הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

חלבון מלא/איכותי

  • פותח/ת השרשור LironR
  • פורסם בתאריך

LironR

משתמש קבוע
1,001
543
נק' מוניטין:
1,094
1,001
543
כמה מתוך זה נחשב חלבון מלא/איכותי? לפי הרכיבים יש שם סויה אבל יש שם גם קמח חיטה, חלבון חיטה וסיבי אפונה.
אם אני רוצה ללכת על בטוח כמה להחשיב מתוך זה חלבון מלא?
20.jpeg
 
טכנית יש שם כמות גדולה יותר של חלבון סויה וחלבון ביצה יותר מכל שאר מקורות החלבון, כך שהייתי נוטה להחשיב הכל כחלבון "מלא" כי גם אם חלק מזה הוא חלבון "חסר" הכל ייספג בגוף.
 
טכנית יש שם כמות גדולה יותר של חלבון סויה וחלבון ביצה יותר מכל שאר מקורות החלבון, כך שהייתי נוטה להחשיב הכל כחלבון "מלא" כי גם אם חלק מזה הוא חלבון "חסר" הכל ייספג בגוף.
רוב החלבון שם הוא מחיטה, מקור לא טוב לחלבון
 
כתוב שם 5 אחוז חלבון חיטה
להחשיב את זה כ10 חלבון מלא לא יהיה נכון?
80% מתוך ה-70% של החלבונים מהצומח זה מים וקמח, לא יודע כמה מים יש, אבל בגלל שקמח נמצא קודם, יש יותר קמח מחלבון סויה
 
רוב החלבון שם הוא מחיטה, מקור לא טוב לחלבון
"כך למשל, גרם חלבון ביצה שייספג כמעט בשלמותו בגוף יחושב כמו חלבון שבסובין, שרק 40 אחוזים ממנו נספג בגוף. כמו כן, הנוסחה אינה מבחינה בין סוכרים שונים או בין שמנים רוויים לשמנים בלתי רוויים. קושי נוסף הקיים במדידת רמת האנרגיה שבמזון הוא העובדה כי פרוק המזון עצמו הוא תהליך הדורש אנרגיה. כמות האנרגיה המושקעת בפרוק המזון משתנה מאוד מסוג מזון אחד לאחר. כך למשל פרוק וספיגת 100 גרם סוכרוז נקי (שהוא הסוכר הלבן הנפוץ) הוא נמוך ביחס לאנרגיה הדרושה לצורך פרוק וספיגת 100 גרם בשר. כמות האנרגיה הדרושה לפרוק אינה מחושבת בשתי השיטות לאמדן הערך הקלורי ובכך מביאה לעיוות נוסף באמדן האנרגיה הפוטנציאלית שבמזון."
מקור קלוריה – ויקיפדיה

לא הבנתי למה כתוב שבחיטה יש x חלבון אם הגוף יכול לעבוד רק עם 0.4x ממנו, מה, איך זה עובד אחי?, תסביר! לזה מתכוונים ב"זמינות ביולוגית"
האם יש דרך טבעית, פרט לחומרים והאם חומרים בכלל עושים את זה לגרום לגוף לספוג יותר מה0.4? לדוגמא קראתי על בטאין שבשילוב עם האנזים הפפסין עושה נפלאות

בנוסף, האם מי שלוקח חומרים ויש לו סנתוז חלבון מוגבר וכל מיני פיצ'רים, האם במצבים שכאלו ייתכן שהגוף יוכל להתמודד עם כל הx ולא רק 0.4x, למה כן למה לא, אשמח להרחבה אחי
 
נערך לאחרונה:
"כך למשל, גרם חלבון ביצה שייספג כמעט בשלמותו בגוף יחושב כמו חלבון שבסובין, שרק 40 אחוזים ממנו נספג בגוף. כמו כן, הנוסחה אינה מבחינה בין סוכרים שונים או בין שמנים רוויים לשמנים בלתי רוויים. קושי נוסף הקיים במדידת רמת האנרגיה שבמזון הוא העובדה כי פרוק המזון עצמו הוא תהליך הדורש אנרגיה. כמות האנרגיה המושקעת בפרוק המזון משתנה מאוד מסוג מזון אחד לאחר. כך למשל פרוק וספיגת 100 גרם סוכרוז נקי (שהוא הסוכר הלבן הנפוץ) הוא נמוך ביחס לאנרגיה הדרושה לצורך פרוק וספיגת 100 גרם בשר. כמות האנרגיה הדרושה לפרוק אינה מחושבת בשתי השיטות לאמדן הערך הקלורי ובכך מביאה לעיוות נוסף באמדן האנרגיה הפוטנציאלית שבמזון."
מקור קלוריה – ויקיפדיה

לא הבנתי למה כתוב שבחיטה יש x חלבון אם הגוף יכול לעבוד רק עם 0.4x ממנו, מה, איך זה עובד אחי?, תסביר!

בנוסף, האם מי שלוקח חומרים ויש לו סנתוז חלבון מוגבר וכל מיני פיצ'רים, האם במצבים שכאלו ייתכן שהגוף יוכל להתמודד עם כל הx ולא רק 0.4x, למה כן למה לא, אשמח להרחבה אחי
ויקיפדיה ועוד בעברית זה לא בידיוק המקור האמין ביותר למידע מהסוג הזה
 
למשל קראתי על בטאין, מוצר לא כ"כ זול..

"
בטאין הידרוכלוריד הוא מקור לחומצה הידרוכלורית (HCL) המוכרת כ"חומצת קיבה" ולה פוטנציאל גבוה בהורדת pH הקיבה באופן זמני
בנוסף, רמה תקינה של חומצה הידרוכלורית חשובה למניעת זיהומים בדרכי העיכול
פפסין מייעל את פעולתה של החומצה ההידרוכלורית החשובה לספיגה תקינה של מינרלים, לרבות סידן
השילוב שנוצר עם אנזים הפפסין (אנזים ספציפי לפירוק החלבונים שבמזון), יכול לתרום רבות לאלו הסובלים מחסר בחומצת HCL
מגיע בצורת טבליות בטעם מנטה טבעי
"

והשמועה אומרת שגם אננס נותן אפקט דומה..
ויקיפדיה ועוד בעברית זה לא בידיוק המקור האמין ביותר למידע מהסוג הזה
עזוב אותך אמין לא אמין, משער שיש אמת בדבר

תענה לשאלה במידה ואתה יודע
שאלה נוספת שיש לי לגבי רמות ph
נאמר פה, נראה לי שעל ידך שיש בופרים בגוף ולא ניתן לשנות רמות ph של דברים בגוף אחרת נמות

ואילו כתוב פה שיש שינויים זמניים של רמות ph בגוף

אז משער שסודה לשתייה וכדומה כן יכול לתת אפקט על לי זאת

אם יש לך סברה אחרת בנושא ויש לך מחקר כזה או אחר לגבות אותה בה, אשמח להרחבה
בבקשה תענה לשאלות השונות במקום לדחות אותי על הסף בתואנה שאתה לא חבר של ויקיפדיה

או חברי הפורום הקוראים זאת ויכולים לעשות לי סדר בנושאים הללו, יותר משאשמח @elchonon אתה חבר של אוכל, מה אומר
 
"כך למשל, גרם חלבון ביצה שייספג כמעט בשלמותו בגוף יחושב כמו חלבון שבסובין, שרק 40 אחוזים ממנו נספג בגוף. כמו כן, הנוסחה אינה מבחינה בין סוכרים שונים או בין שמנים רוויים לשמנים בלתי רוויים. קושי נוסף הקיים במדידת רמת האנרגיה שבמזון הוא העובדה כי פרוק המזון עצמו הוא תהליך הדורש אנרגיה. כמות האנרגיה המושקעת בפרוק המזון משתנה מאוד מסוג מזון אחד לאחר. כך למשל פרוק וספיגת 100 גרם סוכרוז נקי (שהוא הסוכר הלבן הנפוץ) הוא נמוך ביחס לאנרגיה הדרושה לצורך פרוק וספיגת 100 גרם בשר. כמות האנרגיה הדרושה לפרוק אינה מחושבת בשתי השיטות לאמדן הערך הקלורי ובכך מביאה לעיוות נוסף באמדן האנרגיה הפוטנציאלית שבמזון."
מקור קלוריה – ויקיפדיה

לא הבנתי למה כתוב שבחיטה יש x חלבון אם הגוף יכול לעבוד רק עם 0.4x ממנו, מה, איך זה עובד אחי?, תסביר! לזה מתכוונים ב"זמינות ביולוגית"
האם יש דרך טבעית, פרט לחומרים והאם חומרים בכלל עושים את זה לגרום לגוף לספוג יותר מה0.4?
כשכתבי את הנושא הזה ספירת קלוריות זה לא מספיק לגדילה, חרשתי את הוויקיפדיה שציטטת גם באנגלית ובדקתי את המקורות שלהם, אבל ההבדלים שבין ספיגת מזונות שונים מאותה משפחה (כמו קלוריות מחיטה לעומת שיבולת שועל) מינוריים שאין להתיחס אליהם. מאוד עזר לי גם הנושא של מייק כאן תזונה ותוספים - האם קלוריה שווה לקלוריה? להבין שאמנם יש הבדל בין הקלוריות מסןגי חלבון צמחיים לעומת החי, אבל הם מאוד מינורים.

יש באמת כמה חורים ענקיים כשמשערים כמה קלוריות אתה תצטרך או כמה אתה שורף באימון, ויש חורים קטנים בכמות האמיתית של הקלוריות שבמזון. לכן להישקל מידי שבוע ולהתאים את הערך הקלורי על סמך הנסיון האישי, היא לכאורה הדרך המדויקת להתמודד עם הבעיות.

סובין זה כמעט בלי שום אבות מזון, מדובר בסיבים תזונתיים שנכנסים לגוף ומרכיבים את הצואה ויוצאים מהגוף, הכמות הקטנה של חלבון שם יפגע הספיגה שלו בגלל כל הסיבים שמקיפים אותו. קמח חיטה לבן או אפילו מלא לא יפגע כל כך הרבה בספיגת החלבון שבחיטה בגלל הסיבים ששם.

למרות שסיבים פוגעים בספיגת מזון, זה לא משמעותי, במיוחד לאור השיפור הבריאותי שזה מביא שכנראה עוזר לתפקוד הגוף בכללי.

בקיצור - מה שהבאת לא רלוונטי לחלבון חיטה, אלא לסובין חיטה ולספיגה הקלורית שלה, דבר שלא כזה רלוונטי, כי אין כמעט אנשים שינסו להגיע לכמות הקלוריות או החלבון שלהם מסובין חיטה, זה כמו לנסות להגיע לכמות הקלוריות שלך מאדמה, אין הרבה הבדל מבחינה קלורית וחלבונית (אולי בזכות השבלולים שבאדמה 😉).
לדוגמא קראתי על בטאין שבשילוב עם האנזים הפפסין עושה נפלאות
זה לא קשור לכלום ממה שנאמר, הם אנזימים שעוזרים לפירוק החלבון בקיבה, ואחר כך החלבון יעבור למעי הדק בשביל להיספג.
כן, זה מאוד עוזר לאנשים רבים, זה מפחית גאזים לפעמים ועוזר לעיכול, אבל זה לא מאוד משמעותי לכמות מוגברת של ספיגת חלבון, אולי בגרמים בודדים או מ"גים. הייתי ממליץ לאנשים עם בעיות עיכול אולי לנסות את זה, לא לספורטאי שמנסה לגרוף עוד גרמים של חלבון מהמזון, בשביל זה תוסיף עוד ביצה לחביתה בבוקר.
בנוסף, האם מי שלוקח חומרים ויש לו סנתוז חלבון מוגבר וכל מיני פיצ'רים, האם במצבים שכאלו ייתכן שהגוף יוכל להתמודד עם כל הx ולא רק 0.4x, למה כן למה לא, אשמח להרחבה אחי
לא נראה לי קשור. אבל אני לא מבין בחומרים.
משל קראתי על בטאין, מוצר לא כ"כ זול..

"
בטאין הידרוכלוריד הוא מקור לחומצה הידרוכלורית (HCL) המוכרת כ"חומצת קיבה" ולה פוטנציאל גבוה בהורדת pH הקיבה באופן זמני
בנוסף, רמה תקינה של חומצה הידרוכלורית חשובה למניעת זיהומים בדרכי העיכול
פפסין מייעל את פעולתה של החומצה ההידרוכלורית החשובה לספיגה תקינה של מינרלים, לרבות סידן
השילוב שנוצר עם אנזים הפפסין (אנזים ספציפי לפירוק החלבונים שבמזון), יכול לתרום רבות לאלו הסובלים מחסר בחומצת HCL
מגיע בצורת טבליות בטעם מנטה טבעי
"

והשמועה אומרת שגם אננס נותן אפקט דומה..
אמת, וגם זה עוזר לעיכול ולהרגיש טוב, אבל לא הרבה למתאמנים אני חושב. וכן, גם באננס יש ברומולין שהוא אנזים נדיר במזון שמפרק חלבון.
אז תיזהר, אננס שיושב בפה או על השפתיים למשך כמה שניות יתחיל לאכול את העור ויגרום לזה לשרוף.

הדברים שאתה מתעסק בהם חשובים למתאמנים כי הם חשובים לבריאות, אבל לא תורמים לספורט באופן ישיר.
שאלה נוספת שיש לי לגבי רמות ph
נאמר פה, נראה לי שעל ידך שיש בופרים בגוף ולא ניתן לשנות רמות ph של דברים בגוף אחרת נמות

ואילו כתוב פה שיש שינויים זמניים של רמות ph בגוף

אז משער שסודה לשתייה וכדומה כן יכול לתת אפקט על לי זאת
בדם ובגוף יש רק תנודות קטנות מאוד בPH, כמו שכתבת, כי זה מסוכן מאוד אם זה ישתנה.
זה לא סותר שברוק ובשתן וגם בקיבה יש תנודות גדולות בהרבה.

ואני מאמין שסודה לתיה יכול לגרום אפקט, ומי שיטען אחרת, שינסה לאכול סודה לשתיה אחרי כוס חומץ, נראה איך ירגיש. בקיבה יש תנודות כנראה, וזה גם ישפיע על האנזימים שם ועל העיכול והרבה דברים אחרים. אבל אני לא בטוח שתזונאים מיחסים לזה מספיק חשיבות, ולא הבנתי מדוע.
 
רוב החלבון שם הוא מחיטה, מקור לא טוב לחלבון
לפי החישוב שלי רק 3.5 גרם מתוך 18.7 גרם חלבון כולל שיש במוצר ל-100 גרם הוא חלבון חיטה. לא "הרוב".
בכל אופן יש פי שלוש (10.5 גרם) חלבון סויה, שנחשב מעט יותר איכותי, או לפחות מלא ולא חסר.

יש עוד כמעט 5 גרם חלבון שבא מחלבון ביצה ככל הנראה, למרות שאנו לא יודעים את האחוז המדויק במוצר.

אנו כן יודעים שהרוב מתוכו הוא חלבון ביצה בוודאות (שהוא חלבון מלא ואיכותי) משום שהוא מדורג גבוה מאוד (מקום שלישי) ברשימת הרכיבים (מה שאומר שיש יותר ממנו במוצר) בעוד כל שאר הרכיבים שעלולים להכיל חלבון (כמו קמח אורז) מדורגים אחרי מוצרים המוספים בכמויות הרבה יותר קטנות כמו מייצבים או תמצית שמרים.
 
בנוסף, האם מי שלוקח חומרים ויש לו סנתוז חלבון מוגבר וכל מיני פיצ'רים, האם במצבים שכאלו ייתכן שהגוף יוכל להתמודד עם כל הx ולא רק 0.4x, למה כן למה לא, אשמח להרחבה אחי
אין מידע כרגע בנושא, אני מאמין שמי שעל חומרים יכול להרוויח מיותר חלבון, אבל זה לא משנה דבר על העיכול

בטאין הידרוכלוריד הוא מקור לחומצה הידרוכלורית (HCL) המוכרת כ"חומצת קיבה" ולה פוטנציאל גבוה בהורדת pH הקיבה באופן זמני
בנוסף, רמה תקינה של חומצה הידרוכלורית חשובה למניעת זיהומים בדרכי העיכול
פפסין מייעל את פעולתה של החומצה ההידרוכלורית החשובה לספיגה תקינה של מינרלים, לרבות סידן
השילוב שנוצר עם אנזים הפפסין (אנזים ספציפי לפירוק החלבונים שבמזון), יכול לתרום רבות לאלו הסובלים מחסר בחומצת HCL
מגיע בצורת טבליות בטעם מנטה טבעי
אדם בריא לא צריך לשנות את חומציות הקיבה, ואדם לא בריא גם לא צריך את זה, הוא צריך לטפל בבעיית המקור.
אנזימים זה משהו שכן יכול לעזור במקרים מסויימים, אבל גם לא לכולם.

עזוב אותך אמין לא אמין, משער שיש אמת בדבר
ואני משער שלא, אין אמת בדבר

נאמר פה, נראה לי שעל ידך שיש בופרים בגוף ולא ניתן לשנות רמות ph של דברים בגוף אחרת נמות

ואילו כתוב פה שיש שינויים זמניים של רמות ph בגוף
הגוף הוא לא מערכת אחת אחידה, החומציות בדם היא משהו שחייב להישאר כמעט קבוע לחלוטין עם שינויים מינוריים מאוד. חומציות מערכת העיכול זה משהו שמשתנה לפי החלקים במערכת העיכול, לפי שעות ביום, ולפי מעבר מזון במערכת.
השתן זה החלק הכי משתנה בחומציות במערכת, כי הוא אחד הבופרים של חומצה בגוף.

אז משער שסודה לשתייה וכדומה כן יכול לתת אפקט על לי זאת
אפקט על מה? היא יכולה להקל עליך ע"י דחיפה של המזון קדימה במערכת העיכול אם הוא נוטה להישאר בקיבה הרבה זמן למשל, ועוזרת קצת לערבב את הכל יותר טוב, אבל זו סודה לשתיה, בוא לא נגזים שזה איזה קסם

בבקשה תענה לשאלות השונות במקום לדחות אותי על הסף בתואנה שאתה לא חבר של ויקיפדיה
תביא גם כתבות מוואינט ואגוגו, אפשר להעביר ביקורת גם עליהם כמקור.
אם תסתכל גם על הקישורים מהאתר של ויקיפדיה, אלה פחות או יותר המקורות

לפי החישוב שלי רק 3.5 גרם מתוך 18.7 גרם חלבון כולל שיש במוצר ל-100 גרם הוא חלבון חיטה. לא "הרוב".
בכל אופן יש פי שלוש (10.5 גרם) חלבון סויה, שנחשב מעט יותר איכותי, או לפחות מלא ולא חסר.

יש עוד כמעט 5 גרם חלבון שבא מחלבון ביצה ככל הנראה, למרות שאנו לא יודעים את האחוז המדויק במוצר.

אנו כן יודעים שהרוב מתוכו הוא חלבון ביצה בוודאות (שהוא חלבון מלא ואיכותי) משום שהוא מדורג גבוה מאוד (מקום שלישי) ברשימת הרכיבים (מה שאומר שיש יותר ממנו במוצר) בעוד כל שאר הרכיבים שעלולים להכיל חלבון (כמו קמח אורז) מדורגים אחרי מוצרים המוספים בכמויות הרבה יותר קטנות כמו מייצבים או תמצית שמרים.
תסתכל טוב על הניסוח של המרכיבים.
70% זה רק חלבונים מורטבים, אנחנו לא סגורים על כמה מזה זה מים, אבל אפשר להבין שרוב החלבון מגיע משם. מתוך החלבונים האלה, הרוב זה קמח, וחלק קטן חלבון חיטה מזוקק, אבל גם קמח זה חלבון חיטה, ואם הם החליטו לשים אותו ברשימת החלבונים, סימן שהוא משמעותי שם. זה כמו חברות ששמות במרכיבים פרוקטוז תירס ופרוקטוז תירס מרוכז כשני מרכיבים שונים.
בנוסף יש לך בצל לפני חלבון ביצה. אני לא יודע מה המוצר וכמה בצל הוא משמעותי במתכון, אבל הוא נמצא לפני חלבון ביצה, מה שאומר שחלבון ביצה לא יהיה יותר מ-5%-10% מהמרכיבים של אותו מוצר, אחרי שכבר 70% הלכו על קמח בעיקר
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית