מידע חלב לא בריא, האומנם?

[Mike Bikov]

עוד שטיפת מוח.
ילדים שעוברים התעללות בבית ושוטפים להם את המוח שחלב אם זה לא בריא ושהאדם הוא "היחיד" ששותה חלב לאחר סיום שתיית חלב האם.
בן אדם בעל מחלבת עיזים צריך לעבור שיעורים בכלכלה וצריך משקפיים: "למה חלב עיזים יקר יותר? כי הוא יותר איכותי והתפוקה של העז קטנה יותר".
באמת? אולי כי הפרה שוקלת וגדולה פי 5 מהעז? או שאולי בגלל שיש ייצע וביקוש קטן יותר לחלב עיזים?
מולקולות שומן שמתעכלות מהר יותר ועוברות מהר יותר לחלב עיזים VS חלב פרה? WTF?
חוץ מהרפתן בתחילת הכתבה, שמין הסתם שיש לו אינטרס כלכלי כאן, כולם דיברו שטויות, במיוחד משפחת סויה
AKA Future MAN BOOBS.
וכמובן איך אפשר בלי כירורג שאומר שסיגריות זה פחות מזיק ממוצרי חלב. ועוד הביאו לליצן לכתוב ספר.

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=806665

 

[Mike Bikov]

לחלב יש אינדקס גליקמי נמוך, אבל לו עומס גליקמי גבוה. בכל מקרה לשתות חלב במקום מים לדעתי זו טעות, אין משהו שעומד מאחורי זה, זו דעתי האישית והדימיון שעובד לי מבחינה מטאבולית.
שוב, לשחיפים זה אולי לא ישנה הרבה, לרוב האוכלוסיה, גלון חלב, זה מטומטמם.

 

[Neu]

עוד שטיפת מוח.
ילדים שעוברים התעללות בבית ושוטפים להם את המוח שחלב אם זה לא בריא ושהאדם הוא "היחיד" ששותה חלב לאחר סיום שתיית חלב האם.
בן אדם בעל מחלבת עיזים צריך לעבור שיעורים בכלכלה וצריך משקפיים: "למה חלב עיזים יקר יותר? כי הוא יותר איכותי והתפוקה של העז קטנה יותר".
באמת? אולי כי הפרה שוקלת וגדולה פי 5 מהעז? או שאולי בגלל שיש ייצע וביקוש קטן יותר לחלב עיזים?
מולקולות שומן שמתעכלות מהר יותר ועוברות מהר יותר לחלב עיזים VS חלב פרה? WTF?
חוץ מהרפתן בתחילת הכתבה, שמין הסתם שיש לו אינטרס כלכלי כאן, כולם דיברו שטויות, במיוחד משפחת סויה
AKA Future MAN BOOBS.
וכמובן איך אפשר בלי כירורג שאומר שסיגריות זה פחות מזיק ממוצרי חלב. ועוד הביאו לליצן לכתוב ספר.

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=806665

בוא תראה איזה קשקושים הגיבו לי על כך שטענתי בפניהם שסויה זה דבר נוראי
ז בואי תביני מה כ"כ רע בבשר וחלב.
הם מכילים אסטרוגן (ההורמון בסויה "שדומה מאוד להורמון שגורם לך להראות אישה כלומר להיות בעל חזה, ציצים, שדיים או איך שלא תרצי לקרוא לזה" נקרא פיטואסטרוגן.
הוא חלש פי 400 מהאסטרוגן האמיתי שאת מקבלת בבשר וחלב, ואחראי במידה רבה להתפתחות מוקדמת במדינות שצורכות אותם במידה רבה).

 

[Avocado]

בוא תראה איזה קשקושים הגיבו לי על כך שטענתי בפניהם שסויה זה דבר נוראי
ז בואי תביני מה כ"כ רע בבשר וחלב.
הם מכילים אסטרוגן (ההורמון בסויה "שדומה מאוד להורמון שגורם לך להראות אישה כלומר להיות בעל חזה, ציצים, שדיים או איך שלא תרצי לקרוא לזה" נקרא פיטואסטרוגן.
הוא חלש פי 400 מהאסטרוגן האמיתי שאת מקבלת בבשר וחלב, ואחראי במידה רבה להתפתחות מוקדמת במדינות שצורכות אותם במידה רבה).

בוא תסביר לי למה סויה זה דבר נוראי?

 

[ITZIKB]

האמת שאומרים שתעשיית החלב דואגת שיכפישו את הסויה ויפחידו אנשים כדי שהם יעדיפו חלב.
האמת זה עובד.

 

[RONBBB]

הסיבה באמת שגבינות עזים וחלב עזים יקרה יותר היא בגלל שגבינות עזרים צריכות יותר זמן בכדי "להבשיל"
בזמן שגבינות חלב מסויימות צריכות פחות מחודש.

והסיבה השנייה היא כמו שאמרת בנוגע לתפוקה

 

[Mike Bikov]

בוא תראה איזה קשקושים הגיבו לי על כך שטענתי בפניהם שסויה זה דבר נוראי
ז בואי תביני מה כ"כ רע בבשר וחלב.
הם מכילים אסטרוגן (ההורמון בסויה "שדומה מאוד להורמון שגורם לך להראות אישה כלומר להיות בעל חזה, ציצים, שדיים או איך שלא תרצי לקרוא לזה" נקרא פיטואסטרוגן.
הוא חלש פי 400 מהאסטרוגן האמיתי שאת מקבלת בבשר וחלב, ואחראי במידה רבה להתפתחות מוקדמת במדינות שצורכות אותם במידה רבה).

אין בעיה בצריכה נורמאלית של סויה. לבסס את התזונה שלך סביב סויה זו טעות.
קודם כל סויה מתעכלת בצורה הכי גרועה מכל החלבונים שמכילים את כל חומצות האמינו. זה חלבון נחות, נקודה.
דבר שני, יש כמה עדויות שכמויות מאוד גדולות של סויה באמת יכולה לעשות בעיות הורמונאליות, המחקרים לא עיקביים וקשה לשים אצבע על משהו מבוסס.
דבר שלישי, זה יותר יקר (לפחות בישראל).
רביעי ואחרון, זה ממש לא יותר "בריא".

 

[eranfitness]

הבעיה הכי גדולה זה שאנשים לא יודעים למצוא את האיזון הנכון בכל דבר ואז מתקבלת ההרגשה הלא טובה של ריצות לשירותים או השמנה כי אנשים מתייחסים לחלב כנוזל ולא לוקחים אותו בחשבון במאזן הקלורי היומי ואז התוצאות לא טובות ואז מחפשים את מי להאשים כשהאשם היחיד זה הצרכן שלא יודע לעשות את הוויסות הנכון.

רוב יפי הנפש שאינם בעד חלב הם גם נגד בשר והטבעונות או הצמחונות מובילה אותם אז להם באמת לא משנה מה יגידו הם תמיד יהיו יוצאי דופן.
הקידום של החלב עיזים נעשה מתוך אינטרס כלכלי נטו ובטח שלא בריאותי כי מוצר מן החי זה מוצר מן החי ולא משנה מה המקור שלו.

 

[Neu]

בוא תסביר לי למה סויה זה דבר נוראי?

ההורמון הנשי...
ואין בזה חצי ממה שיש בבשר אדום.

 

[Avocado]

אין בעיה בצריכה נורמאלית של סויה. לבסס את התזונה שלך סביב סויה זו טעות.
קודם כל סויה מתעכלת בצורה הכי גרועה מכל החלבונים שמכילים את כל חומצות האמינו. זה חלבון נחות, נקודה.
דבר שני, יש כמה עדויות שכמויות מאוד גדולות של סויה באמת יכולה לעשות בעיות הורמונאליות, המחקרים לא עיקביים וקשה לשים אצבע על משהו מבוסס.
דבר שלישי, זה יותר יקר (לפחות בישראל).
רביעי ואחרון, זה ממש לא יותר "בריא".

יכול להיות שהסויה ביחס למקורות אחרים מתעכל פחות טוב. אבל גם לייל טוען שהוא מתעכל בסדר, וגם לפי הPDCAAS הוא מתעכל כמעט טוב כמו חלבון מבשר (ואם מסתכלים על חלבון סויה מבודד, אז טוב כמו מי גבינה גם). אז אני לא רואה בזה בעיה.
מה זה כמויות מאוד גדולות? אני לא מדבר על צמחונות ועל התבססות על זה.

ההורמון הנשי...
ואין בזה חצי ממה שיש בבשר אדום.

לא הבנתי למה להשוות לבשר אדום. אני שותה כבר כמה חודשים משהו כמו שתי כוסות חלב סויה ביום ולא גדלו לי MAN BOOBS עדיין. אתה חושב שיש לי מה לדאוג? :hoel

 

[J_O_E]

תשתה מספיק חלב, ותוכל להפיק חלב משלך 🤡

 

[bietarist]

אין בעיה בצריכה נורמאלית של סויה. לבסס את התזונה שלך סביב סויה זו טעות.
קודם כל סויה מתעכלת בצורה הכי גרועה מכל החלבונים שמכילים את כל חומצות האמינו. זה חלבון נחות, נקודה.
דבר שני, יש כמה עדויות שכמויות מאוד גדולות של סויה באמת יכולה לעשות בעיות הורמונאליות, המחקרים לא עיקביים וקשה לשים אצבע על משהו מבוסס.
דבר שלישי, זה יותר יקר (לפחות בישראל).
רביעי ואחרון, זה ממש לא יותר "בריא".

כשאתה אומר "מתעכלת בצורה גרועה", אתה מתכוון עושה בעיות בבטן?

 

[Mike Bikov]

כשאתה אומר "מתעכלת בצורה גרועה", אתה מתכוון עושה בעיות בבטן?

לא, אני אני מתכוון כמו שזה כתוב, זה מתעכל באופן לקוי משאר החלבונים. עניין של אינזימים וכו'.

 

[Mike Bikov]

לא זוכר איפה המחקר הזה בדיוק, אני אחפש מחר אבל הינה כמה דומים:

J Am Coll Nutr. 2009 Aug;28(4):343-54.
The role of milk- and soy-based protein in support of muscle protein synthesis and muscle protein accretion in young and elderly persons.
Phillips SM, Tang JE, Moore DR.
Source

Exercise Metabolism Research Group, Department of Kinesiology, McMaster University, Hamilton, Ontario L8S 4K1, CANADA. [email protected]
Abstract

The balance between muscle protein synthesis (MPS) and muscle protein breakdown (MPB) is dependent on protein consumption and the accompanying hyperaminoacidemia, which stimulates a marked rise in MPS and mild suppression of MPB. In the fasting state, however, MPS declines sharply and MPB is increased slightly. Ultimately, the balance between MPS and MPB determines the net rate of muscle growth. Accretion of new muscle mass beyond that of normal growth can occur following periods of intense resistance exercise. Such muscle accretion is an often sought-after goal of athletes. There needs to be, however, an increased appreciation of the role that preservation of muscle can play in offsetting morbidities associated with the sarcopenia of aging, such as type 2 diabetes and declines in metabolic rate that can lead to fat mass accumulation followed by the onset or progression of obesity. Emerging evidence shows that consumption of different types of proteins can have different stimulatory effects on the amplitude and possibly duration that MPS is elevated after feeding; this may be particularly significant after resistance exercise. This effect may be due to differences in the fundamental amino acid composition of the protein (i.e., its amino acid score) and its rate of digestion. Milk proteins, specifically casein and whey, are the highest quality proteins and are quite different in terms of their rates of digestion and absorption. New data suggest that whey protein is better able to support MPS than is soy protein, a finding that may explain the greater ability of whey protein to support greater net muscle mass gains with resistance exercise. This review focuses on evidence showing the differences in responses of MPS, and ultimately muscle protein accretion, to consumption of milk- and soy-based supplemental protein sources in humans.​

טופו = חרא

Clin Exp Allergy. 2009 Jan;39(1):167-73.
Soybean beta-conglycinin as the main allergen in a patient with food-dependent exercise-induced anaphylaxis by tofu: food processing alters pepsin resistance.
Adachi A, Horikawa T, Shimizu H, Sarayama Y, Ogawa T, Sjolander S, Tanaka A, Moriyama T.
Source

Department of Dermatology, Hyogo Prefectural Kakogawa Hospital, Kakogawa, Japan. [email protected]
Abstract
BACKGROUND:

Food-dependent exercise-induced anaphylaxis (FDEIA) due to soybeans is a rare disorder. The allergen responsible for FDEIA due to soybeans has not yet been determined.
OBJECTIVE:

We characterized the clinical features of a patient with FDEIA due to tofu, who was well tolerant to drinking soy milk. We then sought to identify the responsible soybean allergen(s) in that patient. We further studied whether different stabilities of the allergen(s) to pepsin digestion between two soybean products are related to their clinical allergenicity.
METHODS:

Skin prick tests and provocation tests using soybean products were performed to detect the responsible food and other factors that induced the allergic symptoms. Specific IgE to various soybean allergens were examined by ImmunoCAP, ELISA and protein microarray assays. Immunoblotting for soybeans and soybean products using the patient's serum was also performed. Soybean products were serially digested by pepsin to disclose the stability of the allergens.
RESULTS:

Provocation with ingestion of tofu and exercise induced the allergic symptoms, while ingestion of soy milk and exercise did not. Immunoblot analysis, ELISA and protein microarray assay revealed that beta-conglycinin mainly reacts with IgE antibodies in the patient's serum. By immunoblot analysis, beta-conglycinin in soy milk completely disappeared after pepsin digestion within 20 min, whereas beta-conglycinin in tofu was almost intact after more than 120 min of pepsin digestion.
CONCLUSION:

We identified beta-conglycinin as the causative allergen in a patient with FDEIA induced by tofu. The difference in resistance to pepsin digestion between tofu and soy milk suggests that the presence of undigested allergens in the digestive tract is a prerequisite for the development of FDEIA.

PMID:
19128355
[PubMed - indexed for MEDLINE]​

עוד קצת על סויה וציצים:

Nutr Cancer. 2007;57(1):1-10.
Review of the factors affecting bioavailability of soy isoflavones in humans.
Nielsen IL, Williamson G.
Source

Nutrient Bioavailability Group, Nestle Research Center, Lausanne, Switzerland.
Abstract

Soy isoflavones have anticarcinogenic, antioxidant, and antiatherosclerotic activities. They also interact with the estrogen receptor, which makes them weak or moderate phytoestrogens. Because of their bioactivity, isoflavone bioavailability has been extensively studied in humans. This review summarizes data from intervention studies in humans, focusing on the factors that affect bioavailability. Summarizing data from 16 studies shows that the maximum concentration in plasma normalized to a constant dose of genistin is approximately 1.6 times that of genistein, and daidzin is approximately 1.8-fold higher than daidzein, whereas the half-life is not significantly different for aglycone and glucoside. There is a wide variation in the reported percentage urinary excretion that is not dependent on dose. Bioavailability is increased by a rapid gut transit time and by low fecal digestion rates and is decreased by a fiber-rich diet. There is no difference in bioavailability between pre- and postmenopausal women. The daily ingestion of soymilk for 1 wk does not affect bioavailability, but daily ingestion for a month increases excretion of equol in women. The factors or habitual diet characteristics that influence equol production are not clear, but equol production is limited with an immature flora. There is no consensus on which source of isoflavones results in the highest isoflavone bioavailability, and published studies present different results, although bioavailability is affected by whether the dose is given as food or drink. In conclusion, it is important to consider the factors affecting bioavailability of isoflavones when designing intervention studies.

PMID:
17516857
[PubMed - indexed for MEDLINE]

 

[bietarist]

לא, אני אני מתכוון כמו שזה כתוב, זה מתעכל באופן לקוי משאר החלבונים. עניין של אינזימים וכו'.

זאת אומרת שלא כל החלבונים נספגים?

 

[Avocado]

אני לא מבין חצי מהמושגים במחקרים (ואין לי זמן להתעמק בזה עכשיו)....
את המחקר הראשון דיי הבנתי, אני מקבל, גם לפי הPDCAAS העיכול שלה פחות טוב.
המחקר השני בוצע על אדם אחד? מה צריך להסיק ממנו? שהוא רגיש לטופו ולא לחלב סויה?
ובשלישי לא הבנתי חצי מהמושגים...

אני אקרא שוב בזה אחרי שאני אסיים עם הסטוריה...

 

[Mike Bikov]

לא זוכר איפה המחקר הזה בדיוק, אני אחפש מחר אבל הינה כמה דומים:


טופו = חרא




עוד קצת על סויה וציצים:

רפרנסים נוספים:
http://www.lbs.co.il/showthread.php?p=300252#post300252