עקבו אחר הסרטון הבא כדי לצפות כיצד להתקין את האפליקציה של האתר על מסך הבית של המכשיר שברשותכם.
תזכורת: This feature may not be available in some browsers.
אליהו, אתה עושה בוקס סקבט, שהקשר שלו לווסטייד הוא כמו הקשר בין איראן לחיזבאללה. אז אני בספק אם המרחק שתארת בינך לבין ווסטייד הוא כזה.
אני לא נכנס לפרטים האם השיטה היא טובה או לא, יש שם חורים, הוא למשל עדיין לא כ"כ מסכים עם העבודה על ארבע ראשי ומתנגד על עבודה קבועה בתרגילי בסיס, מתנגד לעבודה עצימה באופן קבוע בתרגיל מסוים ועוד כל מיני דברים שדי מאפיינים את ווסטסייד בהשוואה לשאר השיטות\מכונים.
מצד שני הוא מאתר את המתאמן להפוך בעצמו למאמן, להסתכל, ללמוד ולחפש כל הזמן דרכים, בעיקר כי לכל אחד יש נקודות חלשות\חזקות והתכנון צריך להיות לפיהם ולא משהו קבוע.
מה שדן גרין תאר במאמר שלו מורכב מכשלון שלו ביישום השיטה וכשלון של השיטה ביישום על ליפטר RAW, ככה שתלוי מאיזה צד מסתכלים על זה.
בשורה התחתונה השיטה של לואי מייצרת אלופים ושיאי עולם לתחרויות שהוא שולח, בין אם זה רבע סקבט (ואני לגמרי נגד הסקבטים שיש שם, ונגד הבנצ'ים עם 19 אלף חליפות). אבל זה לא גורע מזה שהאנשים שהוא מוציא מווסטסייד הם לא רק ליפטרים חזקים אלא פשוט אנשים חזקים, ואצלו במכון יש פס ייצור לאנשים חזקים כאלה. שלא מעט מהם לוחץ 500 RAW ומדדלפט 700-800 (על הסקבט אין מה לדבר כי הוא לא דומה לRAW) ואני חושב שפרט לשיאני העולם בציוד שהוא מוציא, זאת הגאווה הגדולה שלו מהשיטה.
בכל אופן, אלכס עלית על נקודה, שבאמת רוב האנשים פשוט לא עושים את זה נכון. לואי לרוב מייחצן את המועדון שלו שמבוסס על השיטה ולא את השיטה עצמה, לפחות זה הרושם שאני קיבלתי כשקראתי מאמרים שלו.
הווי אומר: הבוקס מספיק דומה לרגיל, ובשונה מהביקורת של וונדלר וברנדון לילי אודותיו - שככל הנראה רלוונטיות לבוקס המקורי של סימונס).
דן גרין וברנדון לילי