הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

ייעוץ לשכנע את אחי להתאמן

  • פותח/ת השרשור ICQ.S
  • פורסם בתאריך

ICQ.S

משתמש מתחיל
27
5
נק' מוניטין:
5
27
5
אני כבר חצי שנה מנסה לשכנע את אח שלי להתאמן וזה נראה כמו משימה בלתי אפשרית.
הבנאדם בן 37 ואוכל בכמויות מטורפות, את כל הג'אנק פוד האפשרי שנכנס לבית הוא מכסה לפחות 3/4 מהתקציב השבועי שהולך לאוכל. הוא כל בוקר פותח עם לפחות 4 כפות שוקולד וגביע גבינה, ובכלל התפריט שלו הכי לא בריא בעליל.
הוא 1.66 ושוקל 95 קילו.
נגיד אם יש משהו שהוא אוהב זה לשחק כדורגל, אבל גם בזה הוא בקושי רץ, תמיד רוצה להיות שוער. מה שמצחיק זה שהייתי משחק איתו מלא כדורגל כילד קטן, ואני זוכר בנאדם שהיה דופק ספרינטים ואשכרה קורע רשתות.
הבעיה היא שאני לא חושב שזה נובע מעצלנות, כי הוא לא בנאדם עצלן. בעבודה נגיד הוא עובד בעבודה פיזית ויש לו כח, והוא עובד באמת קשה.
יש לו כליה אחת, לא יודע אם זה איכשהו מתקשר. אני יודע שיש אנשים עם סרטן שעושים ספורט.

ניסיתי לדבר איתו בכל דרך אפשרית, להסביר לו, ופשוט כלום. פעם אחרונה שהוא בא איתי לחדר כושר הוא התאמן קצת וישר אחרי זה הלך לדפוק חמש מלאווחים, ומאז הוא אף פעם לא דרך שם.

עכשיו זה נהיה יותר דורשני כי הוא עשה בדיקות דם והרופא המליץ לו להפחית בשומן באוכל, ולעשות ספורט. אבא שלי עכשיו רוצה להכנס למתכונת של בריאות בבית וזה טוב, אך אי אפשר לפקח עליו ויש אחים קטנים בבית אז הקופסאות שוקולד והחטיפים ימשיכו לשטוף את הארונות בכמויות הרגילות.

זה בעייתי כי הכוח שכנוע שלי עליו לא כזה גדול, וגם שאבא שלי אומר לו הוא תמיד מתנער מזה. התירוץ שלו כל הזמן זה "אין לי כח".

הייתי רוצה לקבל המלצות איך לנסות לפחות לשכנע אותו להתחיל ממשהו, גם בגלל הבריאות וגם כי אני לא רוצה שזה יהיה מאוחר מדיי, אגב אני מקווה שהבנתם את הרמז מההודעה שהבנאדם דיי אטום.

תודה מראש.
 
כשמישהו נמצא במצב כזה, הגישה הטובה לא עוזרת בכלום והכל ממשיך כרגיל(זו דעתי) פשוט צריך לתת לו כאפה ולהעיר אותו למציאות..
 
אני כבר חצי שנה מנסה לשכנע את אח שלי להתאמן וזה נראה כמו משימה בלתי אפשרית.
הבנאדם בן 37 ואוכל בכמויות מטורפות, את כל הג'אנק פוד האפשרי שנכנס לבית הוא מכסה לפחות 3/4 מהתקציב השבועי שהולך לאוכל. הוא כל בוקר פותח עם לפחות 4 כפות שוקולד וגביע גבינה, ובכלל התפריט שלו הכי לא בריא בעליל.
הוא 1.66 ושוקל 95 קילו.
נגיד אם יש משהו שהוא אוהב זה לשחק כדורגל, אבל גם בזה הוא בקושי רץ, תמיד רוצה להיות שוער. מה שמצחיק זה שהייתי משחק איתו מלא כדורגל כילד קטן, ואני זוכר בנאדם שהיה דופק ספרינטים ואשכרה קורע רשתות.
הבעיה היא שאני לא חושב שזה נובע מעצלנות, כי הוא לא בנאדם עצלן. בעבודה נגיד הוא עובד בעבודה פיזית ויש לו כח, והוא עובד באמת קשה.
יש לו כליה אחת, לא יודע אם זה איכשהו מתקשר. אני יודע שיש אנשים עם סרטן שעושים ספורט.

ניסיתי לדבר איתו בכל דרך אפשרית, להסביר לו, ופשוט כלום. פעם אחרונה שהוא בא איתי לחדר כושר הוא התאמן קצת וישר אחרי זה הלך לדפוק חמש מלאווחים, ומאז הוא אף פעם לא דרך שם.

עכשיו זה נהיה יותר דורשני כי הוא עשה בדיקות דם והרופא המליץ לו להפחית בשומן באוכל, ולעשות ספורט. אבא שלי עכשיו רוצה להכנס למתכונת של בריאות בבית וזה טוב, אך אי אפשר לפקח עליו ויש אחים קטנים בבית אז הקופסאות שוקולד והחטיפים ימשיכו לשטוף את הארונות בכמויות הרגילות.

זה בעייתי כי הכוח שכנוע שלי עליו לא כזה גדול, וגם שאבא שלי אומר לו הוא תמיד מתנער מזה. התירוץ שלו כל הזמן זה "אין לי כח".

הייתי רוצה לקבל המלצות איך לנסות לפחות לשכנע אותו להתחיל ממשהו, גם בגלל הבריאות וגם כי אני לא רוצה שזה יהיה מאוחר מדיי, אגב אני מקווה שהבנתם את הרמז מההודעה שהבנאדם דיי אטום.

תודה מראש.
אין לך איך לשכנע אותו, הוא צריך להבין לבד שהוא לא אסטטי ולא בריא, אני זוכר את עצמי בתור נער שמנמן שכל החיים שלי ההורים שלי ניסו לקחת אותי לתזונאים ולעשות הליכות ואף פעם לא התמדתי, כי פשוט לא היה לי אכפת.
בגיל 17 הבנתי שאיך שאני נראה זה מגעיל, לא בריא ומרחיק ממני את בנות המין השני. התאפסתי על עצמי, נרשמתי למכון כושר ותוך שנה עשיתי מהפך של 180 מעלות. מאז ועד היום אני מתאמן ( חוץ מבצבא שהייתי מתאמן הרבה פחות ) ברוך השם אני עכשיו כבר בסדר גמור.
אל תדאג זה יבוא לו והוא יבין.
למרות שבגיל 37 זה קצת מאוחר אבל אני מאמין שזה יגיע.
 
אני כבר חצי שנה מנסה לשכנע את אח שלי להתאמן וזה נראה כמו משימה בלתי אפשרית.
הבנאדם בן 37 ואוכל בכמויות מטורפות, את כל הג'אנק פוד האפשרי שנכנס לבית הוא מכסה לפחות 3/4 מהתקציב השבועי שהולך לאוכל. הוא כל בוקר פותח עם לפחות 4 כפות שוקולד וגביע גבינה, ובכלל התפריט שלו הכי לא בריא בעליל.
הוא 1.66 ושוקל 95 קילו.
נגיד אם יש משהו שהוא אוהב זה לשחק כדורגל, אבל גם בזה הוא בקושי רץ, תמיד רוצה להיות שוער. מה שמצחיק זה שהייתי משחק איתו מלא כדורגל כילד קטן, ואני זוכר בנאדם שהיה דופק ספרינטים ואשכרה קורע רשתות.
הבעיה היא שאני לא חושב שזה נובע מעצלנות, כי הוא לא בנאדם עצלן. בעבודה נגיד הוא עובד בעבודה פיזית ויש לו כח, והוא עובד באמת קשה.
יש לו כליה אחת, לא יודע אם זה איכשהו מתקשר. אני יודע שיש אנשים עם סרטן שעושים ספורט.

ניסיתי לדבר איתו בכל דרך אפשרית, להסביר לו, ופשוט כלום. פעם אחרונה שהוא בא איתי לחדר כושר הוא התאמן קצת וישר אחרי זה הלך לדפוק חמש מלאווחים, ומאז הוא אף פעם לא דרך שם.

עכשיו זה נהיה יותר דורשני כי הוא עשה בדיקות דם והרופא המליץ לו להפחית בשומן באוכל, ולעשות ספורט. אבא שלי עכשיו רוצה להכנס למתכונת של בריאות בבית וזה טוב, אך אי אפשר לפקח עליו ויש אחים קטנים בבית אז הקופסאות שוקולד והחטיפים ימשיכו לשטוף את הארונות בכמויות הרגילות.

זה בעייתי כי הכוח שכנוע שלי עליו לא כזה גדול, וגם שאבא שלי אומר לו הוא תמיד מתנער מזה. התירוץ שלו כל הזמן זה "אין לי כח".

הייתי רוצה לקבל המלצות איך לנסות לפחות לשכנע אותו להתחיל ממשהו, גם בגלל הבריאות וגם כי אני לא רוצה שזה יהיה מאוחר מדיי, אגב אני מקווה שהבנתם את הרמז מההודעה שהבנאדם דיי אטום.

אין לך איך לשכנע אותו, הוא צריך להבין לבד שהוא לא אסטטי ולא בריא, אני זוכר את עצמי בתור נער שמנמן שכל החיים שלי ההורים שלי ניסו לקחת אותי לתזונאים ולעשות הליכות ואף פעם לא התמדתי, כי פשוט לא היה לי אכפת.
בגיל 17 הבנתי שאיך שאני נראה זה מגעיל, לא בריא ומרחיק ממני את בנות המין השני. התאפסתי על עצמי, נרשמתי למכון כושר ותוך שנה עשיתי מהפך של 180 מעלות. מאז ועד היום אני מתאמן ( חוץ מבצבא שהייתי מתאמן הרבה פחות ) ברוך השם אני עכשיו כבר בסדר גמור.
אל תדאג זה יבוא לו והוא יבין.
למרות שבגיל 37 זה קצת מאוחר אבל אני מאמין שזה יגיע.
מסכים בהחלט, בתור ילד ניסו לעשות לי הכול, החל מתזונאיות של הכללית ועד ללקנות הליכון הביתה ולזרוק אותי עליו ולתת לי לעשות הליכות. זה נגמר בזה שהייתי מפעיל את ההליכון כדי שיחשבו שאני עושה משהו ורואה טלוויזיה, וד"א אם היה משהו לאכול באותו מקום כנראה שהייתי אוכל אותו.
השינוי צריך לבוא ממנו. הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו זה לתת לו דוגמא אישית ולהראות כמה כיף לך מהאימונים, כמה זה לא כזה קשה כמו שזה נראה וכמה שהעבודה הזאת משלמת. זה יכול ליהיות בדברים הקטנים כמו להגיד לאחים הקטנים שלך שאתה את השוקולד לא אוכל כי זה לא כל כך בריא. זה דברים שאולי אולי אולי יכנסו לתת מודע שלו ויעזרו לו להבין לבד.,מעבר לכך שום שיכנוע ישיר לא יוביל למשהו טוב. כי אם לא תיהיה לו את המוטיבציה הפנימית שום דבר לא יגרום לו לצאת לאימון כשזה לא מתאים, וב80% מהזמן זה לא מתאים וצריך כוח רצון ללכת להתאמן.

מקווה שתצליח להחדיר לו מוטיבציה. אם אתה מאבד תקווה לגמרי תנסה אולי לקחת אותי בערב לשיחה רצינית ולהסביר לו ברוגע על החשיבות של הדבר ולהגיד לו שאתה דואג לו מבחינה בריאותית ושאתה תשמח אם הוא יבוא איתך לאימון, וכשאתה לוקח אותו אל תהרוג אותו במכון, תן לו איזה חצי שעה - 20 דק' הליכון \ אליפטי בקצב קל ויאללה למקלחת, רק שייתרגל לרעיון של ללכת למכון כושר. ואל תעיר לו על התזונה לאחר מכן.

בהצלחה!
 
בתור מישהו שהיה במצב דומה וגם בסביבות הגיל הזה צריך שהכאפה תבוא באופן יזום כלומר למצוא מה
ישפיע על אחיך ויוציא אותו מהמעגל שהוא נמצא בו,זה יכול להיות במישור האישי ויכול להיות במישור הבריאותי.
עדיף שזו תהיה כאפה מתוכננת, בן דודה שלי קיבל כאפה כזו לא מתוכננת בגיל 38 - דום לב.
אני ידעתי כבר שנים שאני צריך לרדת במשקל אבל לא מצאתי את הכוח להתמודד עם זה.
היו שני דברים ששברו אותי סופית וגרמו לי להכנס לתלם
1. מצאתי את עצמי במעבדת שינה אחרי שלאשתי נמאס מהנחירות שלי ומלהעיר אותי באמצע הלילה כי הייתי עושה הפסקות נשימה
ואז במעבדת שינה כשאני מנסה להרדם באיזה חדר מעופש מחובר לחוטים הבנתי שהגיע הזמן להפסיק עם החרא הזה.
2. פרקתי קניות מהאוטו ואז התחלתי להסתבך עם השקיות בניסיון להרים אותם הביתה, נער שעבר ברחוב פנה אלי:
"אדוני, אתה צריך עזרה עם הקניות?" ,אדוני??? עזרה??? אני??? רציתי לחנוק אותו אבל אמרתי לא תודה (ברור שהייתי צריך עזרה ד"א)

אלו היו שתי הכאפות שלי, אתה צריך למצוא מה ינגן על המיתרים של אח שלך לנגן... , בהצלחה.
 
יש לי אח עם ג'ינו שמתעורר ואוכל גלידה לארוחת בוקר, אחרי אימון דופק פיצה ומצפה להתחטב
אני מבין את האכזבה שלך ^^
 
לא רואה על מה לדון, זה צריך לבוא ממנו לא ממך.
 
אח שלך בן 37 והוא עדיין גר אצל ההורים?
תשאל אותו מה הוא מתכנן לעשות בחיים, עוד מעט הוא בן 40, שמן, פוגע לעצמו בבריאות, ללא אישה וילדים [משער].
 
מהסיפורים שיותר כואב לי לשמוע
הסיפור הזה די מזכיר את הסיפור שהיה עם דוד שלי ז"ל...
לפי דעתי תדבר איתו גלוי ותגיד לו שעם איך שהוא ממשיך- הוא לא הולך לחיות כל כך הרבה, וזה לא סוד. ככה הוא רוצה שיזכרו אותו? שהחיים שלו ייראו? הוא יודע שהוא צריך הוא פשוט מתחמק ואין לו מוטיבציה ואפשר להבין גם למה- נוח לו איך שהוא עכשיו, זה המקום הבטוח שלו. תמצא דרך לערער לו את המקום הזה. אישית מה שגרם לי להתחיל לשנות זה כאב.
מוטיבציה יכולה לנבוע מהרבה דברים, אבל לפי דעתי המוטיבציה החזקה ביותר נובעת מכאב/סבל/אובדן/התפכחות מסויימת. תגרום לו לאחד מהם, ולא כי אתה אח רע- כי זה מה שצריך כדי להעיר אותו, וסביר להניח שההתעוררות הזאת תכאב לו.
 
יש לי עוד הצעה, תגיד לו "שמע אני רוצה שתראה משהו, ממש אכפת לי ממך ואני כבר לא יודע מה לעשות. שאלתי שאלה בפורום של תזונה אולי יוכלו לעזור לי מה להגיד לך שיוכל לעזור לך לקחת את עצמך בידיים" ותראה לו את האשכול הזה..אולי ההבנה שהכול אפשרי ויש המון אנשים עם סיפורים ורעיונות יעזרו לו
 
"הדרך הטובה ביותר לחנך בני אדם , היא להוות להם דוגמא אישית ..."
 
  • פותח/ת השרשור
  • #13
היום הוא בא איתי להליכה ועשינו קצת כושר. הרגשתי כאילו הוא עושה לי טובה אבל זה באמת היה ככה.
גיליתי משהו שידעתי עליו אבל לא ידעתי איך להשתמש בזה לטובתו.
נגיד אני אומר לו "אין מצב אתה יכול את זה מה אתה משחק אותה...", או "מתאיים שקל אם אתה עושה 10 שכיבות שמיכה" ושטויות כאלה, ברור שבסוף לא נתתי לו מאתיים שקל, אבל חסכתי לו 200 קלוריות נראה לי יש לזה ערך נעלה יותר.
הוא מרגיש צורך להוכיח. יש לו ראש תחרותי מאוד. ומפה אני חושב שאני יודע איך להתקדם הלאה.

תודה על כל העצות שהעלאתם פה בדיון. חג שמח.
 
Back
למעלה תחתית