איפה הדיון?זו הטענה שלי... וסביב זה הדיון.
(אם עוד לא הבנת, מבלי להתנשא.)
זה לא תואם למציאות נקודה.
זאת רק הערכה ראשונית.ומשם אתה רק עושה עלייה/ירידה לצורך התאמה למאזן הקלורי ה"אמיתי".
עקבו אחר הסרטון הבא כדי לצפות כיצד להתקין את האפליקציה של האתר על מסך הבית של המכשיר שברשותכם.
תזכורת: This feature may not be available in some browsers.
איפה הדיון?זו הטענה שלי... וסביב זה הדיון.
(אם עוד לא הבנת, מבלי להתנשא.)
הגרף לא שלי חמוד, עדיין לא הבנת את זה?
כשאני הייתי בגילך היה לי קלמר מלא בעפרונות, חלקם היו מחודדים וחלקם פחות.
שכחתי לציין שהוספתי פקטור של 1.2 בין ה bmr ל rmr והוא לוקח בחשבון חלק מהפעילויות שציינת.
הפעולות האלה מחושבות כפעולות יומ-יומיות בהנחה שסה"כ ההוצאה האנרגטית של סטודנט כי דומה לזו של האדם הממוצע.אני חושב שמבין כל הנוסחאות המסובכות, שכחת את נושא הוצאת האנרגיה היום-יומית שאיננה מחושבת בRMR שלך. במשך 4 שנים בטוח שעשית פעולות שלא חושבו בהוצאה קלורית. טיולים בתוך האוניברסיטה, הליכה מחניה רחוקה למקום היעד, יחסי מין, ועוד כל מיני פעולות שמגבירות את ההוצאה היומית ולא לקחת אותן בחשבון. להסתכל אחורה ולהגיד "כשהייתי סטודנט הפעילות הגופנית הייתה אפסית" זו הערכה גסה ביותר.
נכון, אבל לפי הנוסחה הזו גם אני וגם אתה מוסיפים 20% לbmr, למרות שבפועל יכול להיות שוני גדול בפעילויות בינינו, מבלי שנתחשב בכך.הפעולות האלה מחושבות כפעולות יומ-יומיות בהנחה שסה"כ ההוצאה האנרגטית של סטודנט כי דומה לזו של האדם הממוצע.
כשאתה מכפיל את הBMR X 1.2 זה מה שאתה עושה.
אבל אתה שוכח שהחיים שלנו הם לא משוואה, יש דברים שמשתנים ביום-יום שאין לנו דרך לחשב אותם
הבעיה היא שאתה מנסה להסביר את גוף האדם, עם תוכנה וגרפים כאילו זה שחור ולבן
במזון ,למשל ,בניגוד למעלי גירה אנחנו לא יכולים לעכל תאית. כך שלא תמיד מה שכתוב על התווית של המוצר מעיד על הכמות האמיתית ובעצם יכול להיות ששני תפריטים שיש בהם כביכול את אותה כמות קלוריות שונים מאוד אחד מהשני
אם מסכמים את כל מה שנאמר כאן מקבלים תשובה מלאה לשאלה שלך. הנוסחה היא אמצעי, לא התערבותי, לקבלת נקודת התחלה לתהליך. הדרך היותר מדוייקת תהיה בדיקת פליטת פד"ח במנוחה והשוואה בין מצבך היום ואז.
מחקרים כאלה שנעשו הראו ירידה בקצב חילוף החומרים עם ההתבגרות. לזה אתה מוסיף גם נתונים כמו מסת השריר, רמת פעילות/שעות שינה, רמת הורמונים, תפריט (מידת הקרבה לבית של אמא שלך), אז והיום ומקבל תמונה מלאה יותר.
שורה תחתונה הנוסחה לוקחת אותך רק שלב אחד, התחלתי, מעבר לזה המשקל הוא האינדיקציה המדוייקת יותר. את זה אתה לא יכול להכניס למשוואה בעבודה 😃
עוד משהו ,לפני איזה שנה שנתיים בראד ערך מחקר עם מפתחי גוף לא מקצועיים שנתנו להם כמויות גדולות של חלבון והתוצאה היתה שכשנתנו להם קלוריות עודפות שהגיעו אך ורק מחלבון הם לא עלו במשקל בכלל אבל התלוננו על גלי חום ,כך שכשאתה אוכל הרבה חלבון יכול להיות שהקלוריות שבו פשוט נשרפות ללא סיבה.
יחד עם התוספת של ברק נראה לי שזה סיכום טוב. בראש כל גיהנום טבלאות הערכים הקלוריים ונוסחאות החישוב היו צריכים להציב שלט הזהרה "הו אתם הנכנסים, זנחו כל תקווה למשהו מדוייק".אם מסכמים את כל מה שנאמר כאן
אהבתי את הניסוי,
שומן "עולה" לנו 9000 קלוריות, וזאת הגזמה שמחריפה את אי ההתאמה, כי המספר הנכון הוא 7700
כפי שהערתי בהודעה מוקדמת יותר, כדי שהמודל הזה יתקרב יותר לחיים האמיתיים, אין לך ברירה אלא להניח משהו גם בקשר למסת שריר ולעלות שלה בקלוריות. מה שאתה עושה כרגע הוא להניח שאין בכלל עליה במסת שריר, וזאת ללא ספק הנחה שגויה.אריץ מחדש.
מה שאתה עושה כרגע הוא להניח שאין בכלל עליה במסת שריר, וזאת ללא ספק הנחה שגויה.
בהחלט.אז אתה בעצם טוען שהנוסחה לא מספיק טובה?
אני יודע, הרי כבר דיווחתי על זה ליוסטון בהודעה קודמת. לא קשה לנחש שאם אתה מחלק ב 7700 במקום ב 9000 תקבל תוצאה גדולה יותר. אגב,חשבתי שההבדל במשקל יהיה הרבה יותר גדול.התיקון שלך רק החמיר את המצב.
אני יודע, הרי כבר דיווחתי על זה ליוסטון
נכון, ועד כמה שהצלחתי להבין גם הערך התרמוגני נלקח בחשבון. לא ידוע לי אם מץחשבים גם באחוז הספיגה הנמוך של חלבון ממקורות צמחיים (חוץ מסויה). מכל מקום, כדי להוסיף עוד קצת שמן למדורת אי הדיוקים, המספרים המקובלים לערך הקלורי של פחמימות-חלבונים-שומן (9,4,4) הם מספרים מעוגלים, יותר קרובים למציאות כנראה הם 4.1, 4.1, .8.8 וגם אלה רק קירובים. לחלבונים שונים ערך קלורי שונה וכך, במידת מה, גם פחמימות.סיבים תזונתיים לא נכללים בחישוב הערך הקלורי.
כלומר, לא כל החום הנפלט מהקלורימטר נכלל בחישוב הערך הקלורי הכתוב על מוצר.
כאמור, אני חושב שהערך התרמוגני כן נלקח בחשבון.פשוט שורפים אותו ובודקים כמה חום השתחרר
סביר שבימים עם צריכת החלבון הגדולה חלק יותר גדול ממנו יילך לייצור אנרגיה, וחבל.האם יש הבדל ואם כן אז איזה?
נכון, ועד כמה שהצלחתי להבין גם הערך התרמוגני נלקח בחשבון. לא ידוע לי אם מץחשבים גם באחוז הספיגה הנמוך של חלבון ממקורות צמחיים (חוץ מסויה). מכל מקום, כדי להוסיף עוד קצת שמן למדורת אי הדיוקים, המספרים המקובלים לערך הקלורי של פחמימות-חלבונים-שומן (9,4,4) הם מספרים מעוגלים, יותר קרובים למציאות כנראה הם 4.1, 4.1, .8.8 וגם אלה רק קירובים. לחלבונים שונים ערך קלורי שונה וכך, במידת מה, גם פחמימות.
כאמור, אני חושב שהערך התרמוגני כן נלקח בחשבון.
סביר שבימים עם צריכת החלבון הגדולה חלק יותר גדול ממנו יילך לייצור אנרגיה, וחבל.
יש גבול מסויים לקצב ייצור החלבונים, וחומצות אמינו שמסתובבות להן בדם (כידוע אין לנו מאגרי חומצות אמינו מלבד השרירים) מתחמצנות עם הזמן. עד כמה שאני יודע אין מנגנון ששומר על החומצות האלה בגלל שהשרירים עדיין לא סיימו את הבניה מחדש ויוכלו להשתמש בהן מחר או מחרתיים.מדוע הגוף לא ינצל את אותו חלבון "עודף"?