תזונה ותוספים השוואה בין ארוחת ג'אנק פוד VS ארוחה אורגנית -->קלוריה = קלוריה?

[Mike Bikov]

Ann Nutr Metab. 2007 May 29;51(2):163-171 [Epub ahead of print] Related Articles, Links

Hormonal Responses to a Fast-Food Meal Compared with Nutritionally Comparable Meals of Different Composition.

Bray GA, Most M, Rood J, Redmann S, Smith SR.

Pennington Biomedical Research Center, Baton Rouge, La., USA.

Background: Fast food is consumed in large quantities each day. Whether there are differences in the acute metabolic response to these meals as compared to 'healthy' meals with similar composition is unknown. Design: Three-way crossover. Methods: Six overweight men were given a standard breakfast at 8:00 a.m. on each of 3 occasions, followed by 1 of 3 lunches at noon. The 3 lunches included: (1) a fast-food meal consisting of a burger, French fries and root beer sweetened with high fructose corn syrup; (2) an organic beef meal prepared with organic foods and a root beer containing sucrose, and (3) a turkey meal consisting of a turkey sandwich and granola made with organic foods and an organic orange juice. Glucose, insulin, free fatty acids, ghrelin, leptin, triglycerides, LDL-cholesterol and HDL-cholesterol were measured at 30-min intervals over 6 h. Salivary cortisol was measured after lunch. Results: Total fat, protein and energy content were similar in the 3 meals, but the fatty acid content differed. The fast-food meal had more myristic (C14:0), palmitic (C16:0), stearic (C18:0) and trans fatty acids (C18:1) than the other 2 meals. The pattern of nutrient and hormonal response was similar for a given subject to each of the 3 meals. The only statistically significant acute difference observed was a decrease in the AUC of LDL cholesterol after the organic beef meal relative to that for the other two meals. Other metabolic responses were not different. Conclusion: LDL-cholesterol decreased more with the organic beef meal which had lesser amounts of saturated and trans fatty acids than in the fast-food beef meal.

המחקר בודק תגובה הורמנאלית לארוחה המורכבת מג'אנק פוד או ארוחה אורגנית.
6 נבדקים בעודף משקל קיבלו ארוחת בוקר סטנדרית ובצהריים התחלקו ל3 קבוצות:

1. קבוצה ראשונה - קיבלה המבורגר + צ'יפס ומשקה המבוסס על פרוקטוז
2. קבוצה שנייה - קיבלה בשר בקר אורגני + ירקות אורגנים ומשקה המבוסס על שורשי בירה אורגנים המכילים סוכרוז
3. קבוצה שלישית - קיבלה ארוחה עם בשר הודו + גרנולה וירקות אורגנים + מיץ תפוזים אורגני

הנתונים הבאים נמדדו: גלוקוז, אינסולין, חומצות שומן חופשיות בדם, לפטין, טריגליצרידים, גרלין, כולסטרול (בינהם הרע - LDL והטוב- HDL). הנתונים נמדדו כל 30 דקות במשך 6 שעות לאחר הארוחה.

ממצאים: הסך הקלורי, החלבונים והשומנים היו זהים בכל שלושת הארוחות, אך צריכת תרוכבת השומן שונה. בקבוצה הראשונה אשר אכלה מזון מהיר נמצא שיש יותר חומצות שומן מהסוג:
myristic (C14:0), palmitic (C16:0), stearic (C18:0) וחומצות שומן טראנס יותר מאשר 2 הקבוצות האחרות.
כל שאר הפרמטרים שנבדקו והתגובה ההורמנאלית הייתה זהה בין כל שלושת הקבוצות, הדבר היחידי השונה והבולט סטטיסטית שהתרחש היה הירידה ברמות הכולסטרול הרע (LDL) לאחר הארוחה של הקבוצה השנייה (בשר בקר אורגני).
מבחינה מטבאולית גם כן לא היה הבדל בין שלושת הקבוצות.


המחקר המלא:

אם נקח את הפרמטרים מהמחקר המלא נראה כמה דברים, קודם כל הטבלה של הקלוריות ואיך התחלק היחס בין הארוחות:

1. קבוצה ראשונה (מזון מהיר) :-

חלבון: 28.2
פחמימה: 151
שומן: 53
קלוריות: 1044

2. קבוצה שנייה (בקר אורגני):-

חלבון: 28
פחמימה: 163
שומן: 60.2
קלוריות: 1154


3. קבוצה שלישית (בשר הודו אורגני):-

חלבון: 34
פחמימה: 170
שומן: 49
קלוריות: 1260


כמו שאפשר לראות בגדול הארוחות היו שוות בגודלן.
ממצאי המחקר הראו שלא היה שום הבדל בתגובה לאינסולין בעיקר והלפטין (שבין היתר אחראי על בקרת הרעב) בין שלושת הקבוצות, מה שנמצא כדי מפתיע (תלוי למי).
זה אולי מוכיח ששוב הטענה שאין הבדל בין קלוריה לקלוריה (לפחות לא מבחינה של הרכב הגוף אך מבחינה בריאותית כן אפשר לראות הבדלים כמו שראינו כאן עם השומן טראנס והעלאה ב LDL).
אפשר להסכים עם זה ש2000 קלוריות מברוקולי לא יהיו שווים ל2000 קלוריות מג'אנק פוד אבל הכוונה היא רק מבחינת הכמות והשובע שמקבלים מכל אחד מהמקרים אבל שוב לא מבחינת הרכב הגוף ואפילו תגובה הורמנלאית.
במחקר יש כמה הסתייגויות אבל מביא פספרקטיבה טובה להמשיך שאומרת שכל קלוריה שווה לקלוריה ואין הבדל בינהן, הבעיה מתחילה בבקרה הקלורית עצם העבודה שיותר קל לאכול ג'אנק פוד מאשר אוכל "נקי".
ההסתייגויות:
1. נעשה רק על 6 נבדקים (4 גברים ו2 נשים), מבדק סטטיסטי קצת לוקה בחסר
2. נעשה רק על ארוחה 1 ביום (ארוחת הצהריים) ולא נבדק על פני כל היום.

המסקנה הגורפת (עקב מחקרים מקבילים בנוסף) היא שאם אתם בתקופסה של הורדה במשקל ואתם רוצים ללכת למסעדה או לצאת עם חברים, מה שחשוב הוא שתשמרו על הבקרה הקלורית שלכם ולא משנה בעצם מה תאכלו, אך לחלק ממכם זו תיהיה בעיה והם בקלות יעברו את אותה הבקרה מה שמקנה מאותם אנשים יכולת למידה עצמית גם על סוגי המזון שהם מתכוונים לאכול ולא להתבייש אפילו לשאול ממה זה מורכב ואיך זה נעשה,
שיהיה בהצלחה למחטבים 😉
​

 

[zuko]

:)נחמד..

 

[shimon]

אחלה מאמר תודה ..
בקשר ללשאול ממה זה מורכב אני לא חושב שמישהו באמת יגיד לך מה יש בו
אני אישית לא סומך על אף מסעדה או משזה לא יהיה אחרי כמה דברים שראיתי
בכל מקרה מקווה שישקיעו עוד על האבחון הזה 6 אנשים זה לא כזה מספק אבל
בכל זאת ..

 

[TBHD]

תודה זה נחמד דווקא.... 😃

 

[קפטן קקי]

ממתי המבורגרים זה ג'אנק פוד? 👹

 

[!Demon!]

נחמד , פה יותר מעניין הקטע הבריותי חבל שזה רק יום אחד..
מי שראה את הסרט שמנציק(אני ישר ידעתי שהקטע הבראותי חרטא) ששם הוא חודש שלם אכל ג'אנק ובסוף כל הנתונים הבריאותיים שלו (כולל כולסטרול) היו זהים או אפילו השתפרו , יכול לראות עכשיו שחירטטו שם חח

 

[bentzurm]

כמו שאפשר לראות בגדול הארוחות היו שוות בגודלן.
ממצאי המחקר הראו שלא היה שום הבדל בתגובה לאינסולין בעיקר והלפטין (שבין היתר אחראי על בקרת הרעב) בין שלושת הקבוצות, מה שנמצא כדי מפתיע (תלוי למי).
זה אולי מוכיח ששוב הטענה שאין הבדל בין קלוריה לקלוריה (לפחות לא מבחינה של הרכב הגוף אך מבחינה בריאותית כן אפשר לראות הבדלים כמו שראינו כאן עם השומן טראנס והעלאה ב LDL).
אפשר להסכים עם זה ש2000 קלוריות מברוקולי לא יהיו שווים ל2000 קלוריות מג'אנק פוד אבל הכוונה היא רק מבחינת הכמות והשובע שמקבלים מכל אחד מהמקרים אבל שוב לא מבחינת הרכב הגוף ואפילו תגובה הורמנלאית.
במחקר יש כמה הסתייגויות אבל מביא פספרקטיבה טובה להמשיך שאומרת שכל קלוריה שווה לקלוריה ואין הבדל בינהן, הבעיה מתחילה בבקרה הקלורית עצם העבודה שיותר קל לאכול ג'אנק פוד מאשר אוכל "נקי".

​

משה, אתה קופץ למסקנה שלא נבדקה במחקר הזה. במחקר הזה מאוד הקפידו להשוות בין ההרכב התזונתי (פחמימות, חלבונים ושומן) בין הארוחות השונות. להגיד בסיכום ש- 2000 קלוריות מברוקולי שוות ל- 2000 קלוריות מג'אנק (אני מניח שכולנו חושבים על ארוחה במקדונלד) זה לא נכון ולא נתמך על ידי המחקר הזה. 2000 קלוריות מברוקולי זה 98% פחמימות לעומת ארוחת הגאנק הטיפוסית שמורכבת אחרת לגמרי. אין בכלל ספק שהתגובה ההורמונלית שונה לחלוטין בין שתי הארוחות האלה. המחקר הזה מוכיח, שקלוריה שווה לקלוריה, אבל רק אם הפרופיל התזונתי (פחמימות, חלבונים, שומן) הוא זהה.

 

[Mike Bikov]

בגלל זה אמרתי בתוספת של עוד מחקרים וסקירות, אתה מוזמן לעיין כאן:

http://www.bodyrecomposition.com/fat-loss/is-a-calorie-a-calorie.html

http://www.bodyrecomposition.com/nutrition/calories-nutrients-or-food.html

ויש עוד הרבה, אתה מוזמן לקרוא רק את המסקנות אם אין לך כוח להכל.

 

[bentzurm]

משה אני מסכים איתך ושנינו מסכימים (חוזרים כמו תוכי 😃) עם כל מה שלייל כותב. רק צריך לדייק כשכותבים (לייל מאוד מקפיד על זה וכדאי שגם אנחנו). בתוך מסגרת של דיאטה נורמלית המורכבת מאוכל ושיש בה רמות חלבון נאותות, ניתן להחליף קלוריות משומן ופחמימות ללא השפעה (לרוב).

 

[Mike Bikov]

נכון אבל גם חלבון אפשר להחליף אבל במסגרת X כמות מסויימת כי אז יהיה איבוד שריר וגם יהיו תופעות לוואי כאלו ואחרות (אי אפשר לא לאכול חלבון כלל ואפילו כמות נמוכה ממנו יכולה לגרום לבעיה)