תזונה ותוספים כמה סידן באמת נספג ממקורות צמחיים?

[elchonon]

חשבתי להביע את דעתי על הנושא הרותח כאן, אחרי שקראתי בעיון רב, ולמדתי את הנושא.

חשוב לדעת שעודף מינרל אחד מחייב חוסר במינרל אחר, ועודף סידן גורם לחוסר ברזל ואבץ שחיוני לייצור טסטסטרון.

סידן לא מנוצל הוא הסיבה לאבנים בכליות (האבנים עשויים מסידן).
הספיגה של הסידן מסובכת מפני שהוא בדרך כלל מגיע עם זרחן שדוחף אותו החוצה (וכן, לחלב יש גם ים זרחן, אז כמה סידן ניספג מחלב?).
עדיף כבר לאכול כבד דגים כדי לקבל וויטמין D שיספוג את הסידן, ב- 100 גרם סרדינים יש 382 מ"ג סידן + וויטמין D. וויטמינים נעלמים בפיסטור כמו שבחלב (ולא, וויטמין D לא מגיע מהשמש, הוא נהיה בר שימוש מהשמש). בישול דג לא מעלים את הוויטמין D, מפני שהוא מופעל כבר.
בסידן מהצומח יש מגנזיום שמשפר ספיגה של חלב, ובלי בישול יש גם וויטמינים.

סתם דרך אגב RDA זה בולשי... מישהו עדיין חושב שאפשר לדעת מינון אחד לכולם?
אז לגבי כמות סידן, החלב ניצח. אבל לגבי ספיגה, לא נראה לי.
אישית אני מעדיף תוסף סידן על פני הנזקים של החלב.

 

[סימבה]

חשבתי להביע את דעתי על הנושא הרותח כאן, אחרי שקראתי בעיון רב, ולמדתי את הנושא.

חשוב לדעת שעודף מינרל אחד מחייב חוסר במינרל אחר, ועודף סידן גורם לחוסר ברזל ואבץ שחיוני לייצור טסטסטרון.

סידן לא מנוצל הוא הסיבה לאבנים בכליות (האבנים עשויים מסידן).
הספיגה של הסידן מסובכת מפני שהוא בדרך כלל מגיע עם זרחן שדוחף אותו החוצה (וכן, לחלב יש גם ים זרחן, אז כמה סידן ניספג מחלב?).
עדיף כבר לאכול כבד דגים כדי לקבל וויטמין D שיספוג את הסידן, ב- 100 גרם סרדינים יש 382 מ"ג סידן + וויטמין D. וויטמינים נעלמים בפיסטור כמו שבחלב (ולא, וויטמין D לא מגיע מהשמש, הוא נהיה בר שימוש מהשמש). בישול דג לא מעלים את הוויטמין D, מפני שהוא מופעל כבר.
בסידן מהצומח יש מגנזיום שמשפר ספיגה של חלב, ובלי בישול יש גם וויטמינים.

סתם דרך אגב RDA זה בולשי... מישהו עדיין חושב שאפשר לדעת מינון אחד לכולם?
אז לגבי כמות סידן, החלב ניצח. אבל לגבי ספיגה, לא נראה לי.
אישית אני מעדיף תוסף סידן על פני הנזקים של החלב.

למה זה קשור לדיון שלהם?

***עזוב משה, יש לי תחושה של מאמר בתשלום, ברור שיש לך פה עוקבין שישתו את מה שאתה כותב פה, אבל בחייאת תן לי צילום של תווית חלב רגיל שנותן 300 מג סידן לכוס 250... אם המאמר שלך ממומן, נהוג לציין את זה...

אם משה היה כזה, אז נראלי זה היה גם פורום עם פרסומות וכו'... בנוסף על כך שלכל שאר המאמרים בפורטל יש רפרנסים...

 

[Mike Bikov]

חשבתי להביע את דעתי על הנושא הרותח כאן, אחרי שקראתי בעיון רב, ולמדתי את הנושא.

חשוב לדעת שעודף מינרל אחד מחייב חוסר במינרל אחר, ועודף סידן גורם לחוסר ברזל ואבץ שחיוני לייצור טסטסטרון.

סידן לא מנוצל הוא הסיבה לאבנים בכליות (האבנים עשויים מסידן).
הספיגה של הסידן מסובכת מפני שהוא בדרך כלל מגיע עם זרחן שדוחף אותו החוצה (וכן, לחלב יש גם ים זרחן, אז כמה סידן ניספג מחלב?).
עדיף כבר לאכול כבד דגים כדי לקבל וויטמין D שיספוג את הסידן, ב- 100 גרם סרדינים יש 382 מ"ג סידן + וויטמין D. וויטמינים נעלמים בפיסטור כמו שבחלב (ולא, וויטמין D לא מגיע מהשמש, הוא נהיה בר שימוש מהשמש). בישול דג לא מעלים את הוויטמין D, מפני שהוא מופעל כבר.
בסידן מהצומח יש מגנזיום שמשפר ספיגה של חלב, ובלי בישול יש גם וויטמינים.

סתם דרך אגב RDA זה בולשי... מישהו עדיין חושב שאפשר לדעת מינון אחד לכולם?
אז לגבי כמות סידן, החלב ניצח. אבל לגבי ספיגה, לא נראה לי.
אישית אני מעדיף תוסף סידן על פני הנזקים של החלב.

כתבת פה הרבה מיתוסים שהתייחסתי אליהם במאמר שלי שיצא עוד כמה שבועות ותוכל לקרוא למה:

בישול דג לא מעלים את הוויטמין D, מפני שהוא מופעל כבר.

1. ויטמין D כן תקבל בעיקר מהשמש ולא מהתזונה. בשעה חשיפה לשמש תקבל ויטמין D כמו בעשרות אם לא מאות דגים כאלו שתאכל.

2. שמאכלים לא יכולים לשנות את החומציות אצלך בגוף עקב מנגנוני בופר

3. שאין ויטמינים שנעלמים כמעט בפיסטור.

4. יש מספיק מגנזיום גם מהחי וזה לא פרמטר משמעותי בספיגת סידן לאדם הממוצע:
Effect of magnesium on the intestinal absorption of calcium in man. - PubMed - NCBI

חלב מכיל גם כמות מסויימת של מגנזיום לכוס (לערך 10% מה-RDI לכוס)

5. RDA/RDI זה לא בולשיט. זה גם לא מתיימר לכסות 100% מהאוכלוסיה אלא את הרוב. בשביל זה יש גם בדיקות דם ותוספי תזונה.

6.

אישית אני מעדיף תוסף סידן על פני הנזקים של החלב.

בזה יש הרבה בעיות. וגם אותם תוכל לקרוא במאמר שלי. הסידן לא נספג באותו האופן מתוספים כנגד מזון מוצק.

7.

חשוב לדעת שעודף מינרל אחד מחייב חוסר במינרל אחר

זה לא בהכרח נכון ויש הרבה מינרלים/ויטמינים שאין לנו מידע לגבי כמות העודפת שלהם בגוף האדם.

ועודף סידן גורם לחוסר ברזל ואבץ שחיוני לייצור טסטסטרון.

8. כמה זה עודף סידן? צריך להגיע ל 3-4 גרם ביום כדי להשפיע על מאזן הזרחן:סידן לרעה, אז הדבר האחרון שיעניין אותך זה ברזל וטסטסטרון ששם המינונים יהיו כנראה פי כמה וכמה יותר מכך אצל בני אדם. אתה גם לא תגיע לכמויות של 3-4 גרם סידן שלא מתוספי תזונה.

הספיגה של הסידן מסובכת מפני שהוא בדרך כלל מגיע עם זרחן שדוחף אותו החוצה

צריך יחס מאוד גבוה של זרחן בתזונה כדי להשפיע על ספיגת סידן. אין יחס כזה בכמעט אף ארוחה נורמטיבית של בן אדם רציונלי בעולם הזה.

אז כמה סידן ניספג מחלב?

כתוב בטבלה. זה חלב עם זרחן

ולמדתי את הנושא.

לא חושב שלמדת מספיק ואתה לא מכיר את הספרות המדעית בנושא.

תעבור על אלו אם אתה באמת רוצה ללמוד את הנושא או שגם אתה מגיב פה מאג'נדות:

זרחן וחומציות:

Lanou AJ. Should dairy be recommended as part of a healthy vegetarian diet? Counterpoint. Am J Clin Nutr. Am Soc Nutrition; 2009;89: 1638S–1642S.

Abelow BJ, Holford TR, Insogna KL. Cross-cultural association between dietary animal protein and hip fracture: a hypothesis. Calcif Tissue Int. 1992;50: 14–18.

Remer T, Manz F. Potential renal acid load of foods and its influence on urine pH. J Am Diet Assoc. 1995;95: 791–797.

Heaney RP, Rafferty K. Carbonated beverages and urinary calcium excretion. Am J Clin Nutr. 2001;74: 343–347.

Konner M, Eaton SB. Paleolithic nutrition: twenty-five years later. Nutr Clin Pract. 2010;25: 594–602.

Fenton TR, Lyon AW, Eliasziw M, Tough SC, Hanley DA. Phosphate decreases urine calcium and increases calcium balance: a meta-analysis of the osteoporosis acid-ash diet hypothesis. Nutr J. 2009;8: 41.

Fenton TR, Lyon AW, Eliasziw M, Tough SC, Hanley DA. Meta-analysis of the effect of the acid-ash hypothesis of osteoporosis on calcium balance. J Bone Miner Res. Wiley Online Library; 2009;24: 1835–1840.


יחס זרחן:סידן
Lee AW, Cho SS. Association between phosphorus intake and bone health in the NHANES population. Nutr J. 2015;14: 28.



ויטמינים ופיסטור חלב

Oliver SP, Boor KJ, Murphy SC, Murinda SE. Food safety hazards associated with consumption of raw milk. Foodborne Pathog Dis. 2009;6: 793–806.

48. Davis BJK, Li CX, Nachman KE. A Literature Review of the Risks and Benefits of Consuming Raw and Pasteurized Cow’s Milk. A response to the request from The Maryland House of Delegates’ Health and Government Operations Committee John Hopkins Report, Maryland, USA. 2014; Available: https://www.jhsph.edu/research/cent...rts/RawMilkMDJohnsHopkinsReport2014_1208_.pdf

 

[RudeDude]

מייק אל תקח את זה לא נכון, זה לא רומנטי, אבל אני אוהב אותך. אתה ענייני בטירוף אחי.

 

[elchonon]

1. ויטמין D כן תקבל בעיקר מהשמש ולא מהתזונה. בשעה חשיפה לשמש תקבל ויטמין D כמו בעשרות אם לא מאות דגים כאלו שתאכל

אחרי שאני אוכל וויטמין D, השמש תהפוך אותו ל- D3 (או בשמו cholecalciferol). הנה משהו בסיסי שתוכל לעיין Does Vitamin D Really Come From The Sun?

2. שמאכלים לא יכולים לשנות את החומציות אצלך בגוף עקב מנגנוני בופר

3. שאין ויטמינים שנעלמים כמעט בפיסטור.

אנחנו לא חייבים להסכים.

4. יש מספיק מגנזיום גם מהחי וזה לא פרמטר משמעותי בספיגת סידן לאדם הממוצע:

אני לא חושב שזה מספיק. ואני חושב שזה פרמטר.

בזה יש הרבה בעיות. וגם אותם תוכל לקרוא במאמר שלי. הסידן לא נספג באותו האופן מתוספים כנגד מזון מוצק.

אני מסכים אתך, אבל אם הייתי חושש לחוסר סידן, זה יהיה העדיפות שלי על פני נזקי החלב. עיין במה ששלחת לי https://static1.squarespace.com/sta...53728/Am+J+Clin+Nutr-2009-Lanou-1638S-42S.pdf

זה לא בהכרח נכון ויש הרבה מינרלים/ויטמינים שאין לנו מידע לגבי כמות העודפת שלהם בגוף האדם.

. כמה זה עודף סידן? צריך להגיע ל 3-4 גרם ביום כדי להשפיע על מאזן הזרחן:סידן לרעה, אז הדבר האחרון שיעניין אותך זה ברזל וטסטסטרון ששם המינונים יהיו כנראה פי כמה וכמה יותר מכך אצל בני אדם. אתה גם לא תגיע לכמויות של 3-4 גרם סידן שלא מתוספי תזונה.

שוב אני חולק וחושב שעודף סידן יותר נפוץ ממה שחושבים (אצל גברים + צעירים). מעניין שהדגשת את הברזל, התכוונתי להדגיש את האבץ שהוא המינרל של טסטסטרון.

כתוב בטבלה. זה חלב עם זרחן

אם אני לא טועה זה רק כמות הסידן בלי להתחשב בזרחן. בתוך החלב הם לא מפריעים אחד לשני, אבל בתוך הגוף שלנו יש תחרות על הספיגה. כך שאין דרך להגיד לי כמה סידן אני סופג מחלב, רק כמה יש שם.

קראתי בעיון רב את מה שהמלצת לי לקרוא, אבל לדעתי רובם לא היו רלוונטים. אבל ממש נהנהתי מהאחד הזה שמסביר למה לא לצרוך חלב

Lanou AJ. Should dairy be recommended as part of a healthy vegetarian diet? Counterpoint. Am J Clin Nutr. Am Soc Nutrition; 2009;89: 1638S–1642S.

אני מכבד את דעתך, אך בכל זאת חושב אחרת ונמנע לגמרי משתית חלב.

 

[shmikmak]

@Mike
מה לגבי הטענה של הטבעוניים שחלבון מן החי יכול לגרום בטווח הארוך לאוסטאופורוזיס?

 

[Mike Bikov]

אחרי שאני אוכל וויטמין D, השמש תהפוך אותו ל- D3 (או בשמו cholecalciferol). הנה משהו בסיסי שתוכל לעיין Does Vitamin D Really Come From The Sun?

תראה לי מחקר לא כתבות YNET בשקל

אנחנו לא חייבים להסכים.

אין פה עניין של להסכים או לא להסכים. אני לא כותב בדעות אלא בעובדות מדעיות. אם אתה מכיר עובדות מדעיות אחרות אשמח אם תשלח לי את המחקרים הרלוונטים כולל ציטוטים רלוונטים מהמחקרים שאתה מצטט. לא כתבות YNET כמו הנ"ל.

ככה נראת ביוסטנתזה של ויטמין D. איפה אתה רואה פה משהו שקשור לאוכל?

7-Dehydrocholesterol קיים אצלך באופן טבעי מתחת לעור. UVB מקווה שלא אצטרך להסביר מה זה

אני מסכים אתך, אבל אם הייתי חושש לחוסר סידן, זה יהיה העדיפות שלי על פני נזקי החלב. עיין במה ששלחת לי https://static1.squarespace.com/sta...53728/Am+J+Clin+Nutr-2009-Lanou-1638S-42S.pdf

הצגתי את הטבלה הזו כדי להראות את ספיגת הסידן. אין נזקים משמעותיים בצריכת חלב ואתה תראה סקירה ספרותית רחבה שכתבתי עוד כמה שבועות כשזה יצא מעריכה

אם אני לא טועה זה רק כמות הסידן בלי להתחשב בזרחן. בתוך החלב הם לא מפריעים אחד לשני, אבל בתוך הגוף שלנו יש תחרות על הספיגה. כך שאין דרך להגיד לי כמה סידן אני סופג מחלב, רק כמה יש שם.

אין שום תחרות כשאתה אוכל זרחן וסידן במינונים ריאלים. אתה לא תצליח להגיע לצריכת זרחן גבוהה כנגד סידן בארוחה בודדת

קראתי בעיון רב את מה שהמלצת לי לקרוא, אבל לדעתי רובם לא היו רלוונטים. אבל ממש נהנהתי מהאחד הזה שמסביר למה לא לצרוך חלב

אם קראת את רובם ואתה חושב שהם לא רלוונטים אני לא חושב שקראת שום דבר ממה שפרסמתי כאן

אני מכבד את דעתך, אך בכל זאת חושב אחרת ונמנע לגמרי משתית חלב.

ושוב זו לא דעתי. אתה מוזמן לעשות מה שאתה רוצה רק אל תנסה להמציא דברים שלא קיימים במדע. זה פורום "מחקרים בתזונה ואימונים" ולא פורום "דעות בתזונה ואימונים"

 

[elchonon]

אני חוזר בי, טעיתי. אמנם וויטמין D מגיע ממזון כמו סרדינים, הגוף מסוגל לייצר אותו לבד מהשמש, ואתה צודק.

הצגתי את הטבלה הזו כדי להראות את ספיגת הסידן. אין נזקים משמעותיים בצריכת חלב ואתה תראה סקירה ספרותית רחבה שכתבתי עוד כמה שבועות כשזה יצא מעריכה

אשמח לראות עוד על הסידן כשזה יצא.
מהטבלה שהבאת יש נזקים ממש משמעותיים, אלא אם כן מחלות כרוניות לא מוגדרות משמעותיות. תראה את הספר של ד"ר קולין קמפל "מחקר סין" ועל הנזק המסרטן של חלב.
המדע (או מחקר) הוא לא מציאות כפי שאולי הרבה רואים אותו, הוא ממצאים שונים שמידי פעם מתבררים כלא נכונים או ככן נכונים שנים לאחר מכן. כמו הטיפול בשיעול עם סיגריות בשנות ה 50, והמלצות לאכול סוכר לבן כדי להרזות. היו תמיד מדענים או סתם אנשים שאמרו שמדעית המציאות היא כמו שהם חושבים, ואחרים שאמרו אחרת. נכון שיש מאמינים מאז שנות ה 50 שאין עוד מינרלים חוץ מסידן, והדרך היחידה להשיג אותו, זה מחלב בלבד. אך יש כאלה שחושבים שחלב בכללי או רק של ימינו רחוק מלהיות בריא. וכמו ש jay kordich כתב "הפרה מקבלת סידן מעלים ירוקים".

אמנם חשוב להניח לחכמים שלמדו את הנושא להוביל אותנו, אבל אני יכול להאמין במדען אחד על פני אחר.
אני אחראי בחיים שלי לבחור מחקר אחד על פני אחר, אז בשם המדע, אני אבחר בדרך של קמפל, ברנרד ג'נסון, ג'י קורדיץ', נורמן ווקר ולקולות אחרים של המדע שאתה לא מקבל.
אין לי צורך להתווכח לגבי האמת היחידי, זה מגוכך. וכמו שכתבתי

אנחנו לא חייבים להסכים.

במדע אף פעם לא מדובר במציאות (או עובדה), אלא בדעה.

 

[kotzer]

מחקר סין היה די שקר גדול והרבה הטיית ממצאים, בסוף החוקר גם הודה בזה אם אני לא טועה.
קח את זה ככלל אצבע, אם יש מדען אחד שבא "וחושף את כל השקרים", הוא בדרך כלל השקרן

במדע אף פעם לא מדובר במציאות (או עובדה), אלא בדעה

זו גישה לא נכונה, יש קונצנסוס מדעי, ויש מדענים שהולכים כנגד השיטה, וכמובן מדעני שקר, כמו הרופא שהמציא שחיסונים גורמים לאוטיזם.
מדע זה לא כל מדען לעצמו, אלא יש דברים שמוכיחים את עצמם יותר מאחרים, והם הופכים להיות הגישה המובילה בקהילה המדעית של אותו התחום.
הדבר שהורס את השם של המדע הוא מדענים ללא ידע מספק בנושא, או בכלל לא מאותו התחום, שמרשים לעצמם להביע דעה על נושא, ולפקפק בידע שם מדענים אחרים.
מדע זה הדרך שלנו לחקור ולהסביר את המציאות. אולי לא תמיד זה מדויק, ולפעמים יש טעויות, אבל זה הכי טוב שיש לנו.

 

[Mike Bikov]

אני חוזר בי, טעיתי. אמנם וויטמין D מגיע ממזון כמו סרדינים, הגוף מסוגל לייצר אותו לבד מהשמש, ואתה צודק.


אשמח לראות עוד על הסידן כשזה יצא.
מהטבלה שהבאת יש נזקים ממש משמעותיים, אלא אם כן מחלות כרוניות לא מוגדרות משמעותיות. תראה את הספר של ד"ר קולין קמפל "מחקר סין" ועל הנזק המסרטן של חלב.
המדע (או מחקר) הוא לא מציאות כפי שאולי הרבה רואים אותו, הוא ממצאים שונים שמידי פעם מתבררים כלא נכונים או ככן נכונים שנים לאחר מכן. כמו הטיפול בשיעול עם סיגריות בשנות ה 50, והמלצות לאכול סוכר לבן כדי להרזות. היו תמיד מדענים או סתם אנשים שאמרו שמדעית המציאות היא כמו שהם חושבים, ואחרים שאמרו אחרת. נכון שיש מאמינים מאז שנות ה 50 שאין עוד מינרלים חוץ מסידן, והדרך היחידה להשיג אותו, זה מחלב בלבד. אך יש כאלה שחושבים שחלב בכללי או רק של ימינו רחוק מלהיות בריא. וכמו ש jay kordich כתב "הפרה מקבלת סידן מעלים ירוקים".

אמנם חשוב להניח לחכמים שלמדו את הנושא להוביל אותנו, אבל אני יכול להאמין במדען אחד על פני אחר.
אני אחראי בחיים שלי לבחור מחקר אחד על פני אחר, אז בשם המדע, אני אבחר בדרך של קמפל, ברנרד ג'נסון, ג'י קורדיץ', נורמן ווקר ולקולות אחרים של המדע שאתה לא מקבל.
אין לי צורך להתווכח לגבי האמת היחידי, זה מגוכך. וכמו שכתבתי

במדע אף פעם לא מדובר במציאות (או עובדה), אלא בדעה.

מחקר סין הוא לא מחקר אלא תצפית עם מסקנות שכבר הספיקו לקטול ולא פעם:
מחקר סין - אמת או שקר? - קילוגרם - כושר ופיתוח הגוף

אני לא חושב שאתה יודע לקרוא מחקרים ולכן לוקח את מסקנות שכתוב רק בפסקת ה conclusions. כדי לקרוא מחקר ולהסיק אם הוא איכותי או לא צריך להבין במתודולוגיה המחקרית בנושא הספציפי שעליו אתה קורא יחד עם הבנה סטטיסטית מה הראו תוצאות המחקר. מה שאני צרפתי ברפרנס היה רק להראות את הטבלה של הספיגה. שאר הדברים שכתובים שם לא מעניינים מאחר וזה דעת הכותב ולא מתבסס על שום נתון אימפרי כלשהו. זה ההבדל בין לקרוא בין השורות או באמת להבין מה אתה קורא. יש לך עוד דרך ארוכה..

ואל תשכח את זה (Dunning Kruger Effect):
אפקט דאנינג-קרוגר – ויקיפדיה

 

[פרסיפל]

יהא אשר יהא ערכם התזונתי של מוצרי חלב (הוויכוח בנושא זה נמשך ומחקרים הממומנים ע״י גורמים אינטרסנטיים מקשים עוד יותר על דיון אובייקטיבי); מה שמכריע את הכף מבחינתי זו העובדה, שייצור חלב כרוך בסבל נוראי של בעלי-חיים תמימים. אולי קיימת אפשרות של משק חלב הומני - עד לפני 13 שנה, כשהייתי עדיין צמחוני של חלב-ביצים, האמנתי בכך; אבל הייצור ההמוני, התעשייתי, של חלב ומוצריו הוא, נכון להיום, חלק משואת בעלי-החיים האכזרית המלווה את האנושות כבר מאות אלפי שנים. לכן כל ההתעסקות הזאת בסידן היא מיותרת ולא רלוואנטית. בתנאים הנוכחיים אסור לצרוך חלב ומוצריו וזהו. אפשר בהחלט להסתפק בסידן וחלבון מן הצומח. בסופו של דבר, יש גם מפתחי-גוף טבעוניים והם נראים יותר אסתטיים ואטרקטיביים משרירנים קרניסטיים.

 

[elchonon]

יהא אשר יהא ערכם התזונתי של מוצרי חלב (הוויכוח בנושא זה נמשך ומחקרים הממומנים ע״י גורמים אינטרסנטיים מקשים עוד יותר על דיון אובייקטיבי); מה שמכריע את הכף מבחינתי זו העובדה, שייצור חלב כרוך בסבל נוראי של בעלי-חיים תמימים. אולי קיימת אפשרות של משק חלב הומני - עד לפני 13 שנה, כשהייתי עדיין צמחוני של חלב-ביצים, האמנתי בכך; אבל הייצור ההמוני, התעשייתי, של חלב ומוצריו הוא, נכון להיום, חלק משואת בעלי-החיים האכזרית המלווה את האנושות כבר מאות אלפי שנים. לכן כל ההתעסקות הזאת בסידן היא מיותרת ולא רלוואנטית. בתנאים הנוכחיים אסור לצרוך חלב ומוצריו וזהו. אפשר בהחלט להסתפק בסידן וחלבון מן הצומח. בסופו של דבר, יש גם מפתחי-גוף טבעוניים והם נראים יותר אסתטיים ואטרקטיביים משרירנים קרניסטיים.

הדיון כאן הוא על מינרל סידן בחלב, ומה שקשור לספיגתו. לא האם זה הומני או לא. למרות שריסוס פירות וירקות אחראית על מאות מחלות של חקלאים ופועלים, וזה לא הומני. זה לא ישנה את הערך התזונתי שלהם.
הדיון כאן הוא אוביקטיבי לדעות אישיות לצערם של בעלי חיים. אני אישית נמנע ממאכלים שאני מאמין שהסבו צער מיותר לבעלי חיים, אבל אני לא אתן לזה לשנות את הערך התזונתי של המזון.
אין לי בעיה שתעביר את הנושא של סידן בחלב, לצער בעלי חיים. אבל אולי כדאי לך לפתוח נושא חדש על זה.

 

[Mike Bikov]

יהא אשר יהא ערכם התזונתי של מוצרי חלב (הוויכוח בנושא זה נמשך ומחקרים הממומנים ע״י גורמים אינטרסנטיים מקשים עוד יותר על דיון אובייקטיבי); מה שמכריע את הכף מבחינתי זו העובדה, שייצור חלב כרוך בסבל נוראי של בעלי-חיים תמימים. אולי קיימת אפשרות של משק חלב הומני - עד לפני 13 שנה, כשהייתי עדיין צמחוני של חלב-ביצים, האמנתי בכך; אבל הייצור ההמוני, התעשייתי, של חלב ומוצריו הוא, נכון להיום, חלק משואת בעלי-החיים האכזרית המלווה את האנושות כבר מאות אלפי שנים. לכן כל ההתעסקות הזאת בסידן היא מיותרת ולא רלוואנטית. בתנאים הנוכחיים אסור לצרוך חלב ומוצריו וזהו. אפשר בהחלט להסתפק בסידן וחלבון מן הצומח. בסופו של דבר, יש גם מפתחי-גוף טבעוניים והם נראים יותר אסתטיים ואטרקטיביים משרירנים קרניסטיים.

כותרת הפורום זה מחקרים בתזונה ואימונים. אם הכותרת הייתה מחקרים בפילוסופיה, היינו דנים על כך. הקונצפט הפילוסופי לא מעניין אותי ולכן לא אדון עליו לעולם. ההתעסקות בסידן אולי מיותרת לך אך רלוונטית לרוב האוכלוסיה בעולם (שצורכת מוצרים מהחי).