הגעת למגבלת הצפייה למשתמשים שאינם רשומים באתר
  • נשמח אם תצטרפו לקהילה שלנו. הרשמה לאתר תקנה לכם את האפשרות לשאול שאלות ולהגיב לשרשורים באתר ללא כל עלות
  • טופס ההרשמה לאתר נמצא כאן למטה ולוקח פחות מ-30 שניות למלא אותו (כן, בדקנו עם סטופר 🤓)

מידע השפעת פחמימות על אימונים

  • פותח/ת השרשור -Ziv-
  • פורסם בתאריך

-Ziv-

משתמש פעיל
713
408
נק' מוניטין:
1,288
713
408
Holmes D. Center
לאחרונה נכנסתי לתקופת חיטוב, והורדתי את כמות הפחמימות בצורה משמעותית.
התוצאה היא שאני יותר עירני ונמרץ, באימונים האחרונים הייתי נמרץ מהרגיל, ההשפעה של הקפאין עבדה יותר טוב והיה לי הרבה יותר כוח.
השאלה שלי אם מישהו יודע האם יש קשר סיבתי בין צריכה מוגברת של פחמימות לבין השפעה שלילית על אימונים. והאם יש לזה אזכור בספרות המקצועית?
 
לאחרונה נכנסתי לתקופת חיטוב, והורדתי את כמות הפחמימות בצורה משמעותית.
התוצאה היא שאני יותר עירני ונמרץ, באימונים האחרונים הייתי נמרץ מהרגיל, ההשפעה של הקפאין עבדה יותר טוב והיה לי הרבה יותר כוח.
השאלה שלי אם מישהו יודע האם יש קשר סיבתי בין צריכה מוגברת של פחמימות לבין השפעה שלילית על אימונים. והאם יש לזה אזכור בספרות המקצועית?
לא משהו שאני יודע עליו.
 
יש אנשים שיותר רגישים לאינסולין והתגובה שלהם שונה, הם נהיים עייפים וכו'
אני למשל ההפך. פחמימות עושות לי רק טוב.
 
גם אני כזה. כשאני מוריד פחמימות, אני הרבה פחות כבד, ואין נפילת סוכר אחרי שעה שעתיים.
 
לאחרונה נכנסתי לתקופת חיטוב, והורדתי את כמות הפחמימות בצורה משמעותית.
התוצאה היא שאני יותר עירני ונמרץ, באימונים האחרונים הייתי נמרץ מהרגיל, ההשפעה של הקפאין עבדה יותר טוב והיה לי הרבה יותר כוח.
השאלה שלי אם מישהו יודע האם יש קשר סיבתי בין צריכה מוגברת של פחמימות לבין השפעה שלילית על אימונים. והאם יש לזה אזכור בספרות המקצועית?
זה רק בהתחלה. בהמשך, העומס על הגוף יעלה ככל שהזמן יעבור, ואתה תרגיש את ההשפעה של מחסור בפחמימות.
 
תלוי כמה דל אתה בפחמימה וכמה רגיש האינסולין שלך.. ככל שאתה רגיש יותר לאינסולין תצטרך לחתוך יותר פחמימות כדי הלגיע למצב אנרגטי והמצב האנרגטי שאתה מקבל בפתאומיות נקרא קיטוזיס... אתה אומנם לא ממש עמוק בתוך הקיטוזיס אם אתה לא מושך את הדל פחמימה רציף למשך שבועיים אבל מה שאתה כן מקבל זה ייצור מוגבר מאוד של גופי קטון עד בערך שבוע של דל פחמימה.. ברגע שהגוף מחליט לייצר גופי קטון בקצב מוגבר הזמינות של הגופי קטון בדם ממש גבוהה ולא כמו גלוקוז שיורדת מכ"כ הרבה סיבות.. בנוסף גופי קטון מספקים יותר אנרגיה כמותית מאשר גלוקוז ומעבר לזה, גופי קטון מיוצרים משומן שנמצא לך בגוף בקילוגרמים שיספיקו לחודשים בד"כ.. זה אומר שאתה לא תלותי באוכל מבחוץ וכמובן בזמן שלוקח לגוף עד שהוא מפרקים סוכרים שונים עד לאבן היסוד גלוקוז (שרק בה אתה יודע להשתמש)
מה קורה בד"כ כשאתה לא דל פחמימה הוא שעל מנת להשיג מקסימום אנרגיה ויעילות אתה חייב לשמור על רמות סוכר קבועות ומדוייקות בדם. וזה דבר שמאוד מפרך לעשות כשאתה בתזונה מרובת פחמימות
כי שוב. אם הרגישות שלך לאינסולין גבוהה, אכילה מיותרת של עוד קצת פחמימות בארוחה תגרום לאפקט האינסולין לפעול, אותו אפקט שנגרם לגוף מחשש של עודף סוכר וכתוצאה מכך הגוף מפריש עודף אינסולין שגורם לכל הסוכר בדם להכנס לתוך התאים-סוכר נמוך בדם-חוסר אנרגיה

סיבה שנייה זה אי אכילה רציפה של פחמימות בזמן הנתון הקבוע. לאחר כמה שעות האינסולין יורד, האינסולין הוא ההורמון הראשי שגורם בסופו של דבר לסוכר להכנס אל תוך התאים שלך (למרות שיש עוד כמה דרכים להכניס אותו אבל זה גובל בפחות אנרגיה). זה אומר שאם אתה לא אוכל כל כמה שעות ושומר על האינסולין שלך ברמות מתאימות (לא נמוכות ולא גבוהות מידי) אתה שוב תרגיש חוסר אנרגיה ותלות באוכל, מהסיבה הפשוטה שאין מה שמכניס לך דלק לתאים במהירות

שחכתי להוסיף משהו אחד.. מחקרים אחרונים של דוקטור Peter Attia מראים שכאשר אתה בדיאטה דלת פחמימות ממושכת אתה תלותי פי 5 פחות בגליקוליזה שזהו תהליך שקורה כאשר נגמר ה-ATP הזמין בשריר והסוכר בדם מתחיל להדלדל והגוף נאלץ לפרק גליקוגן שנמצא בכבד ובשרירים על מנת להפכו לגלוקוז ולמלאות מחדש את הסוכר בדם ולשמור אותו יציב, דבר שמגביל אותך קשות להמשיך בפעילויות עצימות לזמן ממושך, מה שאומר שאם אתה בדיאטה דלת פחמימות אתה הרבה יותר אנרגטי מהסיבה הזאת גם (דיאטה יחסית קיצונית אבל כמובן שהכל יחסי לאינסולין... אם האינסולין שלך ממש לא רגיש אתה תוכל להיות בקיטוזיס גם ב 40-50 גר' פחמימה אבל רוב האנשים צריכים 30 ומטה)
 
  • פותח/ת השרשור
  • #9
תודה על ההסבר המקיף.
לקיטוזיס אני מגיע בדל פחמימה קיצוני, עד 20 גרם ביום, והוא מופיע אחרי יומיים שלושה. אני יודע לזהות לפי הרגשה כללית, ולפי ריח שתן שונה וחזק.
המצב שתיארתי כאן רחוק מקיטוזיס, אני רק בתחילת חיטוב ועדיין צורך פחמימות.
עדיין קיימת עליה גדולה בעירנות ובכח. אני בערך שבוע על דל פחמימה ואתמול שברתי שיא בסקוואט.
אין לי ספק עכשיו שיש השפעה.
 
תודה על ההסבר המקיף.
לקיטוזיס אני מגיע בדל פחמימה קיצוני, עד 20 גרם ביום, והוא מופיע אחרי יומיים שלושה. אני יודע לזהות לפי הרגשה כללית, ולפי ריח שתן שונה וחזק.
המצב שתיארתי כאן רחוק מקיטוזיס, אני רק בתחילת חיטוב ועדיין צורך פחמימות.
עדיין קיימת עליה גדולה בעירנות ובכח. אני בערך שבוע על דל פחמימה ואתמול שברתי שיא בסקוואט.
אין לי ספק עכשיו שיש השפעה.

המצב שלך לא יכול להיות בחיים קיטוזיס בכ"כ קצר אבל מה שכן יכול להיות זה ייצור מוגבר של גופי קטון
למרות ש 3 ימים נראה ממש קצת וגם קצת חסר סיכוי.. יכול להיות שאתה מפרק המון גליקוגן ב 2-3 ימים וגם מוריד הרבה נוזלים ולכאורה מרגיש קליל יותר
 
  • פותח/ת השרשור
  • #11
הזמן הוא ממש לא קצר.
הייתי 4 חודשים על דל פחמימה באופן הולך ויורד ואז התחלתי דיאטה אנאבולית. הפסקתי פחמימות בכלל (פרט לירקות ומעט פחמימה שיש בשקדים ואגוזי מלך) ואחרי 3 ימים בערך היה לי שתן עם ריח חריף הרגשה קצת משונה ונשימות ארוכות גם במצב של מנוחה. לפי מה שקראתי ברשת לדעתי מדובר בקיטוזיס.
יכול להיות גם שאתה צודק וזה לא היה קיטוזיס.
 
הזמן הוא ממש לא קצר.
הייתי 4 חודשים על דל פחמימה באופן הולך ויורד ואז התחלתי דיאטה אנאבולית. הפסקתי פחמימות בכלל (פרט לירקות ומעט פחמימה שיש בשקדים ואגוזי מלך) ואחרי 3 ימים בערך היה לי שתן עם ריח חריף הרגשה קצת משונה ונשימות ארוכות גם במצב של מנוחה. לפי מה שקראתי ברשת לדעתי מדובר בקיטוזיס.
יכול להיות גם שאתה צודק וזה לא היה קיטוזיס.

קטוזיס שאני מדבר עליו זה הקיטוזיס העמוק, מצב שרוב האנרגיה שהגוף שלך מבזבז באה מגופי קטון, כמעט ואין גלוקוז בדם אם בכלל והמוח עובד כמעט ורק על גופי קטון
אתה מדבר על מצב של ייצור גופי קטון מוגבר כן, אתה גם ככה מקבל את כל האפקטים גם מבלי קיטוזיס עמוק, מעבר לזה שכדי להיות בקיטוזיס עמוק צריך להגביל את החלבון אז בכלל אין סיכוי
 
קטוזיס שאני מדבר עליו זה הקיטוזיס העמוק, מצב שרוב האנרגיה שהגוף שלך מבזבז באה מגופי קטון, כמעט ואין גלוקוז בדם אם בכלל והמוח עובד כמעט ורק על גופי קטון
אתה מדבר על מצב של ייצור גופי קטון מוגבר כן, אתה גם ככה מקבל את כל האפקטים גם מבלי קיטוזיס עמוק, מעבר לזה שכדי להיות בקיטוזיס עמוק צריך להגביל את החלבון אז בכלל אין סיכוי
בלי לפגוע, אתה אומר המון שטויות. אנשים צריכים להפסיק לייחס כוחות מיסטיים לקטוזיס.
 
בלי לפגוע, אתה אומר המון שטויות. אנשים צריכים להפסיק לייחס כוחות מיסטיים לקטוזיס.

תשמע הרצאות של פיטר עטיה מה אני אגיד לך..
אף אחד מאיתנו לא יכול להגיד שום דבר ולהתיימר שהוא נכון במאה אחוז. הכל תיאוריות, אבל בהנחה והולכים לדעות הרווחות הקיימות שכולם מסכימים איתם וכמובן בהתבסס על מחקרים קיימים שמראים קשרים וכל השאר, מה שאני אומר בכלל לא שטויות
 
אין לי מושג מי זה פיטר עטיה, ואני לא ממש מחפש להתחיל לראות הרצאות ביוטיוב על הנושאים האלה. דיברת על מחקרים, לא? איפה הם?
הכל אולי "תאוריות" אבל זה די פשוט לבדוק לדוגמא אם "כמעט אין גלוקוז בדם" בקטוזיס (יש, וטוב שכך).

לפותח האשכול, רגישות נמוכה לאינסולין ואולי אפילו כמות האינסולין שאתה מפריש בתגובה לארוחה (גם זה משתנה בין אנשים) יכולים להיות הסיבה לכך שאתה מרגיש כמו שתיארת. אני לא אומר שדיאטה דלת פחמימה היא בהכרח רעה, להיפך, יש אנשים שזה עובד להם מצוין (גם מחקרית, נראה שיש אנשים שמגיבים טוב לדלת פחמימה/גבוהה בשומן ויש כאלו שפחות). אני פשוט לא חושב שזה הפתרון לכל הבעיות של האנושות כמו הטרנד שנהיה פה. אתה יכול לנסות ללכת עם כמות אפסית של פחמימות או לאכול 100-150 גרם ולהנות אפילו מאפקט קל של Protein sparing ואתה יכול גם לנסות לאכול הרבה פחמימות ולראות איך הולך לך. לנסות זאת הדרך הכי טובה בעיניי פשוט כי זה מאוד אינדיבידואלי.
 
אין לי מושג מי זה פיטר עטיה, ואני לא ממש מחפש להתחיל לראות הרצאות ביוטיוב על הנושאים האלה. דיברת על מחקרים, לא? איפה הם?
הכל אולי "תאוריות" אבל זה די פשוט לבדוק לדוגמא אם "כמעט אין גלוקוז בדם" בקטוזיס (יש, וטוב שכך).

לפותח האשכול, רגישות נמוכה לאינסולין ואולי אפילו כמות האינסולין שאתה מפריש בתגובה לארוחה (גם זה משתנה בין אנשים) יכולים להיות הסיבה לכך שאתה מרגיש כמו שתיארת. אני לא אומר שדיאטה דלת פחמימה היא בהכרח רעה, להיפך, יש אנשים שזה עובד להם מצוין (גם מחקרית, נראה שיש אנשים שמגיבים טוב לדלת פחמימה/גבוהה בשומן ויש כאלו שפחות). אני פשוט לא חושב שזה הפתרון לכל הבעיות של האנושות כמו הטרנד שנהיה פה. אתה יכול לנסות ללכת עם כמות אפסית של פחמימות או לאכול 100-150 גרם ולהנות אפילו מאפקט קל של Protein sparing ואתה יכול גם לנסות לאכול הרבה פחמימות ולראות איך הולך לך. לנסות זאת הדרך הכי טובה בעיניי פשוט כי זה מאוד אינדיבידואלי.

לא אמרתי שאין לגמרי... אמרתי שיש כמות זניחה. אל תקח מילים שאמרתי ותקצין אותם במשפטים שאתה אמרת

האפקט של ה protein sparing הוא זניח ביותר וגם הוא רק אם אתה בקיטוזיס ממושך והגוף שלך כבר התרגל.. למעשה, עד השלב של הכניסה הגוף יעשה תהילך שנקרא gluconeogenesis ואם כבר רק יפרק חלבון... -_-
 
לא אמרתי שאין לגמרי... אמרתי שיש כמות זניחה. אל תקח מילים שאמרתי ותקצין אותם במשפטים שאתה אמרת

האפקט של ה protein sparing הוא זניח ביותר וגם הוא רק אם אתה בקיטוזיס ממושך והגוף שלך כבר התרגל.. למעשה, עד השלב של הכניסה הגוף יעשה תהילך שנקרא gluconeogenesis ואם כבר רק יפרק חלבון... -_-
ציטטתי אותך, איך בדיוק הקצנתי? אין כמות זניחה של גלוקוז בדם בקטוזיס.
לחלק השני אני בכלל לא אגיב, אתה עושה סלט.

בוא אני אתן לך משהו לחשוב עליו: אם הגוף כבר "רגיל" לחיות בלי גלוקוז בקטוזיס, למה צריכים להגביל את כמות החלבון כמו שאתה בעצמך אמרת?
 
נערך לאחרונה:
ציטטתי אותך, איך בדיוק הקצנתי? אין כמות זניחה של גלוקוז בדם בקטוזיס.
לחלק השני אני בכלל לא אגיב, אתה עושה סלט.

בוא אני אתן לך משהו לחשוב עליו: אם הגוף כבר "רגיל" לחיות בלי גלוקוז בקטוזיס, למה צריכים להגביל את כמות החלבון כמו שאתה בעצמך אמרת?

כי אז הוא מוצא סיבה לצאת מקיטוזיס
כשאומרים הגוף "רגיל" הכוונה שרוב האנרגיה שלך באה מגופי קיטון.. מחומצות שומן שהופכות לחומצה שנקראת בטא הידרוקסיביוטריט. אבל אם תכניס יותר מידי חלבון הגוף יצא מקיטוזיס כי הוא יקח חלבון ויהפוך אותו לגלוקוז , ואז הסוכר בדם יעלה. וזה קורה כי ככה המכאניזם של הגוף שלנו פועל והוא תמיד מבצע הומאוסטזיס (שמירה על סביבה פנימית יציבה) ואם מזדמן לגוף, הוא יתאמץ לשמר רמות סוכר בדם , אם לגוף יש גלוקוז זמין בדם הוא ישתמש בו קודם.. אבל אם אין לו, אז הוא יודע איך "להפסיק לבכות" שאין לו גלוקוז ולהתחיל להשתמש בגופי קטון בלי לבלבל תשכל כמו שאתה עושה
כי אז הוא מוצא סיבה לצאת מקיטוזיס
כשאומרים הגוף "רגיל" הכוונה שרוב האנרגיה שלך באה מגופי קיטון.. מחומצות שומן שהופכות לחומצה שנקראת בטא הידרוקסיביוטריט. אבל אם תכניס יותר מידי חלבון הגוף יצא מקיטוזיס כי הוא יקח חלבון ויהפוך אותו לגלוקוז , ואז הסוכר בדם יעלה. וזה קורה כי ככה המכאניזם של הגוף שלנו פועל והוא תמיד מבצע הומאוסטזיס (שמירה על סביבה פנימית יציבה) ואם מזדמן לגוף, הוא יתאמץ לשמר רמות סוכר בדם , אם לגוף יש גלוקוז זמין בדם הוא ישתמש בו קודם.. אבל אם אין לו, אז הוא יודע איך "להפסיק לבכות" שאין לו גלוקוז ולהתחיל להשתמש בגופי קטון בלי לבלבל תשכל כמו שאתה עושה

וד"א... אמרתי שכמעט ואין גלוקוז בדם, ואמרת שיש, אבל אני לא אמרתי שאין, אמרתי שפשוט פחות
 
ובגלל זה פחמימות נותנות לנו אפקט של Protein sparing, וזאת גם אחת הסיבות שבקטוזיס יש גלוקוז בדם, ולא כמות זניחה בכלל בפעם המאה. תמיד יש גלוקוז זמין בדם. כל ההודעות שלך מראות שאתה אולי מאוד מתלהב מקטוזיס, אבל חוץ מזה אין לך הרבה מה להגיד.
 
שימו לב! השרשור ישן: לא היו תגובות בשרשור מעל 90 יום.

ייתכן שהתוכן בשרשור כבר אינו רלוונטי ולכן עדיף לפתוח שרשור חדש.
Back
למעלה תחתית