המחבר הוא לא רופא ולא מתיימר להיות כזה. למרות שבעולם המערבי, האדם האחרון שאמליץ ללכת אליו כדי להיות בריא – הוא רופא. כדי להגדיר מדדים בצורה נכונה, אדם חייב להגדיר את ה-"תוצר" שהכובע "מייצר". בסין העתיקה, התוצר של רופא היה מוגדר כ-"אנשים בריאים". בעולם המערבי התוצר הוא "אנשים חולים". בסין העתיקה, הרופא היה מקבל שכר ביחס ישר לכמות האנשים הלא-חולים בעיר שלו, לכן הרפואה המונעת הייתה לו לעיסוק העיקרי.
כיום, הרפואה הסינית היא כבר לא מה שהיה פעם. עשרות שנים של משטר קומוניסטי עשו את שלהן. האנשים שהייתי ממליץ לפנות אליהם כדי לא להיות חולים, הם בעיקר מומחים בהשלמת חוסר חומרים חיוניים בגוף, כמו הרופא שסיפרנו עליו בפרקים הקודמים.
להמלצות בפרק זה אין שום אחריות רפואית, והן לא מהוות ייעוץ רפואי כלשהו. ההחלטה לנסותן, כמו את כל שאר ההמלצות בספר זה, היא על אחריותך בלבד. זהו אוסף של נוסחאות, שהצלחנו ללקט במשך שנים רבות, בהן המצב הבריאותי של בעל העסק הפך להיות רלוונטי בתהליך הייעוץ. בעל עסק חולה ועייף, לא יתפקד ברמה הנדרשת לצורך ביצוע המשימות המפורטות בספר זה.
באחת מטיסותיי הרבות, ישב לידי מומחה לתזונה של ספורטאים. באמצע הטיסה הוא קורא לדיילת ומבקש מלח, מחורר את השקית ומרוקן את תוכנה לתוך פיו. הייתי בהלם. שנים שמחנכים אותנו הרופאים במערב שמלח הוא "המוות הלבן".
המומחה ראה את ההלם על פני ואמר: "תטעם את הזעה שלך".
"מה?!"
"תטעם את הזעה שלך", הוא חזר. "מה אתה מרגיש?"
"מלוח, אמרתי."
לא היה צורך בהסברים נוספים. מי ולמה החליטו לבחור את המלח כשעיר לעזאזל – ייתכן שלעולם לא נדע. כשהגוף מזיע – הוא מאבד מלח. בצבא באקלים החם של ישראל חונכנו לשתות הרבה. מה עם המלח? מתברר שיש כמות עצומה של מחקרים שמוכיחים, שחוסר במלחים יוצר תופעות דומות להתייבשות: כאבי ראש, עייפות, כאבי בטן.
הנוזל בתאי הגוף מכיל גם אשלגן. בתהליכי הזיקוק של המלח מוציאים את האשלגן, ולכן "מלח ים" יהיה בדרך כלל חסר את האשלגן שאמור להיות בו. בכל בית מרקחת ניתן לקנות כדורי אשלגן. אם המלח לא עוזר, קחו כדור או שניים. אבל לא יחד עם המלח כי לפעמים הם נוטים לבטל אחד את השני.
לפני כמה עשרות שנים, בוצע מחקר על ידי מדען מאוד בכיר, שגילה כי רוב מחלות הלב (גורם המוות מספר אחד בעולם המערבי), נובעות ממחסור בויטמינים שבמזון המעובד והמעוקר של העולם המערבי. כשקוטפים עגבנייה והיא מבשילה במשך חודשיים במקרר בסופר-מארקט, נשאר מעט מאוד ממה שהיה בעגבנייה שהיינו רגילים לאכול לפני חמישים שנה. הוויטמין העיקרי שמחסורו גרם למחלות הלב התגלה כוויטמין E. ההמלצה היא לקחת לא פחות מ-600 מיליגרם – פחות מזה לא מביא שום תועלת. אני לוקח 800 כל יום, ושומר על דופק ולחץ דם של ספורטאי.
פרשת רמדיה חשפה את הנזק העצום שנגרם ממחסור בוויטמין B1. זהו ויטמין חשוב מאוד למערכת העצבים, לא רק לתינוקות, והוא גם עוזר ללמידה וריכוז. לא להגזים איתו, כי כמות ייתר יכולה לפגוע בשיניים. אני לוקח 100 מיליגרם יחד עם B complex של 50, כי חשוב לאזן את כל סוגי ה-B.
כדי לשמור על השיניים, העצמות וגם לישון היטב, אני לוקח 3 כדורי קלציום-מגנזיום לפני השינה. הם חייבים לבוא יחד – המחקרים מצביעים על כך שהקלציום (סידן) לא נספג בגוף ללא מגנזיום.
אם אני מרגיש טיפה כאב גרון, או התחלה של צינון, אני לוקח 2000 מ"ג ויטמין C כל מספר שעות. לא הייתי חולה כבר שנים.
אני אוכל רק ירקות אורגאניים. מעבר לבריאות – תענוג לטעום טעם של עגבנייה אמיתית. אני מטייל הרבה ברגל, שוחה, ומקפיד לנשום אויר טוב בבית פרטי ליד הים מחוץ לעיר.
ספורט הוא דבר חיובי, בתנאי שזוכרים שאנחנו כבר לא בני 17. חשוב מאוד לעלות מאמץ בהדרגה, גם אם הייתם ספורטאים בגיל צעיר יותר. בגיל 17 הייתי רץ 10 ק"מ כל יום, ומבלה שעתיים נוספות בזירת איגרוף. כיום, אם לא רצתי תקופה ארוכה, אני מתחיל ב-800 מטר ריצה או 200 מטרים של שחייה, ומעלה בהדרגה.
אני לא שותה אלכוהול בכלל, לא נוגע בסמים, ולא בתרופות כימיות. כשיש לי כאב ראש, אני לוקח מלח או אשלגן, או משלים שעות שינה. אני לא נוגע אפילו באקמול.
ניתקתי את הכבלים לפני שנים. ה-"מנוחה" הגרועה ביותר לאחר יום עבודה, היא בהייה במסך שמרצד מיליוני פעמים בדקה, תוך זפזופ דרך 57 ערוצים שאין מה לראות באף אחד מהם.
המרתי את מכשיר הטמטום להליכה על שפת הים בסוף היום.
אני ישן 7-8 שעות כל לילה.
הגוף עובד מצוין כשהוא מקבל את אבני הבניין שהוא צריך.
מתוך הספר "האם שווה להיות עצמאי?" בהוצאת המכון לאבחון עסקי
כיום, הרפואה הסינית היא כבר לא מה שהיה פעם. עשרות שנים של משטר קומוניסטי עשו את שלהן. האנשים שהייתי ממליץ לפנות אליהם כדי לא להיות חולים, הם בעיקר מומחים בהשלמת חוסר חומרים חיוניים בגוף, כמו הרופא שסיפרנו עליו בפרקים הקודמים.
להמלצות בפרק זה אין שום אחריות רפואית, והן לא מהוות ייעוץ רפואי כלשהו. ההחלטה לנסותן, כמו את כל שאר ההמלצות בספר זה, היא על אחריותך בלבד. זהו אוסף של נוסחאות, שהצלחנו ללקט במשך שנים רבות, בהן המצב הבריאותי של בעל העסק הפך להיות רלוונטי בתהליך הייעוץ. בעל עסק חולה ועייף, לא יתפקד ברמה הנדרשת לצורך ביצוע המשימות המפורטות בספר זה.
באחת מטיסותיי הרבות, ישב לידי מומחה לתזונה של ספורטאים. באמצע הטיסה הוא קורא לדיילת ומבקש מלח, מחורר את השקית ומרוקן את תוכנה לתוך פיו. הייתי בהלם. שנים שמחנכים אותנו הרופאים במערב שמלח הוא "המוות הלבן".
המומחה ראה את ההלם על פני ואמר: "תטעם את הזעה שלך".
"מה?!"
"תטעם את הזעה שלך", הוא חזר. "מה אתה מרגיש?"
"מלוח, אמרתי."
לא היה צורך בהסברים נוספים. מי ולמה החליטו לבחור את המלח כשעיר לעזאזל – ייתכן שלעולם לא נדע. כשהגוף מזיע – הוא מאבד מלח. בצבא באקלים החם של ישראל חונכנו לשתות הרבה. מה עם המלח? מתברר שיש כמות עצומה של מחקרים שמוכיחים, שחוסר במלחים יוצר תופעות דומות להתייבשות: כאבי ראש, עייפות, כאבי בטן.
הנוזל בתאי הגוף מכיל גם אשלגן. בתהליכי הזיקוק של המלח מוציאים את האשלגן, ולכן "מלח ים" יהיה בדרך כלל חסר את האשלגן שאמור להיות בו. בכל בית מרקחת ניתן לקנות כדורי אשלגן. אם המלח לא עוזר, קחו כדור או שניים. אבל לא יחד עם המלח כי לפעמים הם נוטים לבטל אחד את השני.
לפני כמה עשרות שנים, בוצע מחקר על ידי מדען מאוד בכיר, שגילה כי רוב מחלות הלב (גורם המוות מספר אחד בעולם המערבי), נובעות ממחסור בויטמינים שבמזון המעובד והמעוקר של העולם המערבי. כשקוטפים עגבנייה והיא מבשילה במשך חודשיים במקרר בסופר-מארקט, נשאר מעט מאוד ממה שהיה בעגבנייה שהיינו רגילים לאכול לפני חמישים שנה. הוויטמין העיקרי שמחסורו גרם למחלות הלב התגלה כוויטמין E. ההמלצה היא לקחת לא פחות מ-600 מיליגרם – פחות מזה לא מביא שום תועלת. אני לוקח 800 כל יום, ושומר על דופק ולחץ דם של ספורטאי.
פרשת רמדיה חשפה את הנזק העצום שנגרם ממחסור בוויטמין B1. זהו ויטמין חשוב מאוד למערכת העצבים, לא רק לתינוקות, והוא גם עוזר ללמידה וריכוז. לא להגזים איתו, כי כמות ייתר יכולה לפגוע בשיניים. אני לוקח 100 מיליגרם יחד עם B complex של 50, כי חשוב לאזן את כל סוגי ה-B.
כדי לשמור על השיניים, העצמות וגם לישון היטב, אני לוקח 3 כדורי קלציום-מגנזיום לפני השינה. הם חייבים לבוא יחד – המחקרים מצביעים על כך שהקלציום (סידן) לא נספג בגוף ללא מגנזיום.
אם אני מרגיש טיפה כאב גרון, או התחלה של צינון, אני לוקח 2000 מ"ג ויטמין C כל מספר שעות. לא הייתי חולה כבר שנים.
אני אוכל רק ירקות אורגאניים. מעבר לבריאות – תענוג לטעום טעם של עגבנייה אמיתית. אני מטייל הרבה ברגל, שוחה, ומקפיד לנשום אויר טוב בבית פרטי ליד הים מחוץ לעיר.
ספורט הוא דבר חיובי, בתנאי שזוכרים שאנחנו כבר לא בני 17. חשוב מאוד לעלות מאמץ בהדרגה, גם אם הייתם ספורטאים בגיל צעיר יותר. בגיל 17 הייתי רץ 10 ק"מ כל יום, ומבלה שעתיים נוספות בזירת איגרוף. כיום, אם לא רצתי תקופה ארוכה, אני מתחיל ב-800 מטר ריצה או 200 מטרים של שחייה, ומעלה בהדרגה.
אני לא שותה אלכוהול בכלל, לא נוגע בסמים, ולא בתרופות כימיות. כשיש לי כאב ראש, אני לוקח מלח או אשלגן, או משלים שעות שינה. אני לא נוגע אפילו באקמול.
ניתקתי את הכבלים לפני שנים. ה-"מנוחה" הגרועה ביותר לאחר יום עבודה, היא בהייה במסך שמרצד מיליוני פעמים בדקה, תוך זפזופ דרך 57 ערוצים שאין מה לראות באף אחד מהם.
המרתי את מכשיר הטמטום להליכה על שפת הים בסוף היום.
אני ישן 7-8 שעות כל לילה.
הגוף עובד מצוין כשהוא מקבל את אבני הבניין שהוא צריך.
מתוך הספר "האם שווה להיות עצמאי?" בהוצאת המכון לאבחון עסקי
