נק' מוניטין:
20
- 993
- 16
מיצים טביעים ובכללי עדיף כמה שפחות נכון? בגלל שיש הרבה סוכר קלוריות או שזה דבר שולי
עקבו אחר הסרטון הבא כדי לצפות כיצד להתקין את האפליקציה של האתר על מסך הבית של המכשיר שברשותכם.
תזכורת: This feature may not be available in some browsers.
מיצים טביעים ובכללי עדיף כמה שפחות נכון? בגלל שיש הרבה סוכר קלוריות או שזה דבר שולי
תלוי לאיזה מטרה:
לחיטוב זה גרוע - סתם מעלה את רמות האינסולין שמונעות פירוק שומן + קלוריות שלא משביעות.
לבריאות זה גרוע - בתהליך הסחיטה אתה מוותר על חלק מהחומרים הטובים שיש בפירות, מעמיד בסכנת חימצון את אלה שכן עוברים. הסוכר זמין מאוד וגורם לספייק של אינסולין. אם אתה שותה יותר מדי (בליטר מיץ יש בערך 45 גרם פרוקטוז או יותר) אז גם יש סכנה לכבד מעודף פרוקטוז. לא הייתי שותה יותר מליטר ביום באופן קבוע.
אם אתה בתקופת מסה וזאת הדרך היחידה שאתה מצליח להכניס מספיק קלוריות כדי להתקדם - תעשה את זה. עדיף שתאכל את הפירות במקום.
בנצרום יענה שכן, כי הוא יודע ע"י גלי רנטגן וטלפטיה מהי הרגישות לאינסולין שלך והוא גם יודע את העבר שלך מבחינת הרכב הגוף ותפריטי התזונה....בנצרום אני רוצה לחדד איזה ענין:
האם אתה טוען שיתכן מצב בו על אף מאזן קלורי שלילי, בהינתן שצורכים סוכר זמין לאורך כל היום כך שכל פעם יוצרים ספייק אינסוליני - יימנע פירוק שומן?
(ואני שם בצד לרגע השפעות שליליות אפשריות אחרות של 'תפריט' כזה)
בנצרום אני רוצה לחדד איזה ענין:
האם אתה טוען שיתכן מצב בו על אף מאזן קלורי שלילי, בהינתן שצורכים סוכר זמין לאורך כל היום כך שכל פעם יוצרים ספייק אינסוליני - יימנע פירוק שומן?
(ואני שם בצד לרגע השפעות שליליות אפשריות אחרות של 'תפריט' כזה)
תודה על התשובה המקיפה.
השאלה היתה יותר 'קוריוזית' במהות כמובן, אבל עדיין תקפה. כלומר ניסתה לבדוק קצוות.
ואפילו אם רמת האינסולין (עקב צריכת סוכר מוגברת) לא תהיה גבוהה מספיק 24 שעות אלא נניח רק 12 שעות, ובכל זאת תניח שאתה בגרעון קלורי - עדיין מענין להבין אם תתרחש אותה כמות ליפוליזה ביחס לתפריט חלופי אבל זהה אנרגטית.
בעיקרון , אינסולין תמיד דוחה ליפוליזה..למעשה אפילו כמות אינסולין קטנה יכולה להשפיע..
אבל זה שונה מאדם לאדם , אחוז שומן..
תודה על התשובה המקיפה.
השאלה היתה יותר 'קוריוזית' במהות כמובן, אבל עדיין תקפה. כלומר ניסתה לבדוק קצוות.
ואפילו אם רמת האינסולין (עקב צריכת סוכר מוגברת) לא תהיה גבוהה מספיק 24 שעות אלא נניח רק 12 שעות, ובכל זאת תניח שאתה בגרעון קלורי - עדיין מענין להבין אם תתרחש אותה כמות ליפוליזה ביחס לתפריט חלופי אבל זהה אנרגטית.
מה עם זה שבצום ממושך מעגל ה HSL יכול להיות גם משותק ע"י עלייה אינסולין (לפחות ב 50%), וכשאתה אוכל משהו לא משנה מה אפילו חלבון זה יכול להיות משותק כמעט לגמרי (לאחר מצב צום, לדוגמה חלבון יכול להפוך ל 56% גלוקוז (אם אני זוכר נכון את המספר)), אז למה להאשים דווקא את הפחמימה בכך, במיוחד במאזן קלורי שלילי (בחיובי הייתי שוקל פרמטרים נוספים כמו רגישות לאינסולין, עבר של הרכב הגוף (לדוגמה שמן/רזה וכו')). אי אפשר לקבוע ולומר אל תאכל סוכר/פחמימה כי אחרת לא תרד/תעלה בשומן, זה הרבה יותר מורכב מזה ואני לא חושב שיש מישהו אחד שאיי פעם יעלה על הבמה ויצהיר הצהרות חותכות ומשמעותיות כי זה עדיין כל מקרה לגופו הוא ואין פה כללים מנחים.באופן עקרוני - כן. אינסולין מונע פירוק ושיחרור שומן. זה לא איזה עובדה מחרתית. זה אחד התפקידים שלו. הגוף מזהה שיש סוכר זמין בדם ואפשר לנצל אותו לאנרגיה, משמע לא צריך להשתמש במאגרים של הגוף, לכן כדאי לשתק את המנגנונים שמשחררים את השומן מהאגירה (בעיקר דרך וויסות HSL).
באופן מעשי תראה שזאת שאלה שיש בה חוסר הגיון פנימי:
כדי להחזיק רמות אינסולין גבוהות מספיק כדי לשתק ניצול שומן לאורך כל היום אתה צריך כמות סוכר שתגיע למאזן נטרלי. בנוסף אתה תהיה כמובן מורעב.
אבל כן, באופן עקרוני אם תנסה להישאר על נטרלי בתפריט שהוא נניח 90% סוכר יהיה לך מאוד מאוד קשה. אם לא תשנה את התפריט אתה תהיה מורעב. אם תיתן לעצמך לשנות את התפריט באופן ספונטני אתה לאורך הזמן תעלה את הצריכה ותשמין.
זה בדיוק המנגנון שגורם להשמנה מעודף פחמימות. זה סוג של הרעבה עצמית. תחשוב מה היה קורה אם ביחד עם כל ארוחה מישהו היה מזריק לך מנה של אינסולין. האינסולין הוא סיגנל לאגירה. הגוף שלך היה אוגר חלק נכבד מהארוחה והיית נהיה רעב מהר יותר כי שאר הגוף (לא רקמת השומן) לא קיבל מספיק מזון. השמנה לרוב מלווה בחוסר רגישות לאינסולין ורמות אינסולין גבוהות בדם.
מה עם זה שבצום ממושך מעגל ה HSL יכול להיות גם משותק ע"י עלייה אינסולין (לפחות ב 50%), וכשאתה אוכל משהו לא משנה מה אפילו חלבון זה יכול להיות משותק כמעט לגמרי (לאחר מצב צום, לדוגמה חלבון יכול להפוך ל 56% גלוקוז (אם אני זוכר נכון את המספר)), אז למה להאשים דווקא את הפחמימה בכך, במיוחד במאזן קלורי שלילי (בחיובי הייתי שוקל פרמטרים נוספים כמו רגישות לאינסולין, עבר של הרכב הגוף (לדוגמה שמן/רזה וכו')). אי אפשר לקבוע ולומר אל תאכל סוכר/פחמימה כי אחרת לא תרד/תעלה בשומן, זה הרבה יותר מורכב מזה ואני לא חושב שיש מישהו אחד שאיי פעם יעלה על הבמה ויצהיר הצהרות חותכות ומשמעותיות כי זה עדיין כל מקרה לגופו הוא ואין פה כללים מנחים.