קרבי זה הכי אחי!

אני אעדכן ללא ספק
שמע, המטרה שלי בגיבוש הזה היא בסך הכל לראות את הרמה שלי ולחוות קצת
בסופו של דבר גם אני חושב שאני אבקש גיוס למג"ב ואנסה להתקבל לימ"ס

איך זה שאתה לא הולך לגיבוש הזה סותר את העובדה שאתה רוצה ימ"ס?
 
אני אעדכן ללא ספק
שמע, המטרה שלי בגיבוש הזה היא בסך הכל לראות את הרמה שלי ולחוות קצת
בסופו של דבר גם אני חושב שאני אבקש גיוס למג"ב ואנסה להתקבל לימ"ס

איך זה שאתה לא הולך לגיבוש הזה סותר את העובדה שאתה רוצה ימ"ס?


לא סותר כלל- פשוט אם אני מוכוון כבר למטרה מסויימת- ימ"ס- אני יודע מראש שאני לא אשקיע את כל כולי בגיבוש צנחנים דובדבן כי בעצם האופציה של המאותר דובדבן היא מפחד שאני לא אעבור את גיבוש ימס אבל אחרי שחשבתי על זה עוד קצת החלטתי שאני אקח את הסיכון ואלך על הטופ (האפשרי) מבחינתי שזה ימ"ס.



השבוע לא יצא לי להתאמן בכלל חוץ מאימון כוח ביום שני. מחר אני ארוץ 9000, מחרתיים כוח ועוד 3 ימים שוב 9000.
 
טוב בסוף לא יצא לי להתאמן אתמול ושלשום. אני אקח מנוחה עד ראשון ואחזןר להתאמן.
 
תודה גשש!

הייתה היום ריצת 9000 הליכון- היה אחלה ריצה. לא ככ קשה.

דא חייב להתחיל לעבוד על פקלים. כשהמרפק יחלים אני אוסיף 3 סטים מקבילים מ.ג מקס׳, ו200 שמיכה מחולק ל5-6 סטים ולאט לאט אצמצם סטים וכמובן בטן. השאיפה היא לעשות 200 שמיכה ו100 בטן.
 
חזלש כוח:
בנצ 100 10108 המרפק לא כאב.
פרס 60 553
מתח סופינציה 42.5 555
ידיים קצת לג פרס והביתה

מאימון הבא חוזר לעבוד בטן וקצת פקלים
 
כוח:
בנצ 100 10-10-10 קל
כתפיים 60 555 קל
מתח סופנציה 40 555 היה קשה משום מה
ידיים לג פרס הביתה


מחר ריצת 9500.
 
ליאב- אני מחכה לעידכון! איך היה?
טוב אני אספר בקצרה
הלכתי לגיבוש ב-16, 4 שעות משכו אותי בשביל להגיד לי שאני צריך לעשות אקו לב, (סבא שלי נפטר בגיל 39 מדום לב) ושאם אני לא עושה אני לא יכול לעשות את הגיבוש.
טוב, אחרי היום הזה קבעתי תור לרופאים והפכתי עולמות כדי להספיק לעשות אקו לב, יום אחרי זה היה הגיבוש האחרון, כבר נשברו לי כל הכוחות והתחלתי לאבד מוטיבציה מהגיבוש צנחנים הזה.
בסוף הספקתי להגיע לגיבוש ב-9 וחצי (האקו לב היה ב-8 וחצי) והרופאים עצמם לא הבינו איך הספקתי לעשות אקו לב ביום.. חח היו מופתעים ממני רצח, הבדיקה הייתה תקינה דרך אגב.
עכשיו הקטע שהגיבוש שהיה ב-17, זה הגיבוש של כל הכיפות סרוגות מהישיבות, רובם נפלו מגיבוש מטכל ובאו לגיבוש צנחנים
שתבין את הרמה ביום הראשון בריצת 2000 עשיתי 8:11 והייתי בין בערך מקום 21 מתוך 30
כולם שם פשוט היו שפיצים ברמות על וגם דיברתי עם אחד המפקדים שם והוא אמר שהגיבוש הספיציפי הזה הוא ברמה טיפה יותר גבוהה מגיבוש צנחנים רגיל
קיצר, השירותים במקום זוועה, אי אפשר לחרבן (מוצפים לגמרי, השתנתי ליד העצים) וגם אין מה לחרבן כי אתה בקושי אוכל (אורז עם תירס)
עשו לנו נוהל מימייה לפני השינה (שתינו מימייה שלמה לפני השינה) וכל הלילה קמתי להשתין, לא הצלחתי להירדם כמו שאתה מתאר לעצמך בטח גם בגלל נחירות של אחרים וגם בגלל הצורך להשתין כל הזמן.
קמנו ב-3 וחצי, וב-5 הכירו לנו את המגבשים המילואימניקים, אני לקחתי שק חול ששוקל ככה 20 קילו ואני לא מגזים ועוד ג'ריקן ששוקל דומה, הלכנו אחרי המילואימניק וצריך לעמוד בקצב שלו ולשים לב לסטיקלייט הכחול שלו, כי היה חושך ומלא צוותים אחרים היו שם
עשינו קו זינוק של שקי חול, והיינו צריכים להגיע לנקודה מסויימת, להקיף אותה ולחזור (משהו כמו 50 מטר) והוא נתן לנו זמנים לא הגיוניים.
בספרינטים הראשונים הצלחתי לעמוד בקצב יפה ואז לאט לאט התחלתי להתעייף ולהיות בין האחרונים, ואחרי 15 ספרינטים ככה אתה רואה אנשים מתחילים לפרוש, כל פעם אני זורק מבט הצידה ורואה עוד מישהו פורש.
המפקדים שם רק מורידים לך את המוטיבציה ואת הביטחון העצמי, אחרי 30 ספרינטים בערך שהדופק שלי בשמיים והמוטיבציה בריצפה (כי תמיד הגעתי אחרון, הדתיים האלה שפיצים ברמות שאתה לא מבין בכלל) וכל פעם שאני מקיף את השקים וחוזר המפקדים שעומדים שם רושמים את המס' של האחרונים ואומרים לי שאני אפס וגרוע ושאני סתם מעכב את הקבוצה וזה הצליח לפגוע בי למרות שידעתי שהם עושים את זה כדי לשבור אותי.
מדי פעם המפקד אמר לנו לשכב על הגב, על הבטן, שוב על הגב, לעצום עיניים, שיגע אותנו, ואז פתאום מפתיע אותנו ויוצאים לעוד ספרינט, מה שבאמת היה קשה שם זה שאין זמני מנוחה בין ספרינט לספרינט.
באחד מהספרינטים אני נפלתי, וכבר לא המשכתי אותו, והמילואימניק שואל אותי אם אני ממשיך, עצרתי לחשוב ואמרתי לו שכן, המשכתי עוד בערך 5 ספרינטים ואז שוב נפלתי ומישהו דרך עליי, קמתי והמשכתי לרוץ (תמיד שראיתי מישהו שנופל עזרתי לו לקום ולי לא עזרו) ופשוט בשלב מסויים כבר התחלתי להתאכזב מעצמי שהרמה שלי כל כך נמוכה, כי הייתי כל הזמן אחרון, והמפקדים עוד יותר מורידים לי את ה"כבוד" ולא מעודדים אותי להמשיך בכלל, הדופק שלי היה ממש מהיר והתחיל לי כאב ראש מטורף, לא יצאתי לריצה הבאה, אמרתי למפקד שאני פורש.
בקיצור מחכה לי גיוס מג"ב... הפעם הפקתי לקחים, אני מודע לזה שלא הייתי צריך לפרוש למרות שאני ברמה נמוכה מכולם שם, פשוט אני בן אדם מאוד תחרותי ואני לא יכול לסבול שהרמה שלי כל כך נמוכה, זה היה לי ככה גם בכדורסל ובכל תחום של ספורט שניסיתי, צריך לעבוד על החלק הזה באופי שלי, לשים את האופי בצד ולהשלים עם זה שיש יותר טובים ממני לא משנה כמה אני אתאמן, הכי חשוב זה לתת כל מה שיש לי ושאני כותב לך את זה עכשיו אני יודע בוודאות שיכולתי לסיים את הגיבוש הזה , היה קשה אבל לא עד כדי כך שלא יכולתי להמשיך, זה האגו ששבר אותי.
 
נערך לאחרונה:
אין לך מה להתאכזב מעצמך. אני לפחות מאמין שדברים לא קורים סתם ואם באמת
פרשת אז זה לטובה. לדוג׳ אני מכיר בחור שביומס קיבל חובלים ולא עבר אפילו את המיונים, התגייס למגב והתקבל לימס.
נפגש במכמש מרץ 13 הא? ;)




לנושא קצת אחר- אני אמור לרוץ מחר אבל אני לא יכול- יש לי שלפוחיות איומות ברגל מהריצה האחרונה. מחר אני אעשה אופניים 30-40 ק״מ ונקווה שאני אוכל חרוץ
בשבת.
 
בהחלט ניפגש, אני רק צריך לסדר שבאמת יגייסו אותי למג"ב, צריך להתחיל להפעיל את הקשרים =]
ותודה על התמיכה, כל מי שסיפרתי לו את זה היה מאוכזב ממני מאוד, כי אני לא אחד שמתאים לו לפרוש וכל הקרובים אליי יודעים את זה.
תן בראש באימונים, הגיבוש הזה גם נתן לי להבין את הדברים שחלשים אצלי
 
בהחלט ניפגש, אני רק צריך לסדר שבאמת יגייסו אותי למג"ב, צריך להתחיל להפעיל את הקשרים =]
ותודה על התמיכה, כל מי שסיפרתי לו את זה היה מאוכזב ממני מאוד, כי אני לא אחד שמתאים לו לפרוש וכל הקרובים אליי יודעים את זה.
תן בראש באימונים, הגיבוש הזה גם נתן לי להבין את הדברים שחלשים אצלי

נקווה שגם אני אצליח להגיע למגב, אני בינתיים מיועד לגולני בכלל.
שמע שיהיו מאוכזבים כמה שהם רוצים, מהשכבה שלי מי שהתקבל היו או נרקומנים מגעילים או מוזרים צהובים מהתחת. ככה שלא חושב שהפסדת ככ. טוב שאתה יודע איפה אתה חלש- זה הדבר הכי טוב שיכל לקרות לך. עכשיו נשאר רק לעבוד לעבוד לעבוד!
שיהיה הרבה בהצלחה איש יקר! נקווה באמת לפגוש אותך במכמש במרץ ;)
 
ליאב, עד כמה שקשה, צריך ללמוד להמשיך (אני נשמע כמו מפקד צהוב שרק סיים קורס מכים..)
ככה זה בצבא. בגיבושים לא רואים את זה, אבל אחרי שמתגייסים, החברים עוזרים תמיד, אם זה בריצות ואם זה במסעות, פשוט דוחפים.
תמיד יהיה מגבש שיוריד לך את הביטחון העצמי, יקרא לך אפס, יגיד שאתה לא מתאים וכול החרא הזה. אם אתה יודע שזאת המטרה שלהם, רק להוריד לך את הביטחון העצמי, פשוט צריך לא להקשיב להם, עד כמה שזה קשה ונשמע נכון לפעמים.
אין כזה דבר לפרוש, פעם אחרונה, כן? 😃.

בהצלחה לשניכם
יום ראשון קורס לוטר ברבאק!
 
ליאב, עד כמה שקשה, צריך ללמוד להמשיך (אני נשמע כמו מפקד צהוב שרק סיים קורס מכים..)
ככה זה בצבא. בגיבושים לא רואים את זה, אבל אחרי שמתגייסים, החברים עוזרים תמיד, אם זה בריצות ואם זה במסעות, פשוט דוחפים.
תמיד יהיה מגבש שיוריד לך את הביטחון העצמי, יקרא לך אפס, יגיד שאתה לא מתאים וכול החרא הזה. אם אתה יודע שזאת המטרה שלהם, רק להוריד לך את הביטחון העצמי, פשוט צריך לא להקשיב להם, עד כמה שזה קשה ונשמע נכון לפעמים.
אין כזה דבר לפרוש, פעם אחרונה, כן? 😃.

בהצלחה לשניכם
יום ראשון קורס לוטר ברבאק!


בהצלחה! כמה זמן הקורס? ( 4 שבועוצ אאל״ט?)
 
רק בסוף מסלול..
עכשיו קורס לוטר, ועוד חודשיים בערך קורס צניחה. חסר להם שגם את זה הם יורידו.
 
ליאב, עד כמה שקשה, צריך ללמוד להמשיך (אני נשמע כמו מפקד צהוב שרק סיים קורס מכים..)
ככה זה בצבא. בגיבושים לא רואים את זה, אבל אחרי שמתגייסים, החברים עוזרים תמיד, אם זה בריצות ואם זה במסעות, פשוט דוחפים.
תמיד יהיה מגבש שיוריד לך את הביטחון העצמי, יקרא לך אפס, יגיד שאתה לא מתאים וכול החרא הזה. אם אתה יודע שזאת המטרה שלהם, רק להוריד לך את הביטחון העצמי, פשוט צריך לא להקשיב להם, עד כמה שזה קשה ונשמע נכון לפעמים.
אין כזה דבר לפרוש, פעם אחרונה, כן? 😃.

בהצלחה לשניכם
יום ראשון קורס לוטר ברבאק!
הקטע שידעתי שהם עושים את זה רק להוריד את הביטחון העצמי שלי, פשוט, אני אחד שתמיד רוצה להיות הכי טוב וכשזה לא קורה אני פשוט לא ראיתי שום דבר אחד ולהסכים עם המפקדים האלה ולפרוש.
אם אתה מחזיר אותי אחורה עכשיו אני לא פורש לא משנה מה, אבל אין מה לעשות זה עבר כבר ומהניסיון הזה אני בטוח שאני אקבל משהו יותר טוב אפילו
תודה רבה =]
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית