סבלתי ככל הנראה (כי זה לא מוכח דרך צילום) מפיריפורמיס סינדרום ב3 שנים האחרונות. ניסיתי הכל, עיסויים, דיקורים, מתיחות, הפסקות יחסית ממושכות, שום דבר לא עזר. עד שיום אחד התייעצתי עם חבר ובמקרה שאלתי אותו לגבי הטכניקה שלו בסקוואט ואמרתי שאולי כדאי לי ליישם אותה גם - במקום להתחיל עם התנועה עם ברכיים החוצה ואז טוסיק אחורה ננסה ההפך, ואז כל הטוסיק "קיבל את העומס" מה שנקרא והיו לי 9-10 חודשים של שקט מהפציעה, הגעתי לאיזור השיא שלי במשקלי העבודה לפני הפציעה והכל היה טוב ויפה עד התחרות האחרונה שהייתה בפ"ת.. התחרתי ולא הרגשתי שום הבדל בהרגשה, אבל.. אחרי כמה ימים התאמנתי שוב עם משקלי עבודה של בערך 80% מהכוח שלי ואפילו בטכניקה החדשה התחיל לכאוב לי. הפציעה הזאת רק לא שלא נסבלת מבחינת כאב אלא שבגלל שהגלוטס סובל הוא הופך לרפוי והעומס עובר לברכיים ואין צורך להוסיף את ההמשך.. חוץ מזה, גם העומק שלי מאוד מושפע מהפציעה, ככל שאני יורד למטה ככה כואב לי יותר.
הסקוואט שלי מהיום, זה העומק הכי טוב שהצלחתי להגיע אליו מבחינת הפציעה.לפני האימון עשיתי פואם רולר וקצת מתיחות לפיריפורמיס כמו שאני עושה בכל אימון
בשביל לחדד את העיניין- כואב לי בצד שמאל של הטוסיק, כאב חד ומגביל שלפעמים גם מקרין לכל איזור צד שמאל של הרגל, מתחילת הירך ועד הברך.
למישהו יש רעיון לחדש לי?
הסקוואט שלי מהיום, זה העומק הכי טוב שהצלחתי להגיע אליו מבחינת הפציעה.לפני האימון עשיתי פואם רולר וקצת מתיחות לפיריפורמיס כמו שאני עושה בכל אימון
בשביל לחדד את העיניין- כואב לי בצד שמאל של הטוסיק, כאב חד ומגביל שלפעמים גם מקרין לכל איזור צד שמאל של הרגל, מתחילת הירך ועד הברך.
למישהו יש רעיון לחדש לי?
נערך לאחרונה: