נק' מוניטין:
8,489
- ספייס ב"ש
ידיים- מקור לגאווה ולדאגה בקרב חברי משחק הברזל. כמה תובנות מהעסק.
קודם כל אני ממש לא מתיימר לתואר מומחה, אני בעצמי הגעתי בשיא המאסה רק ל 47 ס"מ. אבל נדמה לי שבסולם האבולוציה אני נמצא יותר קרוב לילדי הקוביות מאשר למתחרים באולימפיה, ולכן אני מסוגל לתת נקודת מבט ייחודית משליף שתהיה יותר ברורה וישימה לכולם.
אז ככה- ראשית עלי להתייחס למבנה של הידיים. מבלי להכנס להסברים אנטומיים, יש לנו את הבייספס הנחשק והטרייספס הגלמוד והבודד. קיימים עוד כל מני יצורים עם שמות של חיידקיםף כמו ראדיאליס או בראכיאליס, אבל כוסומו, מי צריך אותם...
מנקודת מבט אנטומית, לטרייספס יש 30% פוטנציאל גדילה יותר מאשר לבייספס (בגלל שזה 3 ראשים, טמבל). בשטח אנו רואים מיליארד ילדי קוביות שמפמפמים בייספס כל יום 4 שעות ולא מבינים למה אין להם ידיים.
תובנה מספר 1-ידיים גדולות זה טרייספס
נעבור לבייספס עצמו - יש לנו 2 ראשים: חיצוני ופנימי. אצלנו נהוג להאמין שאחיזת מוט רחבה מעמיסה יותר על הראש הפנימי ואחיזה צרה יותר מהמנח הנייטרלי מעמיסה על הראש החיצוני. בפועל כל אותם ילדי קוביות מזיינים את הבייספס ברוחב אחיזה כלשהי שנוחה להם ולכן אחד הראשים לא מקבל מספיק עומס בעוד שהשני מקבל עומס יתר ולכן הוא לא גדל.
תובנה מספר 2 - גיוון ברוחב האחיזה
נקודת המבט הבאה בתור היא אסטרטגיית אימון ידיים. חשוב מאוד להבין שרוצים או לא רוצים, ידיים משתתפות בכל אימון אחר בשבוע האימונים - גם בגב, גם בחזה וגם באימון רגליים. אז מתי לעזאזל יש להם זמן לגדול?
תובנה מספר 3- תכנון מערכת אימון שתאפשר התאוששות שהיא חלק ניכר מגדילה בידיים
דבר הבא - לא ניתן להגדיל משמעותית רק חלק אחד בגוף,ל כן אין לכם מה לצפות לידיים ענקיות כאשר אתם שוקלים קצת יותר מדוגמנית. ידיים יפות מתחילות מ 45 ס"מ, מה שקורה לא לפני שאתם מגיעים ל-90-95 קילו על גובה ממוצע. דבר כזה דורש זמן. אין תוכנית שתבטיח לכם 2 ס"מ ב-8 שבועות, זה לא קיים. תזדיינו בסבלנות.
תובנה מספר 4- באסה, מחר זה לא יקרה.
בואו נדבר קצת על איך בכלל אנו יכולים לגרום לעצמנו להוסיף קצת בשר. מבחינתי בצורה מטאפורית ופשוטה מדובר ב 3 גורמים - יצירת סביבה זרה לגוף, שהיא סביבה קשה לו מכיוון שהיא אינה תואמת ליכולות הקיימות של הגוף ולכן הגוף נאלץ לפתח יכולות נוספות ע"מ להתאים את עצמו לסביבה. ע"מ שזה יקרה והגוף יוכל לבנות את עצמו, אנו צריכים להתייחס לאלמנט התזונתי. מבחינתי, תזונה זה 80% מכל העסק ופה אני לא מרחיב בכוונה. האלמנט השלישי הוא זמן התאוששות שגוף זקוק ע"מ שיהיה לו מתי לבנות את עצמו. זה כולל גם בניית תוכנית אימונים באופן כזה שלא יחפוף את אותו חלק גוף מטרה. לדוגמה - יום אחרי אימון בייספס ללכת לעשות אימון גב- זה גם לחרבן אימון גב כי הבייספס לא יעזור כי הוא מותש מאתמול, וגם לא למצות את אימון הגב כי הבייספס לא יכול להפיק 100% כנדרש.
תובנה מספר 5 - גירוי,תזונה,התאוששות.
נקודת מבט נוספת היא שימוש נכון באמצעים. אצלנו אומרים שאם אתה רוצה ידיים גדולות-לך תעשה סקווטים. למה ככה? בזמן ההתעסקות גופנית עם משקלים קיצוניים מופרשים הורמונים אנאבוליים אנדוגניים (פנימיים) למי שלא מזריק. וחלק מהם הולך גם לגדילת מסאת שריר בידיים.ל עורר סערה הורמונלית כזאת ניתן רק עם משקלים ממש קיצוניים שמתאפשרים רק ב 3 תרגילים- סקווט, דדליפט ןבנצ'. הסיבים שלנו מבינים רק כח, ופמפום בייספס גם עם 40 קילו לא מגרה שום דבר חוץ מהומו זקן על הליכון בפינה (פה פתחתי חזית עם הומואים).
אז את החלק הזה אני אסכם במשפט שהוא אקסיומה בשבילי: אם תעשה סקווטים, יהיו לך רגליים. יהיו לך רגליים - יהיה לך גב, ואם יש לך גב - יהיה לך פרונט מרשים. בואו לא נשכח לרגע ששרירים זה סה"כ תופעת לוואי של כוח ותזונה. בן אדם חלש לא יכול להיות גדול ומרשים.
תובנה מספר 6 - ידיים זה דרך הרגליים.
והנה הגענו לקטע המעשי ופה אני דווקא הולך לסתור כמה דברים שאמרתי מקודם. מי שחכם יבין מה הקטע. כל השאר יכולים להפיל עלי את האחריות.
אז ככה. מאז ומעולם בודיבילדינג זה פאמפינג, אז כמות החזרות לידיים במיוחד זה 15 וצפונה. התהליך שמתרחש בשריר הוא באמת סוג של "ניפוח". מה שמתנפח זה הפאסציה בזמן שהאזור מפוצץ בדם. מבחינת בחירת מיכשור - תמיד נשאף להשתמש במשקולות חופשיות, זה מספק לנו יותר עבודה וזה מה שאנחנו מחפשים. אני מדבר על עבודה בטווח תנועה מלא, משקל מקסימלי שמאפשר טווח חזרות המדובר בתכניקה אידיאלית, שום "זיוף מבוקר".
תובנה מספר 7- היי רפס ודמבלים
מבחינתי, עיקר הגירוי לידיים בא בזמן אימוני גב וחזה, אז תזכרו שבנצ' מגדיל לכם את הטרייספס ותרגילי גב את הבייספס.
כל האוננות עם שאר המשקולות זה רק מתן צורה כלשהי לדבר המתנדנד הזה בתוך השרוול שלכם.
תובנה מספר 8 -בנצ' ורואו
אם כבר מדברים על ידיים, אנחנו לא באמת מדברים על ידיים, אנחנו מדברים על מה יגידו על הידיים שלנו. תקפידו על פוזינג. תזכרו שיד חטובה נראת הרבה יותר טוב מיד שמנה גדולה יותר, גילוח שערות חובה. והכי חשוב - אין כמו תאורה של המעלית.
קודם כל אני ממש לא מתיימר לתואר מומחה, אני בעצמי הגעתי בשיא המאסה רק ל 47 ס"מ. אבל נדמה לי שבסולם האבולוציה אני נמצא יותר קרוב לילדי הקוביות מאשר למתחרים באולימפיה, ולכן אני מסוגל לתת נקודת מבט ייחודית משליף שתהיה יותר ברורה וישימה לכולם.
אז ככה- ראשית עלי להתייחס למבנה של הידיים. מבלי להכנס להסברים אנטומיים, יש לנו את הבייספס הנחשק והטרייספס הגלמוד והבודד. קיימים עוד כל מני יצורים עם שמות של חיידקיםף כמו ראדיאליס או בראכיאליס, אבל כוסומו, מי צריך אותם...
מנקודת מבט אנטומית, לטרייספס יש 30% פוטנציאל גדילה יותר מאשר לבייספס (בגלל שזה 3 ראשים, טמבל). בשטח אנו רואים מיליארד ילדי קוביות שמפמפמים בייספס כל יום 4 שעות ולא מבינים למה אין להם ידיים.
תובנה מספר 1-ידיים גדולות זה טרייספס
נעבור לבייספס עצמו - יש לנו 2 ראשים: חיצוני ופנימי. אצלנו נהוג להאמין שאחיזת מוט רחבה מעמיסה יותר על הראש הפנימי ואחיזה צרה יותר מהמנח הנייטרלי מעמיסה על הראש החיצוני. בפועל כל אותם ילדי קוביות מזיינים את הבייספס ברוחב אחיזה כלשהי שנוחה להם ולכן אחד הראשים לא מקבל מספיק עומס בעוד שהשני מקבל עומס יתר ולכן הוא לא גדל.
תובנה מספר 2 - גיוון ברוחב האחיזה
נקודת המבט הבאה בתור היא אסטרטגיית אימון ידיים. חשוב מאוד להבין שרוצים או לא רוצים, ידיים משתתפות בכל אימון אחר בשבוע האימונים - גם בגב, גם בחזה וגם באימון רגליים. אז מתי לעזאזל יש להם זמן לגדול?
תובנה מספר 3- תכנון מערכת אימון שתאפשר התאוששות שהיא חלק ניכר מגדילה בידיים
דבר הבא - לא ניתן להגדיל משמעותית רק חלק אחד בגוף,ל כן אין לכם מה לצפות לידיים ענקיות כאשר אתם שוקלים קצת יותר מדוגמנית. ידיים יפות מתחילות מ 45 ס"מ, מה שקורה לא לפני שאתם מגיעים ל-90-95 קילו על גובה ממוצע. דבר כזה דורש זמן. אין תוכנית שתבטיח לכם 2 ס"מ ב-8 שבועות, זה לא קיים. תזדיינו בסבלנות.
תובנה מספר 4- באסה, מחר זה לא יקרה.
בואו נדבר קצת על איך בכלל אנו יכולים לגרום לעצמנו להוסיף קצת בשר. מבחינתי בצורה מטאפורית ופשוטה מדובר ב 3 גורמים - יצירת סביבה זרה לגוף, שהיא סביבה קשה לו מכיוון שהיא אינה תואמת ליכולות הקיימות של הגוף ולכן הגוף נאלץ לפתח יכולות נוספות ע"מ להתאים את עצמו לסביבה. ע"מ שזה יקרה והגוף יוכל לבנות את עצמו, אנו צריכים להתייחס לאלמנט התזונתי. מבחינתי, תזונה זה 80% מכל העסק ופה אני לא מרחיב בכוונה. האלמנט השלישי הוא זמן התאוששות שגוף זקוק ע"מ שיהיה לו מתי לבנות את עצמו. זה כולל גם בניית תוכנית אימונים באופן כזה שלא יחפוף את אותו חלק גוף מטרה. לדוגמה - יום אחרי אימון בייספס ללכת לעשות אימון גב- זה גם לחרבן אימון גב כי הבייספס לא יעזור כי הוא מותש מאתמול, וגם לא למצות את אימון הגב כי הבייספס לא יכול להפיק 100% כנדרש.
תובנה מספר 5 - גירוי,תזונה,התאוששות.
נקודת מבט נוספת היא שימוש נכון באמצעים. אצלנו אומרים שאם אתה רוצה ידיים גדולות-לך תעשה סקווטים. למה ככה? בזמן ההתעסקות גופנית עם משקלים קיצוניים מופרשים הורמונים אנאבוליים אנדוגניים (פנימיים) למי שלא מזריק. וחלק מהם הולך גם לגדילת מסאת שריר בידיים.ל עורר סערה הורמונלית כזאת ניתן רק עם משקלים ממש קיצוניים שמתאפשרים רק ב 3 תרגילים- סקווט, דדליפט ןבנצ'. הסיבים שלנו מבינים רק כח, ופמפום בייספס גם עם 40 קילו לא מגרה שום דבר חוץ מהומו זקן על הליכון בפינה (פה פתחתי חזית עם הומואים).
אז את החלק הזה אני אסכם במשפט שהוא אקסיומה בשבילי: אם תעשה סקווטים, יהיו לך רגליים. יהיו לך רגליים - יהיה לך גב, ואם יש לך גב - יהיה לך פרונט מרשים. בואו לא נשכח לרגע ששרירים זה סה"כ תופעת לוואי של כוח ותזונה. בן אדם חלש לא יכול להיות גדול ומרשים.
תובנה מספר 6 - ידיים זה דרך הרגליים.
והנה הגענו לקטע המעשי ופה אני דווקא הולך לסתור כמה דברים שאמרתי מקודם. מי שחכם יבין מה הקטע. כל השאר יכולים להפיל עלי את האחריות.
אז ככה. מאז ומעולם בודיבילדינג זה פאמפינג, אז כמות החזרות לידיים במיוחד זה 15 וצפונה. התהליך שמתרחש בשריר הוא באמת סוג של "ניפוח". מה שמתנפח זה הפאסציה בזמן שהאזור מפוצץ בדם. מבחינת בחירת מיכשור - תמיד נשאף להשתמש במשקולות חופשיות, זה מספק לנו יותר עבודה וזה מה שאנחנו מחפשים. אני מדבר על עבודה בטווח תנועה מלא, משקל מקסימלי שמאפשר טווח חזרות המדובר בתכניקה אידיאלית, שום "זיוף מבוקר".
תובנה מספר 7- היי רפס ודמבלים
מבחינתי, עיקר הגירוי לידיים בא בזמן אימוני גב וחזה, אז תזכרו שבנצ' מגדיל לכם את הטרייספס ותרגילי גב את הבייספס.
כל האוננות עם שאר המשקולות זה רק מתן צורה כלשהי לדבר המתנדנד הזה בתוך השרוול שלכם.
תובנה מספר 8 -בנצ' ורואו
אם כבר מדברים על ידיים, אנחנו לא באמת מדברים על ידיים, אנחנו מדברים על מה יגידו על הידיים שלנו. תקפידו על פוזינג. תזכרו שיד חטובה נראת הרבה יותר טוב מיד שמנה גדולה יותר, גילוח שערות חובה. והכי חשוב - אין כמו תאורה של המעלית.
