לחיצת חזה עם מוט - כמה חשוב לעלות עם המוט עד הסוף? (רחוק מהגוף)

[dudi_d]

בעייתי לא לעלות עד הסוף בלחיצת חזה בשיפוע (או רגיל?)
שאני בקצה למעלה עם המוט לפעמים הכתפיים בורחות מהמקום (קדימה/למעלה) ולא נשארות איפה שצריכות להיות. האם 3/4 או אפילו 1/2 דרך יעשה אותה עבודה? איפה החסרונות?

בנוסף חשבתי להתחיל שהמוט על המתקן מונח קרוב יותר אליי ולא הכי למעלה - מה דעתכם? (בשביל אותה מטרה)

השאלה מתייחסת גם ללחיצה בשיפוע חיובי (התמקדות בחלק העליון של החזה) וגם בספסל שטוח. שני המקרים עם מוט.

(עושה בסגנון פווארליפטינג בהמלצת פיזיותרפיסט, אבל המטרה היא בניית מסת שריר).

תודה לעונים.

 

[אילן אלמוג]

אחזור גם אני להתחלה, תשובתי כדלקמן:
ביצוע תנועות בטווח תנועה מלא , נכונות ככלל למרבית ענפי הספורט . התנועות המלאות נדרשות לקיומה הבריא של שרשרת התנועה במכונת גוף האדם. (כנ"ל בתרגיל עליות מתח וכו')
התמקדות בטווח תנועה מוגבל שאינו מלא מתאימה בסיטואציות מסוימות ולחלק מענפי הספורט, למשל שיפור טכניקות שיש בהן קושי נקודתי בזויות מסוימות או מטרה יחודית הדורשת שיפור.
תודה ובהצלחה לכולם.

 

[איתמר .ק.]

מדריך אימון גופני בסיירת גולני

בית ספר לקרב מגע בצהל.

בוינגייט

אני שירתי בסדיר בסיירת צנחנים ואם יש משהו שהכי הפריע לי בצה"ל זה תחום הכושר/אימונים, עצם ההתהדרות בתפקיד שכזה בצה"ל אוטומתית מוריד מהערך של אותו אדם כבעל ידע פרקטי (בהנחה שהאימונים דומים בסיירות צה"ל), ואם אני אגלה שאותו אדם מבין דבר או שתיים אז השאלה תהיה איך הוא הרשה לתופעות כמו מדאג"יות להסתובב חופשי...
גם לגבי הקרב מגע יש לי השגות אבל זה פחות קשור לתחום שאנחנו מדברים עליו.
הטענה של @elchonon (ושלי ושל כל מי שהגיב לך) היא שכאשר אנחנו מדברים על ידע בתורת האימון מה שחשוב זה לא התעודה אלא המציאות, הווה אומר היכולת שלך להפוך אדם ליותר חזק ממה שהוא עכשיו ולכן לא מעניין אותי אם המאמן שלי בונה את התכנית על סמך מחקרים או על סמך קריאה בקפה מה שאכפת לי זה אם אני אתחזק, ולכן אני אסתכל על המתאמנים שלו וכו'.
אז אם נתרגם את זה לדיון כאן, פחות מעניין אותנו התארים של אדם כזה או אחר ויותר התוצאות שלו ושל המתאמנים שלו, ותסלח לי אבל בשום עולם מתוקן לא ניתן לקחת חיילים ולהתייחס לתוצאות שלהם כמשהו יותר ממינורי במקרה הטוב.
זהו פרקתי

 

[אילן אלמוג]

אימון גופני וכושר קרבי מהווים יסודות חשובים בצבא.
העניין עם הצבא הנו חלק קטן מנסיוני.
כמות הספורטאים שהיו חניכים שלי רבים מאוד.
השירות שלי היה לפני 40 שנים. בכל מקרה זו לבנה אחת בחומה . לשמחתי התמזל מזלי ובבעלותי עסקים המאפשרים לי פנאי רב לעיסוק בספורט , להתאמן ולאמן ולעסוק בשיקום פציעות לכל מיני מומחים שגרמו נזק לעצמם ולאחרים.
בכל מקרה בנעורי מעבר להיותי ספורטאי , למדתי חינוך גופני כעתודאי ואני מייעץ בתכנון ציוד ספורט בניית מרכזי ספורט וחדרי כושר.
המומחיות שלי הנה בתורת התנועה (קינזיולוגיה וביומכניקה).
הנסיון בשטח חשוב אבל אינו מספיק , כדי להפוך למקצוען נדרש ידע מגובה מחקר וסטטיסטיקה וכן השתתפות בכנסים המתאימים לרוח הזמן.

 

[elchonon]

הנסיון בשטח חשוב אבל אינו מספיק , כדי להפוך למקצוען נדרש ידע מגובה מחקר וסטטיסטיקה וכן השתתפות בכנסים המתאימים לרוח הזמן.

אני באמת לא מבין איך יש משהו שמעיד על ידע יותר מהצלחה בשטח אצל אותו אדם או המתאמנים שלו.
בסופו של דבר ספורט מתבטא בתוצאות, אפשר להתפלסף המון ולהנות מדיונים אקדמיים שאולי יעזרו לנו להשיג תוצאות טובות, אבל תוצאות זה המטרה והמדד שלנו להצלחה.
תציג תוצאות מרשימות בתחום שאתה מתיימר להבין בו, ואני אשתכנע. עד אז אתה נשמע אדם חביב עם הרבה ניסיון תאורטי בתחומים שונים אבל לא פאוורליפטינג וכוח, מה שחשוב לדיון על הבנץ' פרס.

 

[אילן אלמוג]

הנושא היה טווח תנועה, מטרתו והשפעתו.
הצלחות נמדדות בציר השנים למשל בחינוך ילדים ֶספורטאים או תיקון ליקויי תנועה אצל בוגרים, שיקום פציעות אשר נגרמו (לא רק, אבל בין השאר) באמצעות מאמנים לא מקצועיים או ספורטאים לא אחראים.
המדדים להצלחה בחיי ספורטאים מורכבים ומגוונים ואינם נשענים באופן בלעדי על כמה ק"ג ילחץ בבנץ' פרס.
מנסיוני גם כדורגלן מוכשר, אינו הופך בהכרח למאמן טוב.
למיטב ידיעתי, הכשרון לבעוט מדויק, או להיות כדורגלן מוצלח , עוזר אך אינו מכשיר ואינו מבטיח הצלחה בהעמדת קבוצה מנצחת על המגרש.
כך בכל ענפי הספורט לרבות הרמת / הנפת /דחיקת/ לחיצת וכיו"ב
יש להבדיל בין ספורט לאלופים (תחרותי הישגי) ובין ספורט לאלפים (רוב בני האדם) כשאדם מהשורה שואל לגבי טווח תנועה, התשובה אמורה להתיחס לכלל הספורטאים ולא למדליסטים.
אני מאחל לך בריאות ושתמשיך לעסוק בפעילות ספורטיבית. בהצלחה.