האם רק אצלי במכון יש את תופעת החברות ילדים/אנשים המושפעים שפשוט בוהים/ניגשים עם שאלות
שגורמים לי לא להרגיש בנוח מרוב המבטים?
או אלו שמנסים לעזור לי באינטנסיביות גם כשאני אומרת תודה,אבל לא. ומנסים ליצור איתי אינטרקציה?
זה לא שאני סנובית או מהחיות בסרט שחושבים שכל שיחה מנסים להתחיל איתן,אבל אני באמצע סט ומישהו בוהה בי ושואל מאיפה אני ואם הוא יכול להזמין אותי למסעדה (קודם כל, לא קלטת שאני בחורה פשוטה של לאפה שווארמה? איזה מסעדה בראש שלך? קח אותי לנגב חומוס באיזור תעשייה)
זה סתם מוציא מריכוז
לפעמים אני אומרת אוקיי אולי אני עושה משהו לא בסדר, עכשיו ברור שאני לא שמה על אף אחד. אבל אולי אני מתלבשת חשוף מידי וזה מושך תשומת לב?
אני לא הולכת עם גוזיות ספורט דקיקות. אבל כן חשוף יחסית בהשוואה לשאר הבנות,לדוגמא:
(יש לי ביטחון עצמי,אבל זה לא שאני חושבת שאני איזו יפה שאי אפשר לא להביט או מסיחה את הדעת,ממש לא. רחוק שנות אור) עד עכשיו הייתי הולכת ממש מוקדם עם המבוגרים (אלו של ההליכון של שש בבוקר) כדי להתחמק מהעומס אבל זה כבר לא מסתדר לי ואני מרגישה לא בנוח:🤦♂️:
שגורמים לי לא להרגיש בנוח מרוב המבטים?
או אלו שמנסים לעזור לי באינטנסיביות גם כשאני אומרת תודה,אבל לא. ומנסים ליצור איתי אינטרקציה?
זה לא שאני סנובית או מהחיות בסרט שחושבים שכל שיחה מנסים להתחיל איתן,אבל אני באמצע סט ומישהו בוהה בי ושואל מאיפה אני ואם הוא יכול להזמין אותי למסעדה (קודם כל, לא קלטת שאני בחורה פשוטה של לאפה שווארמה? איזה מסעדה בראש שלך? קח אותי לנגב חומוס באיזור תעשייה)
זה סתם מוציא מריכוז
לפעמים אני אומרת אוקיי אולי אני עושה משהו לא בסדר, עכשיו ברור שאני לא שמה על אף אחד. אבל אולי אני מתלבשת חשוף מידי וזה מושך תשומת לב?
אני לא הולכת עם גוזיות ספורט דקיקות. אבל כן חשוף יחסית בהשוואה לשאר הבנות,לדוגמא:
(יש לי ביטחון עצמי,אבל זה לא שאני חושבת שאני איזו יפה שאי אפשר לא להביט או מסיחה את הדעת,ממש לא. רחוק שנות אור) עד עכשיו הייתי הולכת ממש מוקדם עם המבוגרים (אלו של ההליכון של שש בבוקר) כדי להתחמק מהעומס אבל זה כבר לא מסתדר לי ואני מרגישה לא בנוח:🤦♂️: