נק' מוניטין:
1,154
כמעט לפני שנתיים, נפגשנו אני ואליהו אצלי בבית, ליום שלם של ראיון בנוגע לתפיסת העולם הפילוסופית שלו.
זה לא סוד שאת אליהו אני מכיר כבר זמן רב; כמעט שנתיים תמימות זכיתי להתאמן איתו יחד, 3 פעמים בשבוע, 4 שעות כל פעם במערה שנמצאת בירושלים.
רבותינו אמרו, שאין אומרים שבחו של אדם בפניו, אך מקצת שבחו - כן. ועל כן, על אף שאליהו נמצא בעמדה של ניהול אני לוקח על עצמי לומר מעט משבחו, ומעט מם המוטיבציות שהניעו אותי להוציא את הסרטון רק שנתיים לאחר שצילמתי אותו.
מחשבות עמוקות, ותפיסות עולם מורכבות מאתגרות בדרך כלל את השכל; שמיעת דבר-מה בעלמא, אינה דומה כלל וכלל להבנתו.
את הסרט הזה צילמנו בתחילת החורף של 2015. זה היה יום סגרירי, ואליהו ללא ספק היה מותש מהראיון הארוך ומהשאלות הקשות שהפלתי עליו. לאחר שהוא עזב, ניסיתי כמה וכמה פעמים להתחיל לעסוק בחומר בצורה רצינית ולהכניס אותו לתוך קובץ אחד, שיכיל למעשה את הפילוסופיה הפרטית שלו, את מסלול חייו, את אמונותיו ואת היצר האומנותי הגדול בו הוא ניחן. לאחר כמה חודשים, הצלחתי להתקדם רק 20 דק' בעריכת הסרט. בכל פעם שרציתי להמשיך, משהו עצר אותי ולא הצלחתי להבין מה.
היום, התגבשה בי ההבנה ועל כן הצלחתי סוף סוף לגשת חזרה אל החומר המצולם: לשמוע דבר מה אינו דומה להבנתו. ובתור עורך, אני צריך לשמוע לעיתים, עשרות ואולי מאות פעמים, את אותם משפטים. לדמיין אותם בקונטקסים שונים, ולחשוב כיצד הם משרתים את המטרה הסופית - המסר.
ככל ששמעתי שוב ושוב את המשפטים היוצאים מפיו, בהם האמנתי בכל כוחי ומרצי, התחילה להתחוור לי ההבנה כי המרחק בין אמונתי במשפטים אלו לבין הדרך בה אליהו מיישם אותם הלכה למעשה בחיי היום-יום שלו - גדולה היא כמטחווי קשת.
החלטתי לא להתמודד עם התפיסת עולם בפעם אחת, בקובץ אחד, אלא לחלק אותה לכמה חתיכות קטנות יותר, קלות יותר לעיכול. הווה אומר: את הסרט הארוך שצילמתי על אליהו בחרתי להוציא בסדרה של פרקים, אשר אחת לכמה זמן יצא פרק שיעסוק בנושא מרכזי בהגותו הפילוסופית.
הסרטון שמונח לפניכם אינו אלא פרומו לבאות, אותן באות שאני מתרגש לקראתן לא פחות מכם.
ולאליהו ידידי, שהיום אינו רק ידידי אלא "כבוד רום מעלת המנהל", מקדיש לך את זה באהבת אין קץ.
זה לא סוד שאת אליהו אני מכיר כבר זמן רב; כמעט שנתיים תמימות זכיתי להתאמן איתו יחד, 3 פעמים בשבוע, 4 שעות כל פעם במערה שנמצאת בירושלים.
רבותינו אמרו, שאין אומרים שבחו של אדם בפניו, אך מקצת שבחו - כן. ועל כן, על אף שאליהו נמצא בעמדה של ניהול אני לוקח על עצמי לומר מעט משבחו, ומעט מם המוטיבציות שהניעו אותי להוציא את הסרטון רק שנתיים לאחר שצילמתי אותו.
מחשבות עמוקות, ותפיסות עולם מורכבות מאתגרות בדרך כלל את השכל; שמיעת דבר-מה בעלמא, אינה דומה כלל וכלל להבנתו.
את הסרט הזה צילמנו בתחילת החורף של 2015. זה היה יום סגרירי, ואליהו ללא ספק היה מותש מהראיון הארוך ומהשאלות הקשות שהפלתי עליו. לאחר שהוא עזב, ניסיתי כמה וכמה פעמים להתחיל לעסוק בחומר בצורה רצינית ולהכניס אותו לתוך קובץ אחד, שיכיל למעשה את הפילוסופיה הפרטית שלו, את מסלול חייו, את אמונותיו ואת היצר האומנותי הגדול בו הוא ניחן. לאחר כמה חודשים, הצלחתי להתקדם רק 20 דק' בעריכת הסרט. בכל פעם שרציתי להמשיך, משהו עצר אותי ולא הצלחתי להבין מה.
היום, התגבשה בי ההבנה ועל כן הצלחתי סוף סוף לגשת חזרה אל החומר המצולם: לשמוע דבר מה אינו דומה להבנתו. ובתור עורך, אני צריך לשמוע לעיתים, עשרות ואולי מאות פעמים, את אותם משפטים. לדמיין אותם בקונטקסים שונים, ולחשוב כיצד הם משרתים את המטרה הסופית - המסר.
ככל ששמעתי שוב ושוב את המשפטים היוצאים מפיו, בהם האמנתי בכל כוחי ומרצי, התחילה להתחוור לי ההבנה כי המרחק בין אמונתי במשפטים אלו לבין הדרך בה אליהו מיישם אותם הלכה למעשה בחיי היום-יום שלו - גדולה היא כמטחווי קשת.
החלטתי לא להתמודד עם התפיסת עולם בפעם אחת, בקובץ אחד, אלא לחלק אותה לכמה חתיכות קטנות יותר, קלות יותר לעיכול. הווה אומר: את הסרט הארוך שצילמתי על אליהו בחרתי להוציא בסדרה של פרקים, אשר אחת לכמה זמן יצא פרק שיעסוק בנושא מרכזי בהגותו הפילוסופית.
הסרטון שמונח לפניכם אינו אלא פרומו לבאות, אותן באות שאני מתרגש לקראתן לא פחות מכם.
ולאליהו ידידי, שהיום אינו רק ידידי אלא "כבוד רום מעלת המנהל", מקדיש לך את זה באהבת אין קץ.
