מ"ג: 99.7
הגליקוגן התמלא חזק, הפאמפ חזר והכוח עלה טיפה.
אימונים כרגיל, 5 פעמים בשבוע, 2 זריקות בשבוע (300 מ"ג טסט ארוך של אייץ' די (EW).
את ליל הסדר עשיתי לבד, וזה ממש לא מזיז לי.
מעדיף ככה.
מעדכן שוב ששכחתי לציין שאשתמש בפריטים אלו בבית בלבד/ במסיבות אלטרנטיביות/ מועדונים שמתאימים לסטייל כזה, כי הישראלי המכוער הוא לא יודע להכיל דברים שונים ממנו.
לכן המטרה החדשה היא לחסוך מספיק כסף, ופשוט להעיף את עצמי מהמדינה הזאת שבה התרבות היא דריסה אחד את השני ואגו.
ברור לי שהבריון שניסה אותי והפסיד עשה את זה בגלל הלבוש שלי, ואין לי עניין בעימותים. אין לי רצון או אנרגיה לזה.
היעד הוא גרמניה, ברלין.
יש מצב שאני חי בסרט, אבל אני הולך לעשות כל מה שאני צריך כדי להצליח.
מטרה מספר אחת: לחסוך 100,000₪ ולטוס לברלין לשלושה חודשים ולהרגיש את ההבדלים.
מטרת העל שלי היא חופש מוחלט להתלבש כרצוני מבלי שבריונים ינסו לתקוף אותי כדי להוכיח לעצמם או לסביבה משהו, אני רוצה להיות רחוק מהחברה הצבועה הזאת, שלא מעט מהשנאה כלפינו זה לא רק בגלל היותנו יהודים, אלא שאנחנו חסרי תרבות לדעת כל העולם. כולם יודעים איך ישראלים מתנהגים בחו"ל והפאדיחות שהם עושים לנו.
אז אני השלמתי עם זה שאני לא שייך לתרבות הזאת פה.
אני מגיע מרקע של הארדקור בדס"מ גם באופן פומבי, אפלה, גותיקה, וכאב.
אני לא שייך לפה, אף פעם לא הייתי, אף פעם לא הרגשתי.
ממחר מתחיל לעבוד קשה כדי לצלוח את היעד, גם כלכלית כדי לחסוך וגם מבחינת פיתוח גוף. אני רוצה להתקדם עוד ועוד. תכף יוצא לקרוז, אחזור עוד חודשיים שלושה לסייקל מסה עצבני.
צהריים טובים לכולם.
החלטתי לדחות את הקעקוע לאור מה שקרה בזמן האחרון. אני לא יכול להתקעקע כשאני לא יציב לגמרי.
בכל מקרה, היום עשיתי הזמנה של פריטים נוספים:
פורארמס לשני הידיים
צמיד ניטים 2 שכבות ספייקס ליד ימין כשביד שמאל הדומיננטית יש 3 שכבות ספייקס
קולר לצוואר טריפל שלוש שלבים וטבעות עם ניטים (שחורים, ספייקס), כובע קצינים גותי 60 ס"מ, מסכה חצי פנים עם ניטים, תיק שחור עם הכיתוב "Go to sleep" מהשיר של אמינם ודמות בסגנון אנימה מצויירת עליו שותתת דם.
בנוסף, יש תליון שטן שהזמנתי מעלי אקספרס והוא בדרך.
הכתף שלי עדיין לא החלימה לגמרי. מאמין שעוד שלושה ימים אוכל כבר לחזור להתאמן.
*התקף פוסט טראומה, בהמשך לפוסט אתמול*.
חברים, אתם זוכרים מה סיפרתי לכם אתמול? אז היום הכתף השמאלית שלי (התחילה לכאוב כמה שעות אחרי שכתבתי לכם) כואבת בטירוף, בקושי מצליח להזיז אותה.
אני מייחס זאת לאגרוף שהורדתי אתמול לבילדר הבריון שבא לריב איתי מכות מול כולם ולנסות להשפיל אותי.
האגרוף היה מריצה ועם תנופה של 2-3 מטר אליו, והוא היה אגרוף אכזרי מאוד. הראש שלו נחבט לצד השני והוא חטף הדף אדיר.
אני מבין שאתמול מה שעשיתי לו, זה היה בתוך התקף פוסט טראומה.
לא הרגשתי כלום, שום חמלה, אמפתיה, או פחד.
רק פעולה. לתקוף. להרוס. להשמיד.
והיום? הכתף כואבת. יש דאון.
ואין וויד, אין אפילו יכולת להזריק כי הכתף שלי כואבת חזק.
החיטוב מסתיים, אבל לא בא לי לאכול כלום.
אין לי כסף לוויד עד יום חמישי הקרוב (יום הקעקוע המיוחל) ואני בחרא.
הכאבים הם קשים, אי אפשר לישון, ואני נמצא עדיין בסוג של התקף, כאילו אני דרוך ומוכן לכך שמישהו נוסף הולך להתקיף אותי.
אני עצוב, בוכה, בחרא.
אין לי שום דבר בחיים האלה.
ואין לי אפילו ממי לבקש הלוואה עד יום חמישי בשביל קצת ירוק.
אני לא מצליח להתמודד עם כל הסבל והכאב שאני חווה בעקבות אתמול.
האלימות האכזרית שהפעלתי כלפי בחור גדול ממני ב20 קילו בערך, האדישות שלי לכך שבעטתי לבנאדם בראש בתוך חדר כושר מול כולם. מול פקידות קבלה, מאמנים, מתאמנים, אנשים נורמטיביים שיצאו מהבית כדי להתאמן וחזו בגבר גותי גדול מרסק באכזריות באדיבילדר בריון שהצית לי התקף חריף מאוד של פוסט טראומה.
כשהתקשר אליי המנהל להגיד לי שבעקבות אירוע האלימות אני מורחק מהמכון לאלתר והמנוי שלי יבוטל, אמרתי לו שאני מקבל את זה, ושאלתי מה לגבי הבחור השני. אמר ששנינו בחוץ.
ואז אמרתי לו שאני שמח לשמוע שגם הוא בחוץ, ואז אמרתי לו שאני מתנצל על מה שהם נאלצו לראות ממני היום, שאני מודע לכך שהפעלתי אלימות פיזית קיצונית, ושלא הגיע לאף אחד לראות את זה. אמרתי לו שאני מגיע מעולם אחר.
והוא אמר לי "אני שמח שאתה ככה מיישב את הדברים, אנחנו מאחלים לך המון בהצלחה".
אז מה עכשיו? לא יודע. אני עדיין במצב הישרדותי. הנפש שלי מסרבת להרפות. אני מחכה לסכנה הבאה, מוכן לעימות הבא. יש לי אולר וגז פלפל אצלי בכיס בשלוף, מוכן לכל תרחיש, גם כשאני יושב בבית.
כל רעש של מכונית, כל אופנוע מזדיין, מקפיץ אותי.
ועדיין, אני לא מתחרט על מה שעשיתי לו.
הבנאדם ניסה למחוק אותי במכון, זה היה או אני או הוא.
אבל... מה איתי עכשיו?
ולא, אני לא מתיימר להציג שהכל טוב אצלי תמיד ויש לי רק הצלחות בחיטוב/ במסה וכמה שריר בניתי ואיך הגוף נראה,
יש דברים חשובים יותר מהגוף, וכרגע, אני מרגיש מהלך על פני תהום, מחפש קרן אור.
שבת שלום.
*טריגר אלימות פיזית קשה במכון*
חברים, היום עשיתי אימון כתפיים כבד.
פתאום באמצע כתף קדמית, נצמד אליי בחור ששוקל 120 קילו, חטוב, באדיבילדר ענק
ומסתכל עליי במבט מאיים
שאלתי אותו אם אפשר לעזור לו.
אמר לי "לא, אתה לא יכול לעזור לי. למה אתה שואל אם אפשר לעזור לי?" ואמרתי לו שהוא מסתכל עליי וצמוד אליי, ואמר לי "אתה צועק, אז אני מסתכל עליך. כל כך הרבה רעש אתה עושה" ואמרתי לו "אין בעיה, תמשיך להסתכל"
ואז אמר לי "זוז, אני עובד פה", לא זזתי
הוא חזר למקום שלו, נכנסתי לעוד סט, והוא צועק לי מרחוק "פתאום אתה יכול להיות בשקט, אה?"
ואז אמרתי לו "לא הבנתי, מה אתה מאיים עכשיו?!?!" והרמצי טונים
ואמרתי לו שינסה משהו!
והתחיל לשחק אותה, התחלתי לצעוק עליו "אל תאיים עליי!" והתפתח ויכוח קולני
המאמן מגיע, ואז הוא לוקח אותי לצד, שואל מה קורה. הבחור ממשיך עם הפוזות ואני אומר לו "בוא בחוץ!!!" והוא אומר לי "אחרי זה נצא החוצה" ואמרתי לו "בוא עכשיו!!" ואז הוא אמר לי "בוא תקוף אותי" אמרתי לו שאם הוא ינסה לעשות משהו, אחתוך לו את הפנים וארסס אותו בגז פלפל.
הוא זלזל ואמר "למה אתה מוציא גז מדמיע אם אתה כזה דבר?" ואמרתי לו "אז בוא!!" והמאמן מנסה להרגיע אותי, ואני אומר למאמן שלא ייצמד אליי ולא יאיים עליי ולא יעשה פוזות!
אחרי זה אמר לי המאמן "בוא נצא לסיגריה", לקח אותי ליד הקבלה במועדון, הגיע לשם הבריון של ה120 קילו. אמר "באת לבכות גם פה?" נצמד אליי, חשתי סכנה וריססתי אותו הפלפל
הוא קפץ עליי, הפיל אותי לרצפה ונתן לי אגרופים. תוך 10-15 שניות העפתי אותו ומתי מהרצפה, ואז נתתי לו אגרוף אכזרי מאוד לראש, שגרם לו להדף חזק, ואז הוא ניסה לרוץ אליי ותת לי אגרופים, אז כיוונתי עליו את הפלפל וריססתי לו את הצורה.
הוא נפל וישב על הרצפה, ואז רצתי אליו ממרחק עם תנופה ובעטתי לו בתוך הראש
הכובע שלו עף מהמקום והוא אמר "תזמין משטרה!" והמנהל אמר "אני מזמין"
המנהל אמר לי"צא מפה עכשיו!" ואמרתי לו אני רק לוקח את המשקפיים, תעזרו לי לחפש
אמר לי "לא! צא עכשיו!!!!!" ותוך כדי אני שומע את המנהל אומר "אני צריך דחוף ניידת עכשיו" ונתן כתובת.
אני יצאתי מהמכון. השרמוטה הזה נשאר על הרצפה.
אני יוצא מהמכון, הולך הביתה בקצב מהיר, רוצה להגיע כמה שיותר לראות כמה ניזקותי, ואשכרה אין כלום. קצת דימום במצח באותו רגע. שאחרי זה עבר. וקצת אדום בכתפיים.
ביקשתי מ @Or-- להביא לי את המשקפיים שנפלו לי בזמן העימות, ואת התיק שנשאר בוקר, הוא הסכים.
העיפו אותי מהחדר כושר לצמיתות. אני צריך למצוא עכשיו מכון אחר.
בוקר טוב.
מ"ג: 96.5
החלפתי את הסוסטנון של ורטקס בטסט ארוך של אייץ' די (הדילר שלי שלח לי בדואר סוסטנון והחבילה התעכבה, אז נפגשתי איתו והוא הביא לי טסט ארוך של אייץ' די כי את הסוסטנון הזמין במיוחד בשבילי ושלח לי, אבל מה שיש לו זה רק ארוך תאכלס).
בנוסף, כמו שאתם יודעים, אני על 600 מ"ג פרימו, והמאסטרון הקצר נכנס בשבוע שעבר במינון 500 מ"ג.
תופעות הלוואי של השינויים הקיצוניים הללו? עצבים קשים. אני קופץ מאפס למאה בשנייה. היה לי קשה לישון בלילה מרוב עצבים.
מצד שני, אני פאקינג מתחטב בטירוף. הבטן שלי נעלמה לגמרי, אין בה פאקינג כלום. אפילו המותניים נהיו צרות, עם מעט שכבת שומן אחרונה עליהן.
יש לי מבנה של קוביות שמתחזק כשאני מכווץ אותו, אבל זה נראה סתם משעמם.
מעכשיו, מעדיף להמשיך להסתכל במראה במכון ולראות את ההפרדות בידיים והוורידים בבייספס שעולים לכתף, במיוחד בפאמפ.
לצורך העניין, הורידים שלי בולטים גם במנוחה כרגע. עדיין לא חטוב ויבש מספיק.
9 ימים לסיום החיטוב והסייקל, ומעבר לקרוז.
בוקר טוב לכולם.
בוקר מלא אזעקות, אבל אני לא מתרגש.
מ"ג: 97.35
יום רביעי בלי גראס בכלל, מעדיף להישאר נקי עד אחרי הקעקוע, כדי לא להגיע לקעקוע עם נוזלים מיותרים מהוויד, כי אני רוצה לבקש מהסטודיו שיצלמו לי את הקעקוע מיד בתום הסשן, ואני רוצה להיראות בשייפ הכי טוב שהייתי בחיים.
אני על 2200 קלוריות יומי, 300 גרם חלבון (פי 3 משקל גוף), 55 גרם שומן, השאר פחמימה.
הפחמימות נכנסות בבוקר לפני אימון, עם תוספת של חלבון ומעט שומן. וכל מה שנצרך רק אחרי האימון זה רק חלבון/ שומן.
המטרה היא לתזמן את הפחמימות והמלח לזמן האימון, בשביל מקסימום ביצועים, פאמפ, וביטחון עצמי.
היום זריקה של מאסטרון, טסט ופרימו.
מצרף תמונה של הויאלים של הפרימו והמאסטרון שהגיעו ביום חמישי:
