דיון איך מסתכלים על חומצות אמינו (BCAA)

[SweetBamba]

לאחרונה התעיינתי
האם הנוטלים אותם מכניסים אותם בערכים תחת גרמים של חלבון?
ואם כן איך בדיוק מודדים את זה?

 

[ברק]

לגבי השאלה שלך אם אין צורך ב-6 הנוספות - כל הרעיון של הbcaa זה שהם לא צריכות לעבור במערכת העיכול, ואז אפשר לצרוך אותם במהלך אימון/לפני אימון , אם נצרוך גם את האחרות נכביד על מערכת העיכול, זה לא שהם לא הכרחיות

אני מבין שאתה מזריק אותן ישר לעורק...

אני חושב שהסיבה היחידה שכלכך מתלהבים מלאוצין היא שאת המנגנון שלה מכירים טוב יותר. אני חושב שאין תחליף לחלבון מלא שעשיר בכל חומצות האמינו. הוא הכי אנבולי הכי משתלם והכי טוב. באותו המחיר של הBCAA אפשר להביא חלבון שמכיל גם BCAA באותה כמות ועוד ח"א אחרות.(וזה בלי להזכיר את הטעם המגעיל)

 

[HallucinogeN]

אני מבין שאתה מזריק אותן ישר לעורק...

אני חושב שהסיבה היחידה שכלכך מתלהבים מלאוצין היא שאת המנגנון שלה מכירים טוב יותר. אני חושב שאין תחליף לחלבון מלא שעשיר בכל חומצות האמינו. הוא הכי אנבולי הכי משתלם והכי טוב. באותו המחיר של הBCAA אפשר להביא חלבון שמכיל גם BCAA באותה כמות ועוד ח"א אחרות.(וזה בלי להזכיר את הטעם המגעיל)

אולי כי את זה אני עוד מצליח להבין, לעומת המחקר שהבאת לי שדרש ידיעה בביולוגיה תאית, קרסתי באמצע 🤩

 

[ברק]

חבל שלא כתבת לי הייתי מביא לך משהוא פשוט יותר. תסתכל על המאמר החינמי הזה
הוא פשוט נורא, כל אחד יכול להבין בו את העיקר והוא מראה שאצל בני אדם בניגוד לעכברים יש כנראה עוד מנגנונים דומיננטים שמפעילים את הmTOR חוץ מזה שתלוי בלאוצין(ממליץ לקרוא את הדיון של החוקרים).

אגב אם מסתכלים על הגרפים במאמר רואים שלפחות בהתחלה גם חומצות אמינו בודדות וגם WHEY נכנסים לדם +- באותו הזמן והקצב ממערכת העיכול.


בכל אופן אם אני זוכר נכון(אני ממש לא בטוח, לא היה לי זמן להתעמק בו, אז אני אחפש אותו) יצא לא מזמן איזה מחקר שהחוקרים הצליחו להראות בו שכשהוסיפו לאוצין לכמות גדולה יותר של WHEY, כזו שכבר גרמה לסינטזה מקסימלית, היא כן הצליחה לחזק את הסינטזה עוד יותר בהשוואה לכמות דומה של חלבון מלא. כך שלדעתי אם לBCAA יש איזו השפעה הן צריכות להלקח ביחד עם חומצות אמינו אחרות.

 

[HallucinogeN]

חבל שלא כתבת לי הייתי מביא לך משהוא פשוט יותר. תסתכל על המאמר החינמי הזה
הוא פשוט נורא, כל אחד יכול להבין בו את העיקר והוא מראה שאצל בני אדם בניגוד לעכברים יש כנראה עוד מנגנונים דומיננטים שמפעילים את הmTOR חוץ מזה שתלוי בלאוצין(ממליץ לקרוא את הדיון של החוקרים).

אגב אם מסתכלים על הגרפים במאמר רואים שלפחות בהתחלה גם חומצות אמינו בודדות וגם WHEY נכנסים לדם +- באותו הזמן והקצב ממערכת העיכול.


בכל אופן אם אני זוכר נכון(אני ממש לא בטוח, לא היה לי זמן להתעמק בו, אז אני אחפש אותו) יצא לא מזמן איזה מחקר שהחוקרים הצליחו להראות בו שכשהוסיפו לאוצין לכמות גדולה יותר של WHEY, כזו שכבר גרמה לסינטזה מקסימלית, היא כן הצליחה לחזק את הסינטזה עוד יותר בהשוואה לכמות דומה של חלבון מלא. כך שלדעתי אם לBCAA יש איזו השפעה הן צריכות להלקח ביחד עם חומצות אמינו אחרות.

תודה, קורא...
אבל תגיד, אז אמרת שאתה בעד ארוחה בינמית. מה דעתך על כך שMPS נהיה refractory כאשר הרמות כבר גבוהות מהארוחה האחרונה?

 

[ברק]

למה הכוונה ארוחה בינמית?

 

[HallucinogeN]

למה הכוונה ארוחה בינמית?

בין הארוחות. לצורך העניין כמו BCAA בין שתי ארוחות עתירות חלבון.

 

[ברק]

אם תסתכל על רמת חומצות האמינו בתוך השריר בקבוצה שלקחה WHEY והתאמנה במחקר הזה, בפרט הBCAA אתה תראה שהיא נמוכה יותר מבצום אחרי חמש שעות וזאת למרות שהסינטזה מקסימלית.

למיטב ידיעתי, אף אחד לא חקר עדיין מה גורם לסינטזת החלבון לעצור אחרי ארוחה, אבל שכשלוקחים אדם שלא התאמן פרק זמן ונותנים לו חלבון, הסינטזה בשרירים שלו נעצרת בפתאומיות אחרי פרק זמן של בין שעה לשלוש כשיש עוד ח"א בדם. כך שכשאתה לא אחרי אימון לא יכול להווצר מצב של "מחסור" בחומצות אמינו בשריר כי אחרי שהבנייה נפסקת יש עדיין ח"א בדם שיכולות להכנס פנימה ולשחזר את המלאי.

כשאתה אחרי אימון, אז סינטזת החלבון בשרירים נמשכת אחרי שרמת ח"א בדם ירדה כך שרמת ח"א בשריר מתחילה לרדת כדי לשמש כאבני בניין, אני חושד שמה שיכול להאט את הסינטזה במצב הזה הוא שיתחילו "להגמר" חומצות האמינו בשריר. לכן, אף על פי שהאפקט האנבולי של ארוחה יכול להמשך כמה שעות אני חושב שלטווח הרחוק כדאי למלא מצבורים גם בין הארוחות כשהסינטזה עוד מקסימלית (או לאכול בתדירות מספיק גבוהה לא משנה).

זה כמובן יפסיק להיות רלוונטי כשהמערכת תחזור למצב שבו היא היתה לפני האימון ואין לי שמץ של מושג מתי זה קורה (יש רמזים על כך שמדובר בפרק זמן די קצר אצל מתאמנים מנוסים)...

 

[HallucinogeN]

אם תסתכל על רמת חומצות האמינו בתוך השריר בקבוצה שלקחה WHEY והתאמנה במחקר הזה, בפרט הBCAA אתה תראה שהיא נמוכה יותר מבצום אחרי חמש שעות וזאת למרות שהסינטזה מקסימלית.

למיטב ידיעתי, אף אחד לא חקר עדיין מה גורם לסינטזת החלבון לעצור אחרי ארוחה, אבל שכשלוקחים אדם שלא התאמן פרק זמן ונותנים לו חלבון, הסינטזה בשרירים שלו נעצרת בפתאומיות אחרי פרק זמן של בין שעה לשלוש כשיש עוד ח"א בדם. כך שכשאתה לא אחרי אימון לא יכול להווצר מצב של "מחסור" בחומצות אמינו בשריר כי אחרי שהבנייה נפסקת יש עדיין ח"א בדם שיכולות להכנס פנימה ולשחזר את המלאי.

כשאתה אחרי אימון, אז סינטזת החלבון בשרירים נמשכת אחרי שרמת ח"א בדם ירדה כך שרמת ח"א בשריר מתחילה לרדת כדי לשמש כאבני בניין, אני חושד שמה שיכול להאט את הסינטזה במצב הזה הוא שיתחילו "להגמר" חומצות האמינו בשריר. לכן, אף על פי שהאפקט האנבולי של ארוחה יכול להמשך כמה שעות אני חושב שלטווח הרחוק כדאי למלא מצבורים גם בין הארוחות כשהסינטזה עוד מקסימלית (או לאכול בתדירות מספיק גבוהה לא משנה).

זה כמובן יפסיק להיות רלוונטי כשהמערכת תחזור למצב שבו היא היתה לפני האימון ואין לי שמץ של מושג מתי זה קורה (יש רמזים על כך שמדובר בפרק זמן די קצר אצל מתאמנים מנוסים)...

כן, זה גם תומך ברעיון של תדירות אימון גבוהה כמו בתכניות פריודיציה מתקדמות במתכונת של FBW ל3 ימים בשבוע למתאמנים מתקדמים.

אבל הכוונה שלי בשאלה התייחסה לרעיון שאם ארוחה הביאה אותנו למצב של מקסימום סינתזה מיופיבריאלית, האם ארוחה נוספת בתוך שעתיים כאשר הרמות עדיין גבוהות עלולות לגרום לאפקט שלילי על הסינתזה (diminishing returns), ברמה האקוטית או מעין "סבילות בשריר" לטווח ארוך יותר?

 

[ברק]

אי אפשר עדיין לקבוע שום דבר בודאות לגבי התדירות, פשוט כי לא בדקו איך העצימות והנפח משפיעים על העניין. אבל סך הכל מהניסיון האישי שלי אני מאמין שאתה צודק (אבל הוא לא שווה הרבה) .

נראה שהדבר העיקרי שיקרה זה שיותר חלבון יתפרק בכבד .בינתיים כל המחקרים שראיתי הראו שאו שהוספת עוד חלבון מעבר לסף לא משפיעה על הסינטזה לטווח הקצר או שהיא מאריכה את משך הסינטזה לטווח הארוך. לא ראיתי בינתיים עדות לכך שנוצרת "סבילות" כלשהיא לחלבון או שיש איזה אפקט שלילי, למרות שלא חקרו את זה ישירות.

גם מבחינת מה שגילו בינתיים מהמנגנון לא נראה שיש משהו כזה, אבל עדיין לא יודעים הרבה .

 

[HallucinogeN]

אי אפשר עדיין לקבוע שום דבר בודאות לגבי התדירות, פשוט כי לא בדקו איך העצימות והנפח משפיעים על העניין. אבל סך הכל מהניסיון האישי שלי אני מאמין שאתה צודק (אבל הוא לא שווה הרבה) .

נראה שהדבר העיקרי שיקרה זה שיותר חלבון יתפרק בכבד .בינתיים כל המחקרים שראיתי הראו שאו שהוספת עוד חלבון מעבר לסף לא משפיעה על הסינטזה לטווח הקצר או שהיא מאריכה את משך הסינטזה לטווח הארוך. לא ראיתי בינתיים עדות לכך שנוצרת "סבילות" כלשהיא לחלבון או שיש איזה אפקט שלילי, למרות שלא חקרו את זה ישירות.

גם מבחינת מה שגילו בינתיים מהמנגנון לא נראה שיש משהו כזה, אבל עדיין לא יודעים הרבה .

תודה על התגובה.
בקשר למחקר, קשה לומר אם מדידה אקוטית של MPS מיתרגמת לטווח הארוך אבל זה בהחלט נותן קונטרה להיפותזה (ולמחקר) של ליין נורטון (שסינתזה מקסימלית מתרחשת בהתאמה לכמות הלאוצין בחלבון, כאמור מתאם בין leucinaemia וMPS).

 

[netanel96]

במבה זה לא משנה שהחלבון מכיל 21 חומצות אמינו, החלבון שבאמת חשוב לך זה החלבון שהגוף לא יודע לייצר ה-EAA.
חומצות האמינו מתחלקות ל3:

• NAA - חומצות אמינו לא חיוניות
• CAA - חומצות אמינו שיעילות רק במקרים מסוימים. לדוגמא: יש בנעוצים מחקר שמראה שגלוטמין יעיל רק לאנשים עם דרגת כוויה שנייה.
• EAA - חומצות אמינו חיוניות שהגוף לא יודע לייצר אותם וחייבם להתקבל מתזונה (כאן נכנס הBCAA שאחראי לאנרגיה בפעילות גופנית)

ולכן מבחינת האבקה אתה מעוניין רק בחומצות אמינו החיוניות.

אם אנחנו מסתכלים על אבקת חלבון אופטימום גולד, הEAA מהווה רק 46% מסך החלבון, ז"א שאדם שצורך 200 גרם חלבון מאבקה יכול לצרוך 92 EAA מתוסף מזון אחר.
רק שעל הייצור הזה הייתה משלם פי כמה וכמה (אתה יכול לבדוק NOW מייצרת מוצר כזה).

ממליץ לך לקרוא את המאמר הבא, הוא יסביר לך את מה שאתה לא מבין:
http://www.vpxsports.com/article-de...otein-versus-amino-acids-whats-the-difference

אז לפי מה שאתה אומר צריך להכליל רק את האחוז המסוים של ה EAA הנצרך מהאבקה כחלבון? וככה בכל סוגי מקורות החלבון?

 

[BreakingBadSuck]

אז לפי מה שאתה אומר צריך להכליל רק את האחוז המסוים של ה EAA הנצרך מהאבקה כחלבון? וככה בכל סוגי מקורות החלבון?

התכוונתי למשהו אחר בכלל, אמרתי שאם אתה בוחר להוסיף לתפריט שלך "EAA טהור" (כמו המוצר הבא) אתה יכול לעשות לו המרה לספירה של "גרם חלבון", כי כשאתה צורך אבקת חלבון אתה צורך בשביל לקבל את חומצות האמינו האלה.

בקיצור, אין טעם לשנות שיטת ספירה ל"גרם חלבון שמכיל רק EAA" זה יהיה מיותר