נק' מוניטין:
659
ביצוע שינויים תדירים במשתני האימון היא פרקטיקה די נפוצה למטרת פיתוח מסת השריר, בעיקר בקרב אנשים מאומנים. המחקר הנוכחי ניסה לבחון האם ביצוע שינויים אלה אכן יוביל לעלייה גדולה יותר במסת השריר, או שמא למאפיינים גנטיים ופיזיולוגיים יש השפעה גדולה יותר.
המחקר כלל 20 גברים בני 26 בממוצע ועם ותק של 2.5 שנים באימוני התנגדות, אשר ביצעו 2 אימוני רגליים בשבוע למשך 8 שבועות (16 אימונים סה"כ).
המחקר כלל שני פרוטוקולי אימון:
1. פרוטוקול RT-CON: כל אימון כלל ארבעה סטים של לחיצת רגליים וארבעה סטים של פשיטת ברכיים עם 9—12 חזרות בכל סט, ומנוחה של שתי דקות בין הסטים. הפרמטר היחידה שהשתנה במהלך המחקר הוא משקלי העבודה שנבחרו בהתאם על מנת לשמור על טווח החזרות
2. פרוטוקול RT-VAR: פרוטוקול דומה ל-RT-CON, אך ההבדל היחידי הוא שבכל אימון התבצע שינוי באחד מתוך ארבעת משתני האימון הבאים:
א. עצימות: ביצוע התרגילים בעצימות של 30-25RM
ב. נפח: ביצוע שישה סטים מכל תרגיל
ג. פעולת השריר: ביצוע השלב האקסצנטרי בלבד
ד. זמני מנוחה: מנוחה של ארבע דקות בין הסטים
בכל מפגש, כל משתתף ביצע את שני הפרוטוקולים – רגל אחת ביצעה את פרוטוקול RT-CON והרגל השנייה ביצעה את פרוטוקול RT-VAR. כך, כל משתתף היווה את קבוצת הביקורת של עצמו. כמו כן, שני פרוטוקולי האימון התבצעו עד לכשל השריר.
לפני האימון הראשון וארבעה ימים לאחר האימון האחרון נלקחו ביופסיות משריר הארבע ראשי של המשתתפים על מנת למדוד את חתך הרוחב של השריר (פרמטר להערכת שינויים במסת השריר).
בסוף המחקר נצפתה עלייה בחתך הרוחב של השריר של שתי הרגליים בהשוואה לתחילת המחקר. העלייה הממוצעת הייתה דומה בשני הפרוטוקולים – עלייה של 12.8% ברגל שביצעה פרוטוקול RT-CON ועלייה של 12.3% ברגל שביצעה RT-VAR. הבדל זניח ואינו מובהק סטטיסטית.
לפי התפלגות הנתונים ברמת האינדיבידואל, נצפתה שונות בין אישית גדולה מאוד בשינוי חתך הרוחב של השריר. כלומר, היו משתתפים שהעלו מסת שריר בצורה משמעותית יותר מאחרים.
לעומת זאת, השונות התוך אישית (רגל אחת לעומת השנייה) הייתה קטנה הרבה יותר. העלייה בחתך הרוחב של השריר בשתי הרגליים של כל משתתף הייתה די דומה. תוצאה זו מעידה שהעלייה במסת השריר של כל משתתף הייתה דומה בשתי הרגליים ללא תלות בפרוטוקול האימון שבוצע.
לסיכום, השונות הבין-אישית הרבה והשונות התוך-אישית הקטנה מעידות, כי בקרב גברים מאומנים למאפיינים פיזיולוגיים וגנטיים יש השפעה גדולה יותר על פיתוח מסת שריר בהשוואה להשפעה של שינויים תדירים במשתני האימון.
**
מאור פיצ'חדזה – B.Sc. Nutrition Science
צוות LBS
________________________________________________
רפרנס: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/sms.14134
