נכוןIdk, rich people r only happier than their peers if their peers r not rich. u don't compare urself to the entire population, u compare urself to the group u r in, in @Tank's case, that group actually all squat almost the same as him.
אבל העניין שעם גישה כזאת כשהוא יגיע לסקוואט 250 הוא לא ישווה את עצמו לאלה שמרימים 180 ויגיד "אני מרים הרבה יותר מהם", הוא ישווה את עצמו לאלה שמרימים 250-300 ויחשוב "אני לא משהו מיוחד, אני סתם ליפטר ממוצע שמרים כמו כולם". עכשיו לשאוף גבוה זה מעולה, אבל צריך לתכנן את זה, אם אתה עושה היום 190 ואתה רוצה 250 צריך להבין שזה לא יקרה בעוד שבוע או בעוד חודש, ולא בטוח שאפילו בעוד שנה ובמקום להתבאס ש"הנה מישהו עשה סקוואט 270 ואני לא מתקרב לזה" אפשר להגיד "לפני X זמן היה לי 180, היום יש לי 190, אני מתקדם בדרך הנכונה".
כמו שאם הזכרת עשירים, לרוב מי שחולם שיהיה לו מיליון דולר לא באמת יהיה מבסוט כשישיג אותו, הוא יתחיל להסתובב בחברת אנשים אחרים שיש להם יותר וירצה יותר וכו'
this is how everyone should think, but it's obviously not that easy.
Max isn't totally talking out of his ass, the Sigmund Freud quote is correct, we initially only do things in order to feel better than others and to get more kids. It requires a certain amount of intelligence and will-power to minimize that motivation. It's basically a matter of confidence, fact of the matter is that probably like 5% of the population (if even that) are actually truly confident.
תראו, מה שאני אומר זה טוב ויפה בתאוריה, אני מבין שבמציאות זה לא ככה, זה לא שאני לא רואה אנשים שמרימים יותר ממני ולא מתבאס קצת. פשוט צריך לקחת דברים בפרופורציה, וגם אם יש לך את ההתבאסות הזאת אפשר לנתב את זה למשהו ליובי כלומר לקבל מוטיבציה, פשוט לא לעשות דברים טיפשיים (כמו למשל מה שכתבתי בלוג שלי היום)אני אצליח לשנות גישה בקלות אם אני סוף סוף פאקינג אצליח לעבור את המשקלים שהרמתי לפני צבא. אני לא מרגיש שאני מתחרה בעצמי כשאני יודע שאני מרים עכשיו משקלים שכבר הרמתי לפני 5 שנים.