עקבו אחר הסרטון הבא כדי לצפות כיצד להתקין את האפליקציה של האתר על מסך הבית של המכשיר שברשותכם.
תזכורת: This feature may not be available in some browsers.
תודה רבה על המענה המפורט והברור !ירקות ופירות הם לא המקור היחיד למינרלים וויטמינים, ואף לא תמיד הטוב ביותר. במצב כזה הייתי שם דגש על גיוון בתזונה ומציאת מאכלים מרוכזי-נוטריאנטים. כבד עוף/בקר יהיה חובה, סלמון, סרדינים, ביצים (בעיקר חלמונים), שוקולד מריר (85% ומעלה), מגוון אגוזים, שקדים.
גם במקורות הפחמימה כדאי לגוון בין עדשים שונים לקינואה, בטטות, תפוחי אדמה, שעועית, אפונה, כוסמת ועוד.
אם תשמרו על מגוון מאכלים עשירים לא יהיה צורך אמתי במולטי-ויטמין. אחרי שזה נאמר, ויטמין די כדאי לצרוך בכדור בכל מקרה לפי דעתי.
עשיתי בדיקת דם והכל תקין , לגבי הירק זה היה כך גם אצל אחותי הגדולה בילדות (כרגע היא מבוגרת ואוכלת הכל), אחיותיי הקטנות גם לא סובלות ירקות. בכללי כל דבר שיש לו צבע כמו לירק חי ויש לו אותו מרקם וטעם חי כזה אני לא יודע להסביר זה פשוט יוצא החוצה.. בכל מקרה התחושה הזאת הולכת ונעלמת ככל שאני מתבגר ואני מקווה שאני אתחיל לאכול ירקות בשנים הקרובות.די תמוה לי שירק חי יכול לעשות רפלקס הקאה. האם תמיד היה כך? וכיצד מזון אחר אינו בעייתי מבחינת בליעה?
באופן כללי, מחזק את שנאמר מעלי על ידי Fuck. מזון מן החי הינו מקור מעולה למינרלים ממעלה ראשונה, ו-ויטמינים ממעלה שניה. עניין הספיגה גם בא בחשבון, ובמזונות מהחי הספיגה טובה יותר מאשר מזונות מהצומח, ברוב המקרים ובשיעורים די משמעותיים. באשר לפחמימות (בעיקר ירקות שורש כדוגמת בטטה וגזר) וקיטניות הן גם מקור, אך לא זה שנין להסתמך במעלה ראשונה.
מעבר לכך, חשוב לדעת האם יש מחסור, או כיוון למחסור, באופן מוכח. בדיקות דם יכולות לעזור, כמו גם למשל מתן תשומת לב לסימפטומים של מחסור.
אומגה 3 (שמן דגים) ו-ויטמין D הם דוגמא מאוד טובה לשני מיקרו-נוטריאנטים שכמעל כל אדם מהאוכלוסייה מתקשה להשיג מהתזונה השוטפת בכמות הנדרשת. במקרה זה, תמיד יהיה טוב לתסף, ובעיקר בהיותם מרכיבים חשובים מאוד לגוף האדם.
ממולטי-ויטמין אני נוטה להסתייג, וגם רשמתי על כך הרבה פעמים כאן בפורום (אשמח שתחפש מהודעותיי על כך). בגדול, לרוב מולטי-הויטמינים יש מינונים לא מתאימים למול הדרישה (פחות מידי/יותר מידי) וגם תזמון הלקיחה שלהם עלול לשבש את ספיגת כלל החומרים או שלא בזמן אידיאלי (למשל מגנזיום ואבץ, שחיוניים יותר ללקיחה בזמן הסמוך לשינה). אז אם לחזק את מה שכתבתי עד כה, אני בעד לבדוק מה חסר או מה כדאי לחזק, ורק אז להחליט מה לקחת.
אני, למשל, מתסף כבר תקופה די קבועה באומגה 3, ויטמין D, סידן (לא אוכל מוצרי חלב באופן מספיק בשל רגישות), ויטמין C בשחרור מושהה, מגנזיום ואבץ לפני השינה. מעבר לכך, לפני כשנה התגלה לי חוסר קל בחומצה פולית (ויטמין B9) וזאת לאחר שהופיעו סממנים כמו עייפות וחוסר התאוששות מאימונים. אז בוצעה בדיקת דם נרחבת, ולאור המחסור התחלתי לתסף. לאחר כמה חודשים ביצעתי שוב בדיקות דם והרמות היו תקינות וגם הסימפטומים נעלמו. התיסוף בחומצה הפולית הופסק, ומאז אין אף בעיה הקשורה למחסור שבויטמין זה.
די תמוה לי שירק חי יכול לעשות רפלקס הקאה. האם תמיד היה כך? וכיצד מזון אחר אינו בעייתי מבחינת בליעה?
באופן כללי, מחזק את שנאמר מעלי על ידי Fuck. מזון מן החי הינו מקור מעולה למינרלים ממעלה ראשונה, ו-ויטמינים ממעלה שניה. עניין הספיגה גם בא בחשבון, ובמזונות מהחי הספיגה טובה יותר מאשר מזונות מהצומח, ברוב המקרים ובשיעורים די משמעותיים. באשר לפחמימות (בעיקר ירקות שורש כדוגמת בטטה וגזר) וקיטניות הן גם מקור, אך לא זה שנין להסתמך במעלה ראשונה.
מעבר לכך, חשוב לדעת האם יש מחסור, או כיוון למחסור, באופן מוכח. בדיקות דם יכולות לעזור, כמו גם למשל מתן תשומת לב לסימפטומים של מחסור.
אומגה 3 (שמן דגים) ו-ויטמין D הם דוגמא מאוד טובה לשני מיקרו-נוטריאנטים שכמעל כל אדם מהאוכלוסייה מתקשה להשיג מהתזונה השוטפת בכמות הנדרשת. במקרה זה, תמיד יהיה טוב לתסף, ובעיקר בהיותם מרכיבים חשובים מאוד לגוף האדם.
ממולטי-ויטמין אני נוטה להסתייג, וגם רשמתי על כך הרבה פעמים כאן בפורום (אשמח שתחפש מהודעותיי על כך). בגדול, לרוב מולטי-הויטמינים יש מינונים לא מתאימים למול הדרישה (פחות מידי/יותר מידי) וגם תזמון הלקיחה שלהם עלול לשבש את ספיגת כלל החומרים או שלא בזמן אידיאלי (למשל מגנזיום ואבץ, שחיוניים יותר ללקיחה בזמן הסמוך לשינה). אז אם לחזק את מה שכתבתי עד כה, אני בעד לבדוק מה חסר או מה כדאי לחזק, ורק אז להחליט מה לקחת.
אני, למשל, מתסף כבר תקופה די קבועה באומגה 3, ויטמין D, סידן (לא אוכל מוצרי חלב באופן מספיק בשל רגישות), ויטמין C בשחרור מושהה, מגנזיום ואבץ לפני השינה. מעבר לכך, לפני כשנה התגלה לי חוסר קל בחומצה פולית (ויטמין B9) וזאת לאחר שהופיעו סממנים כמו עייפות וחוסר התאוששות מאימונים. אז בוצעה בדיקת דם נרחבת, ולאור המחסור התחלתי לתסף. לאחר כמה חודשים ביצעתי שוב בדיקות דם והרמות היו תקינות וגם הסימפטומים נעלמו. התיסוף בחומצה הפולית הופסק, ומאז אין אף בעיה הקשורה למחסור שבויטמין זה.