הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

להאמין. טיפשי או הדבר המתבקש מיצור תבוני?

בדמדומי הדיון אוסיף ברשותכם כמה מילים (טוב נו. יותר מכמה מילים):

1. אין כל מערער על כך שקבלת היהדות כדת אמת נשענת על מסורת באופן כמעט בלעדי. ואכן, ניתן להסתייג משימוש במילה הוכחה בהקשר הזה, אך לקבל אותו בהבנה בהתחשב בכך שעדות הייתה הוכחה קבילה עד לא מזמן, וגם היום, בתנאים מסוימים. היות התורה מן השמיים הוא יסוד הכרחי של האמונה ביהדות, ולא ניתן לו ביסוס מלבד אותה עדות משותפת של התגלות המונית שעברה מדור לדור.

באופן אישי, מתקשה מאוד להאמין שניתן למצוא הוכחות מוצקות סטייל מתמטיקה, או אפילו מדעים מדויקים אחרים לעיקרי האמונה. עם זאת, מאמינה שגם הוכחת שקריותה היא משימה לא כזו פשוטה כפי שנדמה.

הבסיס הראשוני שצריך להבין, ואף אחד לא יתווכח על כך, שהישרדות היהדות נעוצה באמון. אמון רחב ועמוק אך כזה המוגבל במסגרת כללים קבועה. מדעי זה לא, מציאותי זה כן. ניקח דוגמה שהוזכרה פה - עובדת יהדותי הנשענת על המסורת שעוברת במשפחתי. אני יודעת שאמי יהודייה וכך גם סבתי, והיא בתורה ידעה זאת לגבי אמה וסבתה שלה. האם יכול להיות שהתפקשש משהו בדרך? שנכנסה אישה לא יהודייה למשפחה מבלי שאף אחד ידע, או שידעו ושיקרו? יכול להיות. בוודאי. אבל כשאני מתבוננת בצורת ההתנהלות שלי בנוגע לכך - בחשיבות ובמאמץ שניתנים לכך, ובכך שזה לא משהו שהמצאתי, אלא קיבלתי מאבותיי, שמן הסתם נהגו כך בעצמם, וגם הם לא הגו זאת, אלא למדו זאת מאבותיהם, והמסורת היא אותה מסורת כמו של שכניי, שכל אחד מהם התקבץ ממקום אחר בעולם, אני מניחה שההסתברות לקיום אם לא יהודייה באחת החוליות של משפחתי, מבלי שיוודע על כך ותוך המשכת העברת המסורת בדבר יהדות המשפחה, אומנם קיימת, אך נמוכה למדי. מדעי? לא. מתקבל על הדעת? כן. בפרט שאותה מסורת דורשת חקירה מעמיקה בדבר שורשיו של כל אחד שמבקש להיות מוכר כיהודי ואין לגביו עדות מספיקה. אין כזה דבר בקהילות המסורתיות לבוא משום מקום, להצהיר שאתה יהודי ולהתקבל. (זה אגב למה תיקון חוק "מיהו יהודי" עורר סערה גדולה כל כך. הוא פתח פתח שמעולם לא היה קיים קודם לכן).

אם נחזור למסורת התורנית, כאמור, היא נשענת על אמון. וזו החוליה החלשה, כי אמון נותן הרבה מקום לטעות. עם זאת, האמון עומד למבחן די מוגדר, במסגרת כללים שגם הם עוברים במסורת. לבוא ולחדש ביהדות זה לא דבר כזה פשוט. כפי שניתן לראות בהיסטוריה (קראות, חסידות, תנועות רפורמיות כאלו ואחרות - חלקן התבררו כעומדות בכללים המסורתיים והתקבלו, וחלקן לא, ונדחו). חכם שזוכה לאמון, אך לא עומד בכללים שמכפיפים וקושרים אותו לשלשלת המסורת שכבר קיימת, לא מתקבל כחלק ממנה. הכללים קובעים גם איך מסיקים דברים, איך מחדשים, למי מותר לחלוק על מי, חובת הבהרה ברורה מה קיבלת ומה אתה מוסיף, הישענות תמידית על דברי קודמים לך וכפיפות מוחלטת לדברי האלוקים כפי שקיבלנו במסורת. ייתכן שהדיוק שלי לא פנומנלי, ויש מה להוסיף פה, אבל רק לקבל כיוון. הכללים האלו, וההיסטוריה שמלמדת על שמירתם לפחות אלפיים שנה (החל מהגמרא ועוד קודם לכן), נותנת לי יסוד חזק להאמין שמה שיש בידי ושייך לפי המסורת לתקופה מסוימת, אכן שייך לה. עוד כדאי להתעכב על כך שמסורות שונות התפתחו במקומות שונים, לפי החכמים והגישות של אותו מקום, ולא התערבבו אלו באלו - ברור לכל מקום מהי המסורת שלו, עד לבסיס המשותף. והיה והוחלט לקבל מסורת אחרת - גם זה מתועד ומסופר, ולא נעשה מאמץ להשלים שלשלת מדומה של הלכה. גם כאשר ההלכה כביכול משתנה, אפשר להצביע על נקודת הזמן שזה קרה, מה היה לפני כן ומה אחר כך, מה היו הנימוקים לשינוי ואיך הם נתמכים במה שידוע לנו כבר.
החל מזמן רבי יהודה הנשיא הוחל בכתיבתה של התורה שבעל פה, מה שמקל עלינו לעקוב ולסמוך על המסורת שמה שיש בידינו קיבלנו דור מדור עד לפוסקים שבימי בית שני. מה ביחס לזמן שקדם? פה נכנס אותו אמון ואותו דפוס העברת מסורת. זה לחלוטין רקורסיבי ויש פה נקודות תורפה. אני מסיק על התנהלות הדברים אז מהתנהלות הדברים כפי שאני רואה אותם היום. עם זאת, ההיסטוריה שלנו כעם מעביר מסורת בצורה איתנה נותנת לי יסוד חזק להאמין שהדברים הועברו בצורה מהימנה עד למקורם.
אז איפה החל הכל? האם ייתכן שמישהו במרחק דורות רבים יגיע לעם ו"יגלה" לו את ההיסטוריה שלו בפרטי פרטים עד לנקודה הנוכחית, ומאז העם יתחיל להעביר המסורת באדיקות בלי לספר בתוכה את אותה נקודת גילוי מחודשת? יכול להיות. בהיגיון פשוט - זה רחוק מהמציאות. שוב, מדעי זה אולי לא. מציאותי, דווקא כן. אותי מעניין האם יש תקדימים לעיוותים שכאלו. האם ניתן לספר לקבוצה היסטוריה מדומה שלה, וזו תעבור בלי לתאר את הנקודה שבה "התגלו" הדברים. ואם זה כל כך פשוט, מדוע איננו שומעים יותר סיפורים של התגלויות המוניות?

2. הוכחה הסטורית מהי? הסטוריה ככלל נכתבת על סמך עדות ונתמכת בידי ראיות. לצערי הידע שלי בתחום מזערי, ועדיין אשאל מהי הוכחה היסטורית מספיקה? לנושא הזה הייתי ניגשת בזהירות רבה מאוד, כי פה המקום של פרשנות, של הקשר ושל הלך רוח גדול מאוד. לא באה לשטוח טיעונים בעד או נגד כי כאמור זה לא התחום שלי. רק שבאופן אישי הייתי מתייחסת בזהירות לטענות וממצאים בתחום המחקר הזה, לכל כיוון שלא יהיו. לחלוטין לא בביטול, אבל כן בזהירות. דברים עדיין מתחדשים. יש דוגמאות לא מעטות אבל אחסוך אותן מכאן.
קראתי לא מזמן כתבה מעניינת מאוד בהארץ, ממליצה לעיין רק כדי לקבל פרופורציה,ואולי קצת ענווה. ואני לא מדברת אל צד מסוים בדיון הזה, אלא בכלל.
האם סיפורי התנ"ך התרחשו באמת? תגלית בערבה טורפת את הקלפים

עכשיו, בבואנו לחפש ראיות לאירועים נצטרך כמובן לתאר את האירוע היטב מנקודת מבטו של התנ"ך, ואז לחפש ראיות. וזה לא טריוויאלי כמו שזה נשמע. היהדות אוחזת בתורה שבע"פ שהיא חלק הכרחי עבור הבנת הדברים הכתובים בתורה ותיאור המציאות שהייתה. שאלה אחת ולא יחידה תהיה באילו מקורות נשתמש ואילו נשמיט? לצורך העניין, הוזכר פה סיפור נדידתם של בני ישראל במדבר, והעדר ראיות מתבקשות. הסיפור המקובל בידינו הוא שצרכיהם סופקו בדרך נס - מים מבאר מרים, שהסתלקה כאשר מרים נפטרה, מן מהשמיים, ששאריותיו נמסו, ועל פי התיאור התעכל לחלוטין ושלא כדרך הטבע, לא הותיר פסולת שתזדקק להסתלק מהגוף (בני ישראל לא נזקקו להטיל צואה, זה היה חלק מהוצאת הדיבה שלהם על המן), בגדיהם לא בלו, ואף גדלו איתם. שבט דן היה מאסף ותפקידו היה לאסוף דברים שנשכחו/נזנחו על ידי אנשים בדרך. יש פרטים נוספים, אבל נראה לי שזה מספיק עד כה כדי להציב את השאלה המתבקשת - מה נבקש למצוא? היכן בדיוק? האם זה אפשרי? האם העדר ראיות יכול לשמש כראית נגד?
שוב, לא באה לטעון בעד או נגד, או לנסות להוכיח משהו, רק לתאר את תחושתי שהוכחת שיקריות הסיפור בגרסתו של התנ"ך היא לא כזו פשוטה, בטח בהתחשב בשינויים שתחום המחקר ממשיך לעבור, כאלו שלעיתים משנים את כל תמונת האזור והפרשנות הניתנת לממצאים.

3. הדת לא באה להוכיח דבר. הדת באה להציע דרך לשרת את האל. ותוך כך להעניק משמעות לחיי האדם על קורותם. היהדות טוענת לידיעתה את רצון האל על סמך מתן תורה, ובכך היא נשענת על המסורת החזקה שלה. כאמור, יש פה השענות כמעט בלעדית על אמון חזק שיש לו אחיזה בהגיון, וזאת מבלי לפגוע במקומם של שאלות, חקירות וחידושים. אז מדעי זה לא, וניסיון לצייר אותה ככזו, או לעטר אותה באצטלה של אמת מדעית לדעתי היא לא נכונה.
היהדות מציעה דרך לתאר את האל ואת העולם. לומר שזה לא הוכח זה דבר אחד, וזה מקובל. עם זאת, לניסיון, לתוצאות בשטח ולאמון באנשים אחרים יש מקום חשוב בקבלת החלטות. כל בילדר יספר לך על דברים שמקובלים בקרב המיינסטרים בתחום, ונראה שעובדים בשטח, אבל לא מוכחים מחקרית ואולי אף להיפך. בעיניי, זו תהיה טיפשות להתעלם מהם ולבסס את בחירות שלך על הוכחות מדעיות בלבד. כנ"ל בתחום של פיזיותרפיה. דברים רבים שלא נמצא להם ביסוס או הצלחה מוכחת במחקר, אך פיזיותרפיסט רציני שאתה סומך עליו עשוי לספר לך שבקליניקה הוא רואה איתם הצלחה, ואתה תקבל את זה כאפשרי, ואולי גם תסכים לנסות. זה יהיה רחוק מטפשי.
ליהדות כפי שאני מכירה אותה יש מערכת מורכבת ועמוקה לתאר את המציאות, שכדי להפריך אותה יש להכיר אותה היטב, ולאחר שאתה מכיר אותה היטב אתה עלול למצוא שקשה להפריך אותה, בטח לא בקלילות ובנחרצות שכזו. המשימה של הוכחת היהדות או הפרכתה היא בעיניי גדולה בהרבה מיכולות הפורום פה, סתם כהערת אגב.
יש לי המון מה להוסיף, אבל אין לי עניין לשכנע מישהו במשהו. יותר כמו להציע נקודה למחשבה. אולי אוסיף בהמשך אם יהיה לי זמן וכוח.
הדיון הצליח לעניין (אם כי היה קצת מתיש) ואני חושבת שהיה מחמיא לו יותר להתנהל עם קצת יותר ענווה מכל הצדדים 😃
 
תודה רבה לך @שיר1 יש לך ידע רב וניסוח מדהים.
אני לא חושב שיש לי מה להוסיף.

אמרת הכל, הוכחה למסורת או אמונה יהיה קשה מאוד, וכן הפרכתה תהיה משימה לא פשוטה.

לפעמים נדמה מאיזה חוקר או מרצה או אפילו רב שהוא מציג את הטענה המנצחת, זאת שמוכיחה מעל כל ספק כטענתו, אך זה בדרך כלל מגיע מבורות וחוסר ידע של הדעה הנגדית.

בכל אופן, אולי הדיון מלא בטסטוסטרון הזה היה זקוק בסך הכל לאישה חכמה.

מה דעתכם @kotzer @אלפא123 ?
האם יש משהו שלא נאמר על ידי @שיר1 ?
האם יש בכלל מה להוסי
לפי מה שאני זוכר הקורבן המודרני הוא המצווה לא?
למרות שאני מקווה שהדיון הסתיים, בכל זאת הייתי רוצה להבין מה זה "קרבן מודרני".
בזמן בית המקדש היו מביאים בעלי חיים ספציפים לדברים ספציפים ושוחטים אותם שם בבית המקדש, והיה איסור שחיטה מחוץ לבית המקדש.
מאז שנחרבה בית המקדש, אין היהודים מקריבים קורבנות.
 
תודה רבה לך @שיר1 יש לך ידע רב וניסוח מדהים.
אני לא חושב שיש לי מה להוסיף.

אמרת הכל, הוכחה למסורת או אמונה יהיה קשה מאוד, וכן הפרכתה תהיה משימה לא פשוטה.

לפעמים נדמה מאיזה חוקר או מרצה או אפילו רב שהוא מציג את הטענה המנצחת, זאת שמוכיחה מעל כל ספק כטענתו, אך זה בדרך כלל מגיע מבורות וחוסר ידע של הדעה הנגדית.

בכל אופן, אולי הדיון מלא בטסטוסטרון הזה היה זקוק בסך הכל לאישה חכמה.

מה דעתכם @kotzer @אלפא123 ?
האם יש משהו שלא נאמר על ידי @שיר1 ?
האם יש בכלל מה להוסי

למרות שאני מקווה שהדיון הסתיים, בכל זאת הייתי רוצה להבין מה זה "קרבן מודרני".
בזמן בית המקדש היו מביאים בעלי חיים ספציפים לדברים ספציפים ושוחטים אותם שם בבית המקדש, והיה איסור שחיטה מחוץ לבית המקדש.
מאז שנחרבה בית המקדש, אין היהודים מקריבים קורבנות.
בהשראת הפסוק: "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ"[85], המגדיר את התפילה בשפתיים כתשלום ותחליף לקורבנות, הוגדרה תפילת העמידה כתחליף להקרבת קורבנות כל עוד בית המקדש חרב. התפילה היומית מחליפה את הקורבנות האישיים. בנוסף לכך הוגדרו תפילות מוסף כתחליף לקורבנות הציבור המיוחדים לחגים ומועדים. כהקדמה לתפילת שחרית ומנחה

זאת הכוונה שלי ואתה צודק זה באמת דיון סרק
(אישית אני חושב שכול הדיון הזה על קיום אלוהים הוא דיון סרק)
לכן אני יחכה לתשובה שלך ולא יגיב כי זה לא יוביל אותנו לכלום וסתם יהיה ספאם.
 
בהשראת הפסוק: "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ"[85], המגדיר את התפילה בשפתיים כתשלום ותחליף לקורבנות, הוגדרה תפילת העמידה כתחליף להקרבת קורבנות כל עוד בית המקדש חרב. התפילה היומית מחליפה את הקורבנות האישיים. בנוסף לכך הוגדרו תפילות מוסף כתחליף לקורבנות הציבור המיוחדים לחגים ומועדים. כהקדמה לתפילת שחרית ומנחה

זאת הכוונה שלי ואתה צודק זה באמת דיון סרק
(אישית אני חושב שכול הדיון הזה על קיום אלוהים הוא דיון סרק)
לכן אני יחכה לתשובה שלך ולא יגיב כי זה לא יוביל אותנו לכלום וסתם יהיה ספאם.
עכשיו הבנתי את שאלתך (אני מקווה).
אתה שואל אם שלושת התפילות שיהודים מתפללים היום הם כנגד שלושת הקורבנות שהיו קריבים בבית המקדש כל יום, אז למה אנחנו לא כולנו מחוייבים היום להתפלל בבית המקדש כמו שהקורבנות היו קריבות בבית המקדש?

התשובה נמצאת בגמרא במסכת ברכות (דף כו.) מובא שתפילות חכמים תיקנו כנגד הקורבנות, אבל ברור שזה לא במקום. גם בזמן בית המקדש יהודים התפללו 3 תפילות ביום היכן שהיו, הרי אברהם התפלל שחרית, יצחק הוסיף עליו מנחה, ויעקב הוסיף עליהם ערבית. אולי אפילו התפללו 3 תפילות לפני מתן תורה, אני לא יודע.

אבל זה לא במקום קרבנות, אלא זה תקנת חכמים שכל יהודי יזכור את הקורבנות שחסרות לנו היום בכך שכל תפילה יהיה בזמן ספציפי שהיו מקריבים בהם את הקרבנות בבית המקדש.

כמו שהחסה או החזרת שאכלת בפסח היה זכר לעבדות שלנו במצרים, גם התפילה בזמנים שלה הם זכר לקורבנות שהיו בבית המקדש.

אני מקווה שהבנתתי נכון את שאלתך, ושעניתי כראוי.
 
לאור דבריה של שיר, אכתוב את דברי בצורה נכונה יותר, כאשר אני שואל את עצמי האם אלוקים קיים או האם יש דבר כזה דת אני משתמש בסברא ישרה וסברא שלא, כלומר אין לי פה הוכחה (הוכחה=100%) וסברא ישרה זה דבר הגיוני כלומר אני מסיק שהבורא קיים בעזרת הגיון קרי יש עולם אז כנראה שמשהו ברא אותו (אמנם גם על זה חלקו עלי אבל ההיגיון אומר שחומר לא יכול לברוא חומר ולכן צריך לומר שמשהו שהוא לא חומר ברא אותו), האם הוכחתי שיש בורא לא, אבל האם הגיוני שיש בורא זה כן, ויותר הגיוני לומר שיש בורא מאשר לומר "החומר תמיד היה קיים".
ואותו הדבר כאשר אני מחפש דת, אני לא מחפש הוכחה מתמטית, חד משמעית ובלתי ניתנת לויכוח אלא אני מחפש בעזרת הגיון, והמסורת זה דבר הגיוני ומבוסס, יבוא מישהו ויטען שהיא השתנתה לאורך הדורות, כיום אנחנו רואים שיש רק גרסא אחת לאירועים, ולכן הסברא הישרה אומרת שאילו המסורת הייתה משתנת היינו רואים כמה גרסאות ואם יש רק גרסא אחת אז כנראה שהיא לא השתנתה, האם זה שולל ב100 אחוז את האפשרות שהמסורת התשנה- לא, אבל הרבה יותר הגיוני וסביר שהיא לא.
אז יבוא מישהו ויאמר שאין הוכחה לכך שאת התורה קיבלו 600000 איש, אבל במסורת עבר הסיפור שאת המסורת התחילו 600000, כלומר אם אדם אחד היה מביא את התורה אז במסורת היה עובר שאדם הביא את התורה ושם כתוב שהיה מעמד הר סיני וכו, כלומר מי שרוצה לערער על המסורת יצטרך להסביר איך למרות שבמסורת עבר שהתחילו אותה 600000, עדיין התחיל אותה אדם אחד, האם הוכחתי שהמסורת נכונה?- לא, אבל הסברא הישרה אומרת שהיא נכונה- כלומר הגיוני יותר להאמין שהיא נכונה מאשר לא, וכנ"ל לגבי הוכחת הבורא.
וכאן נכנס מה שאמר אלחנן:
הרב אלחנן בונם וורסמן זצ"ל בספר "עקבתא דמשיחא" אומר הרבה מההתנגדות של אדם לקבל דעה אחרת זה המחויבות שהדעה יוצרת.
לכן יבואו אנשים ויתווכחו שהיהדות לא מוכחת או כל מיני טענות אחרות, אבל בסופו של דבר המניע שלהם הוא חוסר הנכונות לשנות את החיים שלהם אם הצד השני צודק.
ר"ל שלמרות שלכאורה הגיוני יותר להאמין שהמסורת נכונה ושיש בורא לעולם, בגלל שעם האמונה בדברים אלו מגיעה מחויבות, אדם יעדיף להאמין גם לסברות שאינם ישרות, האם כל אדם מחויב להאמין שהצורה והאל קיימים/נכונים?- לא
האם אפשר לומר שהדתיים מאמינים ללא ביסוס ורק כי ההורים שלהם האמינו?- לא
 
@אלפא123 היקר, חלילה לי מלערער על האמונה שלך.
אבל דבר חשוב לקחת לחיים זה שגם אם משהו ״הגיוני״ זה לא מעיד על נכונות.
והמין האנושי התפתח והתקדם בעיקר בזכות ניפוץ המוסכמות על דברים הגיוניים.
כמה דוגמאות, כדור הארץ הוא לא שטוח והשמש לא מקיפה את כדור הארץ.

קח לך את הזמן לחפש חומר לגבי ״שיטות מחקר״ אני בטוח שתוכל לקחת מקורס כזה הרבה דברים לעתיד בעיקר בתחום האימונים שגם הוא מלא ב ״bro science “ שזה בעצם דברים הגיוניים שלפעמים נכונים ולפעמים לא.
עחי, 15 חזרות זה לחיטוב, זה מה שכולם עושים —> זה עובד
 
@אלפא123 היקר, חלילה לי מלערער על האמונה שלך.
אבל דבר חשוב לקחת לחיים זה שגם אם משהו ״הגיוני״ זה לא מעיד על נכונות.
והמין האנושי התפתח והתקדם בעיקר בזכות ניפוץ המוסכמות על דברים הגיוניים.
כמה דוגמאות, כדור הארץ הוא לא שטוח והשמש לא מקיפה את כדור הארץ.

קח לך את הזמן לחפש חומר לגבי ״שיטות מחקר״ אני בטוח שתוכל לקחת מקורס כזה הרבה דברים לעתיד בעיקר בתחום האימונים שגם הוא מלא ב ״bro science “ שזה בעצם דברים הגיוניים שלפעמים נכונים ולפעמים לא.
עחי, 15 חזרות זה לחיטוב, זה מה שכולם עושים —> זה עובד
לא רק הגיוני, הגיוני יותר והגיוני פחות, כלומר אם יש לי כמה אפשרויות בחירה וכלום הגיוניות אז אני בבעיה, אבל כשיש לי 2 אפשרויות אחת הגיונית ואחת לא, אז אני יודע מה אני צריך לעשות, אם כולם חושבים משהו זה לא הופך את זה להגיוני
 
בדמדומי הדיון אוסיף ברשותכם כמה מילים (טוב נו. יותר מכמה מילים):

1. אין כל מערער על כך שקבלת היהדות כדת אמת נשענת על מסורת באופן כמעט בלעדי. ואכן, ניתן להסתייג משימוש במילה הוכחה בהקשר הזה, אך לקבל אותו בהבנה בהתחשב בכך שעדות הייתה הוכחה קבילה עד לא מזמן, וגם היום, בתנאים מסוימים. היות התורה מן השמיים הוא יסוד הכרחי של האמונה ביהדות, ולא ניתן לו ביסוס מלבד אותה עדות משותפת של התגלות המונית שעברה מדור לדור.

באופן אישי, מתקשה מאוד להאמין שניתן למצוא הוכחות מוצקות סטייל מתמטיקה, או אפילו מדעים מדויקים אחרים לעיקרי האמונה. עם זאת, מאמינה שגם הוכחת שקריותה היא משימה לא כזו פשוטה כפי שנדמה.

הבסיס הראשוני שצריך להבין, ואף אחד לא יתווכח על כך, שהישרדות היהדות נעוצה באמון. אמון רחב ועמוק אך כזה המוגבל במסגרת כללים קבועה. מדעי זה לא, מציאותי זה כן. ניקח דוגמה שהוזכרה פה - עובדת יהדותי הנשענת על המסורת שעוברת במשפחתי. אני יודעת שאמי יהודייה וכך גם סבתי, והיא בתורה ידעה זאת לגבי אמה וסבתה שלה. האם יכול להיות שהתפקשש משהו בדרך? שנכנסה אישה לא יהודייה למשפחה מבלי שאף אחד ידע, או שידעו ושיקרו? יכול להיות. בוודאי. אבל כשאני מתבוננת בצורת ההתנהלות שלי בנוגע לכך - בחשיבות ובמאמץ שניתנים לכך, ובכך שזה לא משהו שהמצאתי, אלא קיבלתי מאבותיי, שמן הסתם נהגו כך בעצמם, וגם הם לא הגו זאת, אלא למדו זאת מאבותיהם, והמסורת היא אותה מסורת כמו של שכניי, שכל אחד מהם התקבץ ממקום אחר בעולם, אני מניחה שההסתברות לקיום אם לא יהודייה באחת החוליות של משפחתי, מבלי שיוודע על כך ותוך המשכת העברת המסורת בדבר יהדות המשפחה, אומנם קיימת, אך נמוכה למדי. מדעי? לא. מתקבל על הדעת? כן. בפרט שאותה מסורת דורשת חקירה מעמיקה בדבר שורשיו של כל אחד שמבקש להיות מוכר כיהודי ואין לגביו עדות מספיקה. אין כזה דבר בקהילות המסורתיות לבוא משום מקום, להצהיר שאתה יהודי ולהתקבל. (זה אגב למה תיקון חוק "מיהו יהודי" עורר סערה גדולה כל כך. הוא פתח פתח שמעולם לא היה קיים קודם לכן).

אם נחזור למסורת התורנית, כאמור, היא נשענת על אמון. וזו החוליה החלשה, כי אמון נותן הרבה מקום לטעות. עם זאת, האמון עומד למבחן די מוגדר, במסגרת כללים שגם הם עוברים במסורת. לבוא ולחדש ביהדות זה לא דבר כזה פשוט. כפי שניתן לראות בהיסטוריה (קראות, חסידות, תנועות רפורמיות כאלו ואחרות - חלקן התבררו כעומדות בכללים המסורתיים והתקבלו, וחלקן לא, ונדחו). חכם שזוכה לאמון, אך לא עומד בכללים שמכפיפים וקושרים אותו לשלשלת המסורת שכבר קיימת, לא מתקבל כחלק ממנה. הכללים קובעים גם איך מסיקים דברים, איך מחדשים, למי מותר לחלוק על מי, חובת הבהרה ברורה מה קיבלת ומה אתה מוסיף, הישענות תמידית על דברי קודמים לך וכפיפות מוחלטת לדברי האלוקים כפי שקיבלנו במסורת. ייתכן שהדיוק שלי לא פנומנלי, ויש מה להוסיף פה, אבל רק לקבל כיוון. הכללים האלו, וההיסטוריה שמלמדת על שמירתם לפחות אלפיים שנה (החל מהגמרא ועוד קודם לכן), נותנת לי יסוד חזק להאמין שמה שיש בידי ושייך לפי המסורת לתקופה מסוימת, אכן שייך לה. עוד כדאי להתעכב על כך שמסורות שונות התפתחו במקומות שונים, לפי החכמים והגישות של אותו מקום, ולא התערבבו אלו באלו - ברור לכל מקום מהי המסורת שלו, עד לבסיס המשותף. והיה והוחלט לקבל מסורת אחרת - גם זה מתועד ומסופר, ולא נעשה מאמץ להשלים שלשלת מדומה של הלכה. גם כאשר ההלכה כביכול משתנה, אפשר להצביע על נקודת הזמן שזה קרה, מה היה לפני כן ומה אחר כך, מה היו הנימוקים לשינוי ואיך הם נתמכים במה שידוע לנו כבר.
החל מזמן רבי יהודה הנשיא הוחל בכתיבתה של התורה שבעל פה, מה שמקל עלינו לעקוב ולסמוך על המסורת שמה שיש בידינו קיבלנו דור מדור עד לפוסקים שבימי בית שני. מה ביחס לזמן שקדם? פה נכנס אותו אמון ואותו דפוס העברת מסורת. זה לחלוטין רקורסיבי ויש פה נקודות תורפה. אני מסיק על התנהלות הדברים אז מהתנהלות הדברים כפי שאני רואה אותם היום. עם זאת, ההיסטוריה שלנו כעם מעביר מסורת בצורה איתנה נותנת לי יסוד חזק להאמין שהדברים הועברו בצורה מהימנה עד למקורם.
אז איפה החל הכל? האם ייתכן שמישהו במרחק דורות רבים יגיע לעם ו"יגלה" לו את ההיסטוריה שלו בפרטי פרטים עד לנקודה הנוכחית, ומאז העם יתחיל להעביר המסורת באדיקות בלי לספר בתוכה את אותה נקודת גילוי מחודשת? יכול להיות. בהיגיון פשוט - זה רחוק מהמציאות. שוב, מדעי זה אולי לא. מציאותי, דווקא כן. אותי מעניין האם יש תקדימים לעיוותים שכאלו. האם ניתן לספר לקבוצה היסטוריה מדומה שלה, וזו תעבור בלי לתאר את הנקודה שבה "התגלו" הדברים. ואם זה כל כך פשוט, מדוע איננו שומעים יותר סיפורים של התגלויות המוניות?

2. הוכחה הסטורית מהי? הסטוריה ככלל נכתבת על סמך עדות ונתמכת בידי ראיות. לצערי הידע שלי בתחום מזערי, ועדיין אשאל מהי הוכחה היסטורית מספיקה? לנושא הזה הייתי ניגשת בזהירות רבה מאוד, כי פה המקום של פרשנות, של הקשר ושל הלך רוח גדול מאוד. לא באה לשטוח טיעונים בעד או נגד כי כאמור זה לא התחום שלי. רק שבאופן אישי הייתי מתייחסת בזהירות לטענות וממצאים בתחום המחקר הזה, לכל כיוון שלא יהיו. לחלוטין לא בביטול, אבל כן בזהירות. דברים עדיין מתחדשים. יש דוגמאות לא מעטות אבל אחסוך אותן מכאן.
קראתי לא מזמן כתבה מעניינת מאוד בהארץ, ממליצה לעיין רק כדי לקבל פרופורציה,ואולי קצת ענווה. ואני לא מדברת אל צד מסוים בדיון הזה, אלא בכלל.
האם סיפורי התנ"ך התרחשו באמת? תגלית בערבה טורפת את הקלפים

עכשיו, בבואנו לחפש ראיות לאירועים נצטרך כמובן לתאר את האירוע היטב מנקודת מבטו של התנ"ך, ואז לחפש ראיות. וזה לא טריוויאלי כמו שזה נשמע. היהדות אוחזת בתורה שבע"פ שהיא חלק הכרחי עבור הבנת הדברים הכתובים בתורה ותיאור המציאות שהייתה. שאלה אחת ולא יחידה תהיה באילו מקורות נשתמש ואילו נשמיט? לצורך העניין, הוזכר פה סיפור נדידתם של בני ישראל במדבר, והעדר ראיות מתבקשות. הסיפור המקובל בידינו הוא שצרכיהם סופקו בדרך נס - מים מבאר מרים, שהסתלקה כאשר מרים נפטרה, מן מהשמיים, ששאריותיו נמסו, ועל פי התיאור התעכל לחלוטין ושלא כדרך הטבע, לא הותיר פסולת שתזדקק להסתלק מהגוף (בני ישראל לא נזקקו להטיל צואה, זה היה חלק מהוצאת הדיבה שלהם על המן), בגדיהם לא בלו, ואף גדלו איתם. שבט דן היה מאסף ותפקידו היה לאסוף דברים שנשכחו/נזנחו על ידי אנשים בדרך. יש פרטים נוספים, אבל נראה לי שזה מספיק עד כה כדי להציב את השאלה המתבקשת - מה נבקש למצוא? היכן בדיוק? האם זה אפשרי? האם העדר ראיות יכול לשמש כראית נגד?
שוב, לא באה לטעון בעד או נגד, או לנסות להוכיח משהו, רק לתאר את תחושתי שהוכחת שיקריות הסיפור בגרסתו של התנ"ך היא לא כזו פשוטה, בטח בהתחשב בשינויים שתחום המחקר ממשיך לעבור, כאלו שלעיתים משנים את כל תמונת האזור והפרשנות הניתנת לממצאים.

3. הדת לא באה להוכיח דבר. הדת באה להציע דרך לשרת את האל. ותוך כך להעניק משמעות לחיי האדם על קורותם. היהדות טוענת לידיעתה את רצון האל על סמך מתן תורה, ובכך היא נשענת על המסורת החזקה שלה. כאמור, יש פה השענות כמעט בלעדית על אמון חזק שיש לו אחיזה בהגיון, וזאת מבלי לפגוע במקומם של שאלות, חקירות וחידושים. אז מדעי זה לא, וניסיון לצייר אותה ככזו, או לעטר אותה באצטלה של אמת מדעית לדעתי היא לא נכונה.
היהדות מציעה דרך לתאר את האל ואת העולם. לומר שזה לא הוכח זה דבר אחד, וזה מקובל. עם זאת, לניסיון, לתוצאות בשטח ולאמון באנשים אחרים יש מקום חשוב בקבלת החלטות. כל בילדר יספר לך על דברים שמקובלים בקרב המיינסטרים בתחום, ונראה שעובדים בשטח, אבל לא מוכחים מחקרית ואולי אף להיפך. בעיניי, זו תהיה טיפשות להתעלם מהם ולבסס את בחירות שלך על הוכחות מדעיות בלבד. כנ"ל בתחום של פיזיותרפיה. דברים רבים שלא נמצא להם ביסוס או הצלחה מוכחת במחקר, אך פיזיותרפיסט רציני שאתה סומך עליו עשוי לספר לך שבקליניקה הוא רואה איתם הצלחה, ואתה תקבל את זה כאפשרי, ואולי גם תסכים לנסות. זה יהיה רחוק מטפשי.
ליהדות כפי שאני מכירה אותה יש מערכת מורכבת ועמוקה לתאר את המציאות, שכדי להפריך אותה יש להכיר אותה היטב, ולאחר שאתה מכיר אותה היטב אתה עלול למצוא שקשה להפריך אותה, בטח לא בקלילות ובנחרצות שכזו. המשימה של הוכחת היהדות או הפרכתה היא בעיניי גדולה בהרבה מיכולות הפורום פה, סתם כהערת אגב.
יש לי המון מה להוסיף, אבל אין לי עניין לשכנע מישהו במשהו. יותר כמו להציע נקודה למחשבה. אולי אוסיף בהמשך אם יהיה לי זמן וכוח.
הדיון הצליח לעניין (אם כי היה קצת מתיש) ואני חושבת שהיה מחמיא לו יותר להתנהל עם קצת יותר ענווה מכל הצדדים 😃
דבר ראשון בהחלט כל הכבוד על התגובה המושקעת ומנוסחת היטב, זה לא מובן מאליו, ובהחלט מראה שאפשר לנהל איתך דיון ענייני.

חלק מהדברים שרשמת אני מסכים איתם, עם חלק לא ממש כי אני חושב שהם פשטניים מדי, כל הקטע של לא ניתן להוכיח הוא פשרת ביניים נחמדה לטעמי, אבל עם השלכות בעייתיות עם מה שקורה בפועל.
מה שאני חושב שבגלל שאי אפשר להוכיח זה לא אומר שאי אפשר ללמוד אותו, אבל אסור ללמד אותו כמציאות חובה, ואי אפשר ללמד את זה על במה שווה עם דברים שכן אפשר להוכיח.
אני יכול לומר בוודאות שבשנותי בבית הספר למדתי יותר שעות תנ"ך מאשר מדעים, ועוד הרחבתי מדעים, ובנוסף למדתי בבית ספר חילוני לחלוטין, בתי הספר בקהילה החרדתית בכלל אין מה להשוות כמה שעות מושקעות על תורה במקם כל דבר אחר, למרות שהמציאות שאנו חיים בה היא זהה.
אם בנאדם רוצה להאמין זו זכותו ויש יתרונות ויש חסרונות באמונה בדת, אבל צריך להכיר בדת במה שהיא - תיאוריה ללא הוכחות.

אני גם יכול להתייחס לכל נקודה בנפרד אם תרצי, אבל אני לא מאמין שזה יתרום למשהו בדיון בשלב הזה.

לא רק הגיוני, הגיוני יותר והגיוני פחות, כלומר אם יש לי כמה אפשרויות בחירה וכלום הגיוניות אז אני בבעיה, אבל כשיש לי 2 אפשרויות אחת הגיונית ואחת לא, אז אני יודע מה אני צריך לעשות, אם כולם חושבים משהו זה לא הופך את זה להגיוני
הנה הדוגמא העיקרית לבעיה שתיארתי @שיר1 שכאשר מלמדים אדם את כל הדרכים שבהם התורה יכולה להיות צודקת, אבל לא מלמדים אותו על כל הדרכים שהתורה יכולה לטעות, וביחד לא מלמדים אותו על הדרכים שתיאוריות אחרות יכולות לצדוק (ולטעות מן הסתם), אז נוצר מצב שהוא רואה רק בתורה כאפשרות הגיונית.

לדעתי התורה היא המפייסת הגדולה, היא יכולה למצוא פשרה עם הכל, ויש לזה יתרונות, אבל לפעמים אין באמת פשרה, וכשכופים אותה במקומות שאין להם מקום, נוצרת תערובת לא טבעית של אמת עם שקר, שנראה כמו תשובה, אבל היא לא באמת תשובה
 
דבר ראשון בהחלט כל הכבוד על התגובה המושקעת ומנוסחת היטב, זה לא מובן מאליו, ובהחלט מראה שאפשר לנהל איתך דיון ענייני.

חלק מהדברים שרשמת אני מסכים איתם, עם חלק לא ממש כי אני חושב שהם פשטניים מדי, כל הקטע של לא ניתן להוכיח הוא פשרת ביניים נחמדה לטעמי, אבל עם השלכות בעייתיות עם מה שקורה בפועל.
מה שאני חושב שבגלל שאי אפשר להוכיח זה לא אומר שאי אפשר ללמוד אותו, אבל אסור ללמד אותו כמציאות חובה, ואי אפשר ללמד את זה על במה שווה עם דברים שכן אפשר להוכיח.
אני יכול לומר בוודאות שבשנותי בבית הספר למדתי יותר שעות תנ"ך מאשר מדעים, ועוד הרחבתי מדעים, ובנוסף למדתי בבית ספר חילוני לחלוטין, בתי הספר בקהילה החרדתית בכלל אין מה להשוות כמה שעות מושקעות על תורה במקם כל דבר אחר, למרות שהמציאות שאנו חיים בה היא זהה.
אם בנאדם רוצה להאמין זו זכותו ויש יתרונות ויש חסרונות באמונה בדת, אבל צריך להכיר בדת במה שהיא - תיאוריה ללא הוכחות.

אני גם יכול להתייחס לכל נקודה בנפרד אם תרצי, אבל אני לא מאמין שזה יתרום למשהו בדיון בשלב הזה.


הנה הדוגמא העיקרית לבעיה שתיארתי @שיר1 שכאשר מלמדים אדם את כל הדרכים שבהם התורה יכולה להיות צודקת, אבל לא מלמדים אותו על כל הדרכים שהתורה יכולה לטעות, וביחד לא מלמדים אותו על הדרכים שתיאוריות אחרות יכולות לצדוק (ולטעות מן הסתם), אז נוצר מצב שהוא רואה רק בתורה כאפשרות הגיונית.

לדעתי התורה היא המפייסת הגדולה, היא יכולה למצוא פשרה עם הכל, ויש לזה יתרונות, אבל לפעמים אין באמת פשרה, וכשכופים אותה במקומות שאין להם מקום, נוצרת תערובת לא טבעית של אמת עם שקר, שנראה כמו תשובה, אבל היא לא באמת תשובה
יש דוגמה?
 
לאיזה חלק?

לדעתי התורה היא המפייסת הגדולה, היא יכולה למצוא פשרה עם הכל, ויש לזה יתרונות, אבל לפעמים אין באמת פשרה, וכשכופים אותה במקומות שאין להם מקום, נוצרת תערובת לא טבעית של אמת עם שקר, שנראה כמו תשובה, אבל היא לא באמת תשובה
 
לדעתי התורה היא המפייסת הגדולה, היא יכולה למצוא פשרה עם הכל, ויש לזה יתרונות, אבל לפעמים אין באמת פשרה, וכשכופים אותה במקומות שאין להם מקום, נוצרת תערובת לא טבעית של אמת עם שקר, שנראה כמו תשובה, אבל היא לא באמת תשובה
יש לך דוגמא פה בדיון.
אפשר למצוא פשרה בין תיאורית האבולוציה והמפץ הגדול עם התורה. הן מסתדרות אחלה עם פרשנויות מסויימות של התורה, אבל באותה מידה לפני התיאוריות האלה לא ידענו את איך העולם פועל, והתורה הסתדרה גם עם זה מעולה, היא לא ניסתה אף פעם לפרוץ דרך ולהסביר את העולם בצורה שלא ידענו לפני, אלא היא תמיד הסתדרה עם הידע שהיה לנו עד אותו רגע, היא הסתדרה עם אותו מצב ביניים, הקשר שלה לעולם האמיתי.
אבל האם זה באמת קידם אותנו לאנשהו שמצאנו את דרך הביניים בין התורה למדע, או שזה רק קידם את התורה והשאיר אותה בחיים בעולם בו מקומו של התורה מצטמצם יותר ויותר?
 
יש לך דוגמא פה בדיון.
אפשר למצוא פשרה בין תיאורית האבולוציה והמפץ הגדול עם התורה. הן מסתדרות אחלה עם פרשנויות מסויימות של התורה, אבל באותה מידה לפני התיאוריות האלה לא ידענו את איך העולם פועל, והתורה הסתדרה גם עם זה מעולה, היא לא ניסתה אף פעם לפרוץ דרך ולהסביר את העולם בצורה שלא ידענו לפני, אלא היא תמיד הסתדרה עם הידע שהיה לנו עד אותו רגע, היא הסתדרה עם אותו מצב ביניים, הקשר שלה לעולם האמיתי.
אבל האם זה באמת קידם אותנו לאנשהו שמצאנו את דרך הביניים בין התורה למדע, או שזה רק קידם את התורה והשאיר אותה בחיים בעולם בו מקומו של התורה מצטמצם יותר ויותר?
ליהדות כפי שאני מכירה אותה יש מערכת מורכבת ועמוקה לתאר את המציאות, שכדי להפריך אותה יש להכיר אותה היטב, ולאחר שאתה מכיר אותה היטב אתה עלול למצוא שקשה להפריך אותה, בטח לא בקלילות ובנחרצות שכזו. המשימה של הוכחת היהדות או הפרכתה היא בעיניי גדולה בהרבה מיכולות הפורום פה, סתם כהערת אגב.
 
תסכים איתי שהתורה יכולה למצוא המון דרכים להוכיח את עצמה בעזרת עצמה, אבל לעיתים נדירות תיצור מידע חדש שניתן לאמת לא על ידי עצמה?
זה למה אני קורא לה המפייסת הגדולה, התורה יכולה למצוא אין ספור דרכים שדברים לא הגיוניים (למשל שהיו ימים לפני שהייתה שמש) או אפילו סתירות בתוך הכתוב (למשל בטקסט אחד רשום שמישהו עשה א' ובטקסט מאוחר יותר רשום שעשה ב'), והיא יכולה למצוא אלפי דרכים לגרום לכתוב להיראות הומוגני תחת אמת, אבל השאלה האם התורה מנסה בכוונה למצוא את האמת הלא נעימה, או שהיא מנסה להימנע ממנו? אני יכול לומר לך שמדעים תמיד מחפשים את האמת הלא נעימה, תמיד מחפשים לערער רעיונות ותיאוריות, השאלה האם בעולם הדת עושים זאת בצורה זהה?
 
תסכים איתי שהתורה יכולה למצוא המון דרכים להוכיח את עצמה בעזרת עצמה, אבל לעיתים נדירות תיצור מידע חדש שניתן לאמת לא על ידי עצמה?
זה למה אני קורא לה המפייסת הגדולה, התורה יכולה למצוא אין ספור דרכים שדברים לא הגיוניים (למשל שהיו ימים לפני שהייתה שמש) או אפילו סתירות בתוך הכתוב (למשל בטקסט אחד רשום שמישהו עשה א' ובטקסט מאוחר יותר רשום שעשה ב'), והיא יכולה למצוא אלפי דרכים לגרום לכתוב להיראות הומוגני תחת אמת, אבל השאלה האם התורה מנסה בכוונה למצוא את האמת הלא נעימה, או שהיא מנסה להימנע ממנו? אני יכול לומר לך שמדעים תמיד מחפשים את האמת הלא נעימה, תמיד מחפשים לערער רעיונות ותיאוריות, השאלה האם בעולם הדת עושים זאת בצורה זהה?
למה שבעולם דת יעשו כמו בעולם מדע? לשתי העולמות האלו המטרות קצת שונות, לא?
 
למה שבעולם דת יעשו כמו בעולם מדע? לשתי העולמות האלו המטרות קצת שונות, לא?
אני מסכים איתך לחלוטין, אבל פה בידיוק הבעיה, שמנסים להציג את המדע והדת כשתי אלטרנטיבות זהות שמציאות את אותו הדבר, 2 צדדים של אותו המטבע, אך לא כך הדבר
 
יש לך דוגמא פה בדיון.
אפשר למצוא פשרה בין תיאורית האבולוציה והמפץ הגדול עם התורה. הן מסתדרות אחלה עם פרשנויות מסויימות של התורה, אבל באותה מידה לפני התיאוריות האלה לא ידענו את איך העולם פועל, והתורה הסתדרה גם עם זה מעולה, היא לא ניסתה אף פעם לפרוץ דרך ולהסביר את העולם בצורה שלא ידענו לפני, אלא היא תמיד הסתדרה עם הידע שהיה לנו עד אותו רגע, היא הסתדרה עם אותו מצב ביניים, הקשר שלה לעולם האמיתי.
אבל האם זה באמת קידם אותנו לאנשהו שמצאנו את דרך הביניים בין התורה למדע, או שזה רק קידם את התורה והשאיר אותה בחיים בעולם בו מקומו של התורה מצטמצם יותר ויותר?
אתה יוצא מנקודת הנחה שמטרת התורה מטרת לומר לך איך העולם נברא, וזאת אינה מטרתה...
 
תסכים איתי שהתורה יכולה למצוא המון דרכים להוכיח את עצמה בעזרת עצמה, אבל לעיתים נדירות תיצור מידע חדש שניתן לאמת לא על ידי עצמה?
זה למה אני קורא לה המפייסת הגדולה, התורה יכולה למצוא אין ספור דרכים שדברים לא הגיוניים (למשל שהיו ימים לפני שהייתה שמש) או אפילו סתירות בתוך הכתוב (למשל בטקסט אחד רשום שמישהו עשה א' ובטקסט מאוחר יותר רשום שעשה ב'), והיא יכולה למצוא אלפי דרכים לגרום לכתוב להיראות הומוגני תחת אמת, אבל השאלה האם התורה מנסה בכוונה למצוא את האמת הלא נעימה, או שהיא מנסה להימנע ממנו? אני יכול לומר לך שמדעים תמיד מחפשים את האמת הלא נעימה, תמיד מחפשים לערער רעיונות ותיאוריות, השאלה האם בעולם הדת עושים זאת בצורה זהה?
שוב, עד שלא תתעמק בה בעצמך ותלמד אותה היטב, לא תוכל להבין איך התורה מתיחסת לכלום.
זה כמו שנדון תיאורטית על תוכניות אימונים וטכניקה שונה, אתה בקלות יכול להבחין בין אנשים שמעולם לא הרימו משקל לבין אלה שמתאמנים הדוקים.

אתה יכול לשמוע אנשים מביעים ביקורת על פאוורליפטינג או איגרוף, והם אף פעם לא דרכו במכון כושר. והם יגידו לך שהאנשים החזקים והגדולים האלה טיפשים או גסים. אבל אם הוא רק היה לוקח את הזמן לפגוש את האנשים האלה, הוא היה רואה שהם מאוד חכמים ורובם אנשים כל כך נחמדים.

אז אני מעדיף לא להתעסק בגוף השאלות על התנ"ך, ורק לנסות להביא לתשומת ליבך שאינך יכול לקבוע עובדות על התנ"ך אם לא נכנסת לעובי היריעה. עד אז, הכמות תנ"ך שריאת, שווה ערך לאדם שעושה כפיפות בטן בית וטוען שהוא מכיר את הנושא של פאוורליפטינג, ואין שם שום חישובים מורכבים.

ולענות על השאלה האחרונה שלך, כן. כל המטרה של שיעור גמרא זה למצוא מה לא מסתדר ומה לא הגיוני בה. ואם מצאת דבר לא ברור, עליך להתבונן עמוק ולראות שיותר מסתבר שפיספסת משהו, והיה חסר לך ידע מסוים.
כנראה שיהיה קשה מאוד לבין איך בנוי המוח היהודי, וכמה ביקורת עוברים כל ספר יהודי, אם לא תיכנס לעומק הענינים.
 
שוב, עד שלא תתעמק בה בעצמך ותלמד אותה היטב, לא תוכל להבין איך התורה מתיחסת לכלום.
זה כמו שנדון תיאורטית על תוכניות אימונים וטכניקה שונה, אתה בקלות יכול להבחין בין אנשים שמעולם לא הרימו משקל לבין אלה שמתאמנים הדוקים.

אתה יכול לשמוע אנשים מביעים ביקורת על פאוורליפטינג או איגרוף, והם אף פעם לא דרכו במכון כושר. והם יגידו לך שהאנשים החזקים והגדולים האלה טיפשים או גסים. אבל אם הוא רק היה לוקח את הזמן לפגוש את האנשים האלה, הוא היה רואה שהם מאוד חכמים ורובם אנשים כל כך נחמדים.

אז אני מעדיף לא להתעסק בגוף השאלות על התנ"ך, ורק לנסות להביא לתשומת ליבך שאינך יכול לקבוע עובדות על התנ"ך אם לא נכנסת לעובי היריעה. עד אז, הכמות תנ"ך שריאת, שווה ערך לאדם שעושה כפיפות בטן בית וטוען שהוא מכיר את הנושא של פאוורליפטינג, ואין שם שום חישובים מורכבים.

ולענות על השאלה האחרונה שלך, כן. כל המטרה של שיעור גמרא זה למצוא מה לא מסתדר ומה לא הגיוני בה. ואם מצאת דבר לא ברור, עליך להתבונן עמוק ולראות שיותר מסתבר שפיספסת משהו, והיה חסר לך ידע מסוים.
כנראה שיהיה קשה מאוד לבין איך בנוי המוח היהודי, וכמה ביקורת עוברים כל ספר יהודי, אם לא תיכנס לעומק הענינים.
1+
 
שוב, עד שלא תתעמק בה בעצמך ותלמד אותה היטב, לא תוכל להבין איך התורה מתיחסת לכלום.
זה כמו שנדון תיאורטית על תוכניות אימונים וטכניקה שונה, אתה בקלות יכול להבחין בין אנשים שמעולם לא הרימו משקל לבין אלה שמתאמנים הדוקים.

אתה יכול לשמוע אנשים מביעים ביקורת על פאוורליפטינג או איגרוף, והם אף פעם לא דרכו במכון כושר. והם יגידו לך שהאנשים החזקים והגדולים האלה טיפשים או גסים. אבל אם הוא רק היה לוקח את הזמן לפגוש את האנשים האלה, הוא היה רואה שהם מאוד חכמים ורובם אנשים כל כך נחמדים.

אז אני מעדיף לא להתעסק בגוף השאלות על התנ"ך, ורק לנסות להביא לתשומת ליבך שאינך יכול לקבוע עובדות על התנ"ך אם לא נכנסת לעובי היריעה. עד אז, הכמות תנ"ך שריאת, שווה ערך לאדם שעושה כפיפות בטן בית וטוען שהוא מכיר את הנושא של פאוורליפטינג, ואין שם שום חישובים מורכבים.

ולענות על השאלה האחרונה שלך, כן. כל המטרה של שיעור גמרא זה למצוא מה לא מסתדר ומה לא הגיוני בה. ואם מצאת דבר לא ברור, עליך להתבונן עמוק ולראות שיותר מסתבר שפיספסת משהו, והיה חסר לך ידע מסוים.
כנראה שיהיה קשה מאוד לבין איך בנוי המוח היהודי, וכמה ביקורת עוברים כל ספר יהודי, אם לא תיכנס לעומק הענינים.
תרשה לי להסיט את הדיון המעניין (לא ציני) למשהו שמעניין אותי- מה דעתך על קבלה ולימודי רב לייטמן במיוחד?
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית