נק' מוניטין:
2,005
איזו תועלת מפתחי גוף יפיקו מהעמסת פחמימות בחיטוב?
מפתחי גוף מבצעים תהליך חיטוב כחלק מהכנה לתחרות, כאשר האלמנטים הבסיסיים בתהליך זה הם גירעון קלורי, אימוני התנגדות וצריכת חלבון גבוהה. השילוב של התהליך הארוך, האימונים הקשים והגירעון הקלורי מתישים הן מבחינה גופנית והן מבחינה פסיכולוגית. בהתאם, חוקרים בתחום מחפשים שיטות להפחתת רמת התשישות. הפעם, השיטה שנבחנה היא העמסת פחמימות.
כדי לבדוק את יעילות השיטה, גויסו 11 מפתחי גוף בעלי ניסיון תחרותי (תחרות אחת או יותר וניסיון של חמש שנים באימונים לפחות) שחולקו לשתי קבוצות דיאטה:
בשבוע הרביעי למחקר ביצעו המשתתפים שני אימוני כוח מתוכנית בשם GVT, לפני העמסת הפחמימות של אותו שבוע ואחריה. כל משתתף התבקש לבצע 10 סטים * 10 חזרות של לחיצת רגליים במשקל 70% מ-1RM (המשקל המקסימלי לחזרה בודדת). המנוחה בין הסטים ארכה כ-30 שניות וכל סט הופסק כאשר המשתתף ביצע 10 חזרות או פחות, עקב חוסר יכולת להשלים עוד חזרות.
התוצאות:
תחושת המאמץ (RPE) ומספר החזרות שהמשתתפים הצליחו לבצע לא נבדלו בין הקבוצות, וביצוע ההעמסה לא השפיע על התוצאות הנ"ל. אולם, לאחר ביצוע ההעמסה דיווחו המשתתפים כי הרגישו שאימון ה-GVT היה מעט מוצלח יותר ביחס לאימון שלפני ההעמסה, כאשר אפקט זה היה משמעותי יותר בקרב קבוצת הגירעון הגדול.
הרכב הגוף: שתי הקבוצות איבדו אחוזי שומן באופן דומה תוך שמירה על מסת הגוף הרזה. עם זאת, המדידות הנ"ל היו בעייתיות משתי בחינות:
מסקנות לגבי מתאמנים שלא נוטלים סטרואידים מומלץ להפיק ממאמרים אחרים.
________________
רפרנס: Redirecting
מפתחי גוף מבצעים תהליך חיטוב כחלק מהכנה לתחרות, כאשר האלמנטים הבסיסיים בתהליך זה הם גירעון קלורי, אימוני התנגדות וצריכת חלבון גבוהה. השילוב של התהליך הארוך, האימונים הקשים והגירעון הקלורי מתישים הן מבחינה גופנית והן מבחינה פסיכולוגית. בהתאם, חוקרים בתחום מחפשים שיטות להפחתת רמת התשישות. הפעם, השיטה שנבחנה היא העמסת פחמימות.
כדי לבדוק את יעילות השיטה, גויסו 11 מפתחי גוף בעלי ניסיון תחרותי (תחרות אחת או יותר וניסיון של חמש שנים באימונים לפחות) שחולקו לשתי קבוצות דיאטה:
- גירעון קלורי מתון: 73% מהצריכה הקלורית במאזן קלורי ניטרלי (2900 קלוריות)
- גירעון קלורי גדול: 53% מהצריכה הקלוריות במאזן קלורי ניטרלי (2500 קלוריות).
בשבוע הרביעי למחקר ביצעו המשתתפים שני אימוני כוח מתוכנית בשם GVT, לפני העמסת הפחמימות של אותו שבוע ואחריה. כל משתתף התבקש לבצע 10 סטים * 10 חזרות של לחיצת רגליים במשקל 70% מ-1RM (המשקל המקסימלי לחזרה בודדת). המנוחה בין הסטים ארכה כ-30 שניות וכל סט הופסק כאשר המשתתף ביצע 10 חזרות או פחות, עקב חוסר יכולת להשלים עוד חזרות.
התוצאות:
תחושת המאמץ (RPE) ומספר החזרות שהמשתתפים הצליחו לבצע לא נבדלו בין הקבוצות, וביצוע ההעמסה לא השפיע על התוצאות הנ"ל. אולם, לאחר ביצוע ההעמסה דיווחו המשתתפים כי הרגישו שאימון ה-GVT היה מעט מוצלח יותר ביחס לאימון שלפני ההעמסה, כאשר אפקט זה היה משמעותי יותר בקרב קבוצת הגירעון הגדול.
הרכב הגוף: שתי הקבוצות איבדו אחוזי שומן באופן דומה תוך שמירה על מסת הגוף הרזה. עם זאת, המדידות הנ"ל היו בעייתיות משתי בחינות:
- הן בוצעו באמצעות אולטרא-סאונד - אמצעי לא מדויק במיוחד.
- כל המשתתפים נטלו סטרואידים אנאבוליים וביצעו העמסות פחמימה, שהם שני גורמים אפשריים לצבירת נוזלים. מסת הגוף הרזה (כל מה שהוא לא שומן) מורכבת בין היתר ממים, לכן ייתכן שהוטתה על ידי שינוי מאזן הנוזלים.
מסקנות לגבי מתאמנים שלא נוטלים סטרואידים מומלץ להפיק ממאמרים אחרים.
________________
רפרנס: Redirecting
