לא פעם אחת, גם לא פעמיים. העובדה שזה לא מוסרי ומראה על ערך מאוד נמוך לחיי אנוש לא משתנה בגלל שזה קרה "לפני מאה שנה".
אתה שוכח שצה"ל למרות היותו גוף, כולל אנשים עם רגשות (חיילים במקרה הזה).
ובניגוד להרבה צבאות אחרים החיילים פה לא מקבלים כל פקודה כקודש.
כמה חיילים סירבו פקודות שאפילו לא שמעת עליהם רק כדי לא לפגוע בילדים, על חשבון החיים שלהם.
צה"ל זה אמנם גוף אבל לא הגוף נלחם אלא האנשים.
אני מכיר הרבה חברים שלי שעברו הרבה מפגשים אחרי שהרגו לא ילדים אלא מבוגרים עם נשק.
וזה כנראה כי אין להם מצפון.
החומר האנושי בישראל מבחינה מוסרית הוא לעניות דעתי המשובח ביותר.