קושי בחזרה לאימונים

[Shahar Voltinski]

לאחר הפוגה של שנה בשל מחלת שרירים לא ידועה שגרמה לי לא להיות מסוגל לבצע מאמצים כלל, חזרתי לאט לאט לפני כחודש.

הייתי עושה בנץ' עם 100 ק"ג לסטים של 6-7 חזרות

בהתחלה היה לי קשה לעשות סטים של 10 עם 60 קילו....

עכשיו אני עושה 4 סטים של 10 עם 75 ק"ג חודש לאחר שחזרתי לעצמי.

הגיע שוב האימון.
המטרה הייתה לעשות 4 סטים של 10 חזרות, סט ראשון עם 75 ועוד 3 עם 77.5.

בפועל בסט האחרון ביצעתי 6 חזרות בקושי ויכולתי אולי לעשות 7 אבל העדפתי לא להרוג את עצמי.

תוך כמה זמן מתאמן ממוצע אמור לחזור למשקלי עבודה שלו?
בקצב הזה זה נראה שייקח לי שנה לחזור לעצמי אם בכלל..

אני שומע על אנשים שלא התאמנו שנה ותוך חודשיים שלוש חוזרים קרוב לכושר שהיו.

אני בכלל לא שם... רחוק שנות אור..
זה נשמע הגיוני?
אני מגיש כאילו לסיים 10 חזרות בנץ' עם 77.5 ק"ג זה קשה כמו המוות כשבעבר זה היה משקל חימום שלי.

השרירים מתעייפים מאוד מהר תוך כדי האימון...

 

[ofir135]

תעשה אולי תוכניות כוח ואז אחרי שתגיע למשקלים הקודמים תתחיל לעלות סטים וחזרות עם המשקל החדש עד שתגיע גם לנפח הקודם

 

[Biggg]

חכה לתגובות של חברה יותר מנוסים ממני אבל נשמע שהתחלת כבד מידי

 

[E sport]

אני לא מומחה, אבל תמיד עדיף כשחוזרים לאחר תקופה לא להעמיס כמו שאמרת באמת,
לתת לגוף תקופה להתרגל למשקלים, לתנועות, לעשות המון תרגילי תנועה לפני ואחרי אימוני משקולות
בהצלחה תן בראש

 

[Shahar Voltinski]

אני פשוט חושש(לא יודע כלום בוודאות) שיש פגיעה לטווח ארוך בסיבי השריר ובעקבות זה לא אוכל להרים יותר משקלים

 

[מישמישמישמיש]

תעשה אולי תוכניות כוח ואז אחרי שתגיע למשקלים הקודמים תתחיל לעלות סטים וחזרות עם המשקל החדש עד שתגיע גם לנפח הקודם

רעיון מטומטם תתבייש

תוך כמה זמן מתאמן ממוצע אמור לחזור למשקלי עבודה שלו?

אתה לא מאתמן ממוצע היה לך מחלה בשרירים לפי מה שאתה טוען קח את הזמן תתחיל ממשקל מאוד נמוך ותעלה לאט לאט ככה אני עשיתי
אימון ראשון שלי

(לא האימון האחרון שלי אבל היה לי יותר נוח לצלם)

מאמין שחודש הבא אני כבר אעבור את השיאים שלי (בסקוואט ודד לא בטוח אבל אני מתקדם מאימון לאימןו כרגע)

 

[ofir135]

רעיון מטומטם תתבייש

תסביר

 

[מישמישמישמיש]

תסביר

כי אם הוא רוצה פיתוח גוף המטרה שלו היא לא לעלות משקל בכך מחיר וזין על נפח

 

[ofir135]

כי אם הוא רוצה פיתוח גוף המטרה שלו היא לא לעלות משקל בכך מחיר וזין על נפח

ל100 קילו אפשר להגיע בפחות מחצי שנה ועל הדרך גם צוברים מסה. נכון שכנראה תוכניות כוח זה לא הדרך המושלמת לבילדינג אבל הוא אמר שהוא רוצה לחזור למה שהוא היה מבחינת משקלים, אז כוח זאת הדרך.

 

[Shahar Voltinski]

1. לא אכפת לי מסת שריר ולא אכפת לי כל כך המראה החיצוני.
2. כמובן שבמונחים של חיטוב ומסה הפרמטר המרכזי פה הוא הצריכה הקלורית שלי(גרעון או עודף).
3. במחשבה לאחור אני מזהה שהתזונה שלי פח אשפה עדיין, ואני לא צורך מספיק חלבון ביום ולעתים פחות מחצי מהכמות הנדרשת(שוקל כרגע 79, כשהרמתי 100 לחזרות שקלתי 74-75, והייתי צורך 125-135 גר' חלבון ליום כאשר בשבועות האחרונים זה בכלל נס אם עברתי את החצי כלומר סביב ה-60-75 גר' חלבון ליום).

בבוקר קופסת טונה או קוטג',
בצהריים קופסת טונה או קוטג' או גבינה לבנה עם סנדוויץ' קרקר או סתם איזה פחמימה מסריחה ונטולת ערך למשל קרואסון שוקולד אחרי הטונה כדי להעביר ת'טעם ובערב בדרך כלל ארוחה כלשהי, לא תמיד בשרית, לפעמים שניצל בלחמנייה לפעמים טוסט לפעמים פסטה או פיצה) ובדרך כלל בערב איזה גלידה ולעתים בכמות רצינית למשל גביע שלם של האגן דאז שזה איזה 420 גר' גלידה..

*בקיצור שורה תחתונה תזונה פח אשפה והגוף לא מקבל את תצרוכת החלבונים המתאימה גם בימים שאני בפלוס קלורי מפגר ובטח שבטח בימים הנדירים שבהם אני בגרעון.

אולי תזונה זה לא הדבר היחיד שמסביר פה משהו, ואולי כאן אכלתי נזק פה לטווח הארוך אבל אם אצרוך 120-140 גר' חלבון ליום במינימום למשל השבועיים שלוש הקרובים יש מצב שאתחיל לראות קצת יותר הבדל?

 

[Biggg]

*בקיצור שורה תחתונה תזונה פח אשפה והגוף לא מקבל את תצרוכת החלבונים המתאימה גם בימים שאני בפלוס קלורי מפגר ובטח שבטח בימים הנדירים שבהם אני בגרעון.

אולי תזונה זה לא הדבר היחיד שמסביר פה משהו, ואולי כאן אכלתי נזק פה לטווח הארוך אבל אם אצרוך 120-140 גר' חלבון ליום במינימום למשל השבועיים שלוש הקרובים יש מצב שאתחיל לראות קצת יותר הבדל?

אין לך מה לאכול עכשיו יותר חלבון ממה שאתה צריך זה לא עובד ב"רטרו"
פשוט תתחיל להכניס מספיק חלבון ביום - כל יום, מן הסתם שזה גורם משפיע מאוד וחבל שלא ציינת את זה מההתחלה.

 

[מישמישמישמיש]

1. לא אכפת לי מסת שריר ולא אכפת לי כל כך המראה החיצוני.

תתחיל לאכול ותעבור לתוכנית כוח (אבל אחת עם דגש טוב לבנצ')

 

[Shahar Voltinski]

ברור לי שזה לא עובד ברטרו חחחח.
התכוונתי לחזור לצרוך כמות מספקת ביום כדי אולי להתקדם יותר טוב

 

[Biggg]

ברור לי שזה לא עובד ברטרו חחחח.
התכוונתי לחזור לצרוך כמות מספקת ביום כדי אולי להתקדם יותר טוב

אז מה השאלה? אם צריך לאכול מספיק חלבון ביום ואם זה פוגע בתהליך ההתקדמות? ברור שכן

 

[Shahar Voltinski]

@Biggg
כמובן.
רק אמרתי שבחשיבה לאחור אני שם לב שממש לא הקפדתי על הנושא. אז בוודאות לא עזרתי לעצמי.

 

[yujinius]

3. במחשבה לאחור אני מזהה שהתזונה שלי פח אשפה עדיין, ואני לא צורך מספיק חלבון ביום ולעתים פחות מחצי מהכמות הנדרשת(שוקל כרגע 79, כשהרמתי 100 לחזרות שקלתי 74-75, והייתי צורך 125-135 גר' חלבון ליום כאשר בשבועות האחרונים זה בכלל נס אם עברתי את החצי כלומר סביב ה-60-75 גר' חלבון ליום).

לדעתי זאת הסיבה העיקרית לחוסר ההתקדמות בהנחה שאתה בריא עכשיו.
שזה עוד שאלה, המחלת שרירים שהייתה לך, טיפלת בזה או שזה עבר מעצמו? איך אתה יודע שהבראת מזה לגמרי?

 

[Shahar Voltinski]

@yujinius
אינני יודע עדיין כלום. הכל מאוד טרי. אדע רק עוד כמה חודשים לפי ההתקדמות. כרגע אני מרגיש רגיל לחלוטין רק בכושר פח

 

[elchonon]

ממליץ לך לשבת עם פסיכולוג, קאוץ' מדריך או חבר שאתה מתחבר ותחפור קצת יותר עמוק, ברור שיש כאן משהו שמסתתר מאחורי הכל, וזה לא פיזי.

אחד השאלות הכי נוקבות ומעצבנות שאני לעיתים מאוד נדירות אשאל מתאמן שנכשל עם משהו שוב ושוב, זה "למה אתה לא רוצה להצליח?". וכולם בלי יוצא מן הכלל מתגוננים שהם כן רוצים להצליח. ואני אגיד להם, שבמודע אתם רוצים להצליח, אבל משהו בתת מודע לא רוצה להצליח, או פוחד מלהצליח, ואנחנו צריכים לדעת מה זה והאם הקול הזה בראש אולי צודק או לא, אולי באמת לא כדאי להצליח, כדאי לבחון.

כשהייתי חולה, למדתי על בשרי דבר שרק שמעתי אבל לא הבנתי, קוראים לזה "התמכרות למחלה". זה מוזר, אבל אחרי כמה חודשים שהייתי חולה ומושבת, היה משהו פסיכולוגי בי שלא רצה להחלים, רצה להיות חולה מכל מיני סיבות שלא הבנתי אבל היו שם. לדוגמה היחס שאתה מקבל, הרחמים העצמיים, התירוצים לכישלונות שלי (מה? אני חולה לכן אין לי תואר, אחרת...), ההצדקה להיות כועס וכו'... רק אחרי שהכרתי בזה, והבנתי את זה, יכולתי לבחון אם זה משהו שצריך לעקב אותי, או שאולי זה פחד לא ריאלי שעם תפילה, מדטציה, אמונה, קבלה, דיבור עצמי אוכל להתקדם ולהתגבר על זה.

אני מאוד ממליץ לכל אחד שמרגיש חסום לבחון את הדברים האלו לבד, עם חבר או איש מקצוע. וכולנו חסומים בדברים שונים, אני כל הזמן מגלה דבר חדש שאני מעקב את עצמי מלהצליח בו.

לגבי חזרה אחרי מחלה, חזרתי אחרי הפסקה של בערך שנה כששקלתי 20 ק"ג פחות ועם מחלת מעיים עדיין מאוד פעילה, ודיאטה מאוד מוגבלת, ברמה פסיכית.

אבל הסתכלתי על עצמי כמתאמן שמעולם לא התאמן, ועכשיו מתחיל מ 0. התחלתי ממוט ריק, ולאט לאט שברתי שיאים, סובלנות זה המפתח.

בתור צייר, כשהייתי ילד חברים ומשפחה היו מבקשים ממני לצייר משהו בשבילהם, אבל הייתי ואני עדיין צייר מאוד איטי, לוקח לי שעות לעשות ציור. אז הפיתרון שלי היה, שהייתי מצייר אותו ציור כל פעם שמישהו ביקש, וככה יכולתי לצייר משהו יפה ומהר מאוד.
כשזה לא פעם ראשונה, זה הולך הרבה יותר מהר. ככה הסתכלתי על החזרה לכושר, זה לא הפעם הראשונה שלי, אתחיל מ 0, אבל עם הידע שלי אגיע לאן שהייתי מהר מאוד, כי אם הצלחתי פעם 1, אצליח גם פעם שניה.

בהצלחה, לא פשוט, אבל הייתי שם ואני מבין אותך.

 

[Shahar Voltinski]

כפרה עליך אלחנן, אוהב את התגובות שלך וההשקעה והדוגמאות. בהתחלה הייתי בטוח שהגורם פיזי, ואחרי זמן רב, שלא מצאו כלום התחלתי יותר להיפתח לאפשרות שזה היה מנטלי/נפשי(למרות שהאמנתי שזה לא היה משהו פסיכולוגי).

בהמשך הבנתי שככל הנראה זה היה משהו שקשור לארקוקסיה שלקחתי לפני שנה, שהפעיל אצלי איזה תגובת שרשרת.

רופא שטיפל בי אמר שלארקוקסיה יש תופעות לוואי בולטות במנגנונים שקשורים למערכת העיכול וגם למערכת העצבים, ולמרות שברוב האוכלוסייה הם לא יבואו לידי ביטוי בצורה ניכרת או בכלל, בחלק מהמקרים יכולה להיות תגובה שהביטוי שלה יהיה חולשה כבדה ועייפות, ושזה יכול להימשך המון זמן ושקשה לדעת אם הארקוקסיה באה אולי באינטראקציה עם חומרים אחרים שיכולים יחדיו ליצור תגובה כזאת(למשל מריחואנה, או חומרים שאפשר למצוא במשקאות אנרגיה, או סתם וירוס שגרם לחולי ש'נתקע').

ככל שקראתי על תופעות לוואי של ארקוקסיה הבנתי שיש, מצב שזה התחיל משם.

יש עוד כמה השערות וכיוונים אבל הקטע הפסיכולוגי פחות תקף לדעתי. לא היו לי גם בעיות בגזרה הזו.

 

[elchonon]

כפרה עליך אלחנן, אוהב את התגובות שלך וההשקעה והדוגמאות. בהתחלה הייתי בטוח שהגורם פיזי, ואחרי זמן רב, שלא מצאו כלום התחלתי יותר להיפתח לאפשרות שזה היה מנטלי/נפשי(למרות שהאמנתי שזה לא היה משהו פסיכולוגי).

בהמשך הבנתי שככל הנראה זה היה משהו שקשור לארקוקסיה שלקחתי לפני שנה, שהפעיל אצלי איזה תגובת שרשרת.

רופא שטיפל בי אמר שלארקוקסיה יש תופעות לוואי בולטות במנגנונים שקשורים למערכת העיכול וגם למערכת העצבים, ולמרות שברוב האוכלוסייה הם לא יבואו לידי ביטוי בצורה ניכרת או בכלל, בחלק מהמקרים יכולה להיות תגובה שהביטוי שלה יהיה חולשה כבדה ועייפות, ושזה יכול להימשך המון זמן ושקשה לדעת אם הארקוקסיה באה אולי באינטראקציה עם חומרים אחרים שיכולים יחדיו ליצור תגובה כזאת(למשל מריחואנה, או חומרים שאפשר למצוא במשקאות אנרגיה, או סתם וירוס שגרם לחולי ש'נתקע').

ככל שקראתי על תופעות לוואי של ארקוקסיה הבנתי שיש, מצב שזה התחיל משם.

יש עוד כמה השערות וכיוונים אבל הקטע הפסיכולוגי פחות תקף לדעתי. לא היו לי גם בעיות בגזרה הזו.

אני לא חושב שמה שאתה סובל ממנה מגיע ממקום פסיכולוגי, אני חושב שהיכולת להתמודד איתה, ועם התזונה והחשק או הכיוון להתאמן הוא פסיכולוגי.

אין לי ספק שסבלת/סובל ממשהו פיזי, גם אני סבלתי ממחלה פיזית. אבל היכולת להתמודד ולמצוא פיתרונות, לשפר תזונה, להיכנס לכושר מגיעים ממקום נפשי לדעתי.

אליהו המאמן שלי תמיד אמר שמאמן זה יותר מהדרכה מעשית, זה דוגמה אישית, מוטיבציה, חבר, או תופס כל מיני מקומות שהוא מצליח ויכול כדי לעזור לך להגיע הכי רחוק, והכי חשוב, הוא לא אתה ולכן הוא אובייקטיבי, ואם יש בינכם התאמה, זה עובד.

בקיצור 99% ממה שאתה כותב כאן זה קשיים נפשיים להיכנס לכושר ולשמור על התזונה והבריאות, וסתם להנות מהתהליך. 1% זה מה שעובר עליך פיזית. תחפור קצת יותר עמוק אולי עם איש מקצוע, לדעתי תראה שאתה כן יכול להתרומם ולהתגבר על המכשולים האלו ולעשות את המיטב בתוך הסיטואציה שלך.