http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4150799,00.html
עכשיו זה לא רק מוות לשמאלנים.
עכשיו זה לא רק מוות לשמאלנים.
עקבו אחר הסרטון הבא כדי לצפות כיצד להתקין את האפליקציה של האתר על מסך הבית של המכשיר שברשותכם.
תזכורת: This feature may not be available in some browsers.
איפה בדיוק זכות חופש הביטוי בחוק הזה?
אם כבר צריך לשרוף את מי שהציע אותו כמו שהוא.
כל אחד ברחוב יוכל לטעון לכל שטות ולדרוש פיצוי בלי הוכחה..פשוט כאוס.
אשכרה להעמיד אדם לדין בלי משפט.
האם אתה מודע להגדרה המשפטית של הוכחת נזק וההשלכות שלה על התוצאה?אתה מפספס את השינוי המהותי בחוק - לא 300,000 קנס, אלא עצם זה שלא צריך להוכיח יותר נזק, בעוד שהחוק העכשווי מצריך הוכחת נזק.
ברור שהם מנפחים את זה, אבל הם מנפחים את זה למקרה אפשרי אם החוק יעבור, לא למקרה דמיוני. זה כשלעצמו צריך להדליק נורה אדומה.
ומה תגיד אם מישהו יטען שפגעת בו ותצטרך לשלם בלי צורך אפילו לספק הוחכה?
---------- התגובה התווספה ב 17:34 ---------- התגובה הקודמת הייתה ב 17:32 ----------
כמה שטויות בפוסט אחד...
חבל שאנשים לא מבינים במערכת המשפט קצת יותר.
נראה לך הגיוני מה שאתה אומר?
כן, מחר יהיה גל תביעות על סך 300 אלף שקל כי מישהו קרא למישהו מניאק.
פשוט לא מבינים את מהות החוק.
---------- התגובה התווספה ב 17:36 ---------- התגובה הקודמת הייתה ב 17:34 ----------
האם אתה מודע להגדרה המשפטית של הוכחת נזק וההשלכות שלה על התוצאה?
אי הוכחת נזק ממשי מגמדת את הפסיקה לכדי אפסיות ברוב המוחלט של המקרים.
הקטע של אי הוכחת הנזק בתביעות דיבה הוא מחוייב.
דוג' - לא מזמן הייתה כתבה על בחור(תלמיד) שהיו נטפלים אליו בפייסבוק ומפרסמים עליו סטטוסים מעליבים וכו' וכו'.
אם הוא היה תובע במצב הקודם הוא היה במקרה הטוב מקבל 200 ש"ח, כי קשה להוכיח נזק ממשי.
בשינוי החוק זה לא יהיה כך, אני מסכים שלחוק יש מגרעות שצריך לטפל בהן, ע"י ניסוח נכון יותר והוספת סעיפי משנה שיחולו על מצבים מסויימים.
אגב, לא יודע אם אתה זוכר את המקרה אותו אחד התאבד בסוף.
אהה שכחתי, והכי חשוב החוק העכשווי לא מחייב הוכחת נזק.
מאיפה הבנת שכן?
כרגיל עכבר ולא פיל. העלאת הרף ל 300 היא בבחינת הדין הרצוי ולא המצוי. עד היום ללא הוכחת נזק ניתן היה לתבוע עד 50. מכל מקום, לו בגה צודק- אין חדש תחת השמש ומרבית תביעות לשון הרע, בייחוד באיזור המרכז מסתכמות לכדי אלפי ובמקרים נדירים עשרות אלפי שקלים. מקרה שזכור לי הוא של רוחמה אברהם שהושפלה בערוץ עשר על ידי ריקי בליך והבחור הקרח הלא מצחיק ששמו ברח לי- כמדומני שם נפסקו לה למעלה מ300 וזאת בגלל שתמונתה הוצמדה לישבן ובפומבי כונתה בכינויי גנאי מעליבים. וחוץ מזה הגיע הזמן שהבריות ינהגו כבוד זה בזה. אני סמוך ובטוח שגם היום עורכי דין מגישים תביעות סרק על כל קללה/נאצה והמצב לא ישתנה. בכל מקרה חשיפת אייפי וכיוצא בזה מקובלת במקרים נדירים בכל הארצות הליברליות המערביות. נמאס ממשמיצים גיבורים חסרי פנים
לא הבנתי איפה טמונה הבעיה בחשיפת IP של אדם כזה או אחר?יש גם מקרים אחרים, שתביעת דיבה הביאה גם לחשיפת IP של אדם אנונימי.
לדוגמה:
http://www.asimon.co.il/ArticlePage.aspx?AID=6271&AcatID=92#At
והיו גם מקרים אחרים שהגיעו גם ל-50,000. הסיבה עד היום שמעט התביעות שכן אושרו זכו היא כי היה אפשר לשער נזק לפרנסתו של אותו אדם (שזה בתכלס הסעיף שעליו דנים כאן) דרך השמצה. מהיכרות עם החוק (קצת פחות שטחית מקריאה ברשת), אתה צריך כיום להוכיח או כוונת זדון או יכולת פגיעה ממשית בפרנסתך בשביל ששופט יקבל את התביעה ויתחיל לגלגל אותה. ההצעה של שינוי החוק קובעת שעל שני הדברים האלה יעמדו פחות בעתיד. דבר נוסף שצריך להבין הוא שברגע שמעלים את הסכום לעד 300,000 התביעות האזרחיות עוברות לבתי דין רגילים. ותביעות גדולות של גופים גדולים גם ככה נידונות במיליונים ולא ב-50,000 שקל. היכולת לתבוע בלי להוכיח פגיעה היא בעייתית מאוד. זה בעיקר מזכיר חוקי השתקה אחרים בהיסטוריה (מקרתיזם היא דוגמה טובה).
לא הבנתי איפה טמונה הבעיה בחשיפת IP של אדם כזה או אחר?
חופש הביטוי לא נועד בכדי לרמוס פרנסתם של אנשים, השופטת במקרה זה שמרה על כבודו של המשמיץ ע"י כך שהופקדו ערבויות ע"י הצדדים במקרה שהתגובה תהיה נכונה.
החלטתה הייתה נכונה בהתחשב בנסיבות, ואולי המגיב הינו מקור זדוני או גן מתחרה שמנסה להעביר ילדים אליו, האם אז זה יהיה נכון?
אני אמרתי שבמקרים חריגים (בתביעות אזרחיות כמובן) נפסקו סכומי המקס'.
לזה כיוונתי שאמרתי שהוכחת נזק היא בעייתית אחוז התביעות שבו תביעת הנזיקין נוגעת בפרסנה הוא יחסית קטן, רוב התביעות מתיישבות עם סכסוכים פשוטים, שכנים,מכרים וכו'.
אגב, ישנם גם נזקי נפשיים ברי הוכחה לא פחות חמורים ואפילו יותר מפרנסה.
דוג' אדם אשר נאלץ לקבל טיפולים פסיכולגיים וכד' בעקבות מאורע הקשור בהוצאת דיבה.
לא ברור לי איך הגעת לקביעה הזאת שאתה חייב להוכיח כוונת זדון או פגיעה ממשית, אתה ממש לא חייב אך סכומי הפיצוי יהיו בהתאם.
אין דבר כזה "על דברים כאלו יעמדו פחות" החוק נתון לפירוש ע"י השופט במידת הסבירות.
ישנם שופטים שנוקטים בשיטה אקטביסטית וישנם כאלו שנצמדים להגדרה המדוייקת של החוק.
החוק לא יכול להכיל חוקים לא ברורים, חוק זה חוק! אם רשום שאין צורך בהוכחת נזק, זה אומר שאין צורך,והחוק החדש משאיר את אותה פסקה על כנה, מפה השופט מחליט את גובה הפיצוי.
התביעות האזרחיות לא עובורת לבתי משפט רגילים זה שטות,בשביל להגיש לבית משפט רגיל יש צורך בעו"ד ואף עו"ד לא יקח תיק טיפשי שמבוסס על פיצוי נמוך.
חוץ מזה בנאדם חייב להיות מטומטם להגיש תביעה אזרחית לבית משפט על הוצאת דיבה שאין בה כדי לפגוע משמעותית בתובע.
לסיום, גם היום בתביעות אזרחיות רשאי שופט לנקוב בסכום גבוה מ50K וגם היום מתייעצים עם עו"ד לפני הגשת תביעה בכדי לדעת אם יש עילה לפנות לבית משפט השלום, אם אכן הפגיעה חמורה לא מגישים אותה לבית משפט לתביעות קטנות אלא מכינים קייס מלא כך שאין שום הבדל ממשי.
חשיפת ה-IP מראה שהתנאי הכמעט הכרחי לגלגול תביעה כזאת היא פגיעה בפרנסה, כלומר הוכחה של אפשרות נזק ממשי. עד כמה שאני מבין זה שונה בהצעת החוק החדשה, ואני קורא עכשיו שנתניהו ביקש לבדוק אם יש תקדימים בעולם של עילה לתבוע ללא הוכחה לאפשרות נזק ממשי.
התביעות האזרחיות אכן עוברות לבתי משפט רגילים, כי עורכי דין אכן יקחו תיקים שהתביעה היא הרבה יותר גדולה מבחינה כספית. והגדלת הטווח (שעד עכשיו השאירה את התביעות פחות או יותר בבית משפט לתביעות קטנות, בלי ייצוג משפטי) אכן מאפשרת בקשה גדולה יותר של פיצויים. ובשורה התחתונה על מי אנחנו עובדים, זה הרי חוק שנועד להצר את צעדיה של התקשורת במכות קטנות אך כואבות. אבל הוא יפתח פתח גם לתביעות האזרחיות, כי כמו שכתבת "חוק הוא חוק".
אגב אני מנסה למצוא את נוסח התיקון להצעת החוק ולא מצליח. כשאני אצליח נשווה אותו עם החוק הקיים מ-1965, אני מהמר שזה רחוק מלשנות רק את סעיף גובה הפיצוי.
9. תוכן הדברים, מתייחס באופן ישיר, למשלח ידה, מקצועה ומקור פרנסתה של המבקשת ונוגע בנושאים מהותיים ומרכזיים, הנשקלים על ידי הורים, בבחירת גן לילדיהם.
10. מדובר בביטוי בתחום המסחרי-עסקי אשר מחד יש אינטרס לעודדו ולקדמו, מקום בו מדובר בביקורת צרכנית לגיטימית אך מאידך, במידה ואין בו אמת, עלול הוא לפגוע בשמו הטוב, במשלח ידו ובפרנסתו של הנפגע. בענייננו, במידה ואין בדברים אמת, כטענת המבקשת, הפרסום מהווה לכאורה, לשון הרע ואף עשוי להצביע על כוונה לפגוע בשמה הטוב ובפרנסתה של המבקשת.
11. בנסיבות אלה, סברתי כי התקיימו אותן נסיבות המצדיקות חשיפת פרטי הגולש האנונימי
חשיפת הIP במקרה דנן,הייתה הכרחית.
מה רצית שיהיה אנרכיה? כל אחד ישמיץ מי שהוא רוצה עטוי במסכה.
אז מה אם אותו בחור לא היה מרוצה מהגן ומטפלות התחלפו על ימין או שמאל ?
ואם אותו בחור לא הסתדר איתה זה בהכרח מקרין על אחרים?
ממי היא אמורה לתבוע נזיקין אם הגולש לא יחשף, מעצמה?
תביעות דיבה אמורות להתנהל מול הנתבע, זה לא קשור בכלל לפגיעה בפרנסה, דווקא אתה מחזק את הטענה שלי.
אם לא הייתה פגיעה בפרנסה (שהיא פגיעה מהותית) השופט ככל הנראה לא היה מאשר חשיפת אותו כתובת של אותו גולש ולכן רוב התביעות הינן קטנות ביותר.
הגדלת פיצוי המקס' לא מגדילה שום דבר מלבד את האופציה התיאורתית, כמו שעונש מוות בארץ הוא אפשרי אבל לא ניתן לאף אחד מלבד אייכמן (ימח שמו).
תסמוך עליי החוק בא בעיקר לסרס את כלי התקשורת, שבהרבה מקרים משולחי רסן עקב כוחן האדיר להשפיע על הקהל.
אל תחפש אפילו זה סתם טיוטא,הוא עוד לא סגור על סעיפיו.
סלח לי אך אולי אני בור ועם הארץ, לא ברור לי היכן זה לא מתיישב לוגית שהשופטת נסתמכה על הפגיעה האפשרית בפרנסתה בכדי להוציא צו לגילוי IP.מה הקשר לאנרכיה? נדבקת גם אתה בחיידק הטוקבקים של ווינט?
אם לא הייתה אפשרות פגיעה ממשית בפרנסה השופטת לא הייתה מוציאה בכלל הוראה לחשוף IP.
אני אצטט לך מההחלטה:
הפגיעה האפשרית בתעסוקתה של הגננת היא שהביאה את השופטת להוציא את הצו, לא מול הנתבע (שעדיין אינו יודע שהוא נתבע במקרה הזה).
קשה לי לסמוך על חוקים שבאים בעיקר לסרס את כלי התקשורת, אבל יכולים להיות מופנים לכל אזרח שהוא. גם מצחיק ה"סירוס" הזה של התקשורת, כאילו כוחן האדיר להשפיע על הקהל לא עומד לרשות הנבחרים כשהם צריכים להיבחר. מכבסת מילים מקרתיסטית.