נק' מוניטין:
1,611
[FONT="Arial"][h=2]צואה כהה[/h] אופיינית למקרים של הפרעות בתפקוד טסיות הדם, חוסר בברזל, אנמיה, שחמת, מחלה קשה במעי הגס, קרישת דם מפושטת, כיב קיבה או סרטן קיבה. מחלת הכבד יכולה לכלול בנוסף גוון צהוב בלחמית העין ובעור וכן שתן בגוון חום בהיר.
[h=2]צואה שחורה[/h] נקראת גם מלנה. יכולה להופיע לאחר מתן תוסף ברזל, או לאחר אכילת עופרת, אוכמניות או ליקריץ. במקרים אחרים, צואה שחורה עלולה להצביע על: בעיית דימום במערכת העיכול העליונה, בעיקר אזור הקיבה. צואה שחורה שהיא גם מסריחה ודביקה מצביעה בדרך כלל על דימום במערכת העיכול. הדמם משפיע גם על המרקם. מחלות קשות במעי הגס, קרישת דם מפושטת, מחלת קיבה קשה, כיבים לאורך מסלול העיכול העליון או קרעים בוושט יכולים להיות גם הם סיבה לדמם הגורם לצבע השחור. לפחות 200 מיליליטר של דם חייבים לעבור במערכת העיכול כדי שתופיע צואה בצבע שחור.
[h=2]צואה אדומה[/h] נקודות או שבילים של דם טרי בצואה יכולים להופיע כתוצאה מטחורים, פיסורה, קרעים שונים בפי הטבעת או תפרחת טיטולים קשה. אם הצואה הומוגנית, ייתכן שמצביעה על טחורים קשים או על קוליטיס. עשויה להיות משנית לאלרגיה לתמ"ל ואף לחלב אם שצורכת מוצרי חלב. צואה אדומה מופיעה לעיתים גם לאחר צריכת אנטיביוטיקה הגורמת להרס הפלורה הטבעית (לכן כאשר נוטלים אנטיביוטיקה מומלץ לקחת גם פרוביוטיקה לשימורה).
צואה אדומה עלולה להופיע גם בזמן זיהום בחיידק הקולוסטרידיום דיפיצילה (מאובחן ע"י מציאת החומר הטוקסי שהוא מפריש בצואה). במקרים אחרים תופיע צואה אדומה כתוצאה מזיהום טפילי, פוליפים, שינויים אנטומיים בכלי הדם הקטנים ומחלות קשות של המעי הגס. לעיתים רחוקות מקור הדימום הוא מהמעי הדק או מהקיבה. הערכת מקור הדימום נעשית לרוב ע"י קולונוסקופיה. מקור הדם יכול להיות בכל נקודה לאורך מערכת העיכול.
[h=2]צואה כתומה/צהובה[/h] יכולה להופיע לאחר אכילת כמות גדולה יחסית של בטא קארוטנים המצויים בירקות כתומים דוגמת גזר-בטטה-דלעת ופירות כמו מנגו. יכולה להיות מלווה בגוון כתום של העור. לעיתים קרובות מופיעה עם המעבר למוצקים בתינוקות. הצבע הכתום יכול לנבוע גם מחוסר במלחי מרה. מקור הצבע התקין של הצואה (חום) הוא ממלחי המרה המופרשים אל מערכת העיכול מהכבד, ופעילות החיידקים. צואה צהובה יכולה להעיד על מעבר מהיר של תוכן מערכת העיכול מבלי שמלחי המרה מספיקים להיספג בה או בגלל חוסר במלחי מרה. יכולה להגרם גם כתוצאה מצריכת תרופות המכילות אלומיניום ובריום או ויטמינים, וצבעי מאכל. במקרה זה יש לשקול לבצע בדיקת תפקודי כבד.
[h=2]צואה ירקרקה[/h] יכולה להעיד על המצאותם של חיידקים מסוימים או על מזון ירוק מאד שנאכל (עלים ירוקים, ארטישוק וכו`) או על דלקת. המוקוס (ריר) והלויקוציטים, נותנים לה את צבעה ומרקמה והאופייניים למצבי דלקת. הדלקת מתפתחת בתגובה לחשיפת המעי לפתוגן או לאלרגן, ולאחר פגיעה בפלורה. תאי דלקת יכולים להתאפיין גם בהופעת מעין `חוטים` בצואה הרירית. מופיעה במקרים רבים לאחר אנטיביוטיקה, ובמצבי אלרגיה למוצרי מזון מסוימים דוגמת חלב וסויה. כמו כן צבעי מאכל בצבע ירוק כחול או צהוב יכולים לגרום לצביעה בירוק.
[h=2]צואה חיוורת, אפורה או בצבע חימר[/h] יכולה להעיד על דלקת בכבד, בעיות בכיס מרה, חסימה חלקית או מלאה של דרכי מרה עקב אבן או דלקת, בעיית ספיגה ומגוון של בעיות מרה, כבד ולבלב.
[h=2]צואה מנוקדת פיסות לבנות[/h] עשויה להצביע על תסמונת פיקה – אכילת ניר, או על צריכת אורז שלא נלעס או עוכל היטב.
[h=2]צואה לבנה[/h] עלולה להעיד על בעיה בדרכי המרה, שכן מלחי המרה המקנים לצואה את צבעה אינם מגיעים אליה. [/FONT]
יש גם על פיפי רוצה ?
[h=2]צואה שחורה[/h] נקראת גם מלנה. יכולה להופיע לאחר מתן תוסף ברזל, או לאחר אכילת עופרת, אוכמניות או ליקריץ. במקרים אחרים, צואה שחורה עלולה להצביע על: בעיית דימום במערכת העיכול העליונה, בעיקר אזור הקיבה. צואה שחורה שהיא גם מסריחה ודביקה מצביעה בדרך כלל על דימום במערכת העיכול. הדמם משפיע גם על המרקם. מחלות קשות במעי הגס, קרישת דם מפושטת, מחלת קיבה קשה, כיבים לאורך מסלול העיכול העליון או קרעים בוושט יכולים להיות גם הם סיבה לדמם הגורם לצבע השחור. לפחות 200 מיליליטר של דם חייבים לעבור במערכת העיכול כדי שתופיע צואה בצבע שחור.
[h=2]צואה אדומה[/h] נקודות או שבילים של דם טרי בצואה יכולים להופיע כתוצאה מטחורים, פיסורה, קרעים שונים בפי הטבעת או תפרחת טיטולים קשה. אם הצואה הומוגנית, ייתכן שמצביעה על טחורים קשים או על קוליטיס. עשויה להיות משנית לאלרגיה לתמ"ל ואף לחלב אם שצורכת מוצרי חלב. צואה אדומה מופיעה לעיתים גם לאחר צריכת אנטיביוטיקה הגורמת להרס הפלורה הטבעית (לכן כאשר נוטלים אנטיביוטיקה מומלץ לקחת גם פרוביוטיקה לשימורה).
צואה אדומה עלולה להופיע גם בזמן זיהום בחיידק הקולוסטרידיום דיפיצילה (מאובחן ע"י מציאת החומר הטוקסי שהוא מפריש בצואה). במקרים אחרים תופיע צואה אדומה כתוצאה מזיהום טפילי, פוליפים, שינויים אנטומיים בכלי הדם הקטנים ומחלות קשות של המעי הגס. לעיתים רחוקות מקור הדימום הוא מהמעי הדק או מהקיבה. הערכת מקור הדימום נעשית לרוב ע"י קולונוסקופיה. מקור הדם יכול להיות בכל נקודה לאורך מערכת העיכול.
[h=2]צואה כתומה/צהובה[/h] יכולה להופיע לאחר אכילת כמות גדולה יחסית של בטא קארוטנים המצויים בירקות כתומים דוגמת גזר-בטטה-דלעת ופירות כמו מנגו. יכולה להיות מלווה בגוון כתום של העור. לעיתים קרובות מופיעה עם המעבר למוצקים בתינוקות. הצבע הכתום יכול לנבוע גם מחוסר במלחי מרה. מקור הצבע התקין של הצואה (חום) הוא ממלחי המרה המופרשים אל מערכת העיכול מהכבד, ופעילות החיידקים. צואה צהובה יכולה להעיד על מעבר מהיר של תוכן מערכת העיכול מבלי שמלחי המרה מספיקים להיספג בה או בגלל חוסר במלחי מרה. יכולה להגרם גם כתוצאה מצריכת תרופות המכילות אלומיניום ובריום או ויטמינים, וצבעי מאכל. במקרה זה יש לשקול לבצע בדיקת תפקודי כבד.
[h=2]צואה ירקרקה[/h] יכולה להעיד על המצאותם של חיידקים מסוימים או על מזון ירוק מאד שנאכל (עלים ירוקים, ארטישוק וכו`) או על דלקת. המוקוס (ריר) והלויקוציטים, נותנים לה את צבעה ומרקמה והאופייניים למצבי דלקת. הדלקת מתפתחת בתגובה לחשיפת המעי לפתוגן או לאלרגן, ולאחר פגיעה בפלורה. תאי דלקת יכולים להתאפיין גם בהופעת מעין `חוטים` בצואה הרירית. מופיעה במקרים רבים לאחר אנטיביוטיקה, ובמצבי אלרגיה למוצרי מזון מסוימים דוגמת חלב וסויה. כמו כן צבעי מאכל בצבע ירוק כחול או צהוב יכולים לגרום לצביעה בירוק.
[h=2]צואה חיוורת, אפורה או בצבע חימר[/h] יכולה להעיד על דלקת בכבד, בעיות בכיס מרה, חסימה חלקית או מלאה של דרכי מרה עקב אבן או דלקת, בעיית ספיגה ומגוון של בעיות מרה, כבד ולבלב.
[h=2]צואה מנוקדת פיסות לבנות[/h] עשויה להצביע על תסמונת פיקה – אכילת ניר, או על צריכת אורז שלא נלעס או עוכל היטב.
[h=2]צואה לבנה[/h] עלולה להעיד על בעיה בדרכי המרה, שכן מלחי המרה המקנים לצואה את צבעה אינם מגיעים אליה. [/FONT]
יש גם על פיפי רוצה ?
נק' מוניטין:
6,632
ננעל.
- מצב
שרשורים דומים
