כוח תורם לשריר? שריר תורם לכוח?

[ברבור יפהפה]

האם כוח יתרום, לפחות בטווח הרחוק, ליותר גדילה של מסת שריר?
למשל: אדם התאמן במטרה להתחזק, הגיע ל-120 קילו בנץ פרס לחזרה, ועכשיו הוא מחליט להתאמן במטרה לגדול, ומפמפם 100 קילו.
ובצד השני, אדם שהתאמן מההתחלה למטרת פיתוח הגוף.
מי יגיע לתוצאות טובות יותר מבחינת מסת שריר מהר יותר בסה"כ? ולא בסה"כ?(שריר יגדל מהר יותר כשמופעל עליו עומס רב יותר בצורת משקל?)

וכמה כבר החזה יגדל יותר בתכנית בילדינג לעומת כח? ממשקלי עבודה מסוימים זה משתנה?

האם שריר תורם לכוח? מתי כן?


@elchonon
@OA
@StrongEnough

אשמח לתשובתכם ודעתכם.

 

[elchonon]

אם תפתח כוח, נגיד לפמפם 120 ק"ג בנץ' לחזרות, סביר להניח שזה יעמיס על השרירים בתהליך, ולא יהיה לך חזה מביך מידי.

האם תוכל לפתח יותר מסת שריר עכשיו שאתה חזק? לא בהכרח. גם אם משקל העבודה כבד יותר הודות לכוח, אני לא משוכנע עדיין שזה תורם משמעותית לגדילת השריר מכאן ולהבא.

לכאורה הדרך המהירה והיעילה למסת שריר, זה לעבוד על זה מהיום הראשון ולא להשקיע כמה שנים בפיתוח כוח כדי להכין את הקרקע. נכון שאחרי 4 שנים של אימוני כוח יהיה לך פיזיק לא רע, וכנראה הבנה בסיסית באימונים, אבל זה לדעתי לא איפה שאתה יכול להיות מבחינת מסה אם היית עושה תוכנית ממוקדת מסה כל אותם שנים.

שריר תמיד תורם לכוח, לכן לא חסר בילדרים שעוברים לפאוורליפטינג ועושים עבודה מדהימה. לעומת זאת, פחות פאוורליפטרים עוברים לבילדינג בהצלחה.

כוח תורם שריר, שריר תורם לכוח. הדרך הארוכה זה להתפקס על אחד כשהשני הוא המטרה.
למי שרוצה את שניהם, או שיתקדם לאט יותר בשניהם יחד. או שיבחר אחד ויהיה סובלני עם השני.

 

[OYP]

אומנם אתה לא שמח לתשובתי ודעתי, אבל אשמח לומר אותה בכל זאת.

ההיגיון אומר לי שמי שהתאמן בילדינג כל הקריירה שלו יהיה תמיד כמה צעדים לפני הליפטר הדפוק שהחליט לעבור לבילדינג. גם אחרי תקופה ארוכה.

תכלס אני לא רואה יתרון בלהרים יותר משקל, הרי מה שחשוב להיפרטרופיה זה מרחק מכשל והתקדמות בביצועים בטווח חזרות מסוים, כל השאר די מינורי. אז אם אתה מרים 50 קילו ונכשל ואם אתה מרים 300 קילו ונכשל, מה ההבדל על הגוף (מבחינת השרירים כמובן, לא המערכת העצבית)? אני לא רואה הבדל.

מצד שני, יש שני מפתחי גוף מטורפים שהם היחידים שאני יודע קצת על העבר שלהם, מייק ישראטאל ורוני קולמן, ובמקרה שניהם היו ליפטרים לפני שעברו לבילדינג. נקודה למחשבה...

 

[oriya2]

הביאו לך כאן תשובות מדוייקות.
שאתה מתרכז בעולם אחד, אתה תשיג יותר, תילך על שניהם ביחד, זה ידרוש כפליים וההתקדמות תהיה קצת איטית יותר.

 

[ברבור יפהפה]

אומנם אתה לא שמח לתשובתי ודעתי, אבל אשמח לומר אותה בכל זאת.

אם הבנת את זה ממה שכתבתי, אז הבנת לא נכון. תודה על דעתך.

 

[freazyyyy]

אם תפתח כוח, נגיד לפמפם 120 ק"ג בנץ' לחזרות, סביר להניח שזה יעמיס על השרירים בתהליך, ולא יהיה לך חזה מביך מידי.

האם תוכל לפתח יותר מסת שריר עכשיו שאתה חזק? לא בהכרח. גם אם משקל העבודה כבד יותר הודות לכוח, אני לא משוכנע עדיין שזה תורם משמעותית לגדילת השריר מכאן ולהבא.

לכאורה הדרך המהירה והיעילה למסת שריר, זה לעבוד על זה מהיום הראשון ולא להשקיע כמה שנים בפיתוח כוח כדי להכין את הקרקע. נכון שאחרי 4 שנים של אימוני כוח יהיה לך פיזיק לא רע, וכנראה הבנה בסיסית באימונים, אבל זה לדעתי לא איפה שאתה יכול להיות מבחינת מסה אם היית עושה תוכנית ממוקדת מסה כל אותם שנים.

שריר תמיד תורם לכוח, לכן לא חסר בילדרים שעוברים לפאוורליפטינג ועושים עבודה מדהימה. לעומת זאת, פחות פאוורליפטרים עוברים לבילדינג בהצלחה.

כוח תורם שריר, שריר תורם לכוח. הדרך הארוכה זה להתפקס על אחד כשהשני הוא המטרה.
למי שרוצה את שניהם, או שיתקדם לאט יותר בשניהם יחד. או שיבחר אחד ויהיה סובלני עם השני.

אם בפיתוח גוף הווליום משחק תפקיד וחלק מהווליום זה כמובן עצימות קרי משקל על המוט, אתה לא חושב שלבן אדם עם משקלים מכובדים יהיה בסיס והתחלה טובה לפיתוח גוף?
לדוגמא, מתחיל מוחלט שמריץ SS במשך 3 חודשים ומגיע למשקלים סבירים ומשם עובר לתוכנית יותר מכוונת לשם פיתוח גוף, לא עדיף?

 

[oriya2]

אם בפיתוח גוף הווליום משחק תפקיד וחלק מהווליום זה כמובן עצימות קרי משקל על המוט, אתה לא חושב שלבן אדם עם משקלים מכובדים יהיה בסיס והתחלה טובה לפיתוח גוף?
לדוגמא, מתחיל מוחלט שמריץ SS במשך 3 חודשים ומגיע למשקלים סבירים ומשם עובר לתוכנית יותר מכוונת לשם פיתוח גוף, לא עדיף?

לא, כל עוד המטרה זה נטו פיתוח גוף

 

[elchonon]

אם בפיתוח גוף הווליום משחק תפקיד וחלק מהווליום זה כמובן עצימות קרי משקל על המוט, אתה לא חושב שלבן אדם עם משקלים מכובדים יהיה בסיס והתחלה טובה לפיתוח גוף?
לדוגמא, מתחיל מוחלט שמריץ SS במשך 3 חודשים ומגיע למשקלים סבירים ומשם עובר לתוכנית יותר מכוונת לשם פיתוח גוף, לא עדיף?

זאת שאלה קצת מכשילה, כי מי שחזק יש לו כבר ככל הנראה יותר ממסה ממי שלא. נקודת ההתחלה שלהם לא אותו דבר.

מה שחשוב לפיתוח גוף, זה הקירבה לכשל, וזה מאתגר באימוני כוח להתקרב לכשל יותר מידי בגלל התאוששות.

מפתח גוף שמשקיע בכוח לפני פיתוח גוף. זה כמו שפאוורליפטר יעשה פיתוח גוף לפני שיתחיל פאוורליפטינג. זה לא רעיון רע בכלל, אבל כמה זה באמת משנה?

 

[OYP]

אם בפיתוח גוף הווליום משחק תפקיד וחלק מהווליום זה כמובן עצימות קרי משקל על המוט, אתה לא חושב שלבן אדם עם משקלים מכובדים יהיה בסיס והתחלה טובה לפיתוח גוף?
לדוגמא, מתחיל מוחלט שמריץ SS במשך 3 חודשים ומגיע למשקלים סבירים ומשם עובר לתוכנית יותר מכוונת לשם פיתוח גוף, לא עדיף?

צריך להבין שלמשקל על המוט אין שום ערך כשמדובר בהיפרטרופיה בלבד (עד כמה שאנחנו יודעים כיום). ב3 חודשים האלה הוא היה יכול לנצל את הזמן טוב יותר עם תוכנית מוכוונת פיתוח גוף.
כמובן ש3 חודשים זה לא באמת משנה כי קודם כל אותו מתאמן יגדל מהכל, כי הוא מגיע מנקודת אפס. דבר שני זה כולה 3 חודשים מתחילת האימונים, בכל מקרה התוצאות בהיפרטרופיה באות מאוד לאט אחרי הנובי גיינז.

 

[freazyyyy]

זאת שאלה קצת מכשילה, כי מי שחזק יש לו כבר ככל הנראה יותר ממסה ממי שלא. נקודת ההתחלה שלהם לא אותו דבר.

מה שחשוב לפיתוח גוף, זה הקירבה לכשל, וזה מאתגר באימוני כוח להתקרב לכשל יותר מידי בגלל התאוששות.

מפתח גוף שמשקיע בכוח לפני פיתוח גוף. זה כמו שפאוורליפטר יעשה פיתוח גוף לפני שיתחיל פאוורליפטינג. זה לא רעיון רע בכלל, אבל כמה זה באמת משנה?

כן, אתה צודק בתכלס.
אני חושב שהייתי ממליץ למתחילים כן להתחיל עם תוכנית כוח גנרית כי זה לדעתי פשוט יותר ומהנה יותר, אבל מבחינה פרקטית כנראה שבאמת אין שום הבדל.

צריך להבין שלמשקל על המוט אין שום ערך כשמדובר בהיפרטרופיה בלבד (עד כמה שאנחנו יודעים כיום). ב3 חודשים האלה הוא היה יכול לנצל את הזמן טוב יותר עם תוכנית מוכוונת פיתוח גוף.
כמובן ש3 חודשים זה לא באמת משנה כי קודם כל אותו מתאמן יגדל מהכל, כי הוא מגיע מנקודת אפס. דבר שני זה כולה 3 חודשים מתחילת האימונים, בכל מקרה התוצאות בהיפרטרופיה באות מאוד לאט אחרי הנובי גיינז.

אבל זה לא נכון שלמשקל על המוט אין שום ערך בהיפרטרופיה, באימוני כוח מתקיים היפרטרופיה ולהפך, חלק מנפח זה גם עצימות.
גם באימונים לפיתוח גוף יש התקדמות במשקלי עבודה, גם אם ההתמקדות היא פחות במשקלים, לא נכון יהיה להגיד שאין להם ערך.

 

[mishמיש]

זאת שאלה קצת מכשילה, כי מי שחזק יש לו כבר ככל הנראה יותר ממסה ממי שלא. נקודת ההתחלה שלהם לא אותו דבר.

מה שחשוב לפיתוח גוף, זה הקירבה לכשל, וזה מאתגר באימוני כוח להתקרב לכשל יותר מידי בגלל התאוששות.

מפתח גוף שמשקיע בכוח לפני פיתוח גוף. זה כמו שפאוורליפטר יעשה פיתוח גוף לפני שיתחיל פאוורליפטינג. זה לא רעיון רע בכלל, אבל כמה זה באמת משנה?

השאלה הרבה יותר מכשילה ממה שחשבת ונפלת

מתחיל שעושה SS 3 חודש לא מגיע למשקלים סבירים הוא מגיע לסקוואט סביר וכל השאר מביך

 

[OYP]

באימוני כוח מתקיים היפרטרופיה ולהפך

לא בגלל המשקל שעל המוט, בגלל שעשית נפח כלשהו. זה לא נפח אידיאלי, אבל זה נפח.
ד"א הרבה תוכניות כוח מתמקדות הרבה בהיפרטרופיה, הרבה תרגילי עזר ולפעמים אפילו תרגילי בסיס בנפח של היפרטרופיה. אבל לסט כבד אין הרבה תרומה להיפרטרופיה, יש אבל לא הרבה.

גם באימונים לפיתוח גוף יש התקדמות במשקלי עבודה

הערך פה הוא לא במשקל על המוט, אלא בקרבה לכשל (עוד משקל לנפח נתון בתרגיל מסוים יהיה קשה יותר מן הסתם) ובהתקדמות בנפח עבודה הכללי, סטים×חזרות×משקל. באותה מידה אתה יכול לבצע את אותו תרגיל עם עוד חזרות/סטים או בואריאציה אחרת, למשל להוריד את הלג דרייב בבנץ, או אפילו לשנות את הטכניקה קצת. המשקל על המוט ירד, אבל הקרבה לכשל וההתקדמות בנפח עבודה עלו וזה מה שחשוב. לא התכוונתי שלהתקדמות אין ערך, התכוונתי שלמשקל אין יתרון על כל התקדמות אחרת.

ובסופו של דבר ברור שככל שתתקדם בפיתוח גוף תתחזק גם, עוד מסת שריר=עוד כוח, אבל ההתקדמות פה תהיה איטית רצח.

 

[freazyyyy]

לא בגלל המשקל שעל המוט, בגלל שעשית נפח כלשהו. זה לא נפח אידיאלי, אבל זה נפח.
ד"א הרבה תוכניות כוח מתמקדות הרבה בהיפרטרופיה, הרבה תרגילי עזר ולפעמים אפילו תרגילי בסיס בנפח של היפרטרופיה. אבל לסט כבד אין הרבה תרומה להיפרטרופיה, יש אבל לא הרבה.

הערך פה הוא לא במשקל על המוט, אלא בקרבה לכשל (עוד משקל לנפח נתון בתרגיל מסוים יהיה קשה יותר מן הסתם) ובהתקדמות בנפח עבודה הכללי, סטים×חזרות×משקל. באותה מידה אתה יכול לבצע את אותו תרגיל עם עוד חזרות/סטים או בואריאציה אחרת, למשל להוריד את הלג דרייב בבנץ, או אפילו לשנות את הטכניקה קצת. המשקל על המוט ירד, אבל הקרבה לכשל וההתקדמות בנפח עבודה עלו וזה מה שחשוב. לא התכוונתי שלהתקדמות אין ערך, התכוונתי שלמשקל אין יתרון על כל התקדמות אחרת.

ובסופו של דבר ברור שככל שתתקדם בפיתוח גוף תתחזק גם, עוד מסת שריר=עוד כוח, אבל ההתקדמות פה תהיה איטית רצח.

כמו שרשמת למשקל עבודה יש השפעה על עומס הנפח. מה זה משנה שיש עוד דרכים לעשות את זה?
גם בתוכניות היפרטרופיה מתקדמים במשקלי עבודה ויש לזה מקום חשוב, ברור שאפשר להגדיל עומס בכל מיני דרכים ולא רק בלהעמיס עוד פלטות אבל אם אתה לא עושה קאליסטניקס אז למה?
כמו שרשמתי בתגובה הקודמת, ההתקדמות פחות תהיה במשקלים אבל יש לה ערך ומקום חשוב.
אבל יאללה זה התקטננות על המילה ערך, כל שאר הדברים שרשמת נכונים ואני מסכים איתם.

 

[OYP]

כמו שרשמת למשקל עבודה יש השפעה על עומס הנפח. מה זה משנה שיש עוד דרכים לעשות את זה?
גם בתוכניות היפרטרופיה מתקדמים במשקלי עבודה ויש לזה מקום חשוב, ברור שאפשר להגדיל עומס בכל מיני דרכים ולא רק בלהעמיס עוד פלטות אבל אם אתה לא עושה קאליסטניקס אז למה?
כמו שרשמתי בתגובה הקודמת, ההתקדמות פחות תהיה במשקלים אבל יש לה ערך ומקום חשוב.
אבל יאללה זה התקטננות על המילה ערך, כל שאר הדברים שרשמת נכונים ואני מסכים איתם.

העניין זה שאם אתה יכול להגיע לאותה קרבה לכשל עם יותר או פחות משקל זה לא משנה, ולזה אני מתכוון שאין לו ערך. הדוגמא הכי טובה שאפשר לתת זה שמישהו שמרים יותר בתרגיל מסוים לא יהיה בהכרח גדול יותר ממישהו שמרים פחות.

כמו שרשמתי בתגובה הקודמת, ההתקדמות פחות תהיה במשקלים אבל יש לה ערך ומקום חשוב

הכוונה שלי זה שלהתקדמות במשקל אין ערך כהתקדמות במשקל, אלא הערך שלה זה התקדמות נקודה

קיצור נראה שאנחנו מסכימים חח

 

[Forest]

לעומת זאת, פחות פאוורליפטרים עוברים לבילדינג בהצלחה.

ולמה זה לדעתך?

 

[mishמיש]

לא בגלל המשקל שעל המוט, בגלל שעשית נפח כלשהו. זה לא נפח אידיאלי, אבל זה נפח.
ד"א הרבה תוכניות כוח מתמקדות הרבה בהיפרטרופיה, הרבה תרגילי עזר ולפעמים אפילו תרגילי בסיס בנפח של היפרטרופיה. אבל לסט כבד אין הרבה תרומה להיפרטרופיה, יש אבל לא הרבה.

הערך פה הוא לא במשקל על המוט, אלא בקרבה לכשל (עוד משקל לנפח נתון בתרגיל מסוים יהיה קשה יותר מן הסתם) ובהתקדמות בנפח עבודה הכללי, סטים×חזרות×משקל. באותה מידה אתה יכול לבצע את אותו תרגיל עם עוד חזרות/סטים או בואריאציה אחרת, למשל להוריד את הלג דרייב בבנץ, או אפילו לשנות את הטכניקה קצת. המשקל על המוט ירד, אבל הקרבה לכשל וההתקדמות בנפח עבודה עלו וזה מה שחשוב. לא התכוונתי שלהתקדמות אין ערך, התכוונתי שלמשקל אין יתרון על כל התקדמות אחרת.

ובסופו של דבר ברור שככל שתתקדם בפיתוח גוף תתחזק גם, עוד מסת שריר=עוד כוח, אבל ההתקדמות פה תהיה איטית רצח.

לא ציפיתי שיהיה לך ידע הפתעת קח צלש

 

[elchonon]

ולמה זה לדעתך?

אני חושב שאתה יכול להיות פאוורליפטר מאוד טוב, ועדיין להיות רחוק מלהיות בילדר טוב.
לעומת זאת, אם אתה בילדר טוב, יש לך בסיס כוח לא רע.

בנוסף, פאוורליפטינג זה ספורט עבור בילדרים טבעיים. כשאתה בילדר טבעי וקולט שאין לך סיכוי להיות משהו בתחום הזה בלי חומרים, הרבה עוברים לפאוורליפטינג, שזה תחום שיש לבילדר כבר בסיס בו, ויכולת להגיע הרבה יותר רחוק בו.

יש הרבה סיבות לדעתי שאנשים יעדיפו פאוורליפטינג על בילדינג.
1. פאוורליפטינג זה ספורט של ביצוע יכולות ספורטיביות, לעומת בילדינג שזה הופעה לא ספורטיבית, הרבה מתאמנים רוצים להפגין יכולת ספורטיבית על פני הופעה מסוימת.
2. פאוורליפטינג יותר קל למדוד הצלחה, החוקים ברורים. בילדינג נתון הרבה לדעת שופטים.
3. פאוורליפטינג זה תחום משגשג טבעי, המרחק בין טבעי למוזרק קטן יותר מבילדינג.
4. פאוורליפטינג זה ספורט חברתי, קל יותר ולפעמים חובה להתאמן יחד עם עוד כמוך. בילדינג זה אתה ועצמך הרבה מהזמן.

בזמן של שוורצינגר וקולמן, היה בילבול מאוד גדול בין שיטות האימונים, לכן היו הרבה בילדרים שבנו את עצמם בלי מכשירים, רק המוט. הם היו ספורטאים מעולים שעבדו המון עם תרגילי הפאוורליפטינג בתהליך שלהם לבילדינג.

גם כשלואי סימונס הביא שיטת פאוורליפטינג שהוא טען שזה עבודת בילדינג עם משקלים כבדים פעמיים בשבוע. והחברה שלו יצאו ענקיים ומתאימים לבילדינג, הם לא זזו מפאוורליפטינג בגלל הפן החברתי לדעתי. אולי גם הסיפוק, קשה לי להבין את הסיפוק להיות 5% שומן על פודיום לעומת עוד כמה ק"ג על המוט.

בקיצור, בעיניי פאוורליפטינג זה ספורט יותר מושך במידה מסוימת עבור הרבה מתאמנים שגם לא התחילו בה. אפילו מושך וויטליפטרים וקרוספיטרים.

 

[StrongEnough]

כוח יתרום להיפרטרופיה כי הדרך לכוח גרמה לך לעבוד קשה בשבילו אבל אין שום ספק שתכנית פווארליפטינג לא מתקרבת לאופטימליות של תוכנית בילדינג כשהמטרה פיתוח גוף. מספיק לראות באדיבילדרים ממוצעים מול פווארליפטרים בטופ כדי להבין שזה שונה לגמרי.

משקל אבסולוטי על המוט לא באמת חשוב להיפרטרופיה כל עוד הוא מתקדם לאורך זמן. נפח עבודה, קרבה לכשל, תרגילים שמתאימים למטרה ותזונה יותר חשובים להעלאת מסת שריר.

מסת שריר תורמת לכוח כי אם יש לך הרבה מסת שריר, בפוטנציאל תוכל לגייס יותר רקמות כדי לבצע כיווץ ותוכל להפיק יותר כוח. יש כאן עוד הרבה גורמים בנוסף לזה וכוח זה מיומנות יחסית ספציפית אבל לא סתם פווארליפטרים מקצוענים מחפשים הרבה פעמים לעלות קטגוריית משקל כדי למקסם את הפוטנציאל של מסת השריר.

למה פווארליפטרים מקצועיים פורשים ועוברים לבילדינג? לדעתי זה בעיקר בגלל שבשלב מסויים, העבודה בשביל עוד 5 ק"ג על המוט נהיית כל כך גדולה וקשה והכאבים והפציעות על הגוף גורמים להם לוותר על התענוג. אין מה לעשות, בפווארליפטינג אתה חייב להרים כבד לפחות בחלק מהאימונים, וכשהכבד שלך זה 300 ק"ג סקוואט כל שבוע, סיכוי טוב שמתישהו הגוף כבר לא יאהב את זה כל כך. המעבר לבילדינג הרבה יותר קל על הגוף כי כמו שכבר אמרו אתה יכול להשיג את התוצאות שאתה רוצה עם 50% מהמשקלים ואפילו גם פחות והעומסים על המפרקים, הרצועות וכל זה יורדים משמעותית.

 

[ברבור יפהפה]

אני חושב שאתה יכול להיות פאוורליפטר מאוד טוב, ועדיין להיות רחוק מלהיות בילדר טוב.
לעומת זאת, אם אתה בילדר טוב, יש לך בסיס כוח לא רע.

בנוסף, פאוורליפטינג זה ספורט עבור בילדרים טבעיים. כשאתה בילדר טבעי וקולט שאין לך סיכוי להיות משהו בתחום הזה בלי חומרים, הרבה עוברים לפאוורליפטינג, שזה תחום שיש לבילדר כבר בסיס בו, ויכולת להגיע הרבה יותר רחוק בו.

יש הרבה סיבות לדעתי שאנשים יעדיפו פאוורליפטינג על בילדינג.
1. פאוורליפטינג זה ספורט של ביצוע יכולות ספורטיביות, לעומת בילדינג שזה הופעה לא ספורטיבית, הרבה מתאמנים רוצים להפגין יכולת ספורטיבית על פני הופעה מסוימת.
2. פאוורליפטינג יותר קל למדוד הצלחה, החוקים ברורים. בילדינג נתון הרבה לדעת שופטים.
3. פאוורליפטינג זה תחום משגשג טבעי, המרחק בין טבעי למוזרק קטן יותר מבילדינג.
4. פאוורליפטינג זה ספורט חברתי, קל יותר ולפעמים חובה להתאמן יחד עם עוד כמוך. בילדינג זה אתה ועצמך הרבה מהזמן.

בזמן של שוורצינגר וקולמן, היה בילבול מאוד גדול בין שיטות האימונים, לכן היו הרבה בילדרים שבנו את עצמם בלי מכשירים, רק המוט. הם היו ספורטאים מעולים שעבדו המון עם תרגילי הפאוורליפטינג בתהליך שלהם לבילדינג.

גם כשלואי סימונס הביא שיטת פאוורליפטינג שהוא טען שזה עבודת בילדינג עם משקלים כבדים פעמיים בשבוע. והחברה שלו יצאו ענקיים ומתאימים לבילדינג, הם לא זזו מפאוורליפטינג בגלל הפן החברתי לדעתי. אולי גם הסיפוק, קשה לי להבין את הסיפוק להיות 5% שומן על פודיום לעומת עוד כמה ק"ג על המוט.

בקיצור, בעיניי פאוורליפטינג זה ספורט יותר מושך במידה מסוימת עבור הרבה מתאמנים שגם לא התחילו בה. אפילו מושך וויטליפטרים וקרוספיטרים.

לצופה מהצד כמוני, עוד סיבה שעולה היא שאופי התחרות בפאוורליפטינג, או יותר נכון יהיה לומר ההכנה, נשמעת יותר 'קלה' לעומת בודיבילדינג.

כי בשניהם יש סך שבועי מסוים של שעות אימון,
ודגשים ספציפיים לתחרות,
ובשניהם מי שישקיע באמת ידאג גם להתאוששות,

אבל, וגם אם העצימות כעצימות קלה יותר,
מטורף לי לדמיין את התזונה בסוף יום, ובמהלך היום, והאימונים, אצל בודיבילדר.

כנראה שאני פשוט שמן. גם כן יכול להיות.

כוח יתרום להיפרטרופיה כי הדרך לכוח גרמה לך לעבוד קשה בשבילו

אתה יכול בבקשה להרחיב על זה?

 

[StrongEnough]

לצופה מהצד כמוני, עוד סיבה שעולה היא שאופי התחרות בפאוורליפטינג, או יותר נכון יהיה לומר ההכנה, נשמעת יותר 'קלה' לעומת בודיבילדינג.

כי בשניהם יש סך שבועי מסוים של שעות אימון,
ודגשים ספציפיים לתחרות,
ובשניהם מי שישקיע באמת ידאג גם להתאוששות,

אבל, וגם אם העצימות כעצימות קלה יותר,
מטורף לי לדמיין את התזונה בסוף יום, ובמהלך היום, והאימונים, אצל בודיבילדר.

כנראה שאני פשוט שמן. גם כן יכול להיות.

אתה יכול בבקשה להרחיב על זה?

הדרך שלך מ40 בנץ פרס ל120 בנץ פרס אולי לא הדרך האידיאלית לפיתוח מסת שריר בשרירי החזה אבל שרירי החזה שלך עדיין יגדלו מהעבודה שתשקיע בכדי להגיע לרמת הכוח הזו.