ייעוץ טסט' אסטרים ותגובה כללית..

בנדה

משתמש פעיל
491
1
נק' מוניטין:
422
491
1
אלהן..
כידוע יש כמה סוגי אסטרים לטסט'..
רציתי לדעת אם זה הגיוני מבחינה מדעית, ש-X ישתמש לדוגמה:
בטסט מסוג אנטט, ולא יגיב לאסטר הנ"ל כל כך טוב..
אך במידה והוא ישתמש באסטר מסוג פרופ', או שילוב של כמה-(סוסטנון) יש אפשרות שהגוף יגיב באופן שונה וטוב יותר לחומר והתוצאות יהיו טובות יותר מהתגובה לאנטט ?... או שאין חיה כזו ?.

תודה..
;a2gasg
 
חיובי בז"טי. זה ככה. עד שתמצה את שלך תצתרך לנסות כמה דברים ולהיות קשוב לתגובות שלך. חייב לקחת בחשבון בניתוח תוצאות כל הפקטורים-גם תזונה,גם לחצים בעבודה וכ"ד. אבל בהחלת יש הבדל בתגובה איתית לאסטרים שונים
 
אני מצטער מאוד אבל אין קשר בכלל לאסטר להשפעה של ההורמון ברגע שהוא מגיע למחזור הדם. יש הבדל במשקל המולקולרי של האסטר מה שמשפיע על כמות ההורמון בכל מ"ג חומר אבל ברגע שהגוף מפרק את האסטר מהמולקולה אין בכלל הבדל. לא צריכה להיות בכלל השפעה זה לא קשור לאסטר בעליל. התגובה לחומר היא בכלל לא קשורה לאסטר האסטר מבכינה כימית זה בסך הכל שרשרת של מולקולות שהגוף מפרק ואין להם בכלל השפעה מה שמשפיע זה ההורמון ואין הבדל בין אם זה טסט פרופ או טסט אנטט טסט זה טסט.
 
ברור שטסט זה טסט אבל מאיפה אתה יודע שהזמינות שלהם זהה?
זה בדיוק כמו צורות שונות של תוספי תזונה.
 
ברור שטסט זה טסט אבל מאיפה אתה יודע שהזמינות שלהם זהה?
זה בדיוק כמו צורות שונות של תוספי תזונה.

הזמינות זהה לאחר פירוק האסטר למעבר למחזור הדם. הדבר היחידי שאסטר אחרי לגביו זהו קצב השיחרור למחזור הדם. אבל ברגע הגוף מפרק את האסטר מה שנכנס למחזור הדם הם מולקולות של טסט וזה לא משנה עם הזרקת אנטט או פרופ. עוד דבר שאסטר משפיע עליו זה הכמות של טסט פעיל פר ML חומר ככל שהאסטר מורכב יותר ובעל משקל מולקולרי גבוהה יותר כך יהיה פחות טסט פעיל פר ML לדוגמא ב 100מג טסט אנטט יש בערך 55מג טסט כלומר האסטר לוקח כ 45% לעומת זאת בטסט פרופ יש בערך כ 75מג טסט לכל 100מג כלומר האסטר לוקח כ 25% זאת אחת הסיבות שכאשר אתה לוקח פרופ במינון נמוך יותר התוצאות שתקבל הם טובות יותר מאשר תקח אנטט במינון גבוהה יותר. אבל זה לא קשור בכלל לתגובה לאסטר או כל דבר אחר פשוט אסטרים קצרים מתפרקים מהר יותר = זמן שחרור למחזור הדם מהיר יותר ובאותו מינון מול אסטרים ארוכים יותר אתה מקבל יותר חומר פעיל = השפעה חזקה יותר זה כל הסיפור. מבחינה קלינית אסטרים ארוכים הומצאו על מנת להאריך את תכיפות הזריקות לפציינטים אף אחד לא אוהב לקבל זריקה.
 
  • פותח/ת השרשור
  • #7
הזמינות זהה לאחר פירוק האסטר למעבר למחזור הדם. הדבר היחידי שאסטר אחרי לגביו זהו קצב השיחרור למחזור הדם. אבל ברגע הגוף מפרק את האסטר מה שנכנס למחזור הדם הם מולקולות של טסט וזה לא משנה עם הזרקת אנטט או פרופ. עוד דבר שאסטר משפיע עליו זה הכמות של טסט פעיל פר ML חומר ככל שהאסטר מורכב יותר ובעל משקל מולקולרי גבוהה יותר כך יהיה פחות טסט פעיל פר ML לדוגמא ב 100מג טסט אנטט יש בערך 55מג טסט כלומר האסטר לוקח כ 45% לעומת זאת בטסט פרופ יש בערך כ 75מג טסט לכל 100מג כלומר האסטר לוקח כ 25% זאת אחת הסיבות שכאשר אתה לוקח פרופ במינון נמוך יותר התוצאות שתקבל הם טובות יותר מאשר תקח אנטט במינון גבוהה יותר. אבל זה לא קשור בכלל לתגובה לאסטר או כל דבר אחר פשוט אסטרים קצרים מתפרקים מהר יותר = זמן שחרור למחזור הדם מהיר יותר ובאותו מינון מול אסטרים ארוכים יותר אתה מקבל יותר חומר פעיל = השפעה חזקה יותר זה כל הסיפור. מבחינה קלינית אסטרים ארוכים הומצאו על מנת להאריך את תכיפות הזריקות לפציינטים אף אחד לא אוהב לקבל זריקה.
אז בעצם מה שאתה אומר בגלל שהאסטר של הפרופ' צורך נמוך יותר, מתקבל יותר חומר פעיל לכל מ"ג... כלומר בסופו של יום, במידה ונשכח את הזריקות הכמעט יומיות.. השימוש בפרופ' עדיף יותר למטרות מסה גם מאנטט?
 
הזמינות זהה לאחר פירוק האסטר למעבר למחזור הדם. הדבר היחידי שאסטר אחרי לגביו זהו קצב השיחרור למחזור הדם. אבל ברגע הגוף מפרק את האסטר מה שנכנס למחזור הדם הם מולקולות של טסט וזה לא משנה עם הזרקת אנטט או פרופ. עוד דבר שאסטר משפיע עליו זה הכמות של טסט פעיל פר ML חומר ככל שהאסטר מורכב יותר ובעל משקל מולקולרי גבוהה יותר כך יהיה פחות טסט פעיל פר ML לדוגמא ב 100מג טסט אנטט יש בערך 55מג טסט כלומר האסטר לוקח כ 45% לעומת זאת בטסט פרופ יש בערך כ 75מג טסט לכל 100מג כלומר האסטר לוקח כ 25% זאת אחת הסיבות שכאשר אתה לוקח פרופ במינון נמוך יותר התוצאות שתקבל הם טובות יותר מאשר תקח אנטט במינון גבוהה יותר. אבל זה לא קשור בכלל לתגובה לאסטר או כל דבר אחר פשוט אסטרים קצרים מתפרקים מהר יותר = זמן שחרור למחזור הדם מהיר יותר ובאותו מינון מול אסטרים ארוכים יותר אתה מקבל יותר חומר פעיל = השפעה חזקה יותר זה כל הסיפור. מבחינה קלינית אסטרים ארוכים הומצאו על מנת להאריך את תכיפות הזריקות לפציינטים אף אחד לא אוהב לקבל זריקה.
אתה עונה לי על משהו שאני לא שואל.
אני יודע את כל העקרונות האלה.
אני שואל אותך על Bioavailability. מאיפה אתה יודע שכל האסטרים חודרים באותה מידה לדם ומתפרקים באותה מידה?
 
בנדה,זוכר את הבדיחה "תיאורטית אנחנו מיליונרים,בפועל יש לנו 3 שרמוטות בבית"
אנטון כל הכבוד לך על ההשיגים שלך בפיתוח גוף אתה בודיבילדר לא רע בכלל ואני מכבד אותך על זה אבל אני מנסה לנהל פה דיון אינטלגנטי אז בבקשה ממך אם אתה לא יכול לתרום עדיף להיות בשקט.
אתה עונה לי על משהו שאני לא שואל.
אני יודע את כל העקרונות האלה.
אני שואל אותך על Bioavailability. מאיפה אתה יודע שכל האסטרים חודרים באותה מידה לדם ומתפרקים באותה מידה?
אני אסביר שוב. האסטר לא חודר למחזור הדם הוא מתפרק ע"י אנזימים בשריר. וחודר למחזור הדם. ברגע שמולקולה של T מגיע למחזור הדם היא מה שנקרא bioavailable במצב הזה הוא שתהיה אינטראקציה עם אנזים AR ברקמות שונות. או היצמדות ל SHBG או פירוק מטבולי בכבד.
אבל לאסטר אין שום השפעה על bioavalability הסטר בסך הכל אחרי על קצב השיחרור שלו למחזור הדם זה הכל. תחשוב על כמו על שעון עצר על פצצה. דרך ברגע שטסט מגיע למחזור הדם אם הוא לא עובד אינטראקציה עם AR או נצמד ל SHBG זמן מחצית החיים שלו הוא כ 18 דקות היצמדות ל SHBG מאריכה את זמן מחצית החיים ל 30 דקות לערך (אבל הוא זמין ביולוגית אז זה לא רלוונטי) בגלל זה גם יש הרבה תרופות מחומרים שמורידים את רמת ה SHBG בדם ובכך בעצם מעלים את רמות ה T החופשי על פניו זה נשמע מעולה אבל במינונים של סייקל יש ריווי מלא של הרצפטורים בכל מקרה אז זה לא משנה הרבה.
 
אז אתה טוען שהזמינות של הטסט היא 100 אחוז בסופו של דבר? הכל מתפרק והכל מגיע לדם בסוף?
 
בסופו של דבר האסטר מתפרק במלאו תמיד. והטסט יגיע למחזור הדם ושם הוא יעשה מה שטסט עושה (יצמד ל AR ויתחיל תגובה תאית או יצמד ל SHBG או יעבור מטבוליזם בכבד) אלה הם חייו של T 😃
 
אז בעצם מה שאתה אומר בגלל שהאסטר של הפרופ' צורך נמוך יותר, מתקבל יותר חומר פעיל לכל מ"ג... כלומר בסופו של יום, במידה ונשכח את הזריקות הכמעט יומיות.. השימוש בפרופ' עדיף יותר למטרות מסה גם מאנטט?
אפשר להשתמש בפרופ למסה ברור אין שום בעיה בסופו של דבר T על כל האסטרים שלו זה T אין שום הבדל כל מה שהאסטר עושה הוא אחרי על קצב השיחרור למחזור הדם זה הכל. ובגלל שיש אסטרים שהם יותר "כבדים" מאחרים ואסטר תופס משקל מולקולרי אז הכמות של T משתנה כמו שאמרתי אם נניח הזרקת 100מג אנטט מה שיכנס למחזור הדם בסופו של דבר זה 55מג T אם תזריק 100מג פרופ למחזור הדם יכנס כ 75מג T
 
בסופו של דבר האסטר מתפרק במלאו תמיד. והטסט יגיע למחזור הדם ושם הוא יעשה מה שטסט עושה (יצמד ל AR ויתחיל תגובה תאית או יצמד ל SHBG או יעבור מטבוליזם בכבד) אלה הם חייו של T 😃
את חייו אני יודע. אבל מניין לך שכל טסט מגיע באותה יעילות לדם?
אולי צורת הטסט שמחוברת לאסטר כזה חודרת יותר מהשניה.
ולמה בכלל אתה חושב שיש צורות שונות של אסטר?
למה אתה חושב שאת כל האסטרים אפשר לפרק באותה קלות?
 
את חייו אני יודע. אבל מניין לך שכל טסט מגיע באותה יעילות לדם?
אולי צורת הטסט שמחוברת לאסטר כזה חודרת יותר מהשניה.
ולמה בכלל אתה חושב שיש צורות שונות של אסטר?
למה אתה חושב שאת כל האסטרים אפשר לפרק באותה קלות?
זה כל הקטע של אסטר לא את כולם אפשר לפרק באותה קלות. בתור אחד שלמד כימיה אני מרשה לעצמי לרדת טיפה יותר לעומק כי אני יודע שאתה תבין.

בוא ניקח לדוגמא את שני האסטרים הפופולארים

1. אנטט
2. פרופינואט

אסטר אנטט זאת מולקולה שבנויה כ C7H14O2 שהמסה המולקולארית שלה הוא 130 כלומר שרשרת של 7 פחמנים אשר אליהם מקושרים אטומי מימן (נתעלם מאטומי החמצן ההבדל בין האסטרים הוא אורך שרשרת הפחמנים והמימנים המקושרים אליהם) של מולקולה כזאת מקושרת למולקולה של T הגוף מפרק את המולקולה הזאת ממולקולת הT ובכל מאפשר לה להיות זמינה למחזור הדם. ככל ששרשת הפחמנים ארוכה יותר ככה יקח יותר זמן לגוף לפרק אותה. אבל על תתעה הוא יפרק אותה אין מצב שהגוף לא מצליח לפרק את האסטר. לאחר פירוקה וכניסתה של מולקולת ה T למחזור הדם T יתנהג כ T כמו שהסברתי בפוסטים הקודמים שחכתי לציין גם המרה של T ל DHT ולאסטרוגן.

אסטר פרופ זאת מולקולה שבנויה מ C3H6O2 שהמסה המולקולארית שלה היא 74 כמו שאתה רואה פה מדובר במולקולה שמורכבת משרשרת של שלושה פחמנים הלבד ועקב כך פירוק מהיר יותר. אתה חיב להבין שכל האסטרים מתפקים בשלמותם וT תמיד יכנס למחזור הדם ושם הוא זמין פיזיולוגית לכלל הרקמות זה בכלל לא משנה אם זה הגיע מ אנטט פרופ אצטט דקנואט או כל אסטר אחר זה בכלל לא רלוונטי לכל נושא הזמינות של T

לגבי הצורות השונות של האסטרים אז אתה רואה בעצמך שלא כל האסטרים אותו דבר אחרת לא היה הבדל בקצב השחרור למחזור הדם. ולגבי הצורה ש T מחובר לאסטר זה תמיד אותו דבר ההבדל הוא בגודל האטסר המחובר לא בT ואין קשר לחדירה של האסטאר האסטר מתפרק הוא לא חודר לשום מקום. אני מקווה שזה יותר ברור לך עכשיו
 
כן. הבנתי הכל.
אבל שאלה אחת קטנה,
אתה טוען שהקצב שחרור שונה- סבבה, מסכים.
אבל, האם אתה טוען שבסופו של דבר, לא משנה מהר או לאט יותר, כל הטסט יתפרוק וכולו יגיע למחזור הדם (משמע ביואביאביליטי של 100 אחוז) ?
נ.ב: אני לא מטריל אותך.
 
אנטון כל הכבוד לך על ההשיגים שלך בפיתוח גוף אתה בודיבילדר לא רע בכלל ואני מכבד אותך על זה אבל אני מנסה לנהל פה דיון אינטלגנטי אז בבקשה ממך אם אתה לא יכול לתרום עדיף להיות בשקט.

.
אני רק תוהה אם יש תוצאות למה שאתה מקדם.זה הכל. בשיא האינטליגנטיות. במטותה ממך
 
כן. הבנתי הכל.
אבל שאלה אחת קטנה,
אתה טוען שהקצב שחרור שונה- סבבה, מסכים.
אבל, האם אתה טוען שבסופו של דבר, לא משנה מהר או לאט יותר, כל הטסט יתפרוק וכולו יגיע למחזור הדם (משמע ביואביאביליטי של 100 אחוז) ?
נ.ב: אני לא מטריל אותך.
כן כל הטסט יתפרק ויגיע למחזור הדם. ההבדל הוא באיזה קצב.
אני רק תוהה אם יש תוצאות למה שאתה מקדם.זה הכל. בשיא האינטליגנטיות. במטותה ממך
אני לא מקדם כלום אחי. בסך הכל משתף מהידע שלי כדי שאנשים לא יעשו שטויות ואולי יבינו טוב יותר מה הם מכניסים לגוף שלהם. לגבי התוצאות הכל בסדר אין תלונות
 
אני רק תוהה אם יש תוצאות למה שאתה מקדם.זה הכל. בשיא האינטליגנטיות. במטותה ממך

מה (לדעתך) הוא עשוי/עלול לנסות לקדם?
(מעבר להבנה טובה יותר של אנשים שקוראים מה שהוא כותב)
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית