גם ללא בחינה אמפירית מקיפה אפשר לקבוע כי במדינת ישראל לא יימצאו מספיק בני נוער מוכשרים וטובים שיבחרו בשירות צבאי כדרך חיים למספר השנים הנדרשות ובאיכות הנדרשת.... אין למדינת ישראל יכולת אחרת מלבד רעיון צבא העם".

הדילוג בציטוט, מאפשר לדלג לחלוטין מעל עיקר הדברים, ומעכשיו והלאה להתייחס לנקודה שאף גרשון הכהן הסכים איתה, ותו לא. "אפשר להעמיד צבא שכיר בהיקף הנדרש לצורכי הביטחון השוטף, אולם כאשר מדובר בהיבט הכמותי בבניין הכוח הצבאי למלחמה, אין למדינת ישראל יכולת אחרת מלבד רעיון צבא העם. הווה אומר שמוטל עלינו להמשיך להיות חברה ומדינה המגייסת את כל משאביה בשעת מבחן, כפי שהגה בן גוריון והעמיד את העניין בשיא השכלול, עם ארגון יחידות המילואים לאחר מלחמת העצמאות".

מובן מאליו לכל בר דעת, שצבא הנדרש להתמודד עם קצת 'עופרת יצוקה' פה ושם, יכול להיות 'צבא קטן וחכם' – כהגדרתו של אהוד ברק. אבל אפילו מבצע זעיר דוגמת לבנון 2.0, מבצע שבפועל לא השיג את מטרותיו, דרש גיוס מילואים ניכר מאוד. עיקר הדיון לא נמצא בעת תקופות בט"ש, אלא במלחמה פון-קלאוזוביצית כוללת, הגוררת בחובה לא רק גיוס מילואים מלא, אלא מעורבת שלמה של העורף תחת משטר מל"ח, ושלא לדבר על הג"א וסתם התבצרות שקי חול בפתח הבניין.

ג. כך הוא פוטר את עצמו מאוד בקלות, ששירות החובה בישראל הוא בין הארוכים ביותר בעולם, אך מה לעשות שדווקא במצרים וסוריה – שהן הרלוונטיות לנושא ולא פולין או פינלנד, שירות החובה נמצא באורך דומה, ואלה הצבאות ואלה הסד"כים שתאלץ להתמודד איתם בעימות מלא.

(או אולי הכוונה לצבא קטן וחכם, בלי מילואים בכלל? כנגד כל דוויזיה משוריינת שתוטל מולנו לשדה המערכה, נסתפק בגדוד 'צבא קבע'?!).

ד. גם בנוגע לרעיון מיקור החוץ, שאכן הוא רעיון נחמד מאוד לתקופת בט"ש ועימות מוגבל, למרות שגם אז נשמעות ממנו לא מעט חריקות. לא רק שבעימות מלא, גיוס המילואים יחול גם על עובדי מיקור החוץ, אלא שמדוע עובדי קבלן אזרחי יסכנו את עצמם לספק שירותי כביסה ומזון לאזורי החזית, בטח לאחר ששיירות קודמות ספגו אבדות כבדות? ומה תעשה אז, תתבע אותם לבית משפט בסיום המלחמה, כשאולי כבר חדלת להתקיים בעקבות אובדן אספקה קריטי?!

ה. המאמר יוצא מנקודת הנחה אילמת, שהמצב הנוכחי בו סדרי הגיוס לצה"ל יורדים, והיקף האוכלוסיות שלא נוטלות חלק בנטל הבטחוני, עולה – הוא מצב שאכן צרכי הבטחון של ישראל בעת עימות כולל, מקבלים מענה. קל מאוד לדבר על דעיכת צבא העם, אבל אל מול מצב שבו נעמוד במלחמה מול מצרים, סוריה, ירדן, חיזבאללה, חמאס ואירן גם יחד, דומה שהדיבורים האלה משקפים גן עדן של שוטים שאננים.

הרחבת צבא הקבע, לטעמי, צריכה להיות דוגמת חשיבותם של הסרג'נטים כעמוד שדרה של המערך הירוק, לא באמירה שעכשיו הפכנו לשוויץ, שאגב מקיימת גיוס חובה לעילא ולעילא. אנחנו נמצאים במזרח התיכון, ומוטב לזכור זאת.
 
כמו שאמרתי: ססמאות ריקות וקיבעון מחשבתי.
אני לא יודע איך אפשר לשמר על רעיון צבא העם כשממילא הוא כבר לא כזה בפועל.
אף אחד לא טוען שהפכנו לשוויץ, וכמות מספרית של חיילים לא הכריעה מלחמות בכמה מאות השנים האחרונות.

---------- התגובה התווספה ב 09:14 ---------- התגובה הקודמת הייתה ב 09:10 ----------

גם ללא בחינה
אמפירית מקיפה אפשר לקבוע כי במדינת ישראל
לא יימצאו מספיק בני נוער מוכשרים וטובים
שיבחרו בשירות צבאי כדרך חיים למספר השנים
הנדרשות ובאיכות הנדרשת.

סיימתי את טיעוניי. הבנאדם ללא בחינה אמפירית טוען: אין ספק, ובזה מסיר מעצמו את נטל ההוכחה.
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית