- פותח/ת השרשור
- #61
הרצון לא להרע קיים באדם ומנחה אותו, אתה לא נאמן לעצמך אם אתה מרע לאנשים בעתיד.
לחיות לפי צו המצפון שיהיה לך כשתחדל להתקיים, זה אבסורד.
אם היית חי את הרעיון שלך לחלוטין היית מתאבד, כי מיידית לא הייתה לך משמעות ומצד שני לא היית סובל יותר מכלום. ממליץ1
השתמשת במילים יפות לתוכן לא מדוייק בלשון המעטה.
ראשית : " יצר לב האדם רע מנעוריו " בבסיס האדם ותכונותיו נוטות לרעות מאשר לטובות.
דהיינו : לאחד יצר חמדנות, השני גונב, השלישי נואף, והרביעי הכל יחד וכו' ...
מה שגורם לאדם להיות " טוב " זה החינוך שהוא מקבל, או למידת לקחים מאירועים שונים שחוה בחייו.
לגבי התאבדות :
כן, בגיל מסויים מאד שאיכות חיי תרד פלאים, וירבו המכאובים לעומת ההנאות, אקח לי איזה גויינט, אשתה ואוכל, ואסיים את חיי בעצמי.
[ בכפוף לכך שלא תתרחש תאונה, או משהו בילתי צפוי קודם לכך ]
כעת איני חי את הרעיון לחלוטין, הוא יותר בגדר " אוטופיה אישית "
תודה.