קודם-כל נתחיל בזה ששני השיטות גרועות ביותר.
1. סייקל במשך 16-18 שב' זה רעיון טיפשי ביותר, אנשים שעושים כאלה סייקלים פשוט לא מבינים מה הם עושים לגוף שלהם ואיך התוצאות שלהם בעצם גרועות יותר.
2. בלאסט אנד קרוז זה לא עבור כל אדם. מדובר באנשים שחיים סביב המקצוע וכל גרם שריר משנה, הם כבר חצו מזמן את הרף הגנטי שלהם והם אינם יכולים לתחזק את המסה שלהם מבלי כמויות טסט' מספיק גבוהות באופן חיצוני.
שוב, זה בעיקר לאנשים מאוד מתקדמים שכבר בד"כ ויתרו על הרצון להביא ילדים, זו לא גישה מומלצת למתאמן הממוצע.
1. סייקל במשך 16-18 שב' זה רעיון טיפשי ביותר, אנשים שעושים כאלה סייקלים פשוט לא מבינים מה הם עושים לגוף שלהם ואיך התוצאות שלהם בעצם גרועות יותר.
2. בלאסט אנד קרוז זה לא עבור כל אדם. מדובר באנשים שחיים סביב המקצוע וכל גרם שריר משנה, הם כבר חצו מזמן את הרף הגנטי שלהם והם אינם יכולים לתחזק את המסה שלהם מבלי כמויות טסט' מספיק גבוהות באופן חיצוני.
שוב, זה בעיקר לאנשים מאוד מתקדמים שכבר בד"כ ויתרו על הרצון להביא ילדים, זו לא גישה מומלצת למתאמן הממוצע.
בוא נתחיל מהעובדה שזה כבר לא אפקטיבי אחרי 8 שב' הגדילה מאטה באופן משמעותי והסיכון הבריאותי גובר.
בוא גם נדבר על שימוש ממושך בחומרים והשבתה ממושכת של הציר וספרמטוג'נסיס, חוץ מזה עליה בערכי דם כלליים, כגון המוטוקריט, פרטין, ברזל, המוגלובין.
יש עוד המון סיבות, אני לא אתחיל למנות את כולן כאן.
בגדול צריך לזכור דבר אחד נורא פשוט: מהי המטרה של הסייקל שלך?
רובנו רוצים להכנס מהר, לעשות עבודה טובה (מסה) וגם להתאושש מהר ולשמור על כמה שיותר תוצאות וגם בריאות על הדרך.
אני מדגיש שאני מפריד בין שימוש בחומרים למטרות של תחרויות לבין שימוש בחומרים למטרות אישיות אסתטיות כי מדובר באופרה אחרת לגמרי.
שוב, גם במקרים של הכנה לתחרות בעקרון סייקלים קצרים עם אסטרים קצרים מראים תוצאות יפות יותר.
הבעיה לתחרויות זה בד"כ לחץ הזמן, אם אתה לא לחוץ בזמן תעבוד רגיל.
אחרת מדובר בעסק הרבה יותר אגרסיבי עם חומרים בהתאם ושיטה שונה, בריאותי זה בטוח לא!
צריך להבין שמסה טובה ואיכות שריר זה דבר שלא קורה טיק-טאק ועדיף שיקרה במתינות ובסבלנות מהרבה סיבות.
אפילו לעור הגוף שינויים קיצוניים במשקל זה לא דבר חיובי.
