דיון|קורה לכם שאתם נשברים?
- פותח/ת השרשור lala17
- פורסם בתאריך
נק' מוניטין:
25,635
- לא לזוז
במאנצ'ים הכי הזויים שהיו לי זה לא קרה..
יותר מזה,מאז שהייתי "אבא שבת" בכיתה ד' לא זוכר מה זה דובשניות
נק' מוניטין:
5,837
הפסד שלך אחי...זה כ"כ מדהים..חתיכות קטנות של גן עדן מדבש וה..אממ..הזה בלבן
נק' מוניטין:
1,467
דווקא אני חושב שלאפשר לעצמך "ליפול" אחת לתקופה לא הורס יותר מידיי, בטח שלא בטווח הרחוק. אני בעמדה של במידה וחודש שלם אין סטיות והכל בדיוק לפי הכללים - צ'יט רציני לנפש לא יעשה יותר מידיי צרות. בחיטוב הצ'יט צריך להיות שקול יותר, ועל מסה אין מה לדבר...
נק' מוניטין:
25,635
- לא לזוז
נכון אבל,שזה מוגדר מראש זה עדיף (דוגמת העמסה,ארוחה שישי או סתם ארוחה קבוה)
נק' מוניטין:
1,467
הא! כמובן! נפילות לא מתוכננות לא היו לי ואני גם לא חושב שיהיו. הנפילות הן מודעות. אני מרגיש שאני "צריך" ליפול ושוקל אם זו נפילה מתקבלת לאחר תקופה הדוקה או סתם התפנקות. במידה ואני כבר מרשה לעצמי אז אני יכול לתת דוגמאות מפה ועד להודעה חדשה שיגרמו לרוב האנשים להרגיש שהנפילות שלהם זו בדיחה.
נק' מוניטין:
18,773
מחזק את שי. אתה צריך לחשוב מראש על הארוחת צ'יט ככה יהיה לך זמן לבחור או לקבוע עם חברים איפה אוכלים וזה יהיה מתוכנן בלי רגשות אשם. לגבי "נפילות", אנשים עושים טעויות אבל אנשים לא צריכים להחליט לטעות. אתה בן אדם ולא חיה שנכנעת לגחמות של עצמה כל רגע, קצת שליטה.
נק' מוניטין:
1,467
כשאמרתי כשאני מחליט ליפול, התכוונתי בדיוק למה שאמר הבחור מעלייך ואתה הסכמת איתו - לתכנן מראש את הנפילות כביכול ככה שיתאימו לך ולמטרות שלך. אני ממש לא נופל לגחמות של עצמי, ממש ממש לא. לדוגמא - מחר חג שבועות, בין החגים שאני הכי אוהב והכי טעימים לי - לא מתכנן לאכול כלל. החלטתי שמחר לא מסתדר לי לאכול את כל האוכל המשמין שמפוצץ שומן ברמות היסטריות ושזה לא שווה את זה. לזה התכוונתי, לשליטה מוחלטת עד שמחליטים להפסיק לשלוט לרגע בצורה מתוכננת וידועה מראש.
נק' מוניטין:
3,782
חבל שאין חוב לראק על נושאים שהם לא משקלי עבודה.
אתה כותב "נשברתי... ברמה שלך" ו"הצבתי לעצמי מטרה והגעתי אליה" קצת אחרי שהזכרת דוגמני פיטנס בהקשר של לא 'ליפול', כאילו כולם פה כמה רמות מתחתיך. תרגע קצת לפני שאתה כותב "ברמה שלך", בעיקר לפני שראית את האדם שמולך ולפני שהראית את עצמך. יש כאן מפתחי גוף מתחרים שלא מדברים בכזו התנשאות.
לנושא:
מובן שזה קורה, רובנו כאן לא מתחרים ואני מאמין שאף אחד כאן גם לא מתפרנס מהתחום, לכן אין מה להרגיש אשמה. זה קורה וזה יקרה. נסה כמובן לצמצם את התופעה או לתת לה מסגרת (צ'יט חודשי, העמסה, קצת זלילה במסה תוך שמירה על הערכים התזונתיים של התפריט).
לאכול את עצמך ברגשות אשם ועצבים רק מכשיל אותך וגורם לך להרגיש רע עם עצמך, מה שיפגע בתהליך כולו. תמיד תרגיש שאתה חזק, גם אם יש לך שפם נוטלה על הפרצוף. יום למחרת זה יום חדש, ואם זה עדיין מציק לך, תן קצת אירובי או תוריד קצת פחמימה.
תיזכר שיש אנשים שכל החיים שלהם זה צ'יט. אנשים שלא מזיזים את עצמם, לא עושים ספורט, כל היום יושבים ולא מונעים מעצמם דבר, וזה משתקף במראה החיצוני. אם לא בהשמנה, אז בעייפות או בעצלנות כללית או באנוכיות או ביכולת דחיית סיפוקים של תינוק.
אתה חזק יותר מרוב האנשים, לא משנה מה. אם זה תמיד יהיה בראש שלך, אולי תעצור את עצמך לפעמים בזלילה, וגם אם לא, תדע להרים את הראש ולהמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה.
שתי תמונות שאני מחזיק אתי בפלאפון כדי להזכיר לי את הדברים שכתבתי:
נק' מוניטין:
755
- פותח/ת השרשור
- #33
תגובה מעוררת מוטיבציה:)חבל שאין חוב לראק על נושאים שהם לא משקלי עבודה.
אתה כותב "נשברתי... ברמה שלך" ו"הצבתי לעצמי מטרה והגעתי אליה" קצת אחרי שהזכרת דוגמני פיטנס בהקשר של לא 'ליפול', כאילו כולם פה כמה רמות מתחתיך. תרגע קצת לפני שאתה כותב "ברמה שלך", בעיקר לפני שראית את האדם שמולך ולפני שהראית את עצמך. יש כאן מפתחי גוף מתחרים שלא מדברים בכזו התנשאות.
לנושא:
מובן שזה קורה, רובנו כאן לא מתחרים ואני מאמין שאף אחד כאן גם לא מתפרנס מהתחום, לכן אין מה להרגיש אשמה. זה קורה וזה יקרה. נסה כמובן לצמצם את התופעה או לתת לה מסגרת (צ'יט חודשי, העמסה, קצת זלילה במסה תוך שמירה על הערכים התזונתיים של התפריט).
לאכול את עצמך ברגשות אשם ועצבים רק מכשיל אותך וגורם לך להרגיש רע עם עצמך, מה שיפגע בתהליך כולו. תמיד תרגיש שאתה חזק, גם אם יש לך שפם נוטלה על הפרצוף. יום למחרת זה יום חדש, ואם זה עדיין מציק לך, תן קצת אירובי או תוריד קצת פחמימה.
תיזכר שיש אנשים שכל החיים שלהם זה צ'יט. אנשים שלא מזיזים את עצמם, לא עושים ספורט, כל היום יושבים ולא מונעים מעצמם דבר, וזה משתקף במראה החיצוני. אם לא בהשמנה, אז בעייפות או בעצלנות כללית או באנוכיות או ביכולת דחיית סיפוקים של תינוק.
אתה חזק יותר מרוב האנשים, לא משנה מה. אם זה תמיד יהיה בראש שלך, אולי תעצור את עצמך לפעמים בזלילה, וגם אם לא, תדע להרים את הראש ולהמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה.
שתי תמונות שאני מחזיק אתי בפלאפון כדי להזכיר לי את הדברים שכתבתי:
ידידי היקר יש משמעות אחרת ל "ברמה שלך"
כשאני ציינתיי "ברמה שלך" התייחסתי לרמת האכילה המוגזמת שלו מהמשפט:
"עכשיו אכלתי מלא גרנולה עם חלב,שוקו,יוגורט,מלא שקדים,גלידה,עוגת שוקולד,עוגת גבינה,קינדר קטן ואולי עוד דברים ששחכתי"
משמע שגם אני אכלתי ברמה הזו->-כמוהו-
ולאו דווקא השוואה כלשהי.
בכל אופן הבעיתיות של הפורומים היא שאין טון דיבור ולכן משפט יכול להתפרש כל כך שלילי לפעמים.
כשאני ציינתיי "ברמה שלך" התייחסתי לרמת האכילה המוגזמת שלו מהמשפט:
"עכשיו אכלתי מלא גרנולה עם חלב,שוקו,יוגורט,מלא שקדים,גלידה,עוגת שוקולד,עוגת גבינה,קינדר קטן ואולי עוד דברים ששחכתי"
משמע שגם אני אכלתי ברמה הזו->-כמוהו-
ולאו דווקא השוואה כלשהי.
בכל אופן הבעיתיות של הפורומים היא שאין טון דיבור ולכן משפט יכול להתפרש כל כך שלילי לפעמים.
נק' מוניטין:
3,782
מחילה אם פירשתי אותך שלא כהלכה.
נק' מוניטין:
721
בדרך כלל הדברים האחה מתחילים לקרות לי בתדירויות גבוהות יותר ויותר ככל שאני מתקדמת בחיטוב (בסוף זה פעם בשבוע בלי קשר לצ'יט) וזה תמיד קורה עם דברים מתוקים ובכמויות גדולות מאוווודדדד
נורמלי לגמרי, תעבוד על המשמעת העצמית והנחישות שלך,זה משהו שגם אני עדיין מנסה לשפר יום יום
נורמלי לגמרי, תעבוד על המשמעת העצמית והנחישות שלך,זה משהו שגם אני עדיין מנסה לשפר יום יום
נק' מוניטין:
12,027
מכירה את המבט הזה..
במלונות יש לי חוק, קינוח רק בארוחת ערב
הבעיה היא שבדיוק כמוך אני חייבת לטעום קצת מהכל ואז לוקחת מנה נוספת של הקינוח המצטיין..
שום דבר לא שובר אותי כמו מתוק - לא פיצה/המבורגר/שניצל/רוטב שמנת/פסטה, - להכל אני מסרבת בלי בעיה בכלל
עד המנה האחרונה.
😭
