הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

גיבוש צנחנים

לא פעם אחת, גם לא פעמיים. העובדה שזה לא מוסרי ומראה על ערך מאוד נמוך לחיי אנוש לא משתנה בגלל שזה קרה "לפני מאה שנה".

אתה שוכח שצה"ל למרות היותו גוף, כולל אנשים עם רגשות (חיילים במקרה הזה).
ובניגוד להרבה צבאות אחרים החיילים פה לא מקבלים כל פקודה כקודש.
כמה חיילים סירבו פקודות שאפילו לא שמעת עליהם רק כדי לא לפגוע בילדים, על חשבון החיים שלהם.
צה"ל זה אמנם גוף אבל לא הגוף נלחם אלא האנשים.
אני מכיר הרבה חברים שלי שעברו הרבה מפגשים אחרי שהרגו לא ילדים אלא מבוגרים עם נשק.
וזה כנראה כי אין להם מצפון.

החומר האנושי בישראל מבחינה מוסרית הוא לעניות דעתי המשובח ביותר.
 
אתה שוכח שצה"ל למרות היותו גוף, כולל אנשים עם רגשות (חיילים במקרה הזה).
ובניגוד להרבה צבאות אחרים החיילים פה לא מקבלים כל פקודה כקודש.
כמה חיילים סירבו פקודות שאפילו לא שמעת עליהם רק כדי לא לפגוע בילדים, על חשבון החיים שלהם.
צה"ל זה אמנם גוף אבל לא הגוף נלחם אלא האנשים.
אני מכיר הרבה חברים שלי שעברו הרבה מפגשים אחרי שהרגו לא ילדים אלא מבוגרים עם נשק.
וזה כנראה כי אין להם מצפון.

החומר האנושי בישראל מבחינה מוסרית הוא לעניות דעתי המשובח ביותר.

אתה חזק כמו החוליה הכי חלשה שלך, ואתה מוסרי כגוף לפי החוליה הכי חלשה שלך.
 
איזה טעות איזהה יבוגדים מסריחים , חיילים ששומרים עליכם יום יום שעה שעה אתם יורקים להם בפנים ואומרים שהם רוצחים ילדים קטנים איזה טעות ?? טיפת הערכה לכלום אין לאף אחד פה

שאני אבין קראת לי בוגד?!
אני לא יודע אם יצא לך כבר לשמור עליי, אבל כשתחזיר לי את החוב נדבר.
חצוף!

זה שאני לא נתון לאשליות מאף צד של המתרס לא הופך אותי לבוגד אלא למפוכח.
ותאמין לי "שהסתובבתי בשכונה" בשביל לדעת דבר או שניים על צבא וממשלה.
 
אם זה העונש אני אקבל אותו.
מה לא בסדר פה?
אם שברתי חלון מותר לשוטרים להרביץ לי?
ואם גנבתי?
ואם רצחתי? איפה הגבול?

---------- התגובה התווספה ב 00:20 ---------- התגובה הקודמת הייתה ב 00:19 ----------

והנה שוב התחלנו עם צהל הוא הצבא הכי מוסרי
 
זה לא העונש, זה מה שמר שוטר החליט שהכי קל לו לעשות בשביל לעצור אותך.

לשוטרים לא מותר סתם להרביץ לך באף מצב, ואני במקומך לא הייתי ממהר לתת להם את האפשרות.
 
אם זה העונש אני אקבל אותו.
מה לא בסדר פה?
אם שברתי חלון מותר לשוטרים להרביץ לי?
ואם גנבתי?
ואם רצחתי? איפה הגבול?

---------- התגובה התווספה ב 00:20 ---------- התגובה הקודמת הייתה ב 00:19 ----------

והנה שוב התחלנו עם צהל הוא הצבא הכי מוסרי

איזה אנלוגיות של ילד בכיתה ג', חלון שבור=התחמשות ורצח?

ועוד פעם אתה קורא סלקטיבי, דיברתי על החומר האנושי שממנו מורכב צה"ל.
 
מי אמר שחלון שבור שווה למשהו?

אני מציע שתפסיק לעשות צחוק מעצמך ותלמד לקרוא כי נמאס.

---------- התגובה התווספה ב 00:27 ---------- התגובה הקודמת הייתה ב 00:25 ----------

😛
זה לא העונש, זה מה שמר שוטר החליט שהכי קל לו לעשות בשביל לעצור אותך.

לשוטרים לא מותר סתם להרביץ לך באף מצב, ואני במקומך לא הייתי ממהר לתת להם את האפשרות.

אם אסור לו אתה משווה פעולה חוקית לפעולה לא חוקית.
 
איבדת אותי.
אתה טענת שזה בסדר שצה"ל ירה טיל זרחן (=לא חוקי) כדי לעצור מחבל (=לא חוקי). אני שאלתי אותך אם זה בסדר ששוטר יחבוט בך עם אלה (=לא חוקי) כדי למנוע ממך לחצות באור אדום/לשבור חלון/לגנוב (=לא חוקי).
 
איבדת אותי.
אתה טענת שזה בסדר שצה"ל ירה טיל זרחן (=לא חוקי) כדי לעצור מחבל (=לא חוקי). אני שאלתי אותך אם זה בסדר ששוטר יחבוט בך עם אלה (=לא חוקי) כדי למנוע ממך לחצות באור אדום/לשבור חלון/לגנוב (=לא חוקי).
מן הסתם אותו מחבל עסק בטרור לפני אז כן 😃
ואתה לא יכול להשוות את חומרת העבירה של לעבור באור אדום ללשגר טיל.
 
צהל הוא לא מוסרי - לדוגמא, אנחנו היינו נותנים חצי מה לוף שלנו לערבים בזמן סריקות. איזה בן אדם יעשה דבר כזה? לוף!!! לאנשים חפים מפשע???!!!

וברצינות, הצבא הוא ארגון גדול ואינו יכול לשלוט על כל חייל וחייל. אצלנו רוב האנשים התנהגו בכבוד לכולם, גם ב 8-8 במחסום, גם בסריקות וגם למחבלים עצורים. אבל שמעתי מחברים על מעשים מסריחים באמת. חשוב להבין שהצבא כארגון, מעניש ביד קשה את המקרים האלה גם גניבות גם השפלות וגם אלימות. וזה כן הופך אותו למוסרי - עד כמה שארגון לוחם יכול להיות. מכאן, חשוב מאד להיות בן אדם כמו שההורים חינכו )או לא( כי הצבא לא חרא , אתה הוא החרא האמיתי ברוב הפעמים.
 
אם זה אכן היה לא חוקי אז כן.

הנקודה שלי היא שפעולה שיפסק בסוף שהיא חוקית, אבל גררה הרג של חפים מפשע, שונה מפיגוע התאבדות. וברוב (לא כל) המקרים ככה צה"ל פועל.
 
איבדת אותי.
אתה טענת שזה בסדר שצה"ל ירה טיל זרחן (=לא חוקי) כדי לעצור מחבל (=לא חוקי). אני שאלתי אותך אם זה בסדר ששוטר יחבוט בך עם אלה (=לא חוקי) כדי למנוע ממך לחצות באור אדום/לשבור חלון/לגנוב (=לא חוקי).

נתחיל מזה שאתה עונה רק על מה שאתה רוצה, מתעלם מהרבה חלקים ומשתמש בשפה גבוהה כדי שיחשבו שאתה איזה משהו.
מה אתה משווה בכלל חציית אור אדום למחבל? איפה אפשר להשוות פה בדיוק? 😣
 
מה ההבדל בין להתפוצץ במסעדה ובין לירות פצצות זרחן על בניין דירות?
וואו, כל כך מטומטם מצידך להגיד את זה.

גם בשאר ההודעות שלך אחרי זה כתבת כל כך הרבה שטויות שלא ברור אם אתה רציני בכלל.
ולפני שתגיב בעוד הודעה מטומטמת, תתחיל מזה ששימוש בזרחן הוא כן חוקי, ותתקדם משם.
 
שמע, צודק. אני מציע שניישם את אותו דבר גם לגבי פושעים. בוא נעבור בכל שכונות המצוקה בארץ ונרסס את כל הילדים בפצצות זרחן, הרי יש סיכוי שבעוד 10 שנים חלק מהם יהיו פושעים.

ובכלל, למה שלא נשאל כל פושע אם הוא התכוון לבצע את הפשע. הרי אם לא התכוונת אז הכל בסדר, לא?

מספיק עם הנאיביות והסיפורי מעשיות של "צה"ל לא תוקף כדי להרוג ילדים". לצה"ל לא יכול להיות אכפת פחות אם הוא הורג ילד או לא. הדבר היחידי שלא אוהבים בצה"ל בסיפור הזה זה שיש מישהו שמצלם אותם עושים את זה.

ביטחון המדינה שלנו קודם לביטחון של טרוריסטים וגם, עם כל הכבוד, בטחון הילדים שלהם.

בכל מדינה נורמאלית ( ואנחנו לא נורמאלים) והגיונית זה מה שהיו עושים, תפסיק להתווכח כי מצד צה"ל תמיד יהיה יותר חשוב חיי אדם ישראלי מאשר טרוריסט מעזה.

ולא אני לא גזען ופאשיט.
 
היי, אחלה דיון נפתח פה 😃
אבל בכל מקרה, אחרוג מהנושא...

סיימתי את הגיבוש, הנה בקצרה על מה שעברתי:


סיימתי אלפיים ב9:07 (אני יודע, לא בכושר, אבל לא ניפו אותי)
הכרתי כמה חבר'ה טובים.
לאחר הלילה הקפוא הלכנו למסדר וחילקו אותנו לצוותים.
לקחנו את הציוד לאיזור הגיבוש עם המגבש (לקחתי אלונקה ושק)
התחלנו ספרינטים, הגעתי כמה פעמים ראשון, שלישי ובאמצע.
הרמנו שקים מעל הראש להרבה זמן, היה קשה ולפעמים היד שלי קרסה אבל נלחמתי.
יצאנו לעוד כמה ספרינטים.
במשימות החברתיות התבלטתי, אבל לא יתר על המידה בצורה מגעילה, הבאתי את הדיון לסיכום והצגתי את דעת הצוות למפקד. (בשני הדיונים)
בהמשך היו זחילות, זחלתי כמו שצריך ולא הרמתי את הרגליים לרגע, בתחרויות הגעתי אמצעי בדרך כלל, לפעמים שלישי.
ואז אלונקה סוציומטרית, לא הגעתי לאלונקה אפילו פעם אחת כי לא רימיתי (אני לוקח אחריות גם על האיטיות שלי), תמיד הגעתי לשק ולא רצתי חזרה לאלונקה לפני שהגעתי אליו כמו אחרים.
ואז היה מסע זחילות, זחלתי נכון אך לאט.
ואז מסע אלונקה קליל שהחזקתי פעמיים את האלונקה.
לאחר מכן הייתה שבירת דיסטנס עם המפקד.


הראיון:

פה אני מרגיש שדיי נפלתי.
הוא שאל אותי מי אני, הצגתי את עצמי כמו שצריך - קיבוצניק, אוהב לצייר ולנגן בלה בלה.
סיפרתי גם שאבא שלי היה בצנחנים בגדוד 890, אח שלי היה בפלס"ר נח"ל ועוד אח בנח"ל. הוא שאל כמה חברים יש לי (אמרתי לו שלא יותר מדי, רק מעגל קטן של חברים טובים, אמרתי לו שמות של חמישה חברים קרובים שלי) הוא שאל אותי מה צריך בכדי להיות בצנחנים, אמרתי לו יושר, יצירתיות, יכולת לעבוד בצוות...
הוא התקיל אותי ושאל אותי אם עשיתי משהו שדורש יצירתיות השבוע. לא ידעתי איך לענות לו.
הוא שאל אותי למה אני רוצה להתקבל לצנחנים, אמרתי לו שאני רוצה להגיע ליחידה שצריך לעשות משהו בשביל להגיע אליה, שזה מעיד על האיכות שלה ועל האנשים ושאני תמיד שואף גבוה. ואמרתי לו שאני לא אשקר לו, הכומתה האדומה וכנפי הצניחה מושכים אותי. זה מעיד על משהו שעברתי וזו גם דרך להוכיח לעצמי ולאחרים שאני יכול.
כתבתי בדף שהייתי ביום סיירות ויצאתי על רפואי ולא חזרתי כי לא רציתי.
הוא שאל אותי "אם אתה תמיד מכוון גבוה אז למה לא חזרת ליום סיירות להיות באיזו סיירת במקום בצנחנים?"
אמרתי לו שבאותה תקופה (אוקטובר) לא הייתי גם ממש בכושר והצבתי לעצמי את הגבול והרגשתי שאני לא יכול.
אמרתי שהורדתי 30 קילו ופעם הייתי שמן ולא אדם חברתי, וסיפרתי לו את הסיפור של השינוי שלי ואיך רק לאחרונה התחלתי להשתנות ולצאת מהבועה שלי ושהשינוי התחיל בערך מתחילת כיתה י"ב, שהתאמנתי ביובל עילם במשך חצי שנה. והוא שאל אותי אם אני אדם של עקרונות, אידיאליסט.
אמרתי לו שאני מניח שכן ואז הוא שאל אותי איזה מאפיין שלי ימנע ממני לשרת בתור חייל קרבי בצנחנים, אמרתי לו תמימות (לא מצאתי את המילה המתאימה) שנניח אם אקבל פקודה שלא תתאים לעקרונות שלי (בלתי חוקית בעליל) לא אבצע אותה. ואז הוא שאל אותי "כמו איזו פקודה?" אז אמרתי לו בשיא הטמטום "נניח... טבח." ואני חושב שאז הספקתי לתקן את עצמי. הוא שאל אותי אם אני פצפיסט ואמרתי שבכלל לא.
הם שאלו אותי מה הדבר הכי משוגע שעשיתי בחיים שלי.
לקח לי זמן לחשוב ואז עניתי לו שבחיים לא הייתי אדם חברותי והתחלתי רק השנה להפתח ושתמיד הייתי ילד מחשב אז זה מנע ממני לעשות דברים שתמיד הייתי רוצה.
הוא שאל אותי אם זאת הייתה בעיה של דימוי עצמי ועניתי לו "ללא ספק." אז אמרתי לו: "על הסקאלה הזאת של החיים שלי, הדבר הכי מטורף, למרות שהוא נשמע קטן, הוא לנשק מישהי." הוא חייך קצת.

ובגלל שאני יודע לצייר הוא אמר לי לצייר את הדבר הכי פסיכודלי שאני יכול לצייר ב5 דקות... ציירתי לו 2 גולגלות עם עיניים גדולות ואיש עסקים זומבי. אמרתי לו שלא יבקש ממני להסביר כי בפסיכודליה לפי דעתי המוח פתוח ואין שום סינון לתוצאה או לפלט ולא יכלתי להסביר את מה שציירתי.


אני מרגיש כאילו פישלתי בראיון. אבל דיברתי עם ביטחון, חיוך, הייתי חברמן. והיו כמה רגעים שגרמתי להם צחוק קצת והם לדעתי הם נהנו לדבר איתי.
לדעתכם הראיון יפיל אותי ויגרום לי לא להתקבל? אני מרגיש שיצאתי פריק... אולי זאת סתם הרגשה.
 
נערך לאחרונה:
הראיון:

ואז הוא שאל אותי איזה מאפיין שלי ימנע ממני לשרת בתור חייל קרבי בצנחנים, אמרתי לו תמימות (לא מצאתי את המילה המתאימה) שנניח אם אקבל פקודה שלא תתאים לעקרונות שלי (בלתי חוקית בעליל) לא אבצע אותה. ואז הוא שאל אותי "כמו איזו פקודה?" אז אמרתי לו בשיא הטמטום "נניח... טבח." ואני חושב שאז הספקתי לתקן את עצמי. הוא שאל אותי אם אני פצפיסט ואמרתי שבכלל לא.

לדעתכם הראיון יפיל אותי ויגרום לי לא להתקבל? אני מרגיש שיצאתי פריק... אולי זאת סתם הרגשה.

חוץ מהעובדה שפקודה בלתי חוקית בעליל לא קשורה לעקרונות שלך כל השאר על גדר הסביר ביותר לצנחנים.

אתה יכול לישון בשקט.
 
היי חבר'ה, עדכון קצר:

עברתי את הגיבוש בהצלחה! לא מאותר דובדבן אבל אני מרוצה ומאושר.
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית