סקוואט: 180, 2x3. סט ראשון גבוה, כנראה רק מקביל. שילוב של חשש ועייפות. סט שני בלי פחד ולעומק סביר. אחרון בגריינד אז לא עשיתי עוד סט. 5 קילו יותר מסבב קודם.
בנץ': 120, 2x3. יש מצב שזו פעם ראשונה. עייף, אין ספוטר, תירוצים - לא עשיתי עוד סט.
עזר:
Close-grip BP, 80, 3x3
Press Starrts - שלישיות. 3x92.5, 3x87.5; הסט השלישי פשוט נפל לי מהידיים כשהרמתי את המוט, סימן מובהק לכך שהאימון נגמר.
שבוע 2 יום 2
דד חמישיות ופרס 5x5
אימון ערב חג שני
(עייף - בלילה הפיצפון הוציא שיניים וכאב לו נורא)
דד - 190, 2x5 (עליה של 7.5 קילו מסבב קודם במקום עליה של 2.5. חמדנות שעלתה לי ביוקר באימון הבא).
הסתפקתי בשני סטים כי השני כבר היה גריינד. לא נורא, לזקנים מותר לעשות את הטריק הזה. די על גבול ההתאוששות למרות המנוחה בשבת.
פרס "5x5" - עם 87.5 קילו, בפועל היה: 1 טוב, 9 סינגלים "פוש". 80 קילו: 5, 5, 2 עם פוש (די, לא היה לי את זה, וגם אשתי זירזה לגמור את הספונג'ה).
עזר:
LTE מהריצפה, ובייספס עם EZ. אין לי מספרים כי הגדול צייר על הדף ועקבותיו (של הדף) לא נודעו עוד.
סקוואט: 170, 3x5.
5 ק"ג יותר מהסבב הקודם. יש מצב שרצתי מהר מדי והייתי צריך להעלות פחות.
שני סטים ראשונים עם מאמץ להקפיד על טכניקת SS טובה. סט אחרון די בתשישות, "ירד איך שירד, יעלה איך שיעלה". נראה לי שכולם לעומק מספיק אבל צריך לצלם בפעם הבאה שעושה חמישיות (שלב בסבב שאני בדרך כלל נמצא בשפל ההתאוששות).
בנץ': 112.5 - 4, ואח"כ 5, 5.
2.5 יותר מסבב קודם.
עזר:
פרס בישיבה (בלי חגורה, 1~ דקה המתנה בין סטים).
דיפס ללא משקל עד כשל (אוקיי, נראה איך אני אתאושש עכשיו...).
הגיגים:
המתנות ארוכות כדי לפצות על זה שהייתי "גמור" לפני, תו"כ, ואחרי.
לא יודע בדיוק להבחין מתי (= בהתחלה או בסוף) יותר גמור, ולכן קצת קשה לאבחן מה הסיבה. נראה לי קצת מהכל (לא מספיק התאוששות / יותר מדי נפח ביחס לגיל).
נראה מה יהיה...
שבוע 1, יום 1 (תחילת סבב חדש גב אל גב עם סיום הקודם)
עשיריות ("הסיוט")
עייף (חוסר שינה - סגירות סיום פרוייקט בעבודה עד השעות הקטנות אתמול; וצמידות לסבב קודם). אימון בוקר, 2 קפה, מתוקים. הפסקות ארוכות.
הכל עם נעליים וחגורה.
סקוואט: 145 - 5 (קשה), 10 (סחרחורת אחרי זה), 10. שיפור של 2.5 ק"ג מסבב קודם.
בנץ': 95, 3x10. לא סוף העולם. שיפור של 2.5 ק"ג.
עזר:
פוש-פרס. 90 קילו (חלש היום): 2, 3 ללא נעילה, עוד 3 ללא נעילה, 1.
הגיגים:
צילמתי את עצמי לפני שבוע בסקוואטים כבדים יחסית וראיתי (פעם ראשונה שאני שם לב לזה) שהראש שלי זקוף מדי, ושבכלל אני זקוף מדי ביחס למה שמקובל (לפי מודל SS) כטכניקה טובה - ומסתבר (לפי אותו מודל) שאין מספיק מעורבות של זוקפי הגב, ואולי גם יש יותר מדי מתיחה של ההמסטרינגס. אז היום הורדתי קצת את המוט, הקפדתי על ראש למטה בקו ישר עם הגב, עם טורסו יותר אופקי, ועם ברכיים החוצה. נראה לי שהיה טיפה יותר קל! בכל מקרה זה די מגוחך אבל התחושה היתה די חדשה לי.
מוסיקה:
בן מס' 2 התעקש להיות איתי וגם לקבוע מה נשמע, אז היה בוב מארלי. קצת מצחיק לראות ילד חמוד בן 5 עם פאות שר בוב מארלי, אבל מה לעשות, התפוח לא נופל רחוק מהעץ.
