נק' מוניטין:
659
אורח החיים כיום כולל זמינות מזון גבוהה ורמת פעילות גופנית נמוכה בקרב מרבית האנשים. אלו מעלים את הסיכון למחלות מטבוליות ולפגיעה בשעון הביולוגי. השעון הביולוגי פועל במחזוריות של 24 שעות ונועד להתאים את פעילותנו להשפעתה המשתנה של השמש לאורך היממה. אותות נוספים כמו זמני אכילה ופעילות גופנית יכולים לכוון אותו.
אכילה מוגבלת בזמן (8-10 שעות ביממה) משפרת את מדדי הבריאות לעומת אכילה שאיננה מוגבלת בזמן. ביצוע פעילות גופנית בכמות ואיכות מספקת ככל הנראה מייתרת הגבלה זו.
לאחרונה מצטברות ראיות לכך שלזמן האכילה, מלבד סך הקלוריות והרכבן, ישנה חשיבות לסנכרון עם השעון הביולוגי ולאורח חיים בריא יותר, ויכול להשפיע על המצב המטבולי.
הגבלת זמן האכילה לשעות המוקדמות יותר יכולה להביא לשיפור באיכות המזון הנצרך ולהפחתה בכמות הקלוריות, למשל על ידי הגבלה של מאכלים עתירי סוכר ואלכוהול הנצרכים בדרך כלל בשעות המאוחרות של היום.
במחקר ובו השתתפו גברים טרום סוכרתיים, נמצא כי הגבלת זמן האכילה ל-6 שעות בחלק המוקדם של היום תרמה לשיפור הרגישות לאינסולין. במחקרים בהם זמני האכילה היו בשעות היום המאוחרות פחתה הרגישות לאינסולין ועלו רמות הרעב. במחקר שבחן אנשים טרום סוכרתיים הוגבלו זמני האכילה ל-9 שעות, פעם אחת משעות הבוקר עד שעות אחה"צ ופעם אחת משעות הצהרים עד שעות הערב. ב2 הקבוצות נמצא שיפור בתגובה הגליקמית לאחר ארוחה. בקבוצה שאכלה מוקדם יותר נמצא גם שיפור ברמת גלוקוז בצום לילה.
במחקרים שבחנו את זמן האימון האידיאלי במהלך היום נמצא כי אימון אירובי בעצימות גבוהה שמבוצע אחה"צ או בערב משפר את ערכי הסוכר. לעומת זאת, אין חשיבות לכך כשמדובר באימוני כוח.
מחקר אחר בחן גברים שביצעו אימוני התנגדות שחולקו ל2 קבוצות – קבוצה אחת אכלה במשך 7 שעות מהצהרים עד הערב, וקבוצה שנייה שאכלה במהלך כל היום. חשוב לציין כי ב2 הקבוצות כמות הקלוריות שנצרכה הייתה זהה. 2 הקבוצות עלו במסת השריר, אך רק הקבוצה שהוגבלה הפחיתה במסת השומן ובמסה הכללית.
מחקר נוסף, שחילק לקבוצה שאכלה במשך 4 שעות בשעות המאוחרות של היום בימים שלא התאמנו וקבוצה ללא הגבלת זמני אכילה, נמצא כי הקבוצה שהוגבלה צרכה כ-10% פחות קלוריות.
לסיכום, הזמן האופטימלי לביצוע אימונים (אירובי או התנגדות) למטרת שיפור במצב הבריאותי ובביצועים הספורטיביים לא ידוע. ישנם משתנים רבים המשפיעים על כך כגון מצב בריאותי, מטרות באימונים, העדפות ומגבלות המתאמן. נדרשים מחקרים נוספים על מנת לדעת מה משפיע יותר על המצב הבריאותי – משך שעות האכילה או זמן האכילה ביום.
________________
רפרנס:
A Time to Eat and a Time to Exercise
