נק' מוניטין:
0
שוב שלום. זה הולך להיות קצת מסובך וארוך אז תתכוננו.
לפני זמן מה פתחתי כאן אשכול שמסביר את הבעיה שלי (קישור למי שמעוניין- ייעוץ - נמצא במאזן שלילי אך כבר לא יורד במשקל, למה? )
בכללי הבעיה היא כזו- הורדתי כ11 קילו במשך 8 חודשים, ובחודשיים האחרונים הירידה במשקל הופסקה לחלוטין.
עכשיו מה.. אחרי שהסתכלתי לאחור על החודשיים האחרונים , הבנתי שהרשיתי לעצמי לנשנש יותר מידי בין הארוחות (פה חתיכת לחם, שם קוביית שוקולד, פה ביס שם ביס.. )
אבל- הסיבה שהרשיתי לעצמי זה כי התחלתי לעבוד במלצרות, ששם אני שורף כ200 עד 500 קלוריות ביום, אז חשבתי לעצמי שאם אנשנש זה לא ישנה דבר כי במילא אני שורף הרבה אנרגיה. (ורק מציין שאני לא אוכל את האוכל שמכינים שם , בכלל לא. )
-תכף מגיעים לפואנטה-
אחרי שראיתי שאני לא יורד במשקל החלטתי לקנות משקל מטבח, לשקול כל גרם וגרם שאני אוכל ומכניס לפה. זה עזר להכניס אותי לפרופורציות (כי אז ראיתי כמה באמת קלוריות יש באותה חתיכת שוקולד שהרשיתי לעצמי. )
אבל, התעסוקה התמידית הזו באוכל היא לא בדיוק הועילה. למה? כי בגלל שאני מתעסק כלכך באוכל, ושוקל כל דבר שאני אוכל, ומחשב כמה קלוריות יש בכל דבר, שאפילו לפני ארוחה משפחתית אני לוקח אוכל ושוקל אותו. מה שגורם לי להרגיש שאני מוגבל בכל הקשור לאוכל.
וזו לא הבעיה היחידה- בגלל שאני מתעסק כלכך הרבה באוכל, תוקפים אותי הרבה יותר התקפי אכילה. נכון להיום כל יומיים-שלושה, כשבעבר זה היה פעם בחודש.
ואני לא שולט בזה יותר. ההתקפים כלכך נוראיים עד כדי כך שאני מגיע למצבים שאני מפוצץ מאוכל, ואז אני מקיא את מה שאני מצליח.
(רק בשביל לציין כמה המצב גרוע - דפקתי קופסת חמאת בוטנים ביומיים , כן אולי זה לא נשמע נורא אבל זה כן, כי חצי קופסא כזו - זה מכסת הקלוריות היומית שלי. וכמובן שבנוסף לקופסא הזו אכלתי שלוש ארוחות מלאות ביום ועוד מלא חרא. )
עכשיו.. זה נוראי. באמת נוראי.
למה לעזאזל מבן אדם שרוצה להוריד במשקל הפכתי לבן אדם שלא שולט על עצמו, מעמיס כמויות אוכל, מקיא, ושוב ושוב.. וזה פשוט סייקל שלא נגמר.
אולי אני נמצא בדיאטה יותר מידי זמן? אולי הגיע הזמן לחזור למאזן ניטרלי למשך זמן מה? אולי אני לא אוכל מספיק וזה מה שגורם להתקפי האכילה?
אני לא יודע מה קורה איתי, ואני רוצה לחזור לשגרה כמה שיותר מהר, כי יש לי מטרה, והיא לא כלכך רחוקה ממני, אבל אם אני אמשיך בדרך הנוראית הזו, המטרה תהפוך לרחוקה יותר מאי פעם.
מהיסודי ועד התיכון, תמיד הייתי עסוק במשקל שלי, תמיד ניסיתי דיאטות לא מוצלחות, ורק השנה הצלחתי להתמודד כמו גבר ולהחזיק את עצמי 8 חודשים שלמים , ואני רוצה להמשיך לנצח את עצמי ולהצליח. אבל אני לא יודע איך להמשיך מכאן.
קיצור, חפרתי, אני פשוט כותב את זה מסערת רגשות אפשר לומר, כי אני אחרי בינג' נוסף , ונמאס לי לשקר לעצמי ולהגיד לעצמי שזה "פעם אחרונה שזה קורה".
נמאס לי להתעסק באוכל ולהיות עסוק בתחת של הקלוריות האלה. אבל אם לא אעשה את זה אני כנראה אף פעם לא אראה שינוי ואף פעם לא אגיע למטרה הסופית שלי- שהיא לרדת עד משקל מסויים ואז סוףסוף לאכול נורמלי ולנסות להחזיר קצת שריר שאיבדתי.
בכל מקרה.. אני נורא אשמח לעצה, או אפילו עידוד קטן, כי אני מרגיש שאני מתחיל להישבר לחלוטין.
תודה לכל מי שקרא.
לפני זמן מה פתחתי כאן אשכול שמסביר את הבעיה שלי (קישור למי שמעוניין- ייעוץ - נמצא במאזן שלילי אך כבר לא יורד במשקל, למה? )
בכללי הבעיה היא כזו- הורדתי כ11 קילו במשך 8 חודשים, ובחודשיים האחרונים הירידה במשקל הופסקה לחלוטין.
עכשיו מה.. אחרי שהסתכלתי לאחור על החודשיים האחרונים , הבנתי שהרשיתי לעצמי לנשנש יותר מידי בין הארוחות (פה חתיכת לחם, שם קוביית שוקולד, פה ביס שם ביס.. )
אבל- הסיבה שהרשיתי לעצמי זה כי התחלתי לעבוד במלצרות, ששם אני שורף כ200 עד 500 קלוריות ביום, אז חשבתי לעצמי שאם אנשנש זה לא ישנה דבר כי במילא אני שורף הרבה אנרגיה. (ורק מציין שאני לא אוכל את האוכל שמכינים שם , בכלל לא. )
-תכף מגיעים לפואנטה-
אחרי שראיתי שאני לא יורד במשקל החלטתי לקנות משקל מטבח, לשקול כל גרם וגרם שאני אוכל ומכניס לפה. זה עזר להכניס אותי לפרופורציות (כי אז ראיתי כמה באמת קלוריות יש באותה חתיכת שוקולד שהרשיתי לעצמי. )
אבל, התעסוקה התמידית הזו באוכל היא לא בדיוק הועילה. למה? כי בגלל שאני מתעסק כלכך באוכל, ושוקל כל דבר שאני אוכל, ומחשב כמה קלוריות יש בכל דבר, שאפילו לפני ארוחה משפחתית אני לוקח אוכל ושוקל אותו. מה שגורם לי להרגיש שאני מוגבל בכל הקשור לאוכל.
וזו לא הבעיה היחידה- בגלל שאני מתעסק כלכך הרבה באוכל, תוקפים אותי הרבה יותר התקפי אכילה. נכון להיום כל יומיים-שלושה, כשבעבר זה היה פעם בחודש.
ואני לא שולט בזה יותר. ההתקפים כלכך נוראיים עד כדי כך שאני מגיע למצבים שאני מפוצץ מאוכל, ואז אני מקיא את מה שאני מצליח.
(רק בשביל לציין כמה המצב גרוע - דפקתי קופסת חמאת בוטנים ביומיים , כן אולי זה לא נשמע נורא אבל זה כן, כי חצי קופסא כזו - זה מכסת הקלוריות היומית שלי. וכמובן שבנוסף לקופסא הזו אכלתי שלוש ארוחות מלאות ביום ועוד מלא חרא. )
עכשיו.. זה נוראי. באמת נוראי.
למה לעזאזל מבן אדם שרוצה להוריד במשקל הפכתי לבן אדם שלא שולט על עצמו, מעמיס כמויות אוכל, מקיא, ושוב ושוב.. וזה פשוט סייקל שלא נגמר.
אולי אני נמצא בדיאטה יותר מידי זמן? אולי הגיע הזמן לחזור למאזן ניטרלי למשך זמן מה? אולי אני לא אוכל מספיק וזה מה שגורם להתקפי האכילה?
אני לא יודע מה קורה איתי, ואני רוצה לחזור לשגרה כמה שיותר מהר, כי יש לי מטרה, והיא לא כלכך רחוקה ממני, אבל אם אני אמשיך בדרך הנוראית הזו, המטרה תהפוך לרחוקה יותר מאי פעם.
מהיסודי ועד התיכון, תמיד הייתי עסוק במשקל שלי, תמיד ניסיתי דיאטות לא מוצלחות, ורק השנה הצלחתי להתמודד כמו גבר ולהחזיק את עצמי 8 חודשים שלמים , ואני רוצה להמשיך לנצח את עצמי ולהצליח. אבל אני לא יודע איך להמשיך מכאן.
קיצור, חפרתי, אני פשוט כותב את זה מסערת רגשות אפשר לומר, כי אני אחרי בינג' נוסף , ונמאס לי לשקר לעצמי ולהגיד לעצמי שזה "פעם אחרונה שזה קורה".
נמאס לי להתעסק באוכל ולהיות עסוק בתחת של הקלוריות האלה. אבל אם לא אעשה את זה אני כנראה אף פעם לא אראה שינוי ואף פעם לא אגיע למטרה הסופית שלי- שהיא לרדת עד משקל מסויים ואז סוףסוף לאכול נורמלי ולנסות להחזיר קצת שריר שאיבדתי.
בכל מקרה.. אני נורא אשמח לעצה, או אפילו עידוד קטן, כי אני מרגיש שאני מתחיל להישבר לחלוטין.
תודה לכל מי שקרא.
