נק' מוניטין:
2,804
זה לא ממש מחקר, אבל אני חושב שראוי שזה יכתב איפה שהוא כי זה עניין חשוב שעולה מידי פעם בשאלות של אנשים ומי שלא למד כימיה אוניברסיטאית עם המרצה הנכון או עבד במעבדה שהתעסקה בעניין לא בהכרח ידע לענות על כך.
אתחיל מכך שתהליך שריפה הוא תהליך שבו חומר עם תרכובת פחמן מגיב עם החמצן באוויר. בשפה פשוטה התהליך שבו הגוף שלכם שורף שומן ופחמימה מבעלי חיים וצמחים שאתם אוכלים הוא אותו התהליך שבו המנוע שלכם באוטו שורף דלק (שהוא בעצמו נוצר מבעלי חיים וצמחים שמתו לפני מיליוני שנים) או שתחנת הכוח שורפת בו פחם (שגם הוא בסופו של דבר נוצר מבעלי חיים וצמחים שמתו).
רוב החומרים האורגנים מכילים פחמן(C) חמצן(O) ומימן(H), אז כשהם נשרפים\מגיבים עם החמצן באוויר מה שמשתחרר זה פחמן דו חמצני(CO2) ומים (H20). עכשיו אם תשימו לב בניגוד לגוף האדם שבו השריפה היא טהורה במכונית ובשריפה של ל"ג בעומר משתחרר גם פיח. פיח/עשן הוא שאריות של פחמן שלא הצליח להגיב כי לא היה מספיק חמצן בסביבת הבערה כי התהליך התרחש מהר מידי וגמר את החמצן בסביבת האש. (אם הדלק מזוהם בחומרים לא אורגנים אז גם הם יכולים להופיע בפיח)
כעת, בגוף האדם בשביל לנצל עד הסוף את הדלק ולבזבז כמה שפחות אנרגיה התהליך מואט ומתחלק להרבה צעדים קטנים כשבכל אחד משתחררת מעט אנרגיה. בצורה הזאת הגוף מצליח לנצל יותר ביעילות את האנרגיה ובמצב האידאלי לא נוצרת פסולת. כשאין מספיק חמצן בזמן פעילות אנאירובית נוצרת באמת חומצה לקטית (בהקבלה לפיח) שאחר כך אפשר להמשיך לחמצן בכבד.
אם כך אם נרצה לדעת כמה קלוריות יש במוצר מזון כל מה שצריך זה לשרוף אותו ולדאוג שיהיה הרבה חמצן בסביבה כדי שלא יווצר פיח ולמדוד כמה אנרגיה השתחררה על חום (קלוריות זו יחידה של אנרגיה). המכשיר שעושה זאת נקרא קלורימטר פצצה שבו שמים את המזון בתא סגור עשיר בחמצן ושורפים אותו. התא מוקף במים, לפי העלייה בטמפרטורה של המים יודעים כמה קלוריות השתחררו מהשריפה והיו אגורות במוצר.
מה שאני רוצה שתוציאו מכך הוא שהשיטה הזאת לא מדוייקת בגלל שהיא לא באמת מתחשבת במה שאנחנו יכולים או לא יכולים לעכל. סיבים תזונתיים למשל ישרפו נהדר בקלורימטר אבל הגוף לא יודע לפרק אותם ולכן אפשר להוריד את הקלוריות שלהם מהערך שכתוב על המוצר. עוד עניין הוא שלא תמיד מצליחים במהלך השריפה להמנע מיצירת פיח אז יש טעות גם בהערכה. אם אני לא טועה ליצרן מותר לטעות בהערכה בעד 15 אחוז (צריך לבדוק זאת)
כך שלחלוטין יכולים להיות שני תפריטים עם אותה כמות הקלוריות כביכול שהם בפועל שונים אחד מהשני בכמות הקלוריות שהגוף יכול להוציא מהם.
אתחיל מכך שתהליך שריפה הוא תהליך שבו חומר עם תרכובת פחמן מגיב עם החמצן באוויר. בשפה פשוטה התהליך שבו הגוף שלכם שורף שומן ופחמימה מבעלי חיים וצמחים שאתם אוכלים הוא אותו התהליך שבו המנוע שלכם באוטו שורף דלק (שהוא בעצמו נוצר מבעלי חיים וצמחים שמתו לפני מיליוני שנים) או שתחנת הכוח שורפת בו פחם (שגם הוא בסופו של דבר נוצר מבעלי חיים וצמחים שמתו).
רוב החומרים האורגנים מכילים פחמן(C) חמצן(O) ומימן(H), אז כשהם נשרפים\מגיבים עם החמצן באוויר מה שמשתחרר זה פחמן דו חמצני(CO2) ומים (H20). עכשיו אם תשימו לב בניגוד לגוף האדם שבו השריפה היא טהורה במכונית ובשריפה של ל"ג בעומר משתחרר גם פיח. פיח/עשן הוא שאריות של פחמן שלא הצליח להגיב כי לא היה מספיק חמצן בסביבת הבערה כי התהליך התרחש מהר מידי וגמר את החמצן בסביבת האש. (אם הדלק מזוהם בחומרים לא אורגנים אז גם הם יכולים להופיע בפיח)
כעת, בגוף האדם בשביל לנצל עד הסוף את הדלק ולבזבז כמה שפחות אנרגיה התהליך מואט ומתחלק להרבה צעדים קטנים כשבכל אחד משתחררת מעט אנרגיה. בצורה הזאת הגוף מצליח לנצל יותר ביעילות את האנרגיה ובמצב האידאלי לא נוצרת פסולת. כשאין מספיק חמצן בזמן פעילות אנאירובית נוצרת באמת חומצה לקטית (בהקבלה לפיח) שאחר כך אפשר להמשיך לחמצן בכבד.
אם כך אם נרצה לדעת כמה קלוריות יש במוצר מזון כל מה שצריך זה לשרוף אותו ולדאוג שיהיה הרבה חמצן בסביבה כדי שלא יווצר פיח ולמדוד כמה אנרגיה השתחררה על חום (קלוריות זו יחידה של אנרגיה). המכשיר שעושה זאת נקרא קלורימטר פצצה שבו שמים את המזון בתא סגור עשיר בחמצן ושורפים אותו. התא מוקף במים, לפי העלייה בטמפרטורה של המים יודעים כמה קלוריות השתחררו מהשריפה והיו אגורות במוצר.
מה שאני רוצה שתוציאו מכך הוא שהשיטה הזאת לא מדוייקת בגלל שהיא לא באמת מתחשבת במה שאנחנו יכולים או לא יכולים לעכל. סיבים תזונתיים למשל ישרפו נהדר בקלורימטר אבל הגוף לא יודע לפרק אותם ולכן אפשר להוריד את הקלוריות שלהם מהערך שכתוב על המוצר. עוד עניין הוא שלא תמיד מצליחים במהלך השריפה להמנע מיצירת פיח אז יש טעות גם בהערכה. אם אני לא טועה ליצרן מותר לטעות בהערכה בעד 15 אחוז (צריך לבדוק זאת)
כך שלחלוטין יכולים להיות שני תפריטים עם אותה כמות הקלוריות כביכול שהם בפועל שונים אחד מהשני בכמות הקלוריות שהגוף יכול להוציא מהם.
נערך לאחרונה:
