אני טוענת שזה נתון לפרשנות שלנו. יש אנשים שלפי הפרשנות שלהם עבדים שחורים הם רכוש ויש כאלה שחושבים אחרת.. אז מתי נכון להגיב באלימות כתגובה לאלימות ומתי לא?
קודם כל נתחיל בזה שאני לא חושבת שצריך לפסול אלמנט כלשהו. גם אם אני חושבת שהוא רעיון לא מוצלח.
אני אלך על השיטה של אלכס.. אין לי כח לכתוב אז אני אצטט מהערך של הסדר המדומיין.. לך תתווכח עם יובל הררי 😃
"כיצד שומרים על סדר בחברה? תשובה פופלארית לשאלה זו היא על ידי איום באלימות. קיומים של עונשים, שוטרים, צבא, בתי משפט. אלא שהררי טוען כי מערכת חברתית שנסמכת רק על אלימות היא בזבזנית מאד ולכן מתפרקת מהר מאד. איום באלימות הוא אולי תנאי הכרחי אבל הוא לא תנאי מספיק לקיום סדר בחברה.
אכיפת חוקים על ידי שוטרים היא דבר מאד בזבזני במשאבים. יש צורך במספר גדול של שוטרים, ודבר זה דורש משאבים, מלבד זה לענישה עצמה יש השפעה שלילית על החברים בחברה. אם לעומת זאת מצליחים לשכנע את בני החברה במיתוסים כלשהם, אזי מרווחים פעמיים - ראשית יש צורך בהרבה פחות שוטרים וענישה שכן אנשים מקיימים אכיפה עצמית ואכיפה הדדית ועממית של החוקים, ושנית משום שאנשים רותמים את היצירתיות שלהם ואת המרץ שלהם לקידום המטרות החברתיות. או "כומר אחד טוב יותר מ-100 שוטרים".
לילה טוב 😴
אני טוען שההגדרה לא נתונה לפרשנות. יש אולי אלפי אנשים שלפי ההגדרות המקובלות בחברה שלהם יכולים להיות להם עבדים שחורים. ברור שזה לא יכול להתקיים לפי ההגדרה שנתתי.
וזה לא נכון שסדר בחברה נשמר ע״י איום באלימות. חברות יכולות להתקיים גם ללא גוף שיש לו מונופול על אלימות (ממשלה). הסדר נשמר בגלל שרוב האנשים בחברה מסכימים/לא מוכנים לפעול נגד הערכים הקיימים. אם 90% מהפרטים בחברה יחליטו שאין בעיניהם משמעות למונח רכוש, אין שום גוף שיצליח לעמוד בדרכם.