כשמישהו תורם, הוא אכן תורם ולא מצפה לקבל שום דבר בחזרה ממי שהוא תרם לו.
אבל אחד המניעים הגדולים לתרומה היא שהתורם אכן "מקבל בחזרה", הוא מקבל בחזרה את הזכות להיות בצד התורם במקום הנתרם, הזכות לעשות מעשה טוב, הזכות להנות מכך שהוא יכול לעזור (בפאן של הערכה עצמית), והזכות כן....גם יום אחד לקבל על זה איזה שהוא סוג של קרדיט מינימלי (מ-י-נ-י-מ-ל-י) מהחברה בה הוא חי.
עכשיו - בתרומה רגילה, אתה עושה את הסלקציה של למי צריך וכדאי לתרום, ולמי לא, ושים לב שלאנשים מסויימים שמשתייכים לקטגוריות מסויימות - אתה לא הולך לתרום.
כשאני מת - אין לי את האפשרות לעשות זאת, אבל בכל זאת אני מעוניין שהתרומה שלי תנוצל בתבונה ותגיע לאנשים "הנכונים".
הקדימות לחותמים על אדי נותנת את האפשרות לכך שלפחות האיברים יגיעו למי שמכיר בבעיה הקשה של המחסור בהם ועשה משהו בכדי לנסות לפתור אותה.
---------- התגובה התווספה ב 09:47 ---------- התגובה הקודמת הייתה ב 09:28 ----------
מעבר לזה - יש בעיה של מחסור והיא חמורה, ואם באמצעים "מלאכותיים", שהם אולי לא הכי נכונים,
דוגמת להגיד : למי שיהיה אדי, שירות צבאי-לאומי-התנדבותי משמעותי וגיליון פלילי נקי תהיה קדימות מסויימת ( מננון כלשהו של נקודות זכות, לא קדימות מוחלטת) בהשתלה...
נגיע למצב שיש יותר אנשים שיעמדו בקריטריונים הללו, ושהתרומות מכוונות יותר "טוב" (טוב זה עניין של פרשנות), על הכיפאק - המטרה מקדשת את האמצעים.
לא חייבים להסכים על זה, זאת דעתי.
זה שאתה כותב שזאת דעתך לא אומר שאי אפשר להצביע על כך שאתה מדבר שטויות.
כשאני בא לבית חולים לקבל השתלת איבר, אני משלם על זה כסף. לא מעניין אותי ולא אכפת לי מאיפה הם משיגים את האיברים שלהם. מה שאתה מציע זה שהמדינה תתערב בהתנהלות בית החולים ותקבע מי ייקבל שירות יותר טוב ללא קשר לתשלום, אלא לאיך שהמדינה רואה את האזרח. אתה יודע איך קוראים לזה?