לפני כחודשיים פתחנו מרפאת ספורט בכרמיאל, שנועדה לטפל במפתחי גוף שנקלעו למצוקה עקב סייקלים.
הספרות הרפואית די עניה במחקרים שלה על PCT, ורוב המחקרים בדקו כ-10 מתאמנים בלבד, ולכן השונות הסטטיסטית גדולה, כך שהממצאים שעלו היו די מנוגדים לממצאים עד כה (השערה תנתן בסוף).
22 מתוך 41 מהם הגיעו אלינו עם ציר הורמונלי מושבת, חלקם היו אף חצי שנה מאז הסייקל האחרון, ללא חזרה של ציר הורמונלי טבעי (LH מתחת לנורמה, טסט מתחת לנורמה, אסטרוגן ופרולקטין בנורמה), לאחר שניסו PCT כלשהו לבדם טרם הגיעם, ע"י פרוטוקול פרגניל+ טמוקסי (21/22), ואז מעבר לדקהפפטיל (4/22) ומעבר לטיפול בכלומיד (17/22).
כל הנבדקים הללו ביצעו פרופיל הורמונלי בשלב כל שהוא, חלקם אף ביצע פרופיל הורמונלי לפני הסייקל (8/41), במהלך הסייקל (3/41), לאחר ה-PCT העצמאי שלהם (41/41) ולאחר הטיפול במרפאה (41/41).
באופן תמוהה,טרם שבכל בוצעו אנליזות סטטיסטיות,כבר עולה מהתצפית הנתונים ה"גסים" הבאים:
בכ-50% מהמקרים, הטיפול בכלומיד לא השיב ציר הורמונלי או שיפר את הפרופיל ההורמונלי (כלומיד שנקנה "בשוק" ולא מבית מרקחת, לכולם היה את אותה החברה של כלומיד "טורקי").
לעומת זאת, נמצא כי 87% מהם הצליחו להשיב ציר הורמונלי ע"י טיפול בטמוקסיפן (מינונים מ-20-60 מ"ג משתנים) בלבד.
שוב מדובר בנתונים שטרם עברו פילטרציה סטטיסטית, לבחינת מובהקות, שגיאות מדידה וכו', אך הרושם שהכלומיד לא ממש יעיל כמו שעד היום היה נהוג לחשוב.
יתכנו מספר השערות שיש לבדוק אותם, הן ע"י איסוף נתונים נוספים, הגדלת מספר הנבדקים, וביצוע פרופילים הורמונליים רבים יותר טרם הסייקל, כדי לקבוע מה המסקנה הנכונה:
1- האם PCT תחת טמוקסי בלבד (שקדם לו טיפול בפרגניל) יעיל יותר פי 2 מטיפול בכלומיד?
2- האם PCT יעיל תחת כלומיד, אך הכלומיד שהמתאמנים רכשו ב"שוק" הינו מזוייף? (אנחנו עוד מחכים לנבדקים שקיבלו מאיתנו מרשם לכלומיד מבית מרקחת, שבו ניתן לשלול בוודאות כי מדובר בזיוף).
3- האם דקהפפטיל עוזר בכלל בהשבת הציר ההורמונלי? ואם כן, כיצד ניתן לבדוק שלא בוצע מינון יתר ממנו? (דקהפפטיל במינון גבוה גורם להשבתת הציר ההורמונלי,לכן זאת התרופה שניתנת כ"סירוס כימי" לפדופילים, בעוד במינון נמוך תורמת להשבת הציר), וכיצד ניתן לדעת עבור כל מתאמן ספציפית, מהו המינון שבו ישבית ציר הורמונלי, לעומת המינון שבו הציר ההורמונלי ישוקם? נראה שעובר אנשים שונים, המינונים שבהם עובר הגבול בין מינון יעיל,למינון משבית, עובר איפה שהוא בין 50-120 מק"ג.
אני מפנה את הנתונים הללו אליכם, לניסיון האישי שלכם, ואשמח אם תוכלו לספר כיצד התרופות הללו עבדו עבורכם, כדי שנוכל להגדיל את המדגם, ואת ההבנה האם באמת כלומיד אינו יעיל יותר מטמוקסי? האם דקהפפטיל יזיק למתאמן הממוצע יותר מאשר יועיל בשל חוסר ידיעת הגבול במינון האישי עבורו יחצה את הגבול בין השבתת ציר לשיקום ציר הורמונאלי? האם הכלומיד כן יעיל, אך פשוט ישנו "גל" של זיופים בשוק שלו?
אשמח לשמוע את דעתכם.
הספרות הרפואית די עניה במחקרים שלה על PCT, ורוב המחקרים בדקו כ-10 מתאמנים בלבד, ולכן השונות הסטטיסטית גדולה, כך שהממצאים שעלו היו די מנוגדים לממצאים עד כה (השערה תנתן בסוף).
22 מתוך 41 מהם הגיעו אלינו עם ציר הורמונלי מושבת, חלקם היו אף חצי שנה מאז הסייקל האחרון, ללא חזרה של ציר הורמונלי טבעי (LH מתחת לנורמה, טסט מתחת לנורמה, אסטרוגן ופרולקטין בנורמה), לאחר שניסו PCT כלשהו לבדם טרם הגיעם, ע"י פרוטוקול פרגניל+ טמוקסי (21/22), ואז מעבר לדקהפפטיל (4/22) ומעבר לטיפול בכלומיד (17/22).
כל הנבדקים הללו ביצעו פרופיל הורמונלי בשלב כל שהוא, חלקם אף ביצע פרופיל הורמונלי לפני הסייקל (8/41), במהלך הסייקל (3/41), לאחר ה-PCT העצמאי שלהם (41/41) ולאחר הטיפול במרפאה (41/41).
באופן תמוהה,טרם שבכל בוצעו אנליזות סטטיסטיות,כבר עולה מהתצפית הנתונים ה"גסים" הבאים:
בכ-50% מהמקרים, הטיפול בכלומיד לא השיב ציר הורמונלי או שיפר את הפרופיל ההורמונלי (כלומיד שנקנה "בשוק" ולא מבית מרקחת, לכולם היה את אותה החברה של כלומיד "טורקי").
לעומת זאת, נמצא כי 87% מהם הצליחו להשיב ציר הורמונלי ע"י טיפול בטמוקסיפן (מינונים מ-20-60 מ"ג משתנים) בלבד.
שוב מדובר בנתונים שטרם עברו פילטרציה סטטיסטית, לבחינת מובהקות, שגיאות מדידה וכו', אך הרושם שהכלומיד לא ממש יעיל כמו שעד היום היה נהוג לחשוב.
יתכנו מספר השערות שיש לבדוק אותם, הן ע"י איסוף נתונים נוספים, הגדלת מספר הנבדקים, וביצוע פרופילים הורמונליים רבים יותר טרם הסייקל, כדי לקבוע מה המסקנה הנכונה:
1- האם PCT תחת טמוקסי בלבד (שקדם לו טיפול בפרגניל) יעיל יותר פי 2 מטיפול בכלומיד?
2- האם PCT יעיל תחת כלומיד, אך הכלומיד שהמתאמנים רכשו ב"שוק" הינו מזוייף? (אנחנו עוד מחכים לנבדקים שקיבלו מאיתנו מרשם לכלומיד מבית מרקחת, שבו ניתן לשלול בוודאות כי מדובר בזיוף).
3- האם דקהפפטיל עוזר בכלל בהשבת הציר ההורמונלי? ואם כן, כיצד ניתן לבדוק שלא בוצע מינון יתר ממנו? (דקהפפטיל במינון גבוה גורם להשבתת הציר ההורמונלי,לכן זאת התרופה שניתנת כ"סירוס כימי" לפדופילים, בעוד במינון נמוך תורמת להשבת הציר), וכיצד ניתן לדעת עבור כל מתאמן ספציפית, מהו המינון שבו ישבית ציר הורמונלי, לעומת המינון שבו הציר ההורמונלי ישוקם? נראה שעובר אנשים שונים, המינונים שבהם עובר הגבול בין מינון יעיל,למינון משבית, עובר איפה שהוא בין 50-120 מק"ג.
אני מפנה את הנתונים הללו אליכם, לניסיון האישי שלכם, ואשמח אם תוכלו לספר כיצד התרופות הללו עבדו עבורכם, כדי שנוכל להגדיל את המדגם, ואת ההבנה האם באמת כלומיד אינו יעיל יותר מטמוקסי? האם דקהפפטיל יזיק למתאמן הממוצע יותר מאשר יועיל בשל חוסר ידיעת הגבול במינון האישי עבורו יחצה את הגבול בין השבתת ציר לשיקום ציר הורמונאלי? האם הכלומיד כן יעיל, אך פשוט ישנו "גל" של זיופים בשוק שלו?
אשמח לשמוע את דעתכם.