הצפייה בשרשורים באתר מוגבלת למשתמשים שאינם רשומים למערכת

האם המזונות האלה באמת לא בריאים?

Dark Soul Omega

משתמש משקיע
5,324
5,077
נק' מוניטין:
3,077
5,324
5,077
שלום ,
אני נתקל בטרנד יחסית חדש של כל מיני "רופאים" ו"תזונאים" שמדברים על מזונות שמבחינתי נחשבים כאכילים וחלקם אפילו הייתי מחשיב כ"בריאים" כאילו הם מזונות שלא רואיים למאכל.
לטענת אותם אנשי מדע המזונות אינם בריאים כי הם מכילים לקטינים , פוגעים בפולרה של המעי , מכילים חומצה פיטית ועוד כל מיני דברים שונים שגורמים לגוף שלנו לתפקד פחות טוב ו/או לפתח מחלות...

חלק מהמזונות "הלא טובים" :

mushrooms
Grains
grains (general)
granola
oats
rice
bread
Leaves
kale
brocolli
chard
brussel sprouts
Legumes
beans
tomatoes
eggplant
potatoes
hot peppers/chili
nuts
peanut butter
fish oil
olive oil
avocado oil
beets
turmeric
garlic
onion
chocolate
coffee
quinoa
flaxseed
soy/tofu
celery.

כאן תמצאו את רשימת המזונות והסבר למה אותו מזון מזיק לכאורה....

האם הגזמנו בטרנד הבריאות???
 
אני נתקל בטרנד יחסית חדש של כל מיני "רופאים" ו"תזונאים" שמדברים על מזונות שמבחינתי נחשבים כאכילים וחלקם אפילו הייתי מחשיב כ"בריאים" כאילו הם מזונות שלא רואיים למאכל.

גם אני נתקל בזה המון, ויש המון סתירות בין כאלה לאחרים. כבר שנתיים כמעט שאני ואישתי חוקרים מה היא ה"תזונה האולטימטיבית", וזאת בילווי של אנשי מקצוע (מקצוע=זה הג'וב שלהם, לא אומר שהם מומחים) מהארץ ומסין, אחד אומר שמשהו אחד זה טוב, ומנמק והשני יגיד שזה מזיק, וינמק מדוע.
אם זאת יש מידע קונססטיבי על כמה מזונות (למשל בוטנים, לחם, גרנולה, קפה שמזיקים מאותן סיבות שציין הבחור בפוסט כאן).

אישית: לדעתי זה עניין של "הכל במידה" ולהימנע ממאכלים OVER מעובדים בתור התחלה.
 
שלום ,
אני נתקל בטרנד יחסית חדש של כל מיני "רופאים" ו"תזונאים" שמדברים על מזונות שמבחינתי נחשבים כאכילים וחלקם אפילו הייתי מחשיב כ"בריאים" כאילו הם מזונות שלא רואיים למאכל.
לטענת אותם אנשי מדע המזונות אינם בריאים כי הם מכילים לקטינים , פוגעים בפולרה של המעי , מכילים חומצה פיטית ועוד כל מיני דברים שונים שגורמים לגוף שלנו לתפקד פחות טוב ו/או לפתח מחלות...

חלק מהמזונות "הלא טובים" :

mushrooms
Grains
grains (general)
granola
oats
rice
bread
Leaves
kale
brocolli
chard
brussel sprouts
Legumes
beans
tomatoes
eggplant
potatoes
hot peppers/chili
nuts
peanut butter
fish oil
olive oil
avocado oil
beets
turmeric
garlic
onion
chocolate
coffee
quinoa
flaxseed
soy/tofu
celery.

כאן תמצאו את רשימת המזונות והסבר למה אותו מזון מזיק לכאורה....

האם הגזמנו בטרנד הבריאות???
אני שם כאן את התשובה של ChatGPT, כפי שהיא

הטענות שציינת מגיעות מתפיסות שונות שלא תמיד מבוססות מדעית, ולעיתים הן מתפרסמות על ידי אנשי מקצוע עם גישות קיצוניות לתזונה. חשוב להסתכל על הטענות הללו באופן ביקורתי ולהבין שהרבה פעמים ההכללות נעשות בלי התייחסות לאיזון, להקשר אישי, ולמחקר מבוסס.

כמה נקודות למחשבה על הטענות:

1. לקטינים (Lectins):

לקטינים הם חלבונים שנמצאים במזונות מסוימים כמו קטניות, דגנים וירקות מסוימים. יש להם תפקיד במנגנון ההגנה של הצמחים. במינונים גדולים מאוד, הם עלולים להיות רעילים, אך במציאות, תהליכי בישול (כמו השרייה ובישול קטניות) מפחיתים את השפעתם.

למעשה, רוב המחקרים מראים שקטניות הן מקור מצוין לחלבון, סיבים ומרכיבים בריאים אחרים.

2. פיטאטים (Phytates):

פיטאטים יכולים להפחית זמינות של מינרלים מסוימים בגוף (כמו ברזל ואבץ), אך יש להם גם יתרונות בריאותיים, כמו תכונות נוגדות חמצון. כשמזונות אלו נצרכים כחלק מתזונה מאוזנת, הסיכון לחסר תזונתי קטן מאוד.

3. שמנים ומרכיבים צמחיים אחרים (כמו שמן זית, אבוקדו, כורכום):

שמן זית, למשל, נחשב לאחד המרכיבים המרכזיים בתזונה ים-תיכונית, שנמצאה קשורה ליתרונות בריאותיים רבים. כורכום, שום, בצל וקפה הם מרכיבים שנחקרו ונמצאו כבעלי השפעה מיטיבה במינון סביר.

4. ירקות ממשפחת המצליבים (קייל, ברוקולי):

יש להם רכיבים שיכולים להיות רעילים בכמויות גדולות (כמו גלוקוזינולטים), אבל המחקרים מצביעים על יתרונות בריאותיים משמעותיים בצריכה מתונה, כולל הגנה מפני סרטן ומחלות לב.

5. טענות על “פגיעה בפלורה של המעי”:

מזונות עשירים בסיבים, כמו קטניות, דגנים מלאים וירקות, דווקא תורמים לשגשוג חיידקי מעיים טובים. אמנם מזונות מסוימים עלולים לא להתאים לאנשים עם רגישויות מסוימות (כמו FODMAPs), אבל זה לא אומר שהם “רעילים”.

6. חומציות בגוף:

טענה נפוצה נוספת היא שמזונות מסוימים “מחמיצים” את הגוף. בפועל, הגוף שומר על רמת חומציות יציבה (pH) דרך מנגנוני איזון טבעיים, ולא מושפע בצורה משמעותית מהמזון.


איך להתייחס לטרנדים כאלה?

• התמקדות בתזונה מאוזנת:

רוב המחקרים מראים שדיאטה מגוונת ומאוזנת היא המפתח לבריאות. הימנעות ממזונות רבים ללא סיבה רפואית (כמו אלרגיה או אי-סבילות) עלולה לגרום למחסור תזונתי.


• חשיבה ביקורתית:

כדאי לבדוק את המקורות שעומדים מאחורי הטענות הללו. מי הם ה”מומחים”? האם מדובר באנשי מקצוע מוסמכים או שמא בגורמים עם אג’נדה שיווקית?


• אינדיבידואליות בתזונה:

לא כל מזון מתאים לכולם. רגישויות אישיות וצרכים בריאותיים משתנים מאדם לאדם.

לסיכום:

הטענה שמזונות כמו קטניות, שמן זית, ברוקולי או שום הם “לא ראויים למאכל” אינה מבוססת מדעית. רובם ככולם נמצאו מועילים כחלק מתזונה מאוזנת. ההמלצה היא להתייעץ עם דיאטנים קליניים מוסמכים ולא להסתמך על טענות לא מבוססות.
 
היי, באופן אישי אני לא מכירה את הטרנד שאתה מדבר עליו אבל זה נשמע חרטוט מוחלט.
בכל מקרה, בכל פעם שמנסים להציג מזון מסוים כ"קסום" או כ"מסוכן", נדלקות אצלי נורות אדומות.
תזונה בריאה לא תלויה במזון אחד או שניים, היא נבנית מהתמונה הכוללת. זרעי צ'יה לא יצילו אותנו ובשר אדום לא יהרוג אותנו, הכל עניין של איזון.
בעיניי, תזונה טובה היא מגוונת, מאוזנת וכזו שמתאימה לצרכים האישיים שלנו. אין "שיטה נכונה" אחת שמתאימה לכולם – לכל אדם מתאימים דברים שונים.
בנוסף, חשוב גם לזכור שהבריאות שלנו מושפעת ממגוון רחב של גורמים מעבר לתזונה (אורח חיים, פעילות גופנית, גנטיקה ועוד).
 
אני רוצה גם להזהיר מצריכת מים - חומר הפכפך שעלול להזיק ואף להרוג!
מים נשמעים מוצר צריכה תמים, ורבים שותים אותם בבטחון רב, ובמחשבה שהם ״צורכים אוכל בריא״.
צריכת מים מוגברת, היא סכנה חבויה שאינה ברורה לרבים ויכולה להוביל להרעלת מים, מצב שבו המאזן של ריכוזי הנתרן בדם מופר. זה עלול להוביל לנפיחות תאי המוח, להוביל לכאבי ראש חזקים, בלבול, פרכוסים – ואפילו מוות. חשוב להיזהר ממים - יותר מדי, והם יכולים להרוג!

כל זה מתרחש בכמויות מסוימות, כמובן, למשל מעל 3-4 ליטרים בשעה, מבלי לאפשר לכליות לסלק את העודף. כן, אפילו מים, המשקה הבטוח ביותר, יכולים להפוך קטלניים כשמגזימים. חשוב לקרוא את האותיות הקטנות בכל אזהרה. 😜
 
  • פותח/ת השרשור
  • #7
אני מסכים עם כולכם.. חבל שאין יותר קונצנזוס בעולם התזונה.

אותי מעצבן שכל הזמן יש לכאורה ''מחקרים חדשים'' וכל חודש צץ לו איזה תזונאי/רופא שמתאר איך הוא הפסיק לאכול X או Y והחיים שלו השתנו.. וש''התעשייה'' משקרת לכולם🤣
 
אני רוצה גם להזהיר מצריכת מים - חומר הפכפך שעלול להזיק ואף להרוג!
מים נשמעים מוצר צריכה תמים, ורבים שותים אותם בבטחון רב, ובמחשבה שהם ״צורכים אוכל בריא
חחח מזכיר לי את הסרטונים שלAthlean x ביוטיוב, breathing is killing your gains!
 
אני מסכים עם כולכם.. חבל שאין יותר קונצנזוס בעולם התזונה.

אותי מעצבן שכל הזמן יש לכאורה ''מחקרים חדשים'' וכל חודש צץ לו איזה תזונאי/רופא שמתאר איך הוא הפסיק לאכול X או Y והחיים שלו השתנו.. וש''התעשייה'' משקרת לכולם🤣
אתה צריך להבין שלא כל המחקרים הם שווים ,השיטה שבה חוקרים נושא מסוים ומגיעים למסקנות חשובה יותר מעצם קיומו של המחקר.
לדוגמא אני יכול לעשות מחקר עשרה אנשים שעושים בנץ על מנת לבדוק עם הלג דרייב עוזר לעלות מסת שריר עקיפה ברגליים.
אני עושה בדיקה לאחר כמה חודשים ומגלה שהם כן עלו המסת שריר, הבעיה הברורה שלא בדקתי אם הם עושים אימונים אחרים מחוץ למעבדה לרגליים המסקנה שלי שגויה בצורה נסתרת למרות שעל הנייר יש לי את כל הנתונים.
בקורס ביולוגיה שלי המרצה שלנו סיפרה לי סיפור

מדען עשה ניסוי תחילה הוא נתן לזבוב לקפוץ מבחנה אחת לשנייה כל פעם שהוא שומע פעמון , עם הזמן הוא הוריד רגל אחת כל פעם מהזבוב והמשיך לבדוק האם הזבוב מצליח לקפוץ כל פעם שהוא שומע את הפעמון.
לבסוף המדען הוריד את כל הרגליים של הזבוב וכמובן שהוא לא הצליח לקפוץ
המדען רשם בדוח הניסוי :מסקנה אם תוריד לזבוב את כל הרגליים הוא יהפוך לחירש''
ועכשיו לסיפור אישי שלי
במכללה שלי העברתי הרצאה בנוגע להפרעות נפשיות שונות שהגעתי להפרעה בשם הפרעת אישיות גבולית המדריכה הפדגגוית שלי עצרה אותי ואמרה שאפשר לאבחן הפרעות אישיות רק לאחר גיל 18 מה שמטעה הפרעה מותר לאבחן הפרעות אישיות מתחת לגיל 18 חוץ מהפרעת אישיות אחת שנקראת הפרעת אישיות אנטיסוצאלית וזאת שזה בקריטונים של האבחון שלה .
(והנה ציטוט מהDSM5 בנושא למי שרוצה לדעת: developmental stage or attributable to another mental disorder. It should be recognized thatthe traits of a personality disorder that appear in childhood will often not persist unchanged intoadult life. For a personality disorder to be diagnosed in an individual younger than 18 years, thefeatures must have been present for at least 1 year. The one exception to this is antisocialpersonality disorder, which cannot be diagnosed in individuals younger than 18 years. Although,by definition, a personality disorder requires an onset no later than early adulthood, individualsmay not come to clinical attention until relatively late in life. A personality disorder may beexacerbated following the loss of significant supporting persons (e.g., a spouse) or previouslystabilizing social situations (e.g., a job). However, the development of a change in personality inmiddle adulthood or later life warrants a thorough evaluation to determine the possible presenceof a personality change due to another medical condition or an unrecognized substance usedisorder.Culture-Related Di)
האישה הזאת היא בעלת דוקטורת בחינוך למה היא האמינה למיתוס הזה? כי כנראה קראתה מאמר שעיווות את המידע שיש על הפרעות אישיות וכמו הרבה אנשים בתחום היא לא טרחה לקרא את הDSM או הICD בחייה . ככהזה נכון לגבי הרבה מאוד מהמומחים האלו הם קוראים מידע עקיף מין מאמר ולא מהמקור עצמו ולא יודעים על מה מדברים ובכך נתקלים במיתוסים שהם מציגים לאחרים .
קיצר כך הכל בעירבון אם משהו נשמע לך יותר מידיי מוגזם אז כנראה שזה זה
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית