לוג שמחה

רולר בליידס פעם שניה. נחמד.

מצבי התדרדר בשבועיים האחרונים. מגמת שיפור קלה ולא ליניארית מיום ליום, אך עוד לא יישור קו. רחוק משם.

אימון צוהרי שישי

גובלט סקוואט
25.5*10*4
ברכיים וכו'.
בחירה תמוהה לשבת על שקשוקת חצילים בין סט לסט.

Staggered RDL
35.5*10*4
דקירות בקדמת הברכיים, בעיקר ימין, סט ראשון. מתברר שהתחלתי עם רגל אחורה יותר מהרגיל, ובמהלך הסט היא זלגה לאיטה אחורה יותר ויותר -› יציבות יורדת -› כאב. תוקן בסטים הבאים אך כאב נשאר.

שכיבות סמיכה
9*4
סביר. כאב מתגבר במרפקים, אך לא עובר 3.

פרפר כנגד גומיה
10*4
כחולה וצהובה כרוכות. בסדר.

חתירה כנגד גומיה
10*4
כל הגומיות שברשותי מלופפות יחד. סביר. כאב מחריף בפנים המרפקים.

Facepulls
10*4
חוזרת לגומיה קלה יותר לרגל הכאב שמתעורר בכתף עם גומיה מעט יותר קשה. מרפקים וכו, אבל הי! סיימתי האימון לראשונה מזה הרבה זמן לפני שיעור ההאקינג שנקבע לשעה כזו מאתגרת. על הקשקש.

אמלק הזמנים האחרונים:
- התבטטות.
- מכירה בכך שיש בי קול שאומר שעדיף לי שלא להתאמן מאשר שכן.
- שעות ארוכות של ישיבה במשרד, הגוף שלי לא בנוי לזה. נוסף לחוסר התזוזה הכללי והופ - כאבי גב תחתון הולכים ומתגברים.
- יחד איתם מבצבצים עוד ועוד חברים. כרגיל כשאני מפסיקה לזוז.
- מכניסה הפסקות הליכה, שכיבות סמיכה בודדות מזדמנות, וצ'ין אפ בקפיצה פעם באף פעם. אפילו חתירות מסור ל-28*8*3 עקומות ומלאות ברמאות מוגזמת היו.
- מחשבות על שכירת מאמן. עוד לא בטוחה שבשלה.
- מתחילה להאמין שהכאבים הם לא בהכרח בעלי חוקיות ברורה של סיבה-תוצאה שאני רק צריכה לגלות, אבל כן בעלי מבנה קבוע של גל, שהפיק החוזר ונשנה בו הכרחי משהו, ושוב ימים כאלו שהכל רגיש יותר וכואב, גם בלי להתגרות (ובעיקר ברכיים, גב, מרפקים, גידים עלומים בגב כף היד ובגב כף הרגל וכהנה וכהנה).

היום:

קצת אירובי

חתירת מסור קלילה
15.5*10*5
בדגש חוסר תזוזה בגו.

שכיבות סמיכה
7*3
מצמצמת לאט לאט רוחב ידיים. מרגישה חזק את הפרש התנועה בין שתי השכמות שלי.

לסירוגין עם:
חתירה כנגד גומיה כחולה
10*3

לחיצת חזה כנגד גומיה
10*2
מרפקים :(

גוד מורנינג כנגד גומיה קלה
25 חזרות

בדיקת מכרע בולגרי - מיידית כואב בברכיים הכואבות גם כך.


אכלתי היום המון חלבון. וגם המון קלוריות, אף שהתכוונתי להתאזן חח.. ועולה תיכף לישון. אין לי ציפיות מי יודע מה, אבל אולי אולי הכל ביחד עם טיפונת התזוזה הזו יעזרו לי לראות שיפור במדד כאב-נחת.

רבע אימון בוקר חמישי שנקטע ביציאה לעבודה:

חתירת מסור
28*6*3

שכיבות סמיכה
10*4

התקווה להשלים בערב התבדתה, כנ"ל בשישי, כנ"ל במוצ"ש. עומס וכו.

לאחרונה אוכלת די הרבה, הייתי מנחשת משהו כמו 2000-2500 תלוי ביום. היום למשל נראלי הרבה מעבר. עין על המשקל. בינתיים יחסית יציב אבל כן נראית לי מגמת עליה קלה. כללית כן חושבת על המשך חיטוב, אבל מסת השריר האבודה די חסרה לי, מה גם שנחמד לאכול הרבה, מה גם שהתעייפתי משהו משקילות מזון. אבל עוד חזון למועד. על פניו זה קרוב.

היום גיליתי שאני יכולה לבצע צ'ין אפ בדחיפה מהקרקע, כלומר קפיצה, סוג של. הייתי מספיק חכמה לא לנסות צ'ין אפ מדד-סטופ, אך לא מספיק כדי להקשיב לקול שאמר לי - "שיר תרגעי. זה משמח מאוד אך מספיק להיום. תבדקי את זה בהדרגה בפעם אחרת". במקום זה בדקתי שוב ושוב שאני אכן מסוגלת! ושלא כואבת הכתף! (רק תחושה מוזרה שליוותה גם את תחילת החזרה לשכיבות סמיכה אז לא מאוד מדאיגה). כך, עד שהואילה הכתף לכאוב :/
כאב קל, עם זאת. יש גבול לכמה בן אדם אחד יכול להיות חכם, לא? סתם.
בין לבין במהלך יום העבודה דגמתי כמה חזרות של שכיבות סמיכה, פה ושם ופה.
מאמינה שהכאב יחלוף מהר ואמשיך להתחזק. הייתי זקוקה לרסיס השמחה הזה, בפרט עם הדכדוך שעטף אותי בעקבות כמה מהתגובות האחרונות פה בלוג. כלומר, התגובות הנ"ל רק טריגר.
ולהזכיר, עד לא לפני הרבה זמן גם משיכה של 4 קילו מלמעלה כאבה. וקצת לפני זה גם הרמת יד זהירה כאבה. כך שאפשר לרשום שיפור אדיר ולהצדיק רגע של אושר.

מה שכן, אין לי מוט מתח, וגם לא פגשתי בכל האזור. את הבדיקה הנ"ל ביצעתי על סוג של קרש שהיה בגובה מתאים.

חוזרת מאוחר מדי בשביל רעש משקולת, ואניווי מעדיפה להניח לפלג"ע. את המטרים האחרונים הביתה מבצעת במכרעים בהליכה (30 חזרות), מחזירה את הריבה שלא הספיקה להגיע בבוקר לסוויט ספוט שלה לסיים את העבודה (ריבת עגבניות שרי לא רעה בכלל), וחוזרת ל-

מכרעים בהליכה
100 חזרות

סטפ אפ
10*2 לרגל

גלוט ברידג' על רגל אחת
12*3

גלוט ברידג' עם גומיה xx-heavy מעל הברכיים ופאוז בטופ
20 חזרות
וזה כבר מציק משהו בברכיים.

פרוג פאמפ
20 חזרות
וגם זה.

ריוורס הייפרס
20 חזרות

- ברצף.

נראה שהמכרעים מתקבלים בסדר גמור. שזה נחמד.
כבר עכשיו הכתף יחסית בסדר (יש עוד מקום לשיפור). נחמד2#.

אימון שישי שנקטע די באיבו

חתירת מסור
28*5*3
שיפור משמעותי מהפעם הקודמת. עדיין טכניקה לא מרהיבה, אבל מילא. כנראה שאעלה חזרות.

שכיבות סמיכה
13,12
התחלתי להרגיש קצת את הכתף איפשהו ב-8, עצרתי ב-12. סט ראשון ללא כאב כלל.
בהמשך ניסיתי לבדוק שינויים בזווית המרפקים, יעני טכניקה שכביכול נכונה יותר, לא היה כזה נוח אבל לא נורא, ואז את הוורסיה שבה נהגתי לעשות שכיבות סמיכה בעבר (ידיים ברוחב כתפיים, מרפקים מצביעים בכ-45 מעלות החוצה. (היום האחיזה שלי רחבה, אפילו מאוד, והמרפקים מצביעים הרבה החוצה)). די בתחילת החזרה כאב חד בכתף הביא אותי לזנוח את המשכה, וגם את המשכו של האימון.
תזכורת פשוטה לסמוך על חוכמת הגוף, לא סתם זו הצורה שבה אני מבצעת כרגע את התרגיל. ולהקשיב. הקולות מבחוץ לא רלוונטיים.
בין כך ובין כך הכאב במנוחה שכך, ונותר רק בהפעלת כוח, אפילו מינימלי, ובמגע. פחות בכתף ויותר בכיוון החזה עצמו. מקווה ומאמינה שיעבור תוך כמה ימים. מה שכן, זה מעציב.

היום:

6 דקות בטן
וכרגיל צונחת בחצי דקה האחרונה, ומבצעת אותה למקוטעין.

הברכיים לא מגיבות בטוב כמעט לשום דבר. בוחרת כמה תרגילים עם סיכוי טוב יותר לעבור בשקט ומקווה לטוב:

- מכרעים לאחור משקל גוף, 4 דקות
- ‏גלוט ברידג' עם גומיה xx-heavy מעל הברכיים, 3:45 דקות
- ‏סטפ אפ משקל גוף, 1:30 דק' לרגל
- ‏kas glute bridge עם 28 ק"ג (המשקל שכבר מונח על המוט, כעצלנית מדופלמת), 2 דקות

הליכה של 35 דקות לשיפור מצב הרוח.

איזו תחילה של אימון בעשרים להגעת אורחים

חתירת מסור
28*5*3
אני די מרמה. טווח התנועה גם הוא לא מהמם, אבל המשקולת גדולה למדי, אז אולי טוב שכך. רק בפירוק וההרכבה הספקתי לחבול את עצמי שלוש פעמים ברמה של לעצור לנוח. כישרון מדהים. אז עם קצת יותר עיזוז וטווח תנועה לא מופרך שהייתי מסיימת את האימון חבולה מכף עד קודקוד. סתם. אבל משהו כזה. אניווי, יש לי סבלנות. אשאר עם המשקל והחזרות גם פעם הבאה ואשתדל להשתפר. אחר כך העלאת חזרות, ואחר כך נדבר כבר.

שכיבות סמיכה
12*3
ללא כאב. סט אחרון רק לאחר לכתו של אחרון אורחיי (מה שקרה רק מאוחר מאוד), אז חלש יותר עם שתי הפסקות בנות שניה-שתיים לרגל חולשת גב ורגליים.

מאוחר, ויש עוד דברים שצריכים להיעשות (ולמשל התארגנות לקראת לייזר מחר 🤒🤒🫤 לא התגעגעתי לזה), מקווה להמשיך מחר. אם יהיה זמן.


- הבית שלי אפוף ניחוח צ'אי משכר שהכנתי בסיר.
- ‏האורחים שלי (אח ואחיות סופר מדהימים) היו חתיכת חיבוק שהייתי זקוקה לו בימים אלו של געגוע איום.
- בדמדומים ‏הייתה תחילת שיחה משמעותית שנגעה בהבנה העמוקה יותר מתמיד שלי בדבר המצוקה הבין דורית שבשרשרת שלה אני חוליה. וחמלה.
- ‏היום יצאתי לראשונה ממקום המחסה שלי כפדחנית-אחורי-קלעים ונדרשתי לתת מענה בלייב לריג'קטים של גרסה ששלחתי אתמול להעברה. מה שעורר בי כל כך הרבה פחד ומבוכה התגלה כחוויה טובה למדי (מלאת צחוק כמובן מאליו), שבה התברר לי שככל הנראה אני פחות מטומטמת משאני נוטה לפעמים לחשוב, התחזקה בי תחושת מסוגלות, מה גם שרכשתי ידע חדש ועוד ניסיון בשטח.

תודה.

אימון בוקר בחסות אדוויל

קירוב והרחקת שכמות במנח פלאנק
8*2

חתירת מסור
25.5*8*3

שכיבות סמיכה
10*3

היפטראסט משקל גוף עם גומיה xx-heavy
30 חזרות

פרוג פאמפס עם גומיה xx-heavy
30 חזרות

Kas glute bridge
25.5*40*2
ברכיים יחסית בסדר לאורך הסשן.

קיובן פרס
2.5*8*3

6 דקות בטן
איפשהו בדקה האחרונה כבר די קרסתי. כמה שניות לנשום וממשיכים. ושוב.


ביום חמישי ניגשתי סוף כל סוף לטסט, בחוסר אמונה מובהק. עברתי. מה שאולי אומר מעט יותר פנאי לחזור לסדר באימונים, או על כל פנים לתת קצת יותר מאימון וחצי קלילים ומקוצרים בשבוע.

בכל הקשור לתזונה רופפתי אחיזה. אני לא שוקלת מזון, לפעמים סופרת בערך ולפעמים גם זה לא, אך כן נשקלת כל יום. בגדול התזונה שלי די נקיה אך לא מאה אחוז. נראה שפלוס מינוס עומדת על אותו משקל גוף. השבוע זכיתי לראות את השישים מלמטה (59.8) אבל זה חריג. עוד לא סגורה לאן פניי אבל יש מחשבות בדבר נייטרלי בתקווה לריקומפ נחמד. בינתיים משתדלת להיות רכה עם עצמי ולטפל בגוף באהבה. כך גם השבוע השתדלתי לישון הרבה, משמע 7 שעות בלילה. אמנם השינה לא הייתה לגמרי איכותית - התעוררתי במהלכה, סתם באמצע, וכן לקראת תום 5-6 שעות שינה (הרגל?), אבל עדיין זה ממש ממש עושה הבדל, בכל. Better sleep better everything?

רגשית ימים של הצפה. קולות, ריחות, תחושות וחלומות עבר. כמו תהום שנפערת. עם הזרות והפחד מברכת על מקום מעט חסון יותר בתוכי שזוכר לקבל, לטפל בגוף, לנשום (ככל שאפשר), לזכור שזה יעבור ולהמשיך לנוע.
זהו יותר מתמיד הזמן לחמלה. ולרכות.

אימון שישי חפוז

חתירת מסור
23*8*3

שכיבות סמיכה
10*3

ריוורס פלייס כנגד גומיה קלה
8*2

Kas glute bridge
23*30*2
ברכיים מציקות.

ותם הזמן.

לא היה ככ זמן להתאמן השבוע בשלמות, אבל קצת הליכה, והתקדמויות בשכיבות סמיכה. הסיבולת של בכתף גדלה ב"ה, ומצליחה לעשות יותר ללא כאב.
שני:
6*3
שלישי:
7*2
רביעי:
8*2
חמישי:
8*3

וקצת חתירות מזדמנות בגלון מים. אבל זה ממש מעט.

אולי מחר אספיק להכניס אימון קצר.