נק' מוניטין:
16,791
הסיפור שלי עם הפיריפורמיס
חלק #1
הקדמה (אפשר לדלג)
הפציעה שלי, ובעצם כל המסע המוזר הזה שחוויתי עד להחלמה ערך כ~4 חודשים בהם למדתי מספר דברים על איך לא רק לא לוותר, אלא גם למדתי איך ברוב המקרים אני תלוי אך ורק בעצמי, איני יכול לסמוך על אף אחד, ועל אף הבחנה של אף אדם, ותמיד להקשיב אף להטיל ספק בכל דבר, כי בעולמנו כיום אין דבר שהוא מדוייק במאת האחוזים.
הפציעה התחילה לי בסביבות נובמבר 2013, ממש בחפשש שלי ובזמן שעשיתי את הקורס מדריכי חדר כושר. אחרי שהתחלתי SS והמשכתי להעלות משקלים, באחד האימונים הרגשתי כאב חד בצידו הימני של הגב, על גבול האגן סלאש גב תחתון. הפציעה הרגישה, ונראתה כמו פציעת גב לכל דבר. המשכתי להתאמן ולהעלות משקלים עד שהכאב החמיר עד למצב שהכאב נשאר קבוע, חד, כואב, בעצם 24\7 ללא החלמה. כשהייתי מבצע סקוואטים, אפילו עם משקל גוף, הייתי מרגיש 'צביטות' באותו איזור. זה היה מטריד. וויתרתי על הסקוואט והמשכתי לעלות בדדליפט מספר אימונים מצומצם עד שבאחד הסטים הרגשתי שכל האזור הימני (הפצוע) התחיל לכאוב ולצרוב, יום למחרת הרגשתי חולשה יוצאת דופן עד כדי אי יכולת להזיז את האגן ומאז בעצם למשך שלושה חודשים וקצת הייתי תחת כאבים שלא נעלמו בכלל והחמירו בקצב מפחיד אחרי כל תזוזה קלה של הרגל הימנית שלי (בעיקר תנועות של סקוואטים קלים, דדליפט, הליכות ממושכות, ובעיקר ישיבה ממושכת) ופשטו בעצם לכל אורך הרגל הימנית.
לקראת דצמבר נאלצתי לוותר על סקוואטים ודדליפט לחלוטין, והייתי חתח כאב מתמשך באותו צד שלא נעלם ומחמיר לאחר ישיבה ממושכת או כל תנועה מאמצת של האגן. החלטתי לנסות את מזלי עם טיפולים כירופרקטים שלפי חיפוש זריר הניבה המון המלצות ומקרים דומים בהם טיפול כירופרקטי עזר להם. ההתחלה הייתה מבטיחה, המון קליקים, אבחנה שהגוף שלי לא סימטרי, רגל קצרה יותר, ויהיה אפשר לתקן את זה. לצערי, שלמתי קצת יותר מ אלף ש"ח אבל לא יצא מכך כלום. יצאתי בסוף דצמבר מהטיפולים שאני לגמרי לבדי, עם כאבים שלא פוסקים והייתי מיואש לגמרי, באמת שהאמנתי בתוכי שלא אוכל לבצע הרמות יותר. התחלתי לחפש שעות על גבי שעות על האזור, פציעות, פורומים, אשכולים, פוסטים, מדריכים, סרטונים, הייתי ממש אובססיבי. כל היום חשבתי רק על דבר אחד, איך מחלימים מהחרא הזה, לא נחתי אפילו לרגע.
בזמן התקופה הזאת חוויתי אלפי פציעות – מבלטים בדיסקיות, לפריצות, דלקות, קרעים בשריר, ספונדילוליסטזיס ועוד. התקופה הזאת הייתה מייגעת כאשר יכולים להיות אלפי סיבות למה כואב לי וכל פעם אבחנתי אצלי פציעה אחרת. תדעו לכם שלקרוא בפורומים של פציעות ומחלות יגרמו לכם למחלות בסוף. בזמן הזה כל פעם ניסיתי תרגילים ומתיחות אחרות בבית בתקווה שאחד מהם יהיה המושיע. אחד החשדות שהיו לי לתקופה ממושכת הייתה בעיה מסויימם ב מפרק ה SI (sacroiliac ) המפרק המחבר את הירך עם האגן, ומואשם לעיתים רבות בתפקוד לקוי ויכולות דלקתיות מאוד קלות. ניסיתי לחזק את האזור המון ואפילו קראתי על דרכים כירוגיים או תרופתיים כי באמת האמנתי שזאת הבעיה שלי.
האחד השיטוטים שלי באתר נתקלתי בתגובה של אחד המשתמשים שטען שיש שריר שנמצא ליד המפרק של שריר האגן שנוטה לגדול, ללחוץ על המערכת העצבית ולגרום לכאבים. די צחקתי. מסתבר שטעיתי, על אף ההרגשת הביטחון שהייתה לי במשך חודשיים שמצאתי את ה'בעיה' שלי, אוף כמה ביטחון היה לי, כמה לא ידעתי כלום. מסתבר, כנראה, שזאת הייתה הבעיה שלי כל הזמן הזה. למדתי שלא קל בכלל לבצע הבחנות, גם כבעל מקצוע וגם כבעל ניסיון. לכל דבר יכולים להיות אלפי הסברים ולא צריך להיות דבוק רק בסיבה אחת, כי אחרת אתה מפספס הרבה אלמנטים מסביב ואולי הייתי נשאר בתאוריה שלי שהיא לא כל כך רחוקה, אבל עדיין פשוט לא נכונה.
חלק #2
אז מהו פיריפורמיס?
העתק מגוגל, כי ככה: השריר האגסי (TA: Musculus piriformis, בלטינית: בעל צורת אגס) ממוקם בחלקו העמוק של העכוז. כיווצו של השריר מביא לייצוב של ראש הירך במרחשת ולהנעת הירך לכיוון סיבוב חיצוני ופשיטה וגם להרחקת הירך כאשר היא כפופה.
דרך השריר או בסמוך לו עובר מערכת העצבים התחתותה. כאשר השריר מגורה, יפגע גם העצב ויופיעו תסמינים הקשורים לפגיעה בעצבים לכל אורך הרגל.
מתי הכאבים מופיעים?
הכאבים מופיעים בעיקר לאחר תנועות לא סימטרים של הגוף לאחר מאמץ, כמו פלטפוס, דיספרופורציות בין הרגליים\אגן, ומאמץ לא מאוזן. בהרבה מקרים הצד הפצוע בדרך כלל בלווא באגן שלא מתפקד כראוי ביחס למקבילו. הכאבים הולכים ומחמירים ככל שיש יותר תזוזה ותנועה, או ככול שיושבים יותר על כיסא.
למה הכאב לא עובר?
משני סיבות: מאורך החיים של האדם המודרני, ומהמיקום של השריר. הסיבה לטענה הראשונה היא שהאדם המודרני יושב המון, וזהו הסיבה מספר אחת לכאבים. הסיבה השניה היא שהאזור הוא מאוד, מאוד תזוזזתי ופעיל, ואזור שצריך להחלים זקוק למנוחה. בגלל שהאזור כל כך פעיל, הוא יוצר דלקות ובעצם לא נותן לפציעה להחלים, אף פעם.
תוך כמה זמן אפשר להחלים מהפציעה?
תלוי בחומרת הפציעה, ישנם אנשים שרק חוו 'צביטות' קלות ולכן מעט דאגה מדי יום יעלימו לגמרי את התופעה. אצל אנשיםשהפציעה היא חמורה, ידרשו חודשים, עד כדי שנים בשביל להחלים לגמרי מאותה הסיבה שציינתי מקודם, במיוחד החברה שיושבים הרבה ואו יש להם בעיות ביומכניות.
ברוב המקרים החברה עם המצב החמור יותר ימשיכו לחוות כאבים קלים און\אוף לתקופות מסויימות אבל הפציעה לא אמורה להטריד אותם יותר.
מהו התהליך שצריך לעבור?
התהליך הראשון שצריך לעבור הוא מחשבתי: הפציעה הזאת לא תעבור תוך כמה ימים, היא תחזור, לפעמים היא תחמיר, במיוחד בהתחלה. אצל אנשים חלשים יש צורך דחוף להתחזק, מבלי להתחשבן בכאבים. אצל אנשים חזקים פשוט זקוק דאגה והתמדה עם מתיחות ותרגילים על בסיס יומי. התהליך הוא ארוך ולוקח חודשים להחלים לגמרי, זאת פציעה לטווח הארוך, אבל אני מבטיח שזה לא כל כך נורא. ברגע שמבינים שזה בסך הכל תינוק בכיין שמבקש צומת לב מפסיקים לדאוג ופשוט מבצעים מתיחות ותרגילים עד שהכל עובר, עד לפעם הבאה.
תהליך נוסף שצריך לבדוק הינו תהליך ביומכני או טכניקה של התרגיל שנפצעת ממנו. רגל קצרה מעט שלא הובחנה או כל בעיה אחרת יכולה לגרום לצד אחד להחריף יותר. לכן דרוש שינוי בטכניקה ויותר תשומת לב.
זהו? רק מתיחות?
ועיסויים, אבל כן, זהו. קצת מוזר כי הפציעה נשמעת חמורה, והיא הרגישה לי מאוד חמורה. הייתי בלחץ אבסורדי וחשבתי שיש לי נזק בלתי הפיך בגב אבל יש ביטוי שנקרא "תערו של אוקאם" שטוען שהפתרון הנכון הוא הפתרון הפשוט ביותר. KISS
חלק #3
איך מטפלים בפציעה:
ישנם מספר דרכים להחלים מהפציעה;
מתיחות:
אני משתף איתכם את המתיחות שהכי עזרו לי, ושאני מבצע אותם על בסיס יומי קבוע
עיסויים:
כמה שיותר לחץ יותר טוב.
Neuro Flossin:
הנושא הזה שנוי במחלוקת. הרעיון שלו הוא, אני לא בטוח, אבל קשור למתיחה של המערכת העצבית, או לפי מה שהבנתי, "תזוזה של הקו של המערכת העצבית התחתונה". המערכת העצבית התחתונה של הגוף מתחילה מהגב ומסתיימת בכף הרגל, לכן כאשר יש פגיעה מסויימת בכל נקודה או אזור של המערכת העצבית, אפשר להרגיש את הכאבים במקומות שונים לגמרי, בטווח של הרגל. בכל מקרה, הרגשתי טוב עם זה ואני מאמין שזה די עזר לי.
*איך אני התמודדתי ומתמודד עם הבעיה?
בעקבות מאמר והרצאה שנתקלתי כאן בעזרת הפזיוטרפיסט כאן: http://bretcontreras.com/a-revolution-in-the-understanding-of-pain-and-treatment-of-chronic-pain/
http://www.ted.com/talks/elliot_krane_the_mystery_of_chronic_pain
הבנתי שבעצם אני הוא הישות שיוצרת את כל בעיות שלי והחלטתי לצאת במתקפה חזיתית עם הפציעה, התחלתי את הפרוטוקול פציעות של ביל סטאר, שבמהלכה האזור כמעט צרח, טרתי משמע. לא וויתרתי והמשכתי לבצע מתיחות ועיסויים. הגעתי למצב שהצלחתי להכפיל את המשקלים שלי מתחילת הפציעה ולרוב להמנע מכאבים למרות שלפעמים הם חוזרים כי אני מודה, נמאס כל הזמן למתוח ולעסות. אבל זה עובד.
*אני מדריך חדר כושר מוסמך, מתעסק בעיקר באימוני כוח. אני לא מתיימר להיות בעל מקצוע רפואי כו כדומה, ואיני מתחייב שכל המידע שמוצג כאן הוא מדוייק או נכון, כל הנושא מסוכם על פי הכתב שלי, ההרגשה שלי והניסיון שחוויתי. הנושא לא עבר הגייה כי ככה.
*עוד קריאה: http://en.wikipedia.org/wiki/Piriformis_syndrome http://www.gav-clinic.com/articles/307-piriformis-syndrome @talp @akyeruc @PomFect @SSnick @הקובה
חלק #1
הקדמה (אפשר לדלג)
הפציעה שלי, ובעצם כל המסע המוזר הזה שחוויתי עד להחלמה ערך כ~4 חודשים בהם למדתי מספר דברים על איך לא רק לא לוותר, אלא גם למדתי איך ברוב המקרים אני תלוי אך ורק בעצמי, איני יכול לסמוך על אף אחד, ועל אף הבחנה של אף אדם, ותמיד להקשיב אף להטיל ספק בכל דבר, כי בעולמנו כיום אין דבר שהוא מדוייק במאת האחוזים.
הפציעה התחילה לי בסביבות נובמבר 2013, ממש בחפשש שלי ובזמן שעשיתי את הקורס מדריכי חדר כושר. אחרי שהתחלתי SS והמשכתי להעלות משקלים, באחד האימונים הרגשתי כאב חד בצידו הימני של הגב, על גבול האגן סלאש גב תחתון. הפציעה הרגישה, ונראתה כמו פציעת גב לכל דבר. המשכתי להתאמן ולהעלות משקלים עד שהכאב החמיר עד למצב שהכאב נשאר קבוע, חד, כואב, בעצם 24\7 ללא החלמה. כשהייתי מבצע סקוואטים, אפילו עם משקל גוף, הייתי מרגיש 'צביטות' באותו איזור. זה היה מטריד. וויתרתי על הסקוואט והמשכתי לעלות בדדליפט מספר אימונים מצומצם עד שבאחד הסטים הרגשתי שכל האזור הימני (הפצוע) התחיל לכאוב ולצרוב, יום למחרת הרגשתי חולשה יוצאת דופן עד כדי אי יכולת להזיז את האגן ומאז בעצם למשך שלושה חודשים וקצת הייתי תחת כאבים שלא נעלמו בכלל והחמירו בקצב מפחיד אחרי כל תזוזה קלה של הרגל הימנית שלי (בעיקר תנועות של סקוואטים קלים, דדליפט, הליכות ממושכות, ובעיקר ישיבה ממושכת) ופשטו בעצם לכל אורך הרגל הימנית.
לקראת דצמבר נאלצתי לוותר על סקוואטים ודדליפט לחלוטין, והייתי חתח כאב מתמשך באותו צד שלא נעלם ומחמיר לאחר ישיבה ממושכת או כל תנועה מאמצת של האגן. החלטתי לנסות את מזלי עם טיפולים כירופרקטים שלפי חיפוש זריר הניבה המון המלצות ומקרים דומים בהם טיפול כירופרקטי עזר להם. ההתחלה הייתה מבטיחה, המון קליקים, אבחנה שהגוף שלי לא סימטרי, רגל קצרה יותר, ויהיה אפשר לתקן את זה. לצערי, שלמתי קצת יותר מ אלף ש"ח אבל לא יצא מכך כלום. יצאתי בסוף דצמבר מהטיפולים שאני לגמרי לבדי, עם כאבים שלא פוסקים והייתי מיואש לגמרי, באמת שהאמנתי בתוכי שלא אוכל לבצע הרמות יותר. התחלתי לחפש שעות על גבי שעות על האזור, פציעות, פורומים, אשכולים, פוסטים, מדריכים, סרטונים, הייתי ממש אובססיבי. כל היום חשבתי רק על דבר אחד, איך מחלימים מהחרא הזה, לא נחתי אפילו לרגע.
בזמן התקופה הזאת חוויתי אלפי פציעות – מבלטים בדיסקיות, לפריצות, דלקות, קרעים בשריר, ספונדילוליסטזיס ועוד. התקופה הזאת הייתה מייגעת כאשר יכולים להיות אלפי סיבות למה כואב לי וכל פעם אבחנתי אצלי פציעה אחרת. תדעו לכם שלקרוא בפורומים של פציעות ומחלות יגרמו לכם למחלות בסוף. בזמן הזה כל פעם ניסיתי תרגילים ומתיחות אחרות בבית בתקווה שאחד מהם יהיה המושיע. אחד החשדות שהיו לי לתקופה ממושכת הייתה בעיה מסויימם ב מפרק ה SI (sacroiliac ) המפרק המחבר את הירך עם האגן, ומואשם לעיתים רבות בתפקוד לקוי ויכולות דלקתיות מאוד קלות. ניסיתי לחזק את האזור המון ואפילו קראתי על דרכים כירוגיים או תרופתיים כי באמת האמנתי שזאת הבעיה שלי.
האחד השיטוטים שלי באתר נתקלתי בתגובה של אחד המשתמשים שטען שיש שריר שנמצא ליד המפרק של שריר האגן שנוטה לגדול, ללחוץ על המערכת העצבית ולגרום לכאבים. די צחקתי. מסתבר שטעיתי, על אף ההרגשת הביטחון שהייתה לי במשך חודשיים שמצאתי את ה'בעיה' שלי, אוף כמה ביטחון היה לי, כמה לא ידעתי כלום. מסתבר, כנראה, שזאת הייתה הבעיה שלי כל הזמן הזה. למדתי שלא קל בכלל לבצע הבחנות, גם כבעל מקצוע וגם כבעל ניסיון. לכל דבר יכולים להיות אלפי הסברים ולא צריך להיות דבוק רק בסיבה אחת, כי אחרת אתה מפספס הרבה אלמנטים מסביב ואולי הייתי נשאר בתאוריה שלי שהיא לא כל כך רחוקה, אבל עדיין פשוט לא נכונה.
חלק #2
אז מהו פיריפורמיס?
העתק מגוגל, כי ככה: השריר האגסי (TA: Musculus piriformis, בלטינית: בעל צורת אגס) ממוקם בחלקו העמוק של העכוז. כיווצו של השריר מביא לייצוב של ראש הירך במרחשת ולהנעת הירך לכיוון סיבוב חיצוני ופשיטה וגם להרחקת הירך כאשר היא כפופה.
דרך השריר או בסמוך לו עובר מערכת העצבים התחתותה. כאשר השריר מגורה, יפגע גם העצב ויופיעו תסמינים הקשורים לפגיעה בעצבים לכל אורך הרגל.
מתי הכאבים מופיעים?
הכאבים מופיעים בעיקר לאחר תנועות לא סימטרים של הגוף לאחר מאמץ, כמו פלטפוס, דיספרופורציות בין הרגליים\אגן, ומאמץ לא מאוזן. בהרבה מקרים הצד הפצוע בדרך כלל בלווא באגן שלא מתפקד כראוי ביחס למקבילו. הכאבים הולכים ומחמירים ככל שיש יותר תזוזה ותנועה, או ככול שיושבים יותר על כיסא.
למה הכאב לא עובר?
משני סיבות: מאורך החיים של האדם המודרני, ומהמיקום של השריר. הסיבה לטענה הראשונה היא שהאדם המודרני יושב המון, וזהו הסיבה מספר אחת לכאבים. הסיבה השניה היא שהאזור הוא מאוד, מאוד תזוזזתי ופעיל, ואזור שצריך להחלים זקוק למנוחה. בגלל שהאזור כל כך פעיל, הוא יוצר דלקות ובעצם לא נותן לפציעה להחלים, אף פעם.
תוך כמה זמן אפשר להחלים מהפציעה?
תלוי בחומרת הפציעה, ישנם אנשים שרק חוו 'צביטות' קלות ולכן מעט דאגה מדי יום יעלימו לגמרי את התופעה. אצל אנשיםשהפציעה היא חמורה, ידרשו חודשים, עד כדי שנים בשביל להחלים לגמרי מאותה הסיבה שציינתי מקודם, במיוחד החברה שיושבים הרבה ואו יש להם בעיות ביומכניות.
ברוב המקרים החברה עם המצב החמור יותר ימשיכו לחוות כאבים קלים און\אוף לתקופות מסויימות אבל הפציעה לא אמורה להטריד אותם יותר.
מהו התהליך שצריך לעבור?
התהליך הראשון שצריך לעבור הוא מחשבתי: הפציעה הזאת לא תעבור תוך כמה ימים, היא תחזור, לפעמים היא תחמיר, במיוחד בהתחלה. אצל אנשים חלשים יש צורך דחוף להתחזק, מבלי להתחשבן בכאבים. אצל אנשים חזקים פשוט זקוק דאגה והתמדה עם מתיחות ותרגילים על בסיס יומי. התהליך הוא ארוך ולוקח חודשים להחלים לגמרי, זאת פציעה לטווח הארוך, אבל אני מבטיח שזה לא כל כך נורא. ברגע שמבינים שזה בסך הכל תינוק בכיין שמבקש צומת לב מפסיקים לדאוג ופשוט מבצעים מתיחות ותרגילים עד שהכל עובר, עד לפעם הבאה.
תהליך נוסף שצריך לבדוק הינו תהליך ביומכני או טכניקה של התרגיל שנפצעת ממנו. רגל קצרה מעט שלא הובחנה או כל בעיה אחרת יכולה לגרום לצד אחד להחריף יותר. לכן דרוש שינוי בטכניקה ויותר תשומת לב.
זהו? רק מתיחות?
ועיסויים, אבל כן, זהו. קצת מוזר כי הפציעה נשמעת חמורה, והיא הרגישה לי מאוד חמורה. הייתי בלחץ אבסורדי וחשבתי שיש לי נזק בלתי הפיך בגב אבל יש ביטוי שנקרא "תערו של אוקאם" שטוען שהפתרון הנכון הוא הפתרון הפשוט ביותר. KISS
חלק #3
איך מטפלים בפציעה:
ישנם מספר דרכים להחלים מהפציעה;
מתיחות:
אני משתף איתכם את המתיחות שהכי עזרו לי, ושאני מבצע אותם על בסיס יומי קבוע
עיסויים:
כמה שיותר לחץ יותר טוב.
Neuro Flossin:
הנושא הזה שנוי במחלוקת. הרעיון שלו הוא, אני לא בטוח, אבל קשור למתיחה של המערכת העצבית, או לפי מה שהבנתי, "תזוזה של הקו של המערכת העצבית התחתונה". המערכת העצבית התחתונה של הגוף מתחילה מהגב ומסתיימת בכף הרגל, לכן כאשר יש פגיעה מסויימת בכל נקודה או אזור של המערכת העצבית, אפשר להרגיש את הכאבים במקומות שונים לגמרי, בטווח של הרגל. בכל מקרה, הרגשתי טוב עם זה ואני מאמין שזה די עזר לי.
*איך אני התמודדתי ומתמודד עם הבעיה?
בעקבות מאמר והרצאה שנתקלתי כאן בעזרת הפזיוטרפיסט כאן: http://bretcontreras.com/a-revolution-in-the-understanding-of-pain-and-treatment-of-chronic-pain/
http://www.ted.com/talks/elliot_krane_the_mystery_of_chronic_pain
הבנתי שבעצם אני הוא הישות שיוצרת את כל בעיות שלי והחלטתי לצאת במתקפה חזיתית עם הפציעה, התחלתי את הפרוטוקול פציעות של ביל סטאר, שבמהלכה האזור כמעט צרח, טרתי משמע. לא וויתרתי והמשכתי לבצע מתיחות ועיסויים. הגעתי למצב שהצלחתי להכפיל את המשקלים שלי מתחילת הפציעה ולרוב להמנע מכאבים למרות שלפעמים הם חוזרים כי אני מודה, נמאס כל הזמן למתוח ולעסות. אבל זה עובד.
*אני מדריך חדר כושר מוסמך, מתעסק בעיקר באימוני כוח. אני לא מתיימר להיות בעל מקצוע רפואי כו כדומה, ואיני מתחייב שכל המידע שמוצג כאן הוא מדוייק או נכון, כל הנושא מסוכם על פי הכתב שלי, ההרגשה שלי והניסיון שחוויתי. הנושא לא עבר הגייה כי ככה.
*עוד קריאה: http://en.wikipedia.org/wiki/Piriformis_syndrome http://www.gav-clinic.com/articles/307-piriformis-syndrome @talp @akyeruc @PomFect @SSnick @הקובה
