תרגיל אחר 😃להוריד סטים או להחליף תרגיל ?
עקבו אחר הסרטון הבא כדי לצפות כיצד להתקין את האפליקציה של האתר על מסך הבית של המכשיר שברשותכם.
תזכורת: This feature may not be available in some browsers.
תרגיל אחר 😃להוריד סטים או להחליף תרגיל ?
סבבה, תודה.תרגיל אחר 😃
מישהו מלווה אותך באימונים ? התוכנית באופן כללי נראה שמעט יותר למטרת פיתוח גוףסבבה, תודה.
–– ההודעה אוחדה באופן אוטומטי ע"י המערכת: ––
אימון היום:
משיכת פולי עליון: 5x10x80 - בסייקל הקודם הייתי על ערימות של סטרואידים ותרופות, לכן יכלתי לעשות משהו כמו 10x10. בסייקל שהוא טסט וננדרולון בלבד, אין מספיק אנרגיה בשביל התאוששות כזו.
חתירה כנגד פולי: 5x10x80
פולאובר השלמת נפח: 5x15
אובר האד פרס: 5x15x55 - הdoms מאתמול מורגש מאוד בנעילה. מרגישים את הפגיעה במשקל על המוט יום אחרי בנץ' כבד.
הרחקה לצדדים: 3x10
כפיפת מרפקים כנגד מוט: 10x10
אימון מתיש. הייתה לי בחילה באמצע. אני צפוי לאכול רק בשעה 7 ואני רעב מאוד. אבל זה עוד קצת, בעזרת השם.
רגשות מהאמריקאית עדיין מציפים אותי מעט. חייב לציין, שהימנעות מכניסה לפייסבוק שלה ולבדוק מה איתה ומה היא עושה באופן חשאי (בטח גלוי) ממש עוזר להתגבר עליה. כמו כן, אני כרגע בקשר עם היהודייה מבלרוס ועם עוד איזה מישהי מהצפון. אז כרגע יותר טוב, אבל עדיין מאוהב קצת.
נכון. מסת שריר זה דבר חשוב לי מאוד.מישהו מלווה אותך באימונים ? התוכנית באופן כללי נראה שמעט יותר למטרת פיתוח גוף
לא הבנתי את התחבירנכון. מסת שריר זה דבר חשוב לי מאוד.
בנץ' נמדד מאוד לפי בנץ' פרס ולכן רואים בילדרים עם בנץ' חזק
כוח היא מטרה זהה עבורי כמו מסת שריר. היא לא מתעלה. למעשה, יש בי נטייה קלה מעט יותר לשריר מאשר לכוח, היות ואני מאוד דומיננטי בכל מקום, וגם יש יותר מבטים מבחורות, לטובה ולרעה (ומאנשים בכללי)לא הבנתי את התחביר
בכל מקרה אם אתה רוצה בנץ חזק אתה תגדל ותוסיף שריר
לעשות 10×10 יד אחורית
ולאט פולדאון לא יתן לך בנץ 250
שהגעת לטווח הזה ואת רוצה לשמר אני עוד יכול להבין
בתור אחד שלוחץ מעל 200 אני אומר לך אחי
שנה גישה גם בחומרים וגם באימונים ואתה צעיר יש לך זמן תעשה דברים באופן חכם ולא פזיז
בתור אחד שעבר דבר או שניים אם תרצה להתייעץ ולדבר תרגיש חופשי
זה אחלה שאתה נהנה , רק תבין אחי אתה לא יכול להראות כמו Jay cutler וללחוץ 250 תוך 3 שנים וגם לא ב 5 כנראהכוח היא מטרה זהה עבורי כמו מסת שריר. היא לא מתעלה. למעשה, יש בי נטייה קלה מעט יותר לשריר מאשר לכוח, היות ואני מאוד דומיננטי בכל מקום, וגם יש יותר מבטים מבחורות, לטובה ולרעה (ומאנשים בכללי)
אנשים נבהלים ממני קבוע, וזו תחושה שאני אוהב מאוד.
הבנתי.זה אחלה שאתה נהנה , רק תבין אחי אתה לא יכול להראות כמו Jay cutler וללחוץ 250 תוך 3 שנים וגם לא ב 5 כנראה
קח דברים בפרופורציה, אם אתה רוצה להתקדם בלחיצה חזה או נטו פיתוח גוף תעשה חישוב מסלול
כרגע נראה שאתה הולך לכיוון שאתה תהיה ממוצע בשניהם גם כוח וגם נראות
בכל מקרה מאחל לך המון הצלחה !!
בתור אחד מהבודדים פה שחושב שכל אחד שזכותו של כל אחד להזריק ולא משנה הרמה שלו, אבל מבחינת מסת שריר וכוח יש לי מספיק בשביל להצדיק להזריק
יש לי פרס של 75 קילו.בתור אחד מהבודדים פה שחושב שכל אחד שזכותו של כל אחד להזריק ולא משנה הרמה שלו
אני נגד לדבר שטויות אין שום הצדקה מבחינת מסת שריר ובטח בטח שלא מבחינת כוח ברמהמ שלך להזריק 120 קילו עם פרס של 50 קילו באיזה עולם זה מצדיק להזריק לא ברור בוודאות לא בעולם שלנו
–– ההודעה אוחדה באופן אוטומטי ע"י המערכת: ––
קאתי עכשיו יותר ממה שכתבת מציע לך ללכת לטיפול מה שעובר עלייך לא תקין
לא הבנתי מה זה משנה כמה אני לוחץ?יש לי פרס של 75 קילו.
ואם אתה טוען שאין לי מספיק מסת שריר אתה מוזמן לבוא אלינו לחד"כ, ואולי תשנה את דעתך כשתראה אותי.
לחילופין, אתה מוזמן לצרף תמונה שלך ולהשוות לתמונה שלי בפרופיל, שהיא כמה שבועות אחרי שסיימתי סייקל.
כמו כן, אשמח לראות אותך לוחץ מעל הראש 75 פרס לחזרות ולוחץ בנץ'125 לחזרות
אני יודע שאני זקוק לטיפול. אבל, זה לא עניין שלך מה קורה לי בחיים.
אם אתה מעביר ביקורת על משקלי העבודה שלי, אני מניח שאתה יכול ללחוץ את המשקלים שלי, אבל אתה כבר מודה שאתה לא. אז על מה הביקורת? שאני חלש? זה אתה יודע שלא. שאני צריך טיפול? זה ברור.לא הבנתי מה זה משנה כמה אני לוחץ?
לא סגור כמה אתה שוקל עכשיו 100-110 או יותר אבל *אם* אתה לוקח סטרואידים כי הגעת למסת שריר מכובדת מספיק בלי אז אני מציין לך שאתה טועה במסת שריר מכובדת ביותר על המשקל גוף שלך היית אמור ללחוץ הרבה הרבה יותר
ברור שלא ענייני בדוגרי תתפגר מחר וחיי לא ישתנו אבל אתה כותב פה המון דברים ובתור מגיב התגובה הכי נכונה היא להגיד לך שכדאי לך ללכת לטפל כי זה לא מחשבות בריאות
אתה חמוד שאתה מניח דברים לגביאם אתה מעביר ביקורת על משקלי העבודה שלי, אני מניח שאתה יכול ללחוץ את המשקלים שלי, אבל אתה כבר מודה שאתה לא. אז על מה הביקורת? שאני חלש? זה אתה יודע שלא. שאני צריך טיפול? זה ברור.
תפתיע אותי. תעלה לנו את הבנץ' שלך. אני כבר העליתי פה כמה סרטונים שלי לוחץ.אתה חמוד שאתה מניח דברים לגבי
האמת אף פעם לא הפחידה אותי. בוא, תפתיע אותי. תראה לי שאתה "חלש" פחות ממני.בכל מקרה זה לא רלנווטי (ועדיף לך שישאר לא רלוונטי)
לא אמרתי שאתה חלש אבל חזק את גם לא במג שלך
אני חזק יותר ממך, וגדול יותר ממך. כמו כן, אנשים חושדים בי שאני מוזרק וחלקם ממש בטוחים בכך. אני בחור גדול מאוד.להצדיק סטרואידים כי אתה חזק או שרירי זה אתה משקר לעצמך
כן אבל אם מישהו ששוקל 60 קילו ונותן מ120 לחזרות קילו בנצ' יגיד לי שהמשקל שלו מצדיק סטרואידים אני לא אתווכח איתו יותר מידי על זה לעומת זאת מישה ששוקל 140 קג יגיד לי את זה הוא יקבל את התשובה שאתה קיבלתזהו כשל לוגי. מי חזק יותר, לדעתך? ליפטר שלוחץ 200 קילו במ"ג 130, או בילדר שלוחץ 199 במ"ג 90? התשובה הנכונה היא, שהליפטר חזק יותר.
השוואות של מ"ג שמופיעים בתחרויות נועדו על מנת שמתאמנים מכל הסוגים (גם רזים) ייהנו מהעולם הזה. האמת היא, שמי שמרים יותר, חזק יותר.
רק כי אתה ממשיך להתעקש אז הרמתי יותר ממך (ולא בקצת) על כמה עשרות קג מג פחות ממךאני חזק יותר ממך, וגדול יותר ממך. כמו כן, אנשים חושדים בי שאני מוזרק וחלקם ממש בטוחים בכך. אני בחור גדול מאוד.
אז אני לא משקר לעצמי. אני משקר לאותם אנשים.
סיימתי עם הדיון הזה. יום טוב ושבת שלום.
טוב אחי מה שתגיד.כן אבל אם מישהו ששוקל 60 קילו ונותן מ120 לחזרות קילו בנצ' יגיד לי שהמשקל שלו מצדיק סטרואידים אני לא אתווכח איתו יותר מידי על זה לעומת זאת מישה ששוקל 140 קג יגיד לי את זה הוא יקבל את התשובה שאתה קיבלת
רק כי אתה ממשיך להתעקש אז הרמתי יותר ממך (ולא בקצת) על כמה עשרות קג מג פחות ממך
הפואנטה שאין קשר בין היכולת שלי להאם מותר לי להביא דעה או לא חבל שלא הצלחת להבין את זה
זה היה מבוקר טוב.
אזהרה: דיבורים על מיניות, אהבה, ובעיות נפשיות שלי, שהתפתחו עם הזמן.
משקל גוף: 108.5.
עליתי בחודש האחרון מעט. אני מתחיל להוסיף קלוריות. המטרה היא בערך חצי קילו בשבוע. עם טסט וננדרולון בקצב עלייה של 2 ק"ג בחודש אוכל למצוא את עצמי עם מסה מאוד גדולה עד מאי 2024.
אתמול לא היה אימון, עדיין ישנן תופעות לוואי מהטרן, שמשפיעות על המצב הנפשי. עם זאת, ישנו שיפור במצב הנפשי, שיפור ברור, ברוך השם.
כמו שאתם יודעים, בתקופה האחרונה, יצא לי לצאת עם נשים מבוגרות ממני בפער משמעותי, וההחלטה להביא ילד, והחלטתי לדבר קצת על הדברים, להסביר מאיפה הם נובעים, בהיבט הפסיכולוגי.
אני מחפש דמות אם. אני חייב להרגיש נאהב. היהודייה מבלרוס, המבוגרת בת ה-46 כמעט, כשאנחנו שוכבים, או שאני נוגע בה, והיא מרגישה שהיא גומרת, היא שמה לי יד על הראש, מצמידה אותי אליה, מנשקת אותי ולא נותנת לי לזוז כל האורגזמה. זו הרגשה מאוד נעימה. זה יותר נעים לי מהסקס עצמו, מכל מה שקורה. אני מרגיש אהוב מאוד כשזה קורה, שיש מישהי שרוצה אותי, ועוד אישה מבוגרת, שמקבלת ממני את סיפוקה. אני יכול לשכב איתה כל הלילה, והקטעים שיהיו לי הכי נעימים להיזכר בהם אלה הקטעים האלה שהיא מנשקת אותי צרפתית כזו כשהיא גומרת, או שאנחנו מתנשקים עם הלשון, והיא עושה את זה בתשוקה רבה, כאילו אוהבת אותי מאוד. אני כל כך זקוק לאהבה הזו, לאהבה החסרה הזו, שלא קיבלתי מאימא שלי כשהייתי ילד, ולגדול עם אבא נרקומן, שבאמת לא מעניין אותו מה קורה איתך, שכאשר אימא שלי מכרה את הבית שהיה לנו בגלל כל החובות שאבא שלי הכניס אותנו אליהם בגלל הסמים, הוא אמר שלו יש חדר לישון בו בעבודה באופן קבוע, והוא רגוע. ביום שבת היינו יחד, ובאמצע פשוט נפלט לי, באופן הכי טבעי שיש, "אני כל כך צריך את האהבה הזו", והיא צחקקה.
עושה רושם שהיהודייה מבלרוס מצליחה להכיל אותי, את הנפש שלי, את השיגעונות שלי. היא מודעת לסטרואידים שאני לוקח. היא מנסה לשכנע אותי לרדת מזה.
אין בה אגו, היא יודעת איך לגשת ללב שלי, והיא יודעת איך לדבר איתי. היא ממש כמו אימא. אני מרגיש שהיא מעניקה לי אהבה כמעט ללא תנאים.
אני מקבל ממנה את ניסיון החיים שלה, את הדמות האימהית שלה, את האהבה האימהית שלה, ואני בתמורה נותן לה את הגוף הצעיר והעסיסי שלי, השרירי שלי, את האנרגטיות שלי. ביום שבת היינו באיזה פארק, רציתי שנרד לדשא דרך האבנים הקטנות שיורדים דרכם, ועלולים למעוד דרכם, והיא קצת פחדה, אז הרמתי אותה מהמתניים, והורדתי אותה יחד איתי. היא מאוד אהבה את זה. אז כן, היא נותנת דברים, ואני נותן דברים בחזרה. יחסי גומלין אמיתיים. זוהי הדדיות.
הרצון להביא ילד הוא המחשבה שבזמן הקרוב אני אמות, שעוד שנתיים- שלוש כבר לא אהיה פה. אני מרגיש שאני חייב המשכיות. חייב יורש. אני יודע שלטרן יש חלק במחשבות הללו, בהחלטות הללו שאני לוקח מקבל, וייתכן, שעם יציאת החומר מהדם באופן מוחלט, דעתי תשתנה.
לפני כמה ימים החלטתי לנתק קשר מכל הבחורות שאני איתן בקשר. אחת מהן, בת 27, שברור לי שהיא פשוט עדיין נערה, ולא יכולה להכיל את כל הבעיות החמורות הנפשיות שלי, שכמו שאתם בטח יודעים, החמירו עם השימוש בסטרואידים. רציתי לנתק את עצמי גם מהיהודייה מבלרוס אבל זה לא הלך. חסמתי אותה אחרי ששלחתי לה הודעות שמסבירות שאני רוצה למות, שיש לי יצר הרס עצמי, שלכן אני מתרחק מכולן, וזה לא אישי כלפיה. ואז חסמתי אותה בוואצפ. היא שלחה לי בבוקר הודעה בסמס, בהכי טבעיות ונונשלנטיות "למה חסמת אותי בוואצפ?" - בלי עצבים, בלי כעס. עניתי לה, הסברתי לה. היא הצליחה להרגיע אותי, אמרה לי שגם לה לפעמים יש רגעים שהיא רוצה למות, שהיא מרגישה בודדה לפעמים. שאני עדיין ילד, שאני עדיין לא מבין את החיים הללו. היא מתנהגת בצורה מאוד אימהית, שמאוד מושכת אותי, וגורמת לי לחוות כלפיה רגשות, למרות שהיהודייה מבלרוס לא נראית משהו. למרות הביקורת שאני עדיין ילד, ביום שבת אמרה לי שעברתי הרבה בחיים, שהספקתי ללמוד הרבה בזמן קצר.
בעבר, לפני שהתחלתי להשתמש בסטרואידים, הייתי יוצא עם נשים שמבוגרות ממני בכמה שנים בודדות. שנתיים- שלוש, ארבע. אפילו שנה אחת בלבד, וזה היה לי בסדר. הייתי גם יוצא עם צעירות ממני, וזה הרגיש לי בסדר.
עם השימוש בסטרואידים, אני מרגיש חוסר משיכה מובהק כלפי נשים צעירות ממני, גם אם הן נראות ממש טוב, כי אני יודע שהן לא יכולות לתת לי את מה שאני צריך. הן ילדות קטנות. אשה בת 40 עם קמטים בפנים תמשוך אותי יותר, באופן משמעותי, מילדה בת 20, גם אם הצעירה נראית טוב יותר. הגיל נהיה פקטור מאוד משמעותי, יותר מלק, יותר מסקס.
האמריקאית ההיא שהייתי איתה, היא אמנם הסקס הכי טוב שהיה לי מעולם, אבל אני לא רואה את עצמי מתקרב אליה שוב, כי היא מתנהגת כמו ילדה קטנה, והצרכים הרגשיים שלי חזקים יותר מהמיניים. לכן, לעת עתה, אני בהחלט מעדיף את היהודייה מבלרוס. מה יהיה? אני לא יודע. כרגע אני בסדר.
נחכה שהטרן יצא לי מהדם.
בעזרת השם עוד מעט אימון.
יום חמישי יש לי מבחן באנגלית, שלאחריו אסיים את אנגלית באופן רשמי השבוע, ואצא לחופש מהלימודים של בערך חודש וחצי. אוכל לחזור לעבוד באופן נורמלי, בלי כל העומס המטורף של המטלות.
–– ההודעה אוחדה באופן אוטומטי ע"י המערכת: ––
אימון היום:
בנץ' פרס: 5x5x125. הספוטר בסט הראשון הוציא לי את המוט מהראק ונטש אותי עם 125 מעל הצוואר, הראש והחזה שלי. פחדתי ללחוץ את החזרה החמישית, כי פחדתי שאכשל, אבל ברוך השם זה עלה. זו פעם אחרונה שאני מבקש מהבנאדם הזה להיות ספוטר.
בנץ' כנגד דאמבלים: 5x10x45 - בעזרת השם שבוע הבא 47.5
פרפר השלמת נפח: 5x15
פשיטת מרפקים כנגד פולי עליון: 10x12
אחלה אימון.
לילה טוב 😃
שלום , אני לא הרבה בפורום אבל רציתי להגיד לך:בוקר טוב.
אזהרה: דיבורים על מיניות, אהבה, ובעיות נפשיות שלי, שהתפתחו עם הזמן.
משקל גוף: 108.5.
עליתי בחודש האחרון מעט. אני מתחיל להוסיף קלוריות. המטרה היא בערך חצי קילו בשבוע. עם טסט וננדרולון בקצב עלייה של 2 ק"ג בחודש אוכל למצוא את עצמי עם מסה מאוד גדולה עד מאי 2024.
אתמול לא היה אימון, עדיין ישנן תופעות לוואי מהטרן, שמשפיעות על המצב הנפשי. עם זאת, ישנו שיפור במצב הנפשי, שיפור ברור, ברוך השם.
כמו שאתם יודעים, בתקופה האחרונה, יצא לי לצאת עם נשים מבוגרות ממני בפער משמעותי, וההחלטה להביא ילד, והחלטתי לדבר קצת על הדברים, להסביר מאיפה הם נובעים, בהיבט הפסיכולוגי.
אני מחפש דמות אם. אני חייב להרגיש נאהב. היהודייה מבלרוס, המבוגרת בת ה-46 כמעט, כשאנחנו שוכבים, או שאני נוגע בה, והיא מרגישה שהיא גומרת, היא שמה לי יד על הראש, מצמידה אותי אליה, מנשקת אותי ולא נותנת לי לזוז כל האורגזמה. זו הרגשה מאוד נעימה. זה יותר נעים לי מהסקס עצמו, מכל מה שקורה. אני מרגיש אהוב מאוד כשזה קורה, שיש מישהי שרוצה אותי, ועוד אישה מבוגרת, שמקבלת ממני את סיפוקה. אני יכול לשכב איתה כל הלילה, והקטעים שיהיו לי הכי נעימים להיזכר בהם אלה הקטעים האלה שהיא מנשקת אותי צרפתית כזו כשהיא גומרת, או שאנחנו מתנשקים עם הלשון, והיא עושה את זה בתשוקה רבה, כאילו אוהבת אותי מאוד. אני כל כך זקוק לאהבה הזו, לאהבה החסרה הזו, שלא קיבלתי מאימא שלי כשהייתי ילד, ולגדול עם אבא נרקומן, שבאמת לא מעניין אותו מה קורה איתך, שכאשר אימא שלי מכרה את הבית שהיה לנו בגלל כל החובות שאבא שלי הכניס אותנו אליהם בגלל הסמים, הוא אמר שלו יש חדר לישון בו בעבודה באופן קבוע, והוא רגוע. ביום שבת היינו יחד, ובאמצע פשוט נפלט לי, באופן הכי טבעי שיש, "אני כל כך צריך את האהבה הזו", והיא צחקקה.
עושה רושם שהיהודייה מבלרוס מצליחה להכיל אותי, את הנפש שלי, את השיגעונות שלי. היא מודעת לסטרואידים שאני לוקח. היא מנסה לשכנע אותי לרדת מזה.
אין בה אגו, היא יודעת איך לגשת ללב שלי, והיא יודעת איך לדבר איתי. היא ממש כמו אימא. אני מרגיש שהיא מעניקה לי אהבה כמעט ללא תנאים.
אני מקבל ממנה את ניסיון החיים שלה, את הדמות האימהית שלה, את האהבה האימהית שלה, ואני בתמורה נותן לה את הגוף הצעיר והעסיסי שלי, השרירי שלי, את האנרגטיות שלי. ביום שבת היינו באיזה פארק, רציתי שנרד לדשא דרך האבנים הקטנות שיורדים דרכם, ועלולים למעוד דרכם, והיא קצת פחדה, אז הרמתי אותה מהמתניים, והורדתי אותה יחד איתי. היא מאוד אהבה את זה. אז כן, היא נותנת דברים, ואני נותן דברים בחזרה. יחסי גומלין אמיתיים. זוהי הדדיות.
הרצון להביא ילד הוא המחשבה שבזמן הקרוב אני אמות, שעוד שנתיים- שלוש כבר לא אהיה פה. אני מרגיש שאני חייב המשכיות. חייב יורש. אני יודע שלטרן יש חלק במחשבות הללו, בהחלטות הללו שאני לוקח מקבל, וייתכן, שעם יציאת החומר מהדם באופן מוחלט, דעתי תשתנה.
לפני כמה ימים החלטתי לנתק קשר מכל הבחורות שאני איתן בקשר. אחת מהן, בת 27, שברור לי שהיא פשוט עדיין נערה, ולא יכולה להכיל את כל הבעיות החמורות הנפשיות שלי, שכמו שאתם בטח יודעים, החמירו עם השימוש בסטרואידים. רציתי לנתק את עצמי גם מהיהודייה מבלרוס אבל זה לא הלך. חסמתי אותה אחרי ששלחתי לה הודעות שמסבירות שאני רוצה למות, שיש לי יצר הרס עצמי, שלכן אני מתרחק מכולן, וזה לא אישי כלפיה. ואז חסמתי אותה בוואצפ. היא שלחה לי בבוקר הודעה בסמס, בהכי טבעיות ונונשלנטיות "למה חסמת אותי בוואצפ?" - בלי עצבים, בלי כעס. עניתי לה, הסברתי לה. היא הצליחה להרגיע אותי, אמרה לי שגם לה לפעמים יש רגעים שהיא רוצה למות, שהיא מרגישה בודדה לפעמים. שאני עדיין ילד, שאני עדיין לא מבין את החיים הללו. היא מתנהגת בצורה מאוד אימהית, שמאוד מושכת אותי, וגורמת לי לחוות כלפיה רגשות, למרות שהיהודייה מבלרוס לא נראית משהו. למרות הביקורת שאני עדיין ילד, ביום שבת אמרה לי שעברתי הרבה בחיים, שהספקתי ללמוד הרבה בזמן קצר.
בעבר, לפני שהתחלתי להשתמש בסטרואידים, הייתי יוצא עם נשים שמבוגרות ממני בכמה שנים בודדות. שנתיים- שלוש, ארבע. אפילו שנה אחת בלבד, וזה היה לי בסדר. הייתי גם יוצא עם צעירות ממני, וזה הרגיש לי בסדר.
עם השימוש בסטרואידים, אני מרגיש חוסר משיכה מובהק כלפי נשים צעירות ממני, גם אם הן נראות ממש טוב, כי אני יודע שהן לא יכולות לתת לי את מה שאני צריך. הן ילדות קטנות. אשה בת 40 עם קמטים בפנים תמשוך אותי יותר, באופן משמעותי, מילדה בת 20, גם אם הצעירה נראית טוב יותר. הגיל נהיה פקטור מאוד משמעותי, יותר מלק, יותר מסקס.
האמריקאית ההיא שהייתי איתה, היא אמנם הסקס הכי טוב שהיה לי מעולם, אבל אני לא רואה את עצמי מתקרב אליה שוב, כי היא מתנהגת כמו ילדה קטנה, והצרכים הרגשיים שלי חזקים יותר מהמיניים. לכן, לעת עתה, אני בהחלט מעדיף את היהודייה מבלרוס. מה יהיה? אני לא יודע. כרגע אני בסדר.
נחכה שהטרן יצא לי מהדם.
בעזרת השם עוד מעט אימון.
יום חמישי יש לי מבחן באנגלית, שלאחריו אסיים את אנגלית באופן רשמי השבוע, ואצא לחופש מהלימודים של בערך חודש וחצי. אוכל לחזור לעבוד באופן נורמלי, בלי כל העומס המטורף של המטלות.
–– ההודעה אוחדה באופן אוטומטי ע"י המערכת: ––
אימון היום:
בנץ' פרס: 5x5x125. הספוטר בסט הראשון הוציא לי את המוט מהראק ונטש אותי עם 125 מעל הצוואר, הראש והחזה שלי. פחדתי ללחוץ את החזרה החמישית, כי פחדתי שאכשל, אבל ברוך השם זה עלה. זו פעם אחרונה שאני מבקש מהבנאדם הזה להיות ספוטר.
בנץ' כנגד דאמבלים: 5x10x45 - בעזרת השם שבוע הבא 47.5
פרפר השלמת נפח: 5x15
פשיטת מרפקים כנגד פולי עליון: 10x12
אחלה אימון.
לילה טוב 😃
מה שגורם לך להרגיש יותר טוב עם עצמך (אתה צריך את זה) לך לטיפול אתה עושה דברים שאתה תתחרט אליהם בעתידטוב אחי מה שתגיד.
שבת שלום
מקבל את זה.זה היה מ
שלום , אני לא הרבה בפורום אבל רציתי להגיד לך:
קודם כל, תןדה על השיתוף הכנה שלך כאן. אני יכול לראות שאתה כואב מאוד עכשיו, ואני באמת מצטער שאתה מרגיש ככה. אבל אנא דע, למרות שאני מכיר אותך רק מהפורום הזה, למילים שלך יש השפעה עמוקה, ואתה חשוב.
ראשית, אתה לא לבד בזה. כולנו כאן קהילה ואכפת לנו ממך. המחשבות, הרגשות והרווחה שלך חשובים לנו. ברור שהתמודדת עם כמה נסיבות קשות להפליא, אבל זכור, הנסיבות משתנות והרגשות חולפים. תמיד יש סיכוי לשיפור, לא משנה כמה דברים עגומים עשויים להיראות עכשיו.
אנא שמרו על בריאותך, וזה כולל גם בריאות הנפש. העלייה המהירה במשקל והשימוש בסטרואידים שהזכרת יכולים להשפיע על הרווחה שלך. בבקשה פנה לאיש מקצוע בתחום הבריאות שיוכל להדריך אותך בנושא, בהתחשב במצבך הייחודי.
אני ממש נפעמתי מהפתיחות שלך ומהאומץ שנדרש כדי לחלוק איתנו את הרגשות שלך. אני רוצה שתדע שאתה לא לבד במאבק הזה, וזה לגמרי בסדר לפנות לעזרה.
רגשות ההרס העצמי והייאוש שלך הם משאות כבדות לשאת. אני ממליץ לך בחום לפנות לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש או לאדם מהימן בחייך. אתה לא צריך לנווט את התחושות הקשות האלה לבד. יש עזרה זמינה עבורך, וזה לגמרי בסדר לחפש אותה.
אני רוצה להבטיח לך שפנייה לעזרה בבעיות נפשיות, כולל שימוש בתרופות קבועות, היא הרבה יותר שכיחה ממה שאתם חושבים. בדיוק קראתי השבוע- לפי המכון הלאומי לבריאות הנפש, כמעט אחד מכל חמישה מבוגרים בארה"ב חי עם מחלת נפש, הנעה בין קלה לחמורה. רבים מהם נעזרים מאוד בתרופות, טיפול או שילוב של שניהם.
אני עובד בתעשיית ההייטק, ואני יכול להגיד לך שמספר רב של אנשים שאני מכיר - בסביבות 80 אחוז - מחפשים באופן פעיל או ביקשו סיוע כלשהו בבריאות הנפש. זה מראה שאתה לא לבד, ואין בושה להושיט יד.
והכי חשוב, זכור שהחיים יכולים להשתפר ועשויים להשתפר. אתה עמיד יותר ממה שאתה חושב, וזה בסדר להישען על אחרים לתמיכה. אולי אני חבר אקראי בפורום, אבל הפוסט שלך ריגש אותי, ואכפת לי ממה שקורה לך. אנא תשתמש במשאבים העומדים לרשותך.
תמשיך לשתף, תמשיך באימונים. אתה בעל ערך, לחייך יש מטרה.
שמור על עצמך.